יום חמישי, 25 בספטמבר 2008

חייל שיכור מואשם שהרג את חברו בקטטה

חייל מחיפה הואשם היום בהריגת חברו במהלך קטטת שיכורים שהתרחשה בעיר לפני כחצי שנה.

החבר נפצע אנושות, אך במקום להגיש לו סיוע הסיעו אותו הנאשם וחבריו בתא מטען של רכב והשליכו אותו בגן ציבורי.

לאחר כחודשיים וחצי בבית החולים הוא מת.

הנאשם נעצר לפני כשבועיים על-ידי משטרת חיפה.

בכתב האישום נטען כי הנאשם, אולג קוזמנקו סלבה, בן 21, נסע עם יבגני צ'רקס ז"ל שהיה בן 26 במותו, ועם שני חברים נוספים, ברכבו של אחד החברים, למקום המכונה 'המעיין' שנמצא בסמוך לבית העלמין בדרום חיפה. 'במהלך שהותם במעיין', נקבע באישום, 'שתו הנאשם וחבריו משקאות אלכוהוליים'.

בהמשך, כך נטען בכתב האישום, פרץ ויכוח בין סלבה לצ'רקס והשניים החליפו מהלומות. חבר שלישי, ויקטור קוזננקו, התערב בוויכוח והלם באגרופו בצ'רקס, שנפל על הקרקע. 'בעוד המנוח שוכב על הרצפה, בעט הנאשם בחוזקה מספר בעיטות בראשו ובפניו של המנוח, עד שההוא איבד הכרתו ודם זב מאפו'...

לכתבה המלאה באתר YNET

יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

כפר הדייגים הנידח חיפה שימש במאות 16-18 כמרכז שודדי ים


חופי ארץ ישראל שימשו במשך מאות שנים כמקלט לשודדי ים.

משום מה, נעלמה פיסת ההיסטוריה המרתקת הזו כמעט לחלוטין מן הספרים המתארים את קורות הארץ באותן שנים.

כמרכז העיקרי של הפיראטים הארצישראליים שימש כפר הדייגים הנידח והעני חיפה, שלמרגלות הכרמל.

אל הכפר הזה נהגו שודדי הים להביא את שלל הביזה, שם מכרו אותו לסוחרים ולעוברי האורח ומשם יצאו להסתערויות על הספינות שפקדו את עכו, העיר ה''מהוגנת'' שבצידו האחר של המפרץ.

אורי קציר כתב מאמר ארוך בנושא, בו הוא משלב בין עלילות המקום לעלילות שודדי הים, בלווית תמונות מרהיבות של נופי חיפה העתיקה ותמונות מחיי שודדי הים.

פיסקת הסיום במאמר: בואו נתאר לעצמנו, אם כן, את הסיטואציה. מתוך אולמות חרבים למחצה, ששרדו מהם שלושה קירות ושאריות קשתות המחזיקות את התקרה, נשמעת מוסיקה רועשת, עמוסת תופים וכלי-מיתר מזרחיים ואולי גם כינור או שניים. את המרחב מאירים לפידים, התקועים בגומחות הכתלים. על הרצפה האפורה, הגסה, מחוללות כמה נערות אקזוטיות. בצד, ליד שולחנות עמוסי משקאות חריפים, יושבים כמה עשרות גברים. קלסתריהם סחופי הרוחות מעידים על אופי קשוח. כמה מהם עוטים רטייה על עינם. כמעט כל אחד נושא עימו צלקת במקום כלשהו בגופו. לרובם שיער ארוך, יבש משהו, אסוף בזנב סוס. רק לחשוב על זה ולא להאמין. חיפה, העיר של אבא חושי והאחד במאי, הייתה מרכז שודדי-הים של המזרח התיכון...


האם גם החיפאים של היום הם שודדים?

על פי מה שמעוללים לעיר בתחום איכות הסביבה, יתכן וההיסטוריה חוזרת על עצמה.


למאמר המלא בבלוג של אורי קציר
צילום: פליקר

שיכורים בפיצוציה תלביבית מכים מכות רצח שוטר

יום שלישי, 9 בספטמבר 2008

ממלכה קסומה בין כרמל לים: קריאה מחדש של 100 שנות אגדות חיפה

האדריכלית אסנת רוזן-קרמר, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הרצתה על העיר חיפה במסגרת הכנס: פנטסיה ומציאות - ייצוגים של עבר, הווה ועתיד, שנערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2008.

האדריכלית מנתחת את האגדה 'היפהפיה הנרדמת' כמטאפורה לחיפה, תוך הבאת ציטוטים חזותיים רבים.

החל מתיאודור הרצל, דרך קהילות התושבים שהקימו אותה, וכלה בלוחמי איכות הסביבה, יש שימוש בדימוי זה לצורך ביטוי החזון אודות העיר הקסומה.

פתיח ההרצאה: בראשית, היו היו הכרמל והים כחטיבה אחת. ההר כיכב במקורות הקדומים כמקום משופע כרמים ויערות, ודימויו הבלתי נפרד מהים היווה רקע לסיפורים פנטסטיים על נסים ונפלאות, על אלים, נביאים ואפילו פיראטים. הנבואה רואה בו את אחד ההרים שירושלים והמקדש ישכנו בו אבאחרית הימים. על רקע תפאורה עתיקת יומין זו של הר, יער וים, מתחיל הסיפור של מי שניצבת במרכז הבמה ושואבת מהם את דימויה הירוק - העיר חיפה...

סרטון הוידיאו של ההרצאה

תקציר ההרצאה

יום שבת, 6 בספטמבר 2008

שני חצאי הסהר - הפריפריה האורבאנית הערבית סביב חיפה

שני חצאי הסהר סביב חיפה
לחצו על המפה להגדלה
קרדיט: GOOGLE EARTH

אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים בעיר חיפה, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני באזור נחל הקישון, סבורים כנראה כי העיר מוקפת הרים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו.

לא כך הוא. מלבד הישוב היהודי הצפוף אך מתוכנן יש סביב חיפה, בטווח שעת נסיעה, פריפריה גדולה מאד של ישובים ערביים, אשר לא זכו לתכנון מוסדר, ולפיכך גם לא למיפוי ראוי. מכאן גם שאין התייחסות ראויה אליהם בגופים המקצועיים, בתיקשורת או בפוליטיקה.

בשל סגנון הבניה של ישובים אלה, בשטחים הרריים וחקלאיים זולים יחסית, ושיטת הבניה העצמית של בתים בודדים, הם התפרשו על פני כל מרחבי השוליים המערביים והדרומיים של הרי הגליל, והשוליים הצפוניים והמערביים של הרי שומרון.

להעדר המודעות הציבורית לקיומם תורם גם מיקומם, שהוא בקפלי הרים המרוחקים מעורקי תחבורה מרכזיים.

הם נקראים עדיין ברובם בשם 'כפרים', אך למעשה אלה הן ברובן ערים גדולות, בנות עשרות אלפי נפשות כל אחת, אשר התרחבו בשטחן ליצירת רצף אורבאני, שבו מאות אלפי תושבים.

באזור הגליל המערבי והתחתון, הגושים העירוניים הגדולים, המתפרשים יחדיו בצורת קשת או חצי סהר, הם כדלקמן:
גוש העיר נצרת, שהוא הגדול ביותר, נמצא במרכז.
מצפון לו נמצא גוש תמרה, אעבלין, שפרעם.
בצפון הגליל המערבי נמצא גוש הישובים הדרוזיים שבמרכזו ירכא.
ממזרח לגוש נצרת נמצאים הישובים שסביב אגם בית נטופה.

ניתן לנסוע בשולי הגליל, בתוך שטח עירוני ערבי בנוי או בנוי למחצה, החל מנקודה שהיא ממזרח לנהריה עד לנקודה שהיא מצפון לעפולה.

באזור הרי שומרון, הגושים העירוניים המרכזיים מתפרשים אף הם יחד בצורה הדומה לחצי סהר:
הגוש המרכזי הוא של הישובים לאורך ואדי ערה, שבמרכזו העיר אום אל פאחם.
ממערב לגוש זה, על רכס הכרמל, נמצאים הישובים הדרוזיים דליה ועוספיה.
מדרום לגוש ואדי ערה נמצאות הערים: טירה, טייבה וקלנסווה.
ממזרח לואדי ערה, מעבר לקו הירוק, נמצאים העיר ג'נין והישובים בפאתי חבל תענ''ך.

באזור זה המרחקים בין גושי הישובים גדולים יותר. לכן מי שמבקש לעבור מגוש אחד למשנהו חיב לנסוע קילומטרים אחדים בכביש בין עירוני.

כל תפרושת הישובים הזאת נראית היטב למתבוננים במפה בתקריב ב-GOOGLE EARTH.

מי שאינו נלחם על פיסת הירק הסמוכה לביתו, לא ימצא אותה במקום אחר. הארץ הזאת הפכה כולה, מחמת הבניה הבלתי חוקית, הבניה הבלתי מתוכננת, והבניה על שטחים חקלאים מופשרים, לשטח עירוני צפוף.