השרטוטים למעלה מציגים השוואה בין מתווה של מניפת שוברי גלים [שרטוט עליון] שפורסם בעבר בבלוג זה, לבין תוכנית למרינה אזרחית על גב שובר הגלים הקיים של נמל חיפה [שרטוט תחתון] שהכין משרד האדריכלות של הפרופ' יגאל צמיר.
הרעיון מאחורי מניפת שוברי הגלים הוא בניה של שני שוברי גלים נוספים מעל השובר הקיים באופן שישתלבו עימו מבחינת הגודל והמראה לכלל שלמות הרמונית שמזכירה מעט בצורתה מניפה מתקפלת.
המשמעויות התכנוניות מאחורי רעיון זה הן רבות:
א. הדבר מגדיל במידה רבה מאד את שטחי הנמלים במפרץ חיפה.
ב. הפגיעה בערכי הנוף היא מינימלית.
ג. קיימת אפשרות התרחבות בשלבים לעומק המפרץ.
ד. ניתן להשתמש בנמל האמצעי מבין השלושה כנמל צבאי, ולפנות את השטח הצבאי מהנמל הקיים. כך אפשר להשיג פשרה עם הנהלת נמל חיפה לגבי השימוש בקרקע בחלק המערבי של הנמל הקיים למטרות תיירות. במידה ותושג הסכמה לגבי פינוי מעגן חיל-הים למקום אחר יהיה אפשר להשתמש בנמל החדש למטרות אזרחיות.
ה. המרינה האזרחית תוקם בנמל השלישי והקטן ביותר. מיקומה זה מבטיח מים שקטים, וחיבור פיזי עם הנמל הגדול. זאת בניגוד לחוף המערבי של בת-גלים, המקום בו היא מתוכננת להקמה על פי תוכניות אחדות, אשר מנותק מהנמל הקיים ופונה לכיוון מערב שגלי הים הבאים ממנו חזקים הרבה יותר.
ו. יבוש הקרקע מהים יוגבל למינימום המתחייב לצורך תפעול הנמלים, שלא כמו בתוכניות הקיימות הגורסות יבוש נרחב של שטחי מעגן יקרי ערך לצרכי הקמת בניינים.
ז. השטחים לבניה רחבת היקף באזור יושגו מתוך שטח הרציפים הקיימים במערב נמל חיפה בשילוב עם שטחי 'שכונת הרכבת' שמצפון לרחוב יפו. שטחים אלה ישולבו ליצירת מתחם עירוני חדש ורצוף שישתרע מפאתי המושבה הגרמנית ועד שכונת בת גלים.
ח. ציר תנועה חדש, תחבורתי ותיירותי כאחד, יחבר באמצעות גשר מעל מסילת הרכבת בין המושבה הגרמנית בתחילת שדרות בן גוריון אל שטחי הנמלים. משם יעקוף ציר זה את בית החולים רמב''ם לאורך חוף הים, ויתחבר אל טיילת בת-גלים. 
