ספינת המפרשים אזמרלדה

אזמרלדה היא ספינת המפרשים הגדולה ביותר בעולם כיום.
צבע הגוף והמפרשים שלה הוא לבן ותרניה הם צהובים.
היא שייכת לצי של צ'ילה, ומקיפה את כל העולם.
ממשיכה בכך מסורת שנמשכת כבר יותר ממאה שנים. 
מאז בנייתה בשנת 1947 היא ערכה כשישים הקפות עם קדטים.

הספינה הגיעה לנמל חיפה שלוש פעמים בעשורים האחרונים.
בכל ביקור בנמל מאפשרים לאנשים לעלות על הסיפון.
הסיור הוא חוויה של דקות אחדות, ומגיע אליו קהל עצום. 

לביקור האחרון בחיפה בסוכות 2012 הגיעו עשרות אלפי אנשים.
היה תור המתנה של שעות אחדות למבקרים.
כל גשר הכניסה לנמל עד דרך העצמאות היה מלא אדם.
השיר נכתב על החוויה של החלומות בתורים הארוכים.

ספינת המפרשים אזמרלדה

היא תיבת נוח וגם היונה
עשויה מדימיון וחסרת רצון
מקיפה את העולם בלי הפסקה

כפותה בחבלים אל הנמל
מפרשיה ענקיים כמו חלום
נשמתי את ריחה עד הלום

וירדתי אליה בצימאון

עם עלי זית על סיפונה
אולי אני אמצא עליה
בריח הים וצריחות השחפים 
פעמון מהדהד בעיר רפאים

היא מתקיימת בלי עזרה
הלומים מתמסרים אליה
היא לוחשת זה לא סופך
בוא עימי לעוד הפלגה

אנשים עולים לרגל
לחלום בלי הפסקה
וגם אני הצטרפתי
ממתין לשעתי אצלה

התור היה עצום
התור התקדם לאט
אנשים המתינו בלאט
מתקיימים ממה שניקלט

מי שחזרו מהספינה
סיפרו שהיא לא שווה
יש בלגן והולכים מכות
בביקור שנמשך עשר דקות

קשה לקרוא בהם תווי פנים
מה מסתתר מאחורי המילים
התור האמיתי הוא בנשמה
והם מדברים לאחר הגשמה

נזכרתי בספינות אבודות
מפליגות כרוחות רפאים
אך בחוף מחכים להן
כמו למאורות עליונים

מאבטחים בבגדים שחורים
ממששים מולי את הנכנסים
עוד עשר דקות אני בפנים
חוצה את שער הרחמים

בכניסה לרציף אין מי ורדים
כל האנשים עצבנים
מזיעים וצועקים ודוחפים
דחוקים בחבית סרדינים

ברגע שנקודת המבט השתנתה
והספינה הפכה מוחשית וגדולה
בשליחות רשמית ולא מבטיחה

חלק נשברו וחזרו הביתה

על רקע סבך תרנים וחבלים
מבינים שמתקרב יום הדין
האוניה אותנו כלוויתן תבלע
ותעכל ותפלוט עד שתשבע

עזי הפנים הרבים נדחפים 
אל ההבטחה הסמויה שבפנים
אני לבדי וקרביי מתהפכים
משתלב כאחד הניצבים

לאחר שעה ומחצה
נותרו שני שלבי המתנה
בינתיים התחיל היורה
וירד גשם ראשון השנה

האוניה איבדה מתוקפה
הטיפות המסו את הדרה 
אך תעודת הזהות לבדיקה
מעולם לא היתה כה חשובה

לא מעכלת את גודל המאורע
היא תתנוסס על התורן למעלה
כמו פתק זכות או תעודת הוקרה
עם המוני פתקאות כמותה 

מקרוב ובמרחק נגיעה 

הכל נראה כמו תסבוכת גדולה
אנשים וחבלים בחבילה
עם התרנים וסירות ההצלה

בישורת לפני כבש העליה
מסתכלים אם יש עכברים בורחים

ואולי הספינה מיד תטבע

כי בטח אין בה גבינה

מה אפשר לעשות בתוך מכונה

אולי העינוי יהפוך להנאה

עוד מעט ועולים למעלה

להיות רב חובל לדקה

הסיור הוא על הסיפון
אפשר להישאר כמה שרוצים

אבל אין בו דברים מיוחדים
ואחרי דקות אחדות מתקפלים

מצלמים סביב בלי הרף
מנסים לעכל את גודל החוויה
אבל מה אפשר להגיד
על משהו בגדר אשליה

שיכחה צבורת אנרגיה
לפותה בין ברגי האוניה
כמו בהקפות שמחת תורה
אין לה רגע של מנוחה

הספינה היא אם כל השאלות
הים הוא הוא אבי כל התשובות
ובין הסיפון לגלים 
מפרידה שפה חדשה

ממנה חלומות עשויים

היא שמחת העניים 
היא יום הכיפורים
דרכה מבקשים מאלוהים

לא מצאתי את השפה

שממזגת בין הים לספינה
לא היתה זאת השעה
לחבר בין תיקון לחמלה

אחר אנחת הקלה

כמו בסיום בחינה קשה

שבתי אל פני האדמה

כאילו מאומה לא קרה

הספינה באופק תגווע

וביני לבינה תהום רבה

כי כנפי מלאכי הלבנה

אינם פרושים לאור החמה

בבית אכלתי סחלב חם
נרדמתי לצלילי רדיו ישן
חלמתי על מקומות נפלאים
שחלקם גם לי מתאימים

הלכתי בטיילת לאורך חוף הים

מתבונן בשמש השוקעת

ובגלים המתנפצים אל החוף

וניסיתי להבין את כל המיקסם

השמש היא אימנו הברוכה

מחייכת אלינו חביבה

מי שמבין את סודה

יודע שהיא צוחקת בעוצמה

גלי הים מתחלקים לסוגים שונים

מגדולים ורחוקים אל קטנים וקרובים

הגדולים והקודרים הם ההורים

הקרובים והעליזים הם בנים ונכדים

הגלים הקטנים מתנפצים במשובה

על החול הלח כמו אל לחי חלקה

בתזזיתם ובצבע קיצפם הלבן 

הם מזכירים את השמש בעצמה

האם יש צורך בבתי קולנוע בימינו

למרות ששכונת הדר בחיפה עברה דעיכה נוראית לאחר שבתי הקולנוע שבה ננטשו בתחילת שנות ה-1980, הרי שמדובר בתהליך טבעי.

בתחילת שנות ה-1980 נכנס הוידיאו לכל בית בישראל, ואנשים התחילו לצפות בסרטים חדשים דרך קלטות.
יחד עם הוידיאו נכנסה הטלוויזיה הצבעונית לבתים.
בתחילת שנות ה-1990 חדרו ערוצי הטלוויזיה בכבלים או בצלחת לווין לכל בית.
בסוף שנות ה-1990 היה זה האינטרנט שהפך בהדרגה למוקד המדיה הביתית.
בשנות ה-2000 הפכו מסכי הענק הגדולים והשטוחים את חווית הצפיה בבית לטובה יותר מאשר בבתי הקולנוע.
כיום, בשנות ה-2010 אפשר לצפות בבית באמצעות האינטרנט בכל סרט חדש על מסך ענק תוך דקות מרגע הפצתו, יחד עם כל התוספות שבהם מעוניינים: להאיץ, להאט, להשלים, להרחיב, לחפש ולשמור, לשנות, להחליף חוויות, וכדומה.

זאת חלק מהמהפכה במדיה ושאליה יש להוסיף את הטאבלט והסמארטפון, הדיסק און קי והווייפיי ועוד, שכולם מיועדים למעשה במידה רבה לצפיה בסרטים וקליפים.
בנוסף, חלק נכבד כיום מהשהיה מול המסך הגדול מוקדש למשחקי מחשב שהם אמנם סימולטורים אך מספקים חווית קולנוע אינטראקטיבית מדהימה.
חלק אחר מהזמן מוקדש ליוטיוב ולסרטים האישיים המדהימים שבו.
העיסוק בגרפיקה ממוחשבת הוא כיום נחלת כל אחד, ולכולם יש תוכנות עיצוב גראפי ואדריכלי, אנימציה, עריכת וידיאו ותמונות וכדומה.

כמעט בכל חדר מגורים יש מרכז מדיה ביתי עם מסך ענק שאליו מחוברים האינטרנט, הכבלים, המחשב, קונסולת המשחקים והדיוידי.
בזמן שאיננו משתמשים במרכז המדיה מוקרנות על המסך תמונות מתחלפות שצילמנו במצלמה הדיגיטלית, או כל תצוגת רקע מרהיבה אחרת שבחרנו, בלווית מוזיקה ממערכת הרמקולים ההיקפית.
כל זאת בהשקעה כספית לא גדולה, במיומנות טכנית לא רבה, ובחלל לא גדול.
ילדים, נוער ומבוגרים משחקים ומתקשרים זה עם זה מול המסך, והם יכולים לעשות זאת באותו החדר או כשכל אחד בקצה אחר של העולם.

הסינמטק ופסטיבל הסרטים שסביבו הם כיום ארכאיים מסיבות אלה.

את בתי הקולנוע הנטושים בהדר יש להפוך לרבי קומות שמשלבים חניה, ספורט, מסחר, משרדים ומגורים.

נחל לוטם

נחל לוטם

מתחת לשדרות הנשיא נמצא גן האם. מתחת לגן האם נמצא גן החיות. מתחת לגן החיות נמצא נחל לוטם שמוליך אל הים, שנשקף בתמונה כמשולש הפוך תלוי בין שמיים וארץ. הטיול בואדי הוא טיול קסום ומושא לגעגועים שנמשכים זמן רב לאחר שעוזבים את המקום.

נחל לוטם הוא ציר ההליכה הקצר והטבעי ביותר ממרכז הכרמל לחוף הים.

אורך ערוץ נחל לוטם בקו אוירי הוא כ-3 קילומטרים. משך ההליכה בשביל בתחתית האפיק להולך מנוסה הוא כשעה ומחצה. משך ההליכה למי שאינו מנוסה יכול להיות כחצי יום. המורד התלול יוצר מעבר חד מאזור בנוי לחיק הטבע המיוער, שאין בו נפש חיה והוא מלא במכשולים. למרבה המזל יש קליטה טובה לסלולאריים לכל אורך המסלול.

נגישותו הרבה של הנחל לציבור הרחב, בזכות תחילתו במרכז הכרמל וסיומו בפארק הכט בחוף הים, עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים.

כיום מוזנח הואדי ומסוכן לטייל בו. זאת למרות שהוא מוגדר כ'ריאה ירוקה' - שימוש קרקע המיועד לנופש בחיק הטבע.
פיתוח דרכים וגנים עשוי להפוך אותו לשכיית חמדה, ולא לעוד מקום שעוברים לידו מידי יום מבלי לשים לב לקסם שעשוי להסתתר בו.

מסלול ההליכה היחיד בנחל זה במתכונתו הנוכחית אינו נגיש אלא למיטיבי לכת מאד. הוא אינו מתאים לציבור הרחב ובוודאי שלא למשפחות. אין אפשרות לבצע בו חילוץ אלא במסוק בלבד לכל אורך מסלול ההליכה, כך שגם מי שנוקע רגל מסתכן בנפשו.


יש להתפלא על ההתעקשות של נציגי החברה להגנת הטבע ושוחרי טבע נוספים על שמירת תוואי השביל בתחתית הערוץ בצורתו הנוכחית, וזאת עוד תוך פירסומו בציבור הרחב כמסלול טיול.

מן הראוי להכריז על פיתוח שבילי הנחל להולכי רגל, על שמירתו מפני כוונות פיתוח של יזמי בניה, או לחילופין על סגירתו מחמת הסכנה, אך מתברר שהכוונה היא להנציח את ההזנחה וחוסר הניצול של המקום הנפלא.

מספר המטיילים שהולכים בו כיום הוא כנראה אחדים בלבד מידי יום. גם בין אלה יש רבים שניקלעים לדרך בלתי עבירה מבחינתם במהלך המסלול.


נגישותו הרבה של הנחל לציבור עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים. השביל, בקטעים בהם נישמר עדיין, מתאים כיום בקושי רב להליכה של מטייל בודד. אפשר להרחיב אותו, מבלי לפגום בטבע, להליכה בטוחה של משפחות מטיבות לכת.

מדובר בשביל שיורד ישירות משדרות הנשיא וגן האם, שהם מהמוקדים העירוניים הומי האדם ביותר, כך שכל מי שרוצה להתרחק מעט מהמולת העיר עלול להתפתות ולרדת בו, עד לנקודה שאין ממנה חזרה.

גן האם הוא מוקד פעילות מרכזי למשפחות רבות מאד עם ילדים קטנים. משפחות אלה עלולות להמשיך את פעילותן באורח טבעי בתחילתו המפותחת של שביל נחל לוטם שהיא בגן האם, וקיים חשש מתמיד שימשיכו לרדת בערוץ עד לנקודה שממנה יתקשו לחזור.

הפיכת השביל המשובש לציר טיול רחב וסולידי יותר תתרום רבות לשימורו ופיתוחו של הנחל. היא תאפשר פילוס והרחבת השביל, הקמת מדרגות טבעיות, הצבת קירות תמך, נטיעות וכדומה. אפשר לחדש גם זרימת מים באפיק היבש.

יש לעשות זאת באמצעות משאבים מתאימים, שאין אפשרות לשנע אותם אלא באמצעות כלי רכב כלשהו כמו טרקטורון צר, שינוע בשביל למטרה זאת בלבד.


נחל לוטם מתחלק לשלושה חלקים: עליון, אמצעי ותחתון, שנבדלים זה מזה בתנאי ההליכה:
החלק העליון הוא המפותח יותר. בתחילתו יש מספר ספסלי מנוחה ומדרגות. השביל הכבוש היטב מאפשר הליכה מהירה בין העצים והמטיילים מתנתקים בתוך דקות אחדות מהציביליזציה.
החלק האמצעי הוא מסולע וקשה מאד להליכה. קל מאד להיתקע, לאחר כמחצית השעה של הליכה, בקטע מסולע במיוחד בתוך ערוץ הנחל, שיש בו רצף בלתי פוסק של מיסלעות בלתי עבירות כמעט. מי שחוצה את המיסלעות הראשונות אינו יודע כי מצפים לו עוד מכשולים רבים כאלה. החלק האמצעי מתאפיין בנוסף בהליכה אקרובטית לאורך שולי הערוץ המפותלים על גבי שביל צר ומפותל מאד כבוש באדמה, שעובר מגדה לגדה ושנקטע פעמים רבות מחמת הסחף הרב.
החלק התחתון הוא מישורי יותר ואליו התנקזה כל האדמה שנסחפה. הוא מגיע לשכונת מגורים שמפרידה בינו לבין חוף הים. בקטע זה קשה יותר למצוא את המסלול בגלל רוחבו של האפיק.

מי שמסיים את ההליכה באפיק הטבעי מגיע לגן ציבורי גדול ונאה בין בתי שכונת קרית שפרינצק.
גן זה והשכונה עד לחוף הים בנויים על שפך האפיק. לכן מומלץ מאד להמשיך בטיול עוד מאות מטרים אחדים ולחצות את השכונה עד לחוף הים. בדרך זאת אפשר לגלות את מלוא היופי והפוטנציאל התיירותי והספורטיבי של נחל לוטם.
חוצים את השכונה דרך רחבות מרוצפות בין בניני מגורים וגן ציבורי נוסף, עד שמגיעים למנהרה שמתחת לכביש החוף שמוליכה לפארק הכט. חוצים את הפארק ועוברים דרך מנהרה שניה מתחת למסילת הרכבת עד לחוף הים, שבו נבנתה לאחרונה טיילת הליכה רחבה שמושכת קהל רב. טיילת זאת צריכה לשמש קנה מידה לטיילת שתוקם בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, ותיצור את הרצף התיירותי בין מרכז הכרמל לחוף הכרמל יחד עם השביל הנוכחי בתחתית הערוץ.


לאור חשיבותם הרבה של ערוצי הכרמל בחיפה כחלק מהמירקם העירוני, מן הראוי גם להקים במקביל לשביל המטיילים הצר שתואר, גם טיילת הליכה סלולה ורחבה בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, שתצא מרחוב התישבי כהמשך וכפיתוח של נתיב צינור הביוב שנחפר ביד גסה מתחת לרחוב זה.

שביל הליכה סלול זה יאפשר הליכה נינוחה של כ-45 דקות ממרכז הכרמל לחוף הים. הוא עשוי להפוך לאטרקציה תיירותית וספורטיבית, בדומה לרחובות המדרגות בחיפה ולטיילות לאורך חוף הים.

אין לחשוש מהצפה של מטיילים בשבילים שיפותחו בנחל לוטם. כיום, גם ברחובות המדרגות שעוברים בשכונות הצפופות ביותר בחיפה מספר הצועדים הוא נמוך, ועומד על עשרות ומאות בודדים בלבד מידי יום.

במסלול ההליכה הפופולארי ביותר במורד הכרמל, מסטלה מאריס לבת גלים דרך מערת אליהו, אין בממוצע יותר ממאות אחדות של מטיילים בסופי שבוע.

נחל לוטם, בשל מסלול ההליכה הארוך והקשה יחסית והיעדר יעד סיום הומה אדם, לא ימשוך מספר רב של מטיילים גם אם יפותחו בו שני שבילי ההליכה.

אין לחשוש מהרס הטבע. מי שמשתמש ברחובות המדרגות, כדוגמת מדרגות אהבת ציון שמחברות בין רחוב רמב''ן לרחוב הפועל, רואה כי פיתוח השבילים הסלולים וגרמי המדרגות תורם לנוף הטבעי של הואדי ומדובר בשילוב מוצלח של אדם וטבע.

השבילים הסלולים שומרים על תוואי הוואדי למרות השטפונות, הם משמשים כטראסות שהאדמה והצמחיה מצטברים בצידן, והם מאפשרים ניקיון של הואדי על ידי עובדי העיריה.

ראוי להעיר כאן כי על אף שרחובות המדרגות בתוך העיר הם שימושיים ותפקודיים, עדיין יש הרבה מאד לעשות למען טיפוחם.
לדוגמא, מדרגות אהבת ציון נקטעות ברחוב רמב''ן למרות שיש להם המשך במעלה הערוץ עד לרחוב וינגייט. בהשקעה קטנה אפשר לפתח את המדרגות ולהפוך אותן לציר הליכה ראוי.

יש לממש גישה דומה גם בואדיות נוספים בחיפה. עם זאת, נחל לוטם חייב לשמש כדוגמא בנדון, בזכות הפרדוקס שבין מיקומו המרכזי ופירסומו כמסלול הליכה לציבור הרחב, לבין מצבו הנוכחי של השביל הצר בתחתית הערוץ, שאינו מאפשר הליכה אלא למיטיבי לכת ביותר.


המצב הנוכחי אינו מגובה ב'אידיאולוגיה תכנונית' ראויה לשמה, שכן מדובר בשטח פתוח עירוני באחריות העיריה, שפ''ע שמזמין אליו את כלל תושבי העיר ומקובל שהעיריה תפתח אותו תוך שמירת ערכי הטבע.

שמורות הטבע הרחוקות ביותר מהערים, כדוגמת היערות, זוכות כיום לפיתוח דרכים ונטיעות. גם במרחבי הספארי העצומים באפריקה מגדלים חיות בר באורח מבוקר. לולא כן היו חיות הבר נכחדות במהרה מיד אדם או בשל איתני הטבע.
אין כל סיבה שדווקא בלב העיר יישאר שטח 'טבעי לחלוטין', ועוד כאשר הטבע מושחת בו בלי הרף על ידי הסובב אותו, בין היתר על ידי שטפונות עזים שנוצרים בו עקב השטחים הבנויים שמקיפים אותו.

מזוית ראיה מסוימת מדובר כאן בניכוס לטובת צרכים פרטיים של אחד מנכסי הטבע החשובים והזמינים ביותר בעיר חיפה. קיים חשש כי נחל לוטם, במצבו המוזנח כיום, יהפוך בזכות מיקומו האטרקטיבי במיוחד יעד מבוקש ליזמים, אשר יבקשו לחכור אותו מהעיריה כדי להקים בו פארק שעשועים עמוס במרכזי מסחר ובנייני מגורים.

כנס טבע אורבאני בישראל

משקיעי דירות בעת טראומת טילים שילשו את ערכן

המלחמות בצפון הארץ ובדרומה הורידו את מחירי הדירות באזורים אלה בעשרות אחוזים למשך כמה חודשים; משקיעים זריזים שזיהו את ההזדמנות רכשו אז נכסים במחירים מצחיקים, והרוויחו תשואות של מאות אחוזים בתוך שנים ספורות.

ברחוב חטיבת כרמלי בחיפה, נמכרו בבנין אחד בעשור האחרון כמה דירות בשטח של 57 מ"ר. ב-1998 נמכרה דירה ב־440 אלף שקל;  ב-2005 נמכרה דירה ב־304 אלף שקל; ב-2007 נמכרה בקומה השלישית דירה ב־138 אלף שקל; השנה נמכרה בבניין דירה ב־231 אלף שקל. כלומר, 

הירידה החדה ביותר במחיר חלה בין השנים 2005 ל־2007, אז צנחו מחירי הדירות בבניין בלא פחות מ־55%, ועם מחיר של 138 אלף שקל לדירה בחיפה קשה להתווכח - זו באמת התחתית של התחתית.

מאז 1998 ירדו מחירי הדירות בבניין בכ־48%.

הדירות שמחיריהן ירדו בצורה דראסטית לאחר מלחמה נמצאות בשכונות מיושנות, חלשות ולא מבוקשות, והן אלה שהגיבו באופן הקשה ביותר לטראומת המלחמה. ייתכן מאוד שתושבי השכונות האלה היו נתונים במצוקה כלכלית עקב המלחמה, ולכן נאלצו למכור את דירותיהם גם במחירים מצחיקים. בשכונות הנחשבות לטובות ביישובי הצפון ירדו מחירי הדירות בשיעור קטן מאוד ולמשך תקופה קצרה.

לכתבה בדהמרקר:

http://www.themarker.com/magazine/1.1879227

הניתוח הצליח אך החולה מת

מנהרות הכרמל, הנמל המזרחי, קרית הממשלה והמושבה הגרמנית, הם כולם פרויקטים ראויים וברוכים, שראשי העיר הקודמים התחילו בהם, ויונה יהב גזר את הקופון עליהם.
יהב, יליד חיפה, היה אמור לטפל בפינצטה בבעיות העיר הנקודתיות: הביוב, הפקקים, הדיור, האלימות, התעסוקה.
במקום זאת הוא שקע מיד עם כניסתו לתפקיד בפרויקט מגאלומני אחד - המטרונית.
המטרונית מינפה את רמיסת האזרח הקטן למימדים חסרי תקדים. רבעים שלמים וצירי תחבורה ראשיים הפכו לאתרי בולדוזרים בפעולה בלי הפסקה למשך שנים רבות.
ברחובות הרצל והחלוץ שהם לב הדר ובהם יש אלפי דירות ועסקים, יש על פי התכנון החדש עשרות מקומות חניה בלבד, במקום אלפים שהיו בעבר.
המבחן הוא גם בתהליך ולא בתוצאה בלבד. יתכן והמטרונית תיצלח אך יקח עוד דור עד שמי ששרד גם ישתקם.
בינתיים, כניקמת המטרונית, השתלטה על שולחנו של יהב בעית חישמול הרכבת.