מסילת הרכבת תשוקע באזור העיר התחתית כדי שחיפה תיפתח אל הים

מסילת הרכבת תשוקע! חיפה נפתחת אל הים

עוד שלב בדרך להיסטוריה: הולנת״ע אישרה את חזית הים העירונית, שיקוע הרכבת והוספת אלפי יח' דיור בחיפה

תכנית המתאר הארצית לחזית הים העירונית בשלבי אישור אחרונים 

הועדה לעניינים עקרוניים [הוולנת"ע] החליטה היום  [ג'] לאמץ את תכנית המתאר הארצית לפיתוח חזית ים עירונית בחיפה תמ"א 13 א'/3 ולהמליץ על אישורה בפני הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. עוד החליטה הוועדה לאמץ את בקשת העירייה להוספת הוראות מפורטות לתכנית הארצית בדבר שיקוע הרכבת ותוספת יחידות דיור במסגרת התכנית. התכנית כרגע אושרה להפקדה חוזרת הכוללת את האישורים ההיסטוריים של שיקוע הרכבת והוספת אלפי יחידות דיור על בסיס אישור תכנית חזית הים העירונית.

הוועדה אישרה את התכנית לאחר שקבילה את המלצות החוקרת אדריכלית רננה ירדני גולן, אשר מונתה ע"י משרד הפנים לדון בהתנגדויות לתכנית. על פי החלטת הוועדה תוחזר עתה התכנית להפקדה לצורך הטמעת ההוראות המפורטות אותן ביקשה כאמור העירייה בדבר שיקוע הרכבת והוספת יחידות דיור.

ראש העיר יונה יהב, אשר ייצג את העירייה בדיון יחד עם מהנדס העיר אריאל ווטרמן, הביע סיפוק מההחלטה המהווה ישורת אחרונה לקראת אישורה הסופי של התכנית ע"י הוועדה הארצית לתכנון ובנייה וממשלת ישראל.

בפרויקט שמבצעת רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, עיריית חיפה ומשרד האוצר יקודם שיקוע הרכבת בחיפה:
שלב א' – שיקוע הרכבת לאורך העיר התחתית בקטע שבין המושבה הגרמנית ועד לאזור בית המכס
שלב ב' – פתיחת החזית הימית בכל העיר התחתית – חיפה כברצלונה
שלב ג' – שינוי תוואי המסילות בין המושבה הגרמנית לחוף הכרמל. העברתם למנהרה דרך ההר וביטול המסילות הקיימות באזור פארק הכט, פארק שקמונה ושכונת בת גלים
שלב ד' – פיתוח תכנית ל-7,200 יחידות דיור חדשות לאורך החוף של חיפה

חוות המיכלים במפרץ חיפה ובחירות 2015

מיכל האמוניה בשולי חוות המיכלים במפרץ חיפה

ברשתות החברתיות התפרסם השבוע שמו של נוזהר חנוכה, עובד בחוות המיכלים הענקית למוצרי נפט במפרץ חיפה שבחוף הים בין נמל הקישון לשיכוני קרית חיים, אשר פרסם, באומץ לב רב, תמונות ועדויות אישיות על הזיהום הסביבתי הרב שנוצר במקום, בעיקר כתוצאה משפיכת שאריות מוצרי נפט אל הקרקע החולית שבמתחם המיכלים.

מיכל האמוניה המפורסם, אשר אם ידלוף יגרום בוודאות לאסון המוני, מוצב אף הוא בחוות המיכלים הזאת.

שיטחה של חוות המיכלים הוא אלפי דונמים. בחוות המיכלים עובדים כעשרים אנשים בלבד, ועוד כעשרים סטודנטים מאבטחים אותה.

חוות המיכלים נמצאת על אחד משטחי הקרקע בעלי הפוטנציאל הרב ביותר במדינת ישראל.

המתחם צמוד לחוף הים, באזור נוף מרהיב עין, גובל בפארק הקישון ובמעגן היאכטות, וצמוד לנמל התעופה ולאזורי המגורים הצפופים של הקריות.

מחיר הקרקע הפוטנציאלי של המתחם הוא אסטרונומי. התמורה הכספית שתתקבל עם הסבת השטח למגורים, מסחר, וכדומה, היא מיליארדים רבים של שקלים. התרומה לפיתוח מטרופולין חיפה לא תסולא בפז.

חוות המיכלים נמצאת בתחום השיפוט של חיפה,

למרות זאת ראש העיר יונה יהב וחבריו לקואליציה מעדיפים לטמון את ראשם בצלחת ולנהל את העיר כמו בעלי דוכנים בשוק הפשפשים. הם עוסקים בזוטות או בפרוייקטים פומפוזיים, ומטאטאים אל מתחת לדוכניהם את המחדל הכלכלי-חברתי-סביבתי החמור שקיים מתחת לאפם.

מחדל זה הוא בסדר גודל אפי, ונדרשת התערבות ממשלתית נמרצת כדי להסיר את הנגע שפשה.

אך הממשלה והכנסת מתמחים במדיניות ה'גרין ווש'. מערכת הבחירות הקרובה לא תעסוק בנושאי איכות הסביבה, אלא בתמרונים פוליטיים שמטרתם כסת''ח. 

מנהרת רכבת מתחת להר הכרמל בין תחנת חוף הכרמל לתחנת חיפה מרכז שבעיר התחתית

במגזין האינטרנט חיפה2 ששייך כנראה לעירית חיפה פורסמה כתבה מעניינת שעוסקת בהחלטה שכבר התקבלה, ככל הנראה, לשקע ולמנהר את מסילת הברזל שחוצה את חיפה. לא ברור מהכתבה מה בדיוק מתכננים לעשות, אך הרעיון למנהר את מסילת הרכבת בקטע שבין תחנות חוף הכרמל וחיפה מרכז הוא רעיון מצוין. זאת בניגוד לרעיונות השיקוע למיניהם, שמתוארים בכתבה כשלבים מוקדמים למינהור.

אפשר יהיה לחפור את המנהרה באזור העיר התחתית מבלי להרוס כמעט אף בנין קיים אם ישתמשו בתוואי המדויק של שדרות בן גוריון לצורך מוצא המנהרה: לשדרות בן גוריון יש שיפוע טבעי שיורד לים, ואפשר יהיה להגביה מעט את החלק התחתון של השדרה וליצור בדרך זאת שילוב בין מוצא המנהרה לרחבת הכניסה לחזית הים העירונית ולשדרות העצמאות, בדומה למה שקיים בכיכר דיזנגוף בתל אביב, שבה הכיכר מוגבהת מעט ממפלס הרחוב, ומתחתיה יש צומת כבישים.

יתכן ויהיו בתים אחדים שיהיה צורך להרוס, בפרט בבלוק הבניינים של שדרות העצמאות-רחוב יפו-שדרות בן גוריון, וכדאי לעיריה לשים לב ששטח מרכזי שגובל באזור זה ושיוכל לשמש לצורך המנהרה הוא מגרש תחנת אגד הישנה, שבימים אלה מתבצעות בו הכנות לבנית בית מלון.

אפשרות נוספת ועדיפה להתגברות על בעיית הבנייה הקיימת בעיר התחתית היא מינהור מלא של כל קטע המסילה שעובר במקביל לקילומטר האורך של העיר התחתית באזור רחוב הנמל. המנהרה תמשיך ברצף מתחת להר הכרמל אל מתחת לשדרות בן גוריון ושדרות העצמאות, כך שתחנת הרכבת חיפה מרכז תהיה תת קרקעית. בדרך זאת גם יימנעו מפגעי הקרינה והנוף שיוצרים עמודי החשמל של הרכבת, ויתפנו שטחים נוספים לבנייה.

בחומרי הבניה של המנהרה אפשר יהיה להשתמש להקמת הרציף החדש של הנמל המזרחי שיהיה משולב במסלול שדה התעופה של חיפה.

מנהרת רכבת בין חוף הכרמל לעיר התחתית

דיון בנושא ב'קפה דהמרקר - קהילת חיפה'

טיילת פנורמה - תמונת מצב ספטמבר 2014

החניונים המסוכנים של האצטדיון החדש בדרום חיפה

בעיתון 'כלבו' פורסמה בשבוע שעבר מפת החניונים שמציעה העיריה למבקרי האיצטדיון החדש. החניון שצמוד לאיצטדיון הוא קטן ומיועד בעיקר לעובדיו, ואילו לקהל המבקרים מציע העיריה חניונים שהם על פי המפה שפירסמה 'בסביבה הקרובה'. העיריה גם מפרטת למי מתאים כל חניון: לבאים מהכרמל, מהצפון, ומהדרום.

לכאורה הכל טוב ויפה, ומדובר בניצול ראוי של תשתיות קיימות. אך מי שמכיר את הסביבה היטב, יודע כי למעשה אף אחד מהחניונים אינו נמצא בקרבה ראויה לאיצטדיון, וחלק הארי ממנו אף נמצא במרחק שהופך את ההגעה הרגלית לממושכת, מסובכת ומסוכנת. דבר זה הופך את המפה שפירסמה העיריה לאחיזת עיניים. זאת בפרט כאשר חלק גדול מהמבקרים באיצטדיון יהיו בני נוער צעירים, נלהבים ואף משולהבים, שיגיעו מרחבי הארץ בשעות הלילה כשהם נוהגים במכוניות פרטיות ומלווים בחברים, באחת מחוויות הנהיגה הראשונות והמכוננות שלהם.

בתמונות להלן נראות שתי מפות: העליונה היא מפת העיריה, שבה מסומנים החניונים בגדול, כאשר בולט ביניהם מקבץ חניוני האיצטדיון. המפה התחתונה היא צילום אויר של 'גוגל' טרם הוקם האיצטדיון, בשלב בו עדיין ישרו את השטח. שטח זה נראה בבירור במרכז תחתית התמונה, וכמו כן ברורים, כאמצעי זיהוי, חוף הים במערב ומרכז הקונגרסים מעל למרכז התמונה.

בקו נקודות כחול מסומן המרחק בין החניון הגדול ביותר שמציעה העיריה, חניון מרכז הקונגרסים ברחוב קדושי יאסי, לאיצטדיון עצמו שברחוב רוטנברג.  חניון זה מוצע למגיעים דרך מנהרות הכרמל ומדרך פרויד. המרחק, על פי גוגל, הוא 1.5 קילומטרים ומשך ההליכה 18 דקות. מרחק זה הוא הרבה מעבר לסביר עבור קהל מבקרי האיצטדיון. 

הרחק אחרי חניון מרכז הקונגרסים, מעבר להררי חושך ממש, מציעה העיריה גם את חניוני מגרשי הטניס, אכסניית הנוער ובית העלמין...

חניונים אחרים, קרובים יותר, כמו חניון אינטל וקניון חיפה, נמצאים במרחק של כ-1 קילומטר, שהוא בלתי סביר בעליל.
חניון קניון חיפה, וחניוני מרכזי הקניות הנוספים קסטרא ושער הכרמל שסמוכים יותר לאיצטדיון, מלאים תמיד בכלי רכב של לקוחות בשעות הערב והלילה.

מי שיגיעו במטרונית קו 1, שמוצעת כאלטרנטיבה הקוסמת כיוון שתאריך את הקו במיוחד עד לאיצטדיון, יצטרכו לחצות את כביש דרך 4 שבין חיפה לטירת הכרמל שהוא עורק תחבורה רחב וסואן במיוחד.

את כביש דרך 4, ואת כביש דרך פרויד שרחב וסואן באותה המידה, יצטרכו לחצות רוב באי האיצטדיון שיחנו באחד ממגרשי החניה שפורטו במפת העיריה. על מנת לחצות כבישים אלה בבטחה יהיה על הולכי הרגל להמתין במשך דקות ארוכות לאור הירוק ברמזור שבמעבר החציה. 

פיקנטית במיוחד היא החניה שמציעה העיריה בחניון תחנת הרכבת בחוף דדו [P16-P22]. מי שיגיע לחניונים אלה יצטרך לחצות את המנהרה המוזנחת שמתחת לפסי הרכבת ולהגיע אל תחנת המטרונית שבתחנה המרכזית, מרחק של קרוב ל-10 דקות הליכה. לאחר שיעלה למטרונית, ויסע במשך דקות אחדות, הוא ירד בתחנה המיוחדת שתוקם לכבוד האירוע בלבד, בכביש 4 צמוד לשער הכרמל. לאחר מכן הוא יצטרך לחצות את כביש 4. בהנחה שהוא קנה כרטיס ליציע המערבי, הוא יצטרך גם להקיף את האיצטדיון כולו בטרם יזכה לשבת בכסא המיוחל. משך הזמן לביצוע אופטימלי של המסלול הוא כחצי שעה.

כל הדרכים מהחניונים מובילות לכניסה המרכזית לאיצטדיון, בפינה הצפונית מערבית צמוד לכביש 4. בצידו השני, הדרומי והמזרחי של האיצטדיון, אין כמעט מקומות חניה. מי שקנו כרטיסים ליציעים בצדדים אלה, יצטרכו ללכת מרחק הליכה רב על מנת להקיף את האיצטדיון כולו. בעיה זאת פוסלת את אפשרות הביקור עבור כל מי שיש לו קשיי הליכה, ותגרום לחוויה מביכה ואבסורדית לכל מי שקנה כרטיס במיטב כספו, אך יצטרך לכתת את רגליו במאמץ ההקפה. 

מפת חניוני האיצטדיון שמציעה העיריה

צילום אויר של אזור האיצטדיון, שהוא המגרש במרכז תחתית התמונה .
הקו בנקודות כחולות הוא מסלול ההליכה מחניון מרכז הקונגרסים.

לקריאה נוספת: פתרונות התחבורה באצטדיון במת"ם: כשלון ידוע מראש

מנקים את מפרץ חיפה

מכשפים בוחשים בנו כיום ממאורתם האפילה,
שבה האש היוקדת אותם בלבד היא מלבה,
בשילוש שלילי של בריאות, ביטחון וערך קרקע.

כמו במיאמי יכולים להיראות פני הנוף במפרץ חיפה,
לאחר שיחוסלו בתי הזיקוק ושאר מפעלי התרעלה,
שמזיקים לסביבה ועולים לנו בבריאות יקרה.

נהיה בטוחים יותר מסכנת הטילים,
שצפויה לרבוץ מעלינו לעוד מאות שנים.
והופכת אותנו בימים אלה לשאהידים.

על שטחיהם יוקמו ערים ואזורי תעסוקה מתקדמים,
שיעלו את ערך הקרקע באיזור עשרות מונים.
וכולנו נשוט בתעלות הקישון בין נופים מרהיבים.

בתמונה: פני הנוף של העיר מיאמי - כך צריכים להיראות גם פני הנוף במפרץ חיפה, במראה מכיוון החוף. שדה התעופה הגדול לא נראה בתמונה אך הוא חלק מרכזי מסך כל הנוף העתידי.

שיר גמילה מכל אשליה

הפסקול להלן את בלוטת האיצטרובל מפעיל,
כדי להגדיל את כמות הדופאמין לרמת הסביר,
בתחילה יש קצת כאבי ראש מהתדר,
אבל הם חולפים אם מאזינים על פי הסדר.

כשאתה אוהב, הדופאמין ממלא את החסר,
כאילו והיית משתמש בו כסם ממכר.
בכל פעם שאתה רואה את אהובתך,
אתה מקבל מנת דופאמין לתת ההכרה.

כל מי שהיה מאוהב יודע שהכי חשוב,
זה לראות שוב ושוב את האהוב.
אך לאחר שחולפות כשתי שנים,
הגוף כמעט ולא מייצר יותר דופאמין.

אם אוכלים אוכל בריא,
מקבלים מספיק מגנזיום וויטמין בי.
שביחד יוצרים את הדופאמין הטבעי,
אז כדאי לוודא את המינון ההכרחי.

אפשר להשתמש בזה הפסקול כרקע,
גם להרפיה, מדיטציה או יוגה.
כדאי עוד להשתמש בו ללמידה ויצירה,
חלימה, שינה, ושיפור כללי של ההרגשה.

עוז לתמורה - במפרץ חיפה

עוז לתמורה - במפרץ חיפה

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים, יוני 2014

*קראתם? הסכמתם? הפיצו ברבים.

תהא זו תרומתכם לקידום המהלך.

שורות אלו נכתבו עוד לפני רצף התקלות האחרונות במפעלי מפרץ חיפה, שבעבר עסקתי בתכנונם.

היום, לאחר שהגולם קם על יוצריו וסביבתו, המציאות מכתיבה לנו מסקנה שאין להדחיק אותה עוד:

התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה מיצתה את עצמה!

בין הראשונים להכיר בכך היה מי אם לא נשיא התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון, מר מיקי שרן,

בראיון מקומוני ל"כלבו" 23.7.2010: "אנחנו לא צריכים את התעשיה המזהמת בחיפה"! מבלי שדבריו

הפריעו לעמיתיו לבחור בו לקדנציה שניה...

מפרץ חיפה - זה החור השחור בין עיר הכרמל, לעיר הקריות. האזור הרעיל, הדליק והנפיץ במדינה.

נפות חיפה ועכו הן שיאניות התחלואה בסרטן, והחריגה עדיין במגמת עליה לפי דו"ח משרד הבריאות,

זאת בנוסף לחריגה גם במחלות לב ודרכי הנשימה.

זיהום האויר מתעשיה, הגורם העיקרי לייחס אליו חריגות אלו, אמנם פחת בזכות המעבר לגז טבעי,

אך צפוי לגדול שוב, "בזכות" גידול מתוכנן פי 3 של בז"ן ומפעלים נוספים. ניטור הפליטות חלקי ביותר,

וגם מה שלכאורה עומד בתקן החוקי, בפועל חורג מהתקן הבריאותי, לעיתים במאות אחוזים.

בחיפה ו"עוטף מפרץ", 4% משטח המדינה, מרוכזים 25% מהמפעלים המסוכנים. רוב זיהום האויר

באזור מגיע מהם, בניגוד ליתר הערים, בהן רובו מתחבורה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כמות

הפליטות המסרטנות במחוז חיפה, מגיעה ל-30.4 ק"ג בשנה לקמ"ר, לעומת 5.3 ק"ג במחוזות אחרים.

"תרומת" הזיהום התעשייתי לתחלואה החריגה הוכחה באופן מובהק במחקרים מדעיים בלתי תלויים,

אם כי מוכחשת עדיין בתסקירים ונספחים, שהוכנו מטעם ובמימון המפעלים.

בז"ן מדווחים על השקעת מיליארד ש' באיכות סביבה, אבל רק עשרות מיליונים מתוכם "סביבתיים"

באמת, וגם זה לא בהתנדבות, אלא לאחר דרישות במפגיע של המשרד להגנת הסביבה. היתר מושקע

במעבר לגז טבעי, יותר להגדלת הייצור מאשר להפחתת הזיהום. ובינתיים

הכל חונקים אלה את אלה:

המפעלים את הסביבה ותושביה בפליטותיהם, והציבור את המפעלים בדרישותיו הסביבתיות הגורמות

להתייקרות הייצור. התעשיה סופגת אש, ומחזירה באש משלה, תרתי-משמע...

כל הקונגלומרט הפטרוכימי הזה שוכן בליבו של מטרופולין מאוכלס בצפיפות. להרגעת הציבור הציגו

בתי זיקוק ליד ערים באירופה, אולם אף אחד מהם אינו מאויים ע"י עשרות אלפי טילים, שחלקם ינחתו

בוודאות במיתחם בז"ן, ראשון בבנק המטרות של כל אויב. לא בכדי המליצה ועדת שפיר כפתרון לטווח

ארוך על הרחקת המפעלים, ועד אז היערכות לאפר"ן, ארוע פתע רב נפגעים, לא אם, אלא כאשר יקרה,

במצבי מלחמה, רעידת אדמה, או "רק" תאונת עבודה. בז"ן הציגו מענה גם לאיום הטילים: כיפת ברזל!

בלי לצרף הסבר איך מערכת זו, המגמגמת מול קסאמים בודדים בדרום, תעמוד מול יותר מטחי טילים,

יותר מדוייקים, מהצפון. והרי גם אלה שיחטיאו, יפגעו בישובי סובב בז"ן! בכל זאת "פתרונות" מסוג זה

הספיקו לדחיית רוב ההתנגדויות, ולאישור התכנית להגדלת בז"ן פי 3.

חיפה "מותקפת" מכל עבר ע"י מגה-תכניות, בתוכן הגדלת בז"ן, נמל המפרץ, וחישמול הרכבת. לכולן

מכנה משותף - הן מתעלמות ואף פוגעות במרחב חיפה ותושביו. גם חיפה יזמה תכנית מיתאר חדשה,

אולם החור השחור של המפרץ נעקר מתוכה והפך למובלעת לבנה, מחוץ לתחום לחיפאים. אנו רשאים

לסבול את מיפגעיו, בלי להתערב בתכנונו. לכן עלינו לוותר הפעם על זכות השתיקה, לנצל הזדמנות של

אחת ל-80 שנה, ולדרוש: החזירו לחיפה את המפרץ, ואנו נחדש את פניו! עד מתי נמתין לילד מהאגדה

שיאמר את האמת? אני מוכן להגיד בקול מה שרבים הבינו כבר בסתר ליבם, ולספוג את קיתונות הלעג,

כמו לפני 13 שנים, כאשר הגשתי את הערר נגד מיכל האמוניה...

השידוך הכפוי בין התעשיה לאוכלוסיה, למען אינטרסים זרים, של שילטון זר בעבר, ובעלי עניין היום,

יכול וחייב לבוא לקיצו, לטובת שני הצדדים!

יש המציגים את מיפגעי מפרץ חיפה כמיתוס ש"הירוקים" מנפחים, אולם המיתוס האמיתי הינו הצגת

המפעלים כמנוף כלכלי ותעסוקתי, המציל אותנו כביכול מחרפת אבטלה. טענה זו מופרכת ע"י פריחתה

הכלכלית של המדינה השכנה מדרום, "מדינת תל-אביב", עתירת התעסוקה גם בלי תעשיה פטרוכימית.

העתקת המפעלים מהאזור תאפשר לפתח גם בו ענפי כלכלה ותעסוקה חלופיים, אטרקטיביים לצעירינו,

ידידותיים לאדם ולסביבה. אולם לא פחות מכך תקדם ותפתח את... התעשיה עצמה! כי מיטת סדום זו

של מפרץ חיפה, מוגבלת בשטח ובתקינה מחמירה, צרה מלהכיל צרה זו של תעשיה ואוכלוסיה גם יחד,

זו רוצה להוסיף ולהתפתח, ואלה רוצים איכות חיים, בריאות ובטיחות.

תכנית בז"ן מתיימרת לאפשר למפעלים "התחדשות", אולם בפועל היא תגזור התיישנות, עליהם ועל

מטרופולין חיפה כולו. התנתקות תהיה לברכה לשני הצדדים, WIN-WIN במלוא מובנו. מה חבל שראשי

התעשיה והעיריה טרם הפנימו זאת, נרתעים משינוי ב"משמרת" שלהם, ומגוננים על המפעלים במיקום

הגרוע ביותר עבורם. בכך הם רק דוחים מהלך בלתי נמנע לטובתם, שהוא כבר מעבר לשיקול דעת.

המפעלים לא יועתקו מהמפרץ בכפיה מכוח צווים, אולם בתור התחלה אין לאשר להם כל בינוי נוסף,

שכן יהיה זה מעשה חלם להכביד ולייקר בכך את העתקתם. במקביל יש לאתר אזורים יותר מתאימים,

שאליהם יועתקו המפעלים הראויים, שהרי לא לכולם יש הצדקה ומקום בארצנו הקטנטונת והצפופונת.

ייבוא נפט גולמי לזיקוק בישראל משתלם לבעלי בז"ן, ואת החשבון משאירים על השולחן, לתשלום ע"י

הציבור, בכספו ובבריאותו. עדיף לייבא דלק מזוקק מן המוכן, כמו את המכוניות הצורכות אותו. למשק

המקומי יש מספיק יתרונות יחסיים להתמקד בהם, במקום תחומים חסרוניים כה בעייתיים.

מדובר בתהליך ממושך, על ציר זמן רב-רב-שנתי, שחייב להתבצע תוך התחשבות יתרה וסיוע מירבי

למפעלים ובעליהם. ציר הזמן יאפשר גם לאזור חיפה לעבור את ההסבה וההתאמות הדרושות, ולצלוח

בהצלחה את תקופת המעבר. דווקא משום שמדובר בתהליך ארוך, יש להתחיל בו מוקדם ככל האפשר,

ומוטב ביזמתנו, מאשר לאור ברקים ולקול רעמים מגבול הצפון...

לפני שדוחים בביטול את חזון התחדשות מפרץ חיפה, בטענה שהוא נאיבי, הזוי, ובלתי ריאלי, מומלץ

לעשות היכרות עם אזורי תעשיה יותר בעייתיים באירופה, שעברו בהצלחה תהליך דומה, וכל הספקנים

מודים בכך היום. גם את התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה אין לקדש עוד רק מפני ש"היא כבר כאן"...

מטרופולין חיפה חייב להתמיד ב"הסבה מקצועית", למו"פ ותעשית ה"קלינטק" בהן ישראל בין המובילות

בעולם, ולתעסוקה נקיה עתירת ידע. חזית הים התיירותית במערב הנמל, היא לבדה, יכולה תספק יותר

מקומות עבודה מבז"ן. מי עוד לא אמר "ברצלונה"? תכניות פינוי-בינוי להתחדשות אזורי מגורים, ניתנות

ליישום גם בגירסה תעשייתית: פינוי מהמפרץ - בינוי במקום יותר מתאים.

זו אינה "החלטה אמיצה" מהסוג שנבחרי ציבור נרתעים ממנה כמו מאש, אלא זהירה ואחראית. דווקא

הגדלת בז"ן היא החלטה נועזת, עד כדי הימור הרפתקני, לאור חומרת הסיכונים.

התחדשות המפרץ היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. דרושים עוד מהלכים, בהם מינהור מסילת החוף,

מסילה לשינוע החומ"ס מזרחה מהעיר, חיבור חיפה לחופיה ולחזית הים שלה, ופיתוח מבוקר של הנמל

לצרכיו האמיתיים. אולם התחדשות מפרץ חיפה - היא המפתח להתחדשות חיפה, והמטרופולין כולו.

זהו אתגר פתוח, בהמתנה למנהיג מקומי מזן אחר, "נקי כפיים ובר לבב", משוחרר מקשרי הון-שילטון,

שיהיה מחוייב רק לתושביו ולצרכי הדורות הבאים, ויראה במשימות אלו את מפעל חייו וחיינו.

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים

בשם האהבה - נופת הצופים של רבקה יהב מול חורבן חיפה

פוסט זה מעמת בין קליפ דיוקן עצמי של פרופסור רבקה יהב שמתמחה בנושא 'אהבה' באוניברסיטת חיפה, לעומת תיאור של חורבן שכונת הדר בחיפה והטרגדיה של תושביה בימי בעלה ראש העיר יונה יהב.



זה לעומת זה:

מתוך פוסט מוזיאון התרבות של חיפה בבלוג תרבות ואכילה

...ביום ששי כשהסתובבנו בשוק תלפיות וברחוב החלוץ, פגשנו רבים מבין הסוחרים שנמצאים באזור כבר עשרות שנים וידעו ימים טובים. המיקום שלהם לפני עשרות שנים עד לפני אף כ-15 שנה היה אסטרטגי לחלוטין: עבור כל הבאים לשוק מרחבי המטרופולין והעיר, חנויות המציעות סחורה נדרשת במחירים זולים ושווים לכל נפש.

תחילה היו אלו הקניונים שחיסלו את המסחר ושאבו את כולם לרשתות הגדולות והתל אביביות ששולחות גרורות בכל מקום בארץ ובשיווק אגרסיבי ועתיר משאבים, יוצרות עדיפות על פני החנויות המקומיות.

זהו אובדן גדולתם של בעלי המלאכה בעידן של קנה וזרוק.

לאחר מכן היו אלו עבודות התשתית המתמשכות שנים על שנים שחיסלו את מה שנותר ויצרו מציאות שבה אנשים כבר לא מגיעים למקום. קשה, מסוכן, רועש מאוד ומלוכלך.

כיום, לאחר שהאמון אבד לחלוטין וגם ההרגל עשה את שלו, עומדים הסוחרים באותו מקום בייאוש גדול ולא יודעים איך בכלל הולכים קדימה אם בכלל, ואיזה עתיד אם בכלל נכון לרחובות המשופצים שבהם נהרסה הכלכלה והמהות ששכנה בהם כל כך הרבה שנים.

הפיכת שדה התעופה בחיפה לשדה תעופה בינלאומי שני של ישראל

מדוע שדה התעופה של חיפה צריך להפוך לשדה התעופה הבינ"ל השני של ישראל

נייר עמדה מאת: יוסי פישר

אירוע הערפל בשבוע שעבר שגרם להסטת טיסות מנתב"ג לחמישה שדות תעופה חלופיים באזור. מעבר להתייחסות הברורה לנושא הבטיחות התעופתית בישראל והזמן הדרוש להקמת שדה תעופה חלופי. יש אלמנטים נוספים כבדי משקל אליהם יש לתת את הדעת.

בכנס בטיחות בתעופה שהתקיים בסמיכות לאירוע, צוין ששר התחבורה ח"כ כץ הטיל לאחרונה על חברת נמלי ישראל (חנ"י) לבחון אפשרות להאריך את מסלול הנחיתות וההמראות של שדה התעופה בחיפה אל תוך הים ולהופכו לנמל בינלאומי. לדבריו הארכת המסלול תאפשר למטוסי סילון גדולים יותר להמריא לכל היעדים באגן הים התיכון.

הבה נבחן את הרעיון:

לחיפה יש שדה תעופה המשמש לטיסות פנים ונמצא בצמידות לבית הספר הטכני של חיל האוויר. שדה תעופה זה משמש בחודשי הקיץ גם לטיסות צ'רטר קצרות בעיקר לקפריסין וחלק מאיי יוון. אורך המסלול היום אינו מאפשר המראה ונחיתה של מטוסי סילון צרי גוף דוגמת : בואינג 737, איירבוס 320, או אמברייר. מטוסים אלו משמשים חלק ניכר מחברות התעופה האירופאיות לטיסות אזוריות.  

ראשית: חיפה היא המטרופולין השני בגודלו בישראל אחרי גוש דן במרכז. ברדיוס של 60 ק"מ מחיפה מתגוררת אוכלוסיה בהיקף של כ:שני מליון אזרחים. אזרחים אלו שחלקם טסים לחו"ל, נאלצים להתנייד למרכז - נתב"ג על מנת לטוס לחו"ל. אין מדובר רק באוכלוסיה הצורכת נופש אלא גם בהרבה מאוד אנשי עסקים בראשם תעשיית ההיי-טק שמרוכזת באיזור חיפה והמפרץ . אם רק נחשוב באספקט של החיסכון בתנועה על הכבישים, מדובר בחסכון של מיליונים רבים בהוצאות דלק, זמנם של האזרחים הנדרשים לצאת מביתם לפעמים כחמש שעות לפני המראת המטוסים מנתב"ג וזאת על מנת להגיע בזמן לתהליכי הבידוק.

שנית: התיירות הנכנסת - חיפה ממוקמת בקרבה גיאוגרפית למשולש הקדוש - נצרת, טבחה וכפר נחום (הממוקמים על שפת הכנרת) וכן ליד העיר עכו. הסטת תנועה של צליינים שיגיעו ארצה צפונה תוכל להקל במידת מה את הלחצים על כביש 4 ותסיט תנועה שתחל את סיוריה בארץ בצפון ולאחר מכן תנויד בציר הבקעה לאיזור יריחו,  ירושלים ובית לחם ותוכל לטוס מישראל לאירופה מנתב"ג. לכך יש להוסיף, הגדלת ביקוש בבתי המלון בחיפה ובאיזור הצפון. התיירים ישהו את הלילה הראשון והאחרון שלהם במלונות העיר (במידה והם טסים חזרה מחיפה) ויסיירו באטרקציות התיירותיות בעיר  ובראשם - הגנים הבהאיים ומערת אליהו .

שלישית: תיירות נכנסת בקרוזים - שייט אוניות. הפעלת שדה תעופה בינ"ל בחיפה תאפשר לנמל להפוך לטרמינל אזורי לתיירות קרוזים, כך שתייר שחפץ לסיים את הקרוז בחיפה יוכל לעלות על טיסה חזרה לאירופה. חיפה תוכל להיות גם נקודת התחלה לקרוזים שיתחילו בישראל.

רביעית: העומס הגובר בנתב"ג והתחזית לתוספת טיסות לאור ההסכם לשמיים פתוחים עם האיחוד האירופאי, משמעותו היא אחת: יש צורך דחוף בהסטת תנועה תעופתית מנתב"ג. חברות "לאו-קוסט" יעדיפו שדה תעופה אזורי (מודל המתקיים באירופה) בו אגרות הנחיתה יהיו נמוכות יותר על פני שדה תעופה בינלאומי ראשי. במודל ה"לאו-קוסט" זמן ההמתנה של המטוס על הקרקע הוא קריטי. לאור הגדלת העומס על נתב"ג כמות האיחורים הבלתי צפוים רק תלך ותגדל.

אלו הם ארבעה נימוקים מבוססים הניתנים לבדיקה ואימות.

מקור המאמר: Articles.co.il/יוסי פישר

עוסק מזה 27 שנים בתעשית  התיירות, התעופה, חברות נסיעות ובתי מלון בישראל ובחו"ל. מאז 2003 פעיל בחברות התיירות השונות של תאגיד אי.די.בי.

סיור ועדת הכנסת בראשותו של ח"כ דב חנין לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה

ועדת המשנה של ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דב חנין ערכה אמש סיור, שנמשך כל היום, לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה. שני הנושאים המרכזים היו:

- הבנייה המסיבית של נמל חדש שמתוכננת בהמשך לנמל חיפה שעלולה לחסל את פארק הקישון ושדה התעופה וליצור חיץ בין חיפה לקריות.

- הרחבת מתקני בתי הזיקוק שעלולה לגרום להחמרה רבה עוד יותר של זיהום האויר הרב באזור.

ד"ר עינת קליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה וראש תנועת חיים בחיפה הציגה, במסגרת מפגש שנערך במהלך הסיור, מצגת מצוינת של עמדת התנועה לגבי נמל המפרץ ועורפו. תוכנית  קליש-רותם וחבריה רואה את האזור כמטרופולין שמקיים חיבור פיסי המשכי בין המפרץ לכרמל, תוך שמירת הנוף, הים והבריאות, והיא יעילה וחסכונית הרבה יותר מאשר התוכנית הממשלתית-עירונית-טייקוניסטית.

הרעיון המרכזי, שמגובה בניתוח כמותי, הוא שעדיף לשדרג את רציפי נמל חיפה הקיימים בשלב ראשון, ובשלב שני להוסיף רציף חדש אחד בלבד, שישמש בחלקו החיצון כמסלול שדה התעופה וכשובר גלים, מאשר לבנות נמל חדש נוסף על שטחים עצומים ביבשה ובים.

בכתום - השילוב הנכון בין רציף, מסלול נחיתה, שובר גלים

בדרך זאת גם:

- שדה התעופה היחיד בצפון יישאר במקומו ומסלולו יוארך כך שיאפשר טיסות בינלאומיות אינטנסיביות.

- תוקם ריביירה מעכו ועד עתלית שתייצר משיכה תיירותית חזקה.

- פארק קישון מורחב במפרץ בין הכרמל לים יחבר את חיפה לערי הקריות באופן מלא.

בסוף היום ארגנה הקואליציה לבריאות הציבור בראשות ליאורה אמיתי מפגש מרתק ורב משתתפים בין דב חנין לתושבי המטרופולין. המפגש נערך במתנ''ס נווה יוסף בדרך נווה שאנן, באולם בעל חלונות פנורמיים שצופה על נוף המפרץ שמונח פרוש למרגלותיו.

נוף המפרץ ממתנ''ס שדה יוסף 

גם מפגש זה התמקד בנושאי תוכנית בניית הנמל החדש ותוכנית הרחבת בתי הזיקוק. לאזרחים שהגיעו ניתנה אפשרות מסודרת להביע את דעותיהם בנושאים אלה.

המשתתפים העלו טענות רבות לגבי איכות הסביבה באיזור בתחומים שונים והתוצאה ההרסנית שצפויה אם חלילה יתממשו התוכניות החדשות, שהנוסח הכתוב שלהן הוא עמום ומעורפל במכוון. בהקשר זה מן הראוי לציין כי בתי הזיקוק הם בשליטת משפחת עופר וכך עשוי להיות גם הנמל החדש, מה שהופך את ראש העיר יונה יהב שתומך בתוכניות ההרחבה המסיביות למעין שליח המשפחה.

ההתרשמות הכללית היתה כי יש לאזרחים רבים ידע מגובש בתחומים אלה, וכי דעתם חשובה מאד לצורך קבלת ההחלטות הנכונות.
אחת הטענות המרכזיות שהועלו, על ידי מתכנן ערים רב ניסיון, היתה כי אין כלל הצדקה למיקומם הנוכחי של בתי הזיקוק וחובה להעביר אותם למיקום אחר, הרחק ממרכזי אוכלוסין. הבריטים הקימו את בתי הזיקוק במפרץ בין היתר מכיוון שמי הים היו נחוצים בשעתו לקירור המתקנים, אך בימינו יש שיטות קירור אחרות. המתכנן קובע כי במקום זה שנמצא במרכז מפרץ חיפה אפשר להקים שכונות מגורים לתפארת, מה שכמובן גם יעלה מאד את ערך הנדל''ן באזור. כדאי להרחיב בנדון ולהזכיר את סיפור מפעלי אתא, שעל אדמותיהם הוקם הקיריון. טרם הקמת הקניון קמה מחאה חברתית חריפה כנגדו, בדרישה לשמר את המפעלים שנחשבו כסמל המרכזי של האזור. כיום אנו רואים כי הקיריון המצליח תורם הרבה יותר לכלכלת ורווחת האזור מאשר מפעל בגדים, אשר ייצורם עבר זה כבר ממילא למדינות מתפתחות. הקיריון, אגב, נמצא בשליטת משפחת עופר שהיא גם בעלת השליטה בבתי הזיקוק, מה שמעורר את השאלה אם הם לא מתכננים כאן תוכניות דומות, מה גם שעל פי תוכנית המתאר החדשה כל השטחים  המסחריים והתעשייתיים הנרחבים שמצפון ומדרום לבתי הזיקוק מיועדים לבניה בלי הגבלת גובה. נקודה מעניינת נוספת בנושא זה היא שאת המודל להתפתחות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה עיצב לא אחר מאשר פרופסור ארנון סופר, שידוע בימים אלה בעיסוקיו בדמוגרפיה של ערביי ישראל. סופר עשה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתפרושת המפעלים במפרץ והפוטנציאל הכלכלי שטמון בכך, בזכות האפשרות ליצר שרשרת מוצרים רבים במפעלים אחדים באמצעות חומר גלם אחד, הנפט הגולמי, שמגיע למפעל מרכזי. מעניין שסופר וחבריו לא שמו לב בזמנו לכך כי הקרקע שעליה הם ממליצים להקים את שרשרת המפעלים נמצאת בין מרכזי אוכלוסין, וכי הייעוד המתאים לה ביותר למעשה הוא לשמש לבנייה למגורים. בנוסף, ממזרח לבתי הזיקוק, בטווח של כחצי שעת נסיעה בממוצע, נמצא חצי הסהר הצפוני של ישובי המיעוטים בצפון הארץ, פריפריה אורבאנית שמתפרשת לאורך גבעות מערב ודרום הגליל התחתון. סופר וחבריו לאקדמיה עוסקים בדמוגרפיה של ערביי צפון ישראל אך נוקטים במדיניות של בת יענה ככל שהדבר נוגע לגיאוגרפיה שלהם, דהיינו לתפרושת רחבת ההיקף וחסרת השליטה במידה שאינה נתפשת של ישוביהם. האקדמיה אינה טורחת לחקור, למפות, לתאר ולהתריע על כך בפני הציבור הרחב. להגנת סופר חשוב להעיר כי הוא עסק בשעתו בייהוד הגליל דרך נושא המצפים.
אין ספק כי הקמת קרית ספורט עם איצטדיון בינלאומי בפארק הקישון, במיקום שהוא במרכז התמונה למעלה ושכיום נמצאת בו המזבלה העירונית הישנה, עשויה לסייע רבות במאבק למען שיפור איכות הסביבה באיזור. 

בסוף המפגש פנה דב חנין לאזרחים בבקשה לשלוח אליו את דעותיהם.

מוזיאון הרמן שטרוק

מוזיאון הרמן שטרוק ברחוב ארלזורוב בחיפה

הרמן שטרוק (1944-1876) נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה ובארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במשך למעלה מארבעים שנות פעילותו כאמן מצליח ומוערך הוא יצר שפע של עבודות על נייר, בעיקר בשני סוגי נושאים - הדיוקן והנוף. בסדרת הדיוקנאות המפורסמים שלו הנציח שטרוק את גדולי הרוח והמדע של זמנו, ביניהם צייר את הציור הנודע ביותר בקרב יהדות זמננו - דיוקנו של תיאודור הרצל.

הרמן שטרוק: דיוקן תיאודור הרצל

במקביל לעבודתו האמנותית שטרוק לקח חלק חשוב בפעילות הציונית, העולמית והארצישראלית. במסגרתה השתתף דרך קבע בקונגרסים הציוניים והיה שותף ליוזמות אמנותיות לאחר עלייתו ארצה. בין היוזמות המרכזיות שבהן היה מעורב שטרוק, הביאה להקמת מוזיאון תל אביב לאמנות וחידוש בצלאל, האקדמיה לאמנות בירושלים.

שטרוק זכה להכרה כמורה דגול לאמנויות הגרפיות והחל ללמד את שפת ההדפס האמנותי עוד בשהותו בגרמניה. בין תלמידיו הרבים היו מקס ליברמן, לוביס קורינת, מארק שאגאל, יעקב שטיינהרדט, יוסף בודקו ואחרים.

בדצמבר 1922 העתיק שטרוק את מרכז הכובד של חייו מברלין לחיפה. התיישבותו של שטרוק בחיפה הייתה אירוע תרבותי שהאמנות הארץ-ישראלית לא ידעה כמותו. שטרוק, אמן יהודי-ציוני בעל הכרה בינלאומית, תרם רבות לפיתוחה של הקהילה האמנותית של צפון הארץ בכלל ושל העיר חיפה בפרט.

בחיפה שטרוק התמקם בבניין תלת-קומתי ברחוב ארלוזורוב 23 בהדר הכרמל, שתוכנן בידי ידידו, אלכסנדר ברוולד - אחד האדריכלים הגדולים שפעלו בארץ במחצית הראשונה של המאה העשרים. בבית זה שחזר שטרוק את הסטודיו שלו מברלין וקיבץ סביבו חוג תלמידים שהתמחו בטכניקות ההדפס השונות. בין אלה שלמדו אצלו היו אנה טיכו, צבי גולדשטיין-גלי, ערי אריך גלאס, יוסף ארליך, מאיר בן-אורי ואחרים.

כיום הבית של שטרוק הוא בניין מהודר שהינו מבנה לשימור בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב, הצופה מראש הכרמל אל נופי המפרץ ועמק זבולון. בשנת 2013 לאחר פרויקט שיחזור, שכלל את שיפוץ המבנה, תוך שימור פרטיו המקוריים, נפתח בו המוזיאון המשחזר את חזותו ורוחו המקורית של הבית כפי שהיה בימי חייו של שטרוק. הבית המרשים, בו אירח האמן את נבחרי הציבור והאמנים, משלב בתוכו אלמנטים מזרחיים ואירופיים: חלונות מקושתים-אוריינטליים ורצפות מצוירות, שעל חשיפתם ושחזורם הושם דגש בשיפוץ.

מטרת המוזיאון היא להאיר את דיוקנו של הרמן שטרוק בכל מעגלי יצירתו ופועליו התרבותיים והחברתיים. בתצוגת המוזיאון משולבים פריטי ריהוט ושטיחים, חפצים אישיים, ספרים וציורי שמן של הרמן שטרוק מאוספו של נתן ברנשטיין, לצד יצירותיו מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות. בקומה העליונה של המוזיאון יפתח בקרוב מרכז פעילות יצירתית לנוער וילדים. במרכז יערכו סדנאות יצירה, כולל סדנאות הדפס ותחריט, פיסול וציור.

התערוכות המתחלפות של המוזיאון יוקדשו ליצירתו רבת-האנפין של הרמן שטרוק ויעסקו בסוגיות נבחרות של תולדות האמנות, תוך התמקדות בתחום היצירה אשר לפיתוחו הקדיש האמן את חייו - אמנות ההדפס. התערוכות יתרכזו בנושאים, רעיונות ומגמות תרבותיות בעידן המודרני. פלטפורמת התצוגה תפגיש את יצירתו של שטרוק עם אמנים אחרים שפועלים כיום בשדה אמנות ההדפס בארץ ובעולם, בשאיפה לנהל דיאלוג בין תקופות ובין נקודות מבט.

פרנסי העיר חיפה חייבים להפוך את מוזיאון שטרוק למוקד עליה לרגל עבורם, על מנת שישמש מקור השראה, ומקום הכאה על חטא, לגבי הדרך שבה יש לבנות  את העיר חיפה. דרך זאת, של שילוב מדוקדק בין אדם וטבע תוך הקפדה על ערכי האדם ואיכות הסביבה, בהשראת מקורות היהדות, היא דרך המלך של הציונות.

מקורות: מוזיאוני חיפה, הרמן שטרוק, בית הרמן שטרוק

דר' כרמל אפרת החיפאית, רופאה תעופתית בכירה מוסמכת, היתה על טיסת 'אל-על' כאשר חיפשו בדחיפות רופא, והצילה את חייו של אחד הנוסעים

האתר של דר' כרמל אפרת - רופאה תעופתית בכירה - ישראל, ארה"ב, FA"A, אירופה. רופאת צלילה

נחיתת החירום הרפואית בוורשה על פי בקשת דוקטור כרמל אפרת בתאריך 4.12.2013, של מטוס אל-על בקו ניו-יורק - תל אביב, שצולמה במקרה על ידי צלם חובב.

דר' כרמל אפרת רופאה תעופתית בכירה מוסמכת היתה על טיסת 'אל-על' כאשר חיפשו בדחיפות רופא, והצילה את חייו של אחד הנוסעים. כתבה: רונית קיטאי
אחד הרקדנים שהיה בין המוזמנים להופעות ע''י הפדרציה היהודית חש ברע, עם הקאות ובחילות. מכתב תודה נשלח להנהלת 'אל-על' בו סופר על מסירותה של אחת הנוסעות, דר' כרמל אפרת שהיתה על אותה טיסה במקרה. מנכ''ל חברת 'אל-על', אלוף מיל. אליעזר שקדי, לא נשאר אדיש. הוא הזמין אותה ללשכתו והרעיף עליה ים של הוקרה שמגיעה לה. ויש גם סגירת מעגל באויר...המשך לכתבה המלאה ב'רינונים'

פורסם ב: 06/02/2014 12:20

דר כרמל אפרת היא רופאה תעופתית בכירה לישראל, ארה''ב ואירופה, ורופאת צלילה. היא עוסקת במתן אישורים רפואיים לטייסים ולצוללנים, ובנוסף במתן יעוץ דיאטני רפואי.
יש לה קליניקה בחיפה על ציר מוריה. מספר הטלפון שלה הוא 04-8241382.


להלן מכתב התודה המלא:

לכב' 
שירות לקוחות – אל על 
הנדון: נחיתת חירום. 

ביום רביעי ה- 4.12.13 , טיסת LY 0008 נאלצה לנחות נחיתת חירום, עקב בעיה רפואית. 
אנחנו קבוצת רקדנים שטסנו והוזמנו להופעות ע"י הפדרציה היהודית בווגאס, בדרכנו חזרה אחד הרקדנים חש בכאבי בטן עזים, כאבי ראש, בחילות והקאות מספר פעמים. 

בתחילה נתתי לו כדור קל בטן להרגעת כאבי הבטן ולאחר מכן כדור אופטלגין לשכך את הכאבים, לאחר כשעתיים כשראיתי שדבר לא עוזר ונהפוך הוא, הכאבים מתגברים, קראתי לדייל הראשי גדעון וולף. הוא בדק את הילד, ניסה לתת לו לשתות ולטפל בו, אך הילד תוך כדי טיפול התחיל לרעוד. בשלב הזה הדייל שאל בכריזה אם יש רופא בין הנוסעים ולמזלנו בכל הסיטואציה הנוראית הזאת היו שני דברים שעזרו לנו: 

1. שטסנו 'אל על' עם הצוות המופלא שעזר לנו באופן מדהים. 
2. שבין הנוסעים הייתה רופאה, דר' כרמל אפרת, שנרתמה לעזרת הילד באופן מלא. בתחילה תשאלה אותו למצבו, מדדה לו לחץ דם, חום ודופק וכן ניסתה להרגיעו. הילד התלונן שמתפוצץ לו הראש. הרופאה נתנה לו לשתות לאורך כל הזמן ונתנה לו אקמול. 

המצב לא נרגע ואף החמיר. הילד החל לאבד קשר, בהה בנו, הפיל את הראש הצידה , עצם עיניים ולא ענה, הפסיק לתקשר והתחיל לרעוד חזק מאוד בשני הידיים. 

הרופאה החלה לקרוא לו חזק מאוד "עדי, עדי" אך הילד לא הגיב. בשלב הזה כולם מאוד נלחצנו ופחדנו שהילד יאבד את ההכרה ואף חמור יותר. הרופאה לקחה החלטה להנחית את המטוס כדי לנסות להציל את הילד. ההרגשה של כל הצוות ושלנו הייתה שרק נגיע לקרקע ונוכל לעזור לילד.
כשנחתנו בוורשה הרופאה התנדבה ללוות את הילד לבית חולים כדי לקבל את הטיפול הנכון והמהיר ביותר,הידע הכי טוב היה בידיה גם בעניין הרפואי וגם בשפה. 

אני רוצה לציין שנתקלנו באשה צדיקה, שבקור רוח טיפלה במקרה בצורה עניינית, גם שהמצב היה חמור ביותר והילד היה על סף אובדן הכרה, שכל גופו רועד ללא שליטה. מזלנו שהרופאה הייתה איתנו, דאגה לילד ולקחה את כל הסיטואציה לידיה, כי כולנו היינו חסרי אונים. היחס שגילתה היה מעבר למצופה. מחמם את הלב שיש בקרבנו עוד אנשים עם נתינה גדולה ומופלאה כמו שלה. 
ברצוננו להודות לד"ר כרמל אפרת ולשתף אתכם במקרה הנ"ל. 
אנחנו נמשיך לטוס אל על. 

בברכה 
אריאלה ברוורמן 

דר' אפרת מקבלת מכתב תודה משקדי

דר' אפרת מקבלת דגם מטוס עם לוחית הוקרה משקדי

תעודת הוקרה מטעם אל על לדר' כרמל אפרת על העזרה הרפואית שהעניקה

מבקר המדינה בביקורת חריפה על המטרונית

מבקר המדינה בביקורת חריפה על המטרונית: כשלים חמורים בכל שלבי הפרויקט

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר ביקורת חריפה על פרויקט המטרונית בחיפה. המבקר מאשים את משרדי התחבורה והאוצר, עיריית חיפה ובעיקר את החברה המבצעת, חברת יפה נוף, בכשלים חמורים בכל שלב של הפרויקט. לדבריו, הכשלים מתבטאים בבחירה דווקא במטרונית כפתרון הסעת המונים מתקדם, דרך לוחות זמנים, ניהול, חריגות עצומות מהתקציב ופגיעה בחייהם של התושבים באזור.

בחברת יפה נוף טוענים כי החריגה מלוחות הזמנים נגרמה בין היתר עקב שינויים שדרש משרד התחבורה, אך במשרד מודים בליקויים שהתגלו בפרויקט, ומפנים אצבע מאשימה לכיוונה של החברה המבצעת. "אנו רואים בחומרה את התנהלות חברת יפה נוף בביצוע הפרויקט", נמסר.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הניהול הלקוי של הפרויקט על-ידי חברת יפה נוף. הועלו ליקויים בבדיקת החלופות והכדאיות, בהיערכות הארגונית לביצוע הפרויקט, בחלוקת העבודה בין מהנדסי החברה, בתכנון הכולל והמפורט ללא ביצוע תסקיר בטיחות כולל, בבקרה על השינויים בתכולתו, בעריכת האומדנים לעלותו ובפיקוח והבקרה על ביצועו.

בשל ליקויים אלה לא עמדה החברה בלוחות הזמנים ובתקציב שנקבעו, ובמשך תקופה ארוכה מאוד לא היה בידיה מידע עדכני על מצב הפרויקט לאשורו. ליקויים אלו גרמו, בין היתר, להתמשכות העבודות מעבר למתוכנן ברבים מהמקטעים הנמצאים בסביבה עירונית צפופה ולפגיעה ארוכה ומתמשכת במרקם החיים השוטף של התושבים.

יפה נוף קידמה את פרויקט המטרונית בלי לקבל את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. היא הסבירה שיועציה המשפטיים אמרו לה שאין חובה להכין ולאשר תוכנית מפורטת ייעודית לפרויקט, וטענה כי אם הייתה מכינה תוכנית מתאר כוללת חדשה, הפרויקט היה מושלם רק בעוד מספר שנים, אם בכלל. הפרויקט לא עבר בקרה מלאה של לשכת התכנון המחוזית, לא הובא לידיעת הציבור, וכך נמנעה מתושבים הרואים עצמם נפגעים ממנו הזכות להגיש את התנגדותם לו. משרד מבקר המדינה העיר גם ללשכת התכנון המחוזית.


בהדר נסלל נתיב המטרונית בלילות, באמצעות בולדוזרים, במשך שנים אחדות ברחובות הרצל ויל''ג, יחד עם עם חידוש תשתיות מקיף, באזור בו התגוררו אלפי תושבים במירקם מיוחד של מגורים ועסקים קטנים. מתושבים אלה נמנעה השינה, הם סבלו כל הזמן ממפגעי אבק ורעש, ובנוסף לא ניתן היה לגשת עם רכב לבתים בגלל החפירות, דבר שמנע הגעת סיוע רפואי במקרי הצורך. אפשר למפות את התחלואה באזור באמצעות נתונים מקופות החולים ולהשוות לשנים קודמות ולמקומות אחרים. הנושא מתאים לעבודת דוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. עם זאת, יתכן וקשה יהיה להגיע לתוצאות מדויקות, כי תהליך השחיקה של האוכלוסיה התחיל כבר ברגע ההכרזה על הפרוייקט שגרמה לאי ודאות מתמשכת, ונמשך גם לאחר השלמתו מחמת השיתוק התחבורתי בכל הנוגע לרכב פרטי.