הערר על תוכנית הקמת תשתיות נפט נוספות בצמוד לבתי הזיקוק

נוכחתי כצופה בדיון הערר על הקמת המתקנים הפטרוכימייים החדשים במפרץ חיפה שעליו הכתבה בערוץ 1.

לא בעיה להגיע למקום בתחבורה הציבורית. הדיון התקיים בבית ההארחה 'בית וגן', שהוא מוסד ותיק בירושלים. המקום, בכתובת 'רחוב הפסגה 8', הוא כמעט צמוד לתחנה הסופית של הרכבת הקלה בהר הרצל. מי שירצה לבוא לדיון הבא, להלן ההדרכה המדויקת למשתמשים בתחבורה הציבורית: נוסעים בקוים 940 או 960 לירושלים ממרכזיות חוף הכרמל או המפרץ, ומשך הנסיעה לירושלים הוא פחות משעתיים. מהתחנה המרכזית לוקחים את הרכבת הקלה, בקו היחיד - קו 1, לכיוון גשר המיתרים שבכניסה לעיר, ונוסעים עד התחנה הסופית בהר הרצל, מרחק של כ-10 דקות נסיעה. יש להקפיד ולטעון את הרב-קו בכרטיס בתחנה, כי הרב-קו החיפאי עדיין לא מתקף ברכבת הירושלמית. יורדים בתחנה בהר הרצל, והולכים חזרה עשרות מטרים אחדים, ובצד שמאל מכיוון ההגעה נמצאת הכניסה לרחוב הפסגה.

ליבי היה עם העותרת אלה נווה, אשר האחראית על הדיון, סילביה, הציקה לה בשאלות קטנוניות. למנהל הדיון הנוסף אמרתי את הדברים הבאים: .

עוסקים כאן בלופט גשפטן - עיסקי אויר. המילה הנרדפת לאויר היא - חופשי. כל אחד חש שהוא צריך אויר חופשי. תן לאנשים בדיון לנשום ולהתבטא באורח חופשי. אסור להתעסק בפרטים טכניים קטנים כאשר על הפרק עומד נושא מורכב ומשולב, שדורש פיתרון אזורי כדוגמת תעלת הימים. נראה לי שהמסר, שבמרכזו תהליך ההחלמה שהמפרץ צריך לעבור, נקלט.

בסוף הערב, כשחזרתי מירושלים לחיפה, התחלתי להריח ריח דלק באוטובוס עוד באזור זכרון יעקב. אני חושש שמדובר בהתפשטות השפעת הבנזן הבן-נה, שחלחל לעצמות של ילידי חיפה.

תודה לאלה נווה האמיצה שהציגה עמדה מקצועית בצורה מרשימה.

השנה המופלאה ושדה התעופה חיפה

'השנה המופלאה' היא הכינוי שנתנו ההיסטוריונים לשנת 1783, שבה הומצא הכדור הפורח. הכינוי ניתן כיוון שבאותה שנה ובאותה עיר, פאריס, הומצאו 2 טכנולוגיות שונות לריחוף: באמצעות אויר חם ובאמצעות מימן.

את הסימן הראשון לאקלים הפוליטי הבלתי יציב שיוצרים חידושים בתחום התעופה, ניתן למצוא עוד בסוף המאה ה-18, במהפכה הצרפתית, שהתרחשה פחות מעשר שנים לאחר המצאת הכדור הפורח, שהיה אמצעי התחבורה האוירי המוצלח הראשון בהיסטוריה. הרושם הראשון שעשה בלון המשי הענק המצויר בססגוניות, שהופרח מעלה בפריז באמצעות אויר חם על ידי האחים מונגולפייה, היה עז ביותר. כל אדם יכול היה מעתה להתרומם לשחקים, ולצפות בעולם כלפי מטה כבן אלים. הנשגב והעליון לא נחשב יותר לנחלת האריסטוקרטיה. התוצאה היתה שהעם מרד בשלטון המלוכני המושחת. אך בהעדר רקע תרבותי נאות השתלט הכאוס החברתי, בדמות המהפכה הצרפתית העקובה מדם. נפוליון, קצין ארטילריה שאפתן, שהיה הראשון שהשתמש בכדורים פורחים בצבא, לצרכי תצפית ארטילרית, ניסה לחולל סדר. המלחמות שניהל גרמו לשפיכות דמים רבה ביותר, ולריאקציה פוליטית שנמשכה 100 שנה.

ההקשר לחיפה: אנו זקוקים בחיפה לשנה מופלאה, כזאת שתשלב בין סילוק המפעלים הפטרוכימיים להקמת אזורי דיור ותעסוקה במקומם, ולהקמת נמל תעופה בינלאומי גדול במקום נמל המפרץ. הדבר יוכל להתבצע לאחר החלפת השלטון בחיפה, ובאמצעות שר בקבינט שממונה על פיתוח אזורי, כדוגמת סילבן שלום.

אשר לנפוליון? הוא אפיזודה חולפת. לאחר יותר מ-200 שנה צרפת נותרה רפובליקה, מעצמת על, וסמל תרבות עולמי, ודומה שהיא הולכת ומתזזקת בכל אלה. הכל תודות לשנה מופלאה אחת.

יסוד האויר, איכות הסביבה ושדה תעופה חיפה

בראיון בהשתתפות פעילי תנועת 'מנקים את מפרץ חיפה' אמש בערוץ 10, בתוכנית של אושרת קוטלר, אפשר היה לראות כמה מהר פוליטיקאים, אנשי תקשורת ופקידי ציבור, וגם הפעילים עצמם, מסוגלים לסטות מהתמקדות בנושא שבו הם עוסקים במסירות - זיהום האויר. הסיבה לכך היא חמקמקותו של יסוד האויר. מבין ארבעת היסודות, האויר הוא הבלתי יציב ביותר.

התואר המקושר ביותר לשם העצם 'אויר' הוא חופשי. אויר טבעי הוא אויר חופשי.

דימויי חירות מציגים בעיה אם הם לא נוסו. אותו קושי עולה עם אמיתות הנמסרות דרך האויר החופשי. עם האויר, התנועה מקבלת עליונות על החומר.

העיסוק ביסוד האויר הוא מורכב עוד יותר מכיון שהוא כרוך בדינאמיות הנשימה. פסיכולוגית האויר, יש מושג כזה, כוללת בתוכה את כל בעיות הנשימה המעשית בטבעיות רבה.

בניגוד ליבשה ולים, שהם ערש הפעילות האנושית, האויר הוא תחום פעולה ומחיה חדש לחלוטין לאנושות. לכן החיבור הפסיכולוגי בין ענפיו השונים של היסוד: נשימה, מעוף, טיסה, חירות ועוד, נותר מעורפל. העיסוק באיכות הסביבה הוא דרך מצוינת לחבר בין ענפיו השונים של יסוד האויר.

הדיון בנושא נמל תעופה בחיפה מקדם מאד את נושאי סילוק המפעלים הפטרוכימיים וביטול נמל המפרץ. גם אם זה, מבחינת פעילי איכות סביבה אחדים, עיסוק 'ברומו' של עולם, הוא חיוני ל'אויר נקי'.

בצפיה בוידיאו, שמראה את הפעילות על מסלול הנחיתה בוולינגטון במהלך כ-4 דקות בלבד, אפשר לראות שלמרות השטח המצומצם, הפעילות היא אינטנסיבית: לפחות ארבעה מטוסי נוסעים נמצאים בו זמנית על המסלול הראשי היחיד ומסלול ההסעה.

השדה משתלב היטב בעיר. הוא אינו יוצר זיהום קרקע או מים, ומעניק חיות רבה לנוף בזכות ניצול אינטנסיבי ונקי של השטח הקטן.

המסקנה שעולה מצפיה בוידיאו זה היא שעדיף לאין שיעור, מבחינת איכות הסביבה, להשתמש במטוסים ככלי תחבורה לעומת מכוניות.

בהיר יותר מחיוורון

בהיר יותר מחיוורון - זאת בעיני הגדרת חווית ההתעלות שעובר כל מי שטס משדה התעופה חיפה. מי שנמצא בשדה חש זאת, כי הוא בלב מישור וסביבו הרים וים.

שם הלהקה, פרוקול הארום, הוא מלטינית ופירושו 'הרחק מכל אלה'.

השיר מספר על בחור ובחורה, שלאחר ריקוד סוער המשיכו יחד לעבר חוף הים.

השיר התפרסם ביוני 1967 ונותר פופולרי מאד עד היום.

טיסה ונחיתה בנמל התעופה וולינגטון

דקות אחרונות של טיסה ונחיתה בנמל התעופה וולינגגטון. המראות מרהיבי העין, ומיקומו הבלתי השגרתי של המסלול, מוסיפים ערך מוסף לטיסה, בדומה לנסיעה במכונית בדרך נופית. כמובן שיש לכך השלכות תיירותיות, ומן הסתם המוני תיירים מגיעים לוולינגטון כדי לזכות בחווית הטיסה. המראות מזכירים מאד את חיפה: נופי ההרים, המפרץ, הנמל, ומיקום השדה. הפניה האחרונה של המטוס לפני הגישה לנחיתה מזכירה מאד את הקפת ראש הכרמל.

המראה מנמל התעופה בוולינגטון נראית כמו המראה מחיפה

מטוס בואינג 787-8 מהדור החדש ממריא מנמל התעופה וולינגטון בניו זילנד.

כדאי לעשות קופי-פייסט לחיפה.

קיימת הדחקה פסיכולוגית לגבי הצורך בהקמת שדה תעופה גדול במפרץ חיפה על בסיס השדה הקיים. מתוך גודל הפוטנציאל החיובי של שדה תעופה כזה יש מי שמרשים לעצמם לזהם את כל האויר, הקרקע, והמים באזור, כמו ילדים שזורקים אוכל על הרצפה.

אחרי 'צוק איתן' עם המטווחים של חמאס על נתב''ג חייב לקום שדה תעופה בינלאומי שני בארצנו הקטנה, ורמת דויד בוודאי שאינו המקום, כי שדה כזה דורש שטח נרחב למוסכים, מחסנים וכדומה, ובחיפה יש את התשתית המתאימה. צריך לשלב זאת עם פינוי הדרגתי של כלל המתקנים הפטרוכימיים במפרץ, שהם חבית חומר נפץ בריאותית, בטיחותית, בטחונית וכלכלית. לאחר הארכה הדרגתית של השדה, בגודלו המקסימלי, על כמחצית מהשטח שמיועד לנמל המפרץ, הוא יהיה מסוגל להיות חלופה לנתב''ג, עם שני מסלולים באורך יותר מ-3 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי.

המשוואה היא 'שדה תעופה הוא המפתח לקידמה במפרץ חיפה'.

על רמת דויד אסור להרחיב כי מדובר במקום סודי ביותר. סביר שמסיבה זאת גם לא יהיה אפשרי לפתוח אותו לאזרחים, והטרמינל האזרחי הוא ישראבלוף. את השטח הימי שמיועד לשדה התעופה במפרץ מייבשים ממילא עבור נמל המפרץ, והמומחים הימיים בדקו את כל מה שקשור לכך. רוב הסוגיות הבטיחותיות והאקולוגיות בנושא המטוסים הגדולים נפתרות בזכות זאת שהטיסות יתבצעו מעל לים, וגם התנועה על המסלולים תהיה, ככל שהמסלולים יתארכו, בשטח שבתוך הים. אפשר לפתור חלק ניכר מבעיות הדיור והתעסוקה בישראל באמצעות הקמת אזורי דיור במקום המתקנים הפטרוכימיים, ואזורי תעסוקה מתקדמים משולבים בשדה העופה. לדוגמא, שדה התעופה של סינגפור תורם כ-20% לתל''ג של עיר הנמל הזאת, שבה נמצא הנמל הימי הגדול בעולם!

גולום

גולום שד הטבעות,

הוא בטרמינל בוולינגטון,

מרחף מעל כולם.

לא פה ושם.

התגלמות הקופי-פייסט,

מעתיק-מדביק מושלם.

דבק קמח ונייר-עיתון,

וריח מטבח קטן,

משתלט על העולם.

קטעי וידאו של נחיתות קיצוניות בנמל התעופה וולינגטון

בנמל התעופה בוולינגטון יש לפרקים רוחות חזקות שמקשות על הנחיתות. כיום מגיעים לשדה התעופה למעלה מ-5 מיליון נוסעים בשנה. למרות זאת הסטטיסטיקה מראה כי מספר התאונות בשדה, במהלך כל שנות קיומו הרבות, הוא מספר מינימלי. הסיבה למיעוט התאונות היא הקפדה על כללי הבטיחות.

בחיפה מזג האויר הוא אופטימלי לנחיתות. ברוב ימות השנה מזג האויר הוא בהיר, עם רוחות קלות וטמפרטורות נוחות. השדה נמצא בגובה פני הים, והדבר מקל על הטייסים בכיול מדי הגובה ומכשירים נוספים. לשדה יש נתיב גישה מעל הים, שאפשר להתוות אותו באופן אופטימלי לנחיתות, והוא גם לא יפריע לאוניות שבדרכן לרציפים הסמוכים בנמל חיפה.
תנאי רוח קשים, כמו אלה שבקטעי הוידאו, שוררים בחיפה במהלך ימים ספורים בשנה בלבד.

סיפור הצמיחה של נמל התעופה בוולינגטון

באתר האינטרנט של נמל התעופה בוולינגטון יש מצגת וידיאו מרשימה אודות התפתחות השדה.

מומלץ לדפדף באתר כדי להתרשם מהתגשמות החזון של שדה תעופה בינלאומי שנכנס לתוך הים בעיר נמל ימי שנמצאת בקצה השני של העולם, עיר אשר דומה מאד לחיפה מבחינה גאוגרפית ואנושית, אך נמצאת לפניה במרחק עצום מבחינת ההתפתחות הכלכלית-חברתית כמטרופולין עתיר ידע.

התנאים לטיסה בוולינגטון הם קשים לאין שיעור לעומת תנאי הטיסה בחיפה.

שדה תעופה הוא המפתח לקידמה במפרץ חיפה. על רמת דויד אסור לדבר כי מדובר במקום סודי ביותר, מה שמעלה אגב הרהור אם אפשר בכלל לפתוח אותו לאזרחים, והטרמינל האזרחי הוא לא עוד ישראבלוף. את השטח הימי שמיועד לשדה התעופה מייבשים ממילא עבור נמל המפרץ והמומחים הימיים בדקו את כל מה שקשור לכך. רוב הסוגיות הבטיחותיות והאקולוגיות בנושא המטוסים הגדולים נפתרות בזכות זאת שהטיסות יתבצעו מעל לים, והתנועה בשדה בשטח שבתוך הים. אפשר לפתור חלק ניכר מבעיות הדיור והתעסוקה בישראל באמצעות מהלך משולב של פינוי המפעלים הפטרוכימיים, הקמת אזורי דיור במקומם, ואזורי תעסוקה מתקדמים שחלקם משולבים בשדה התעופה. לדוגמא, שדה התעופה תורם כ-20% לתל''ג של סינגפור, שבה נמצא הנמל הימי הגדול בעולם!

מה שצריך לעשות בחיפה הוא ''קופי - פייסט'' למה שעשו בוולינגטון. 

שדה תעופה שנכנס לתוך הים - וולינגטון ניו זילנד

שדה התעופה הבי''ל של וולינגטון, ניו-זילנד, מזכיר במיקומו הגאוגרפי את שדה התעופה של חיפה: א. שני השדות נמצאים בין שני רכסי הרים מקבילים - בחיפה אלה הם הר הכרמל והרי הגליל התחתון. ב. שני השדות נמצאים בין שני מפרצים - בחיפה אלה הם מפרץ חיפה ומפרץ זבולון.

בערך נמל התעופה של וולינגטון בוויקיפדיה מופיע כי בשדה עוברים למעלה מ-5 מיליון נוסעים מידי שנה, רובם טסים במטוסי נוסעים בינוניים מדגמי איירבוס ובואינג, וזאת למרות שלשדה יש מוניטין בגין רוחות חזקות שנושבות בו. השדה גובל באזורי מסחר ומגורים ממערב וממזרח, ובמפרץ וולינגטון ומיצרי קוק מצפון ומדרום. יש תוכניות להאריך את השדה במידה משמעותית אמצעות ייבוש נוסף של הים. בהרחבת בניני הטרמינל מושקעים בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים כדי להתמודד עם כמות הנוסעים שגוברת. מספר התאונות שארעו בשדה מאז הקמתו ועד היום הוא מינימלי. 

בכל המקומות שבהם יש שדה תעופה שנכנס לתוך הים מדובר בפרוייקט יוקרתי, שממתג את העיר לרמה הגבוהה ביותר.

שדה התעופה בוולינגטון - גוגל ארף

שדה התעופה בוולינגטון - גוגל מפות

מטוס נוחת בשדה התעופה בוולינגטון

מטוס ממריא מוולינגטון

מתרחצים בחוף הים בוולינגטון על יד שדה התעופה

אנשים רבים קראו לטרמינל החדש בוולינגטון ניו-זילנד "הטרמינל המכוער ביותר בעולם", אבל זה לא עצר את זכיותיו המתמשכות במגוון פרסים חשובים על התכנון והביצועים שלו. מכנים אותו "הסלע", כיוון שהוא בנוי כמו שני מבנים דמויי ביצים המכוסות בציפוי נחושת, קצת כמו ביצי דרקון. פנים הטרמינל מעוצב עם פינות מעוגלות ופנלים גיאומטריים ומזכיר מערות בהרים. חוץ מעיצובו היוצא דופן, הנמל נחשב למסודר ונקי במיוחד, ההמראות והנחיתות עומדות בזמן והניווט בתוכו פשוט. לאחרונה הוצבה בשדה התעופה בובה ענקית של גולום שמפחידה את העוברים ושבים, במסגרת מאמצי הקידום לסרט "ההוביט" שצולם בניו זילנד. מקור: עכבר העיר

הטרמינל בוולינגטון במבט מהשדה

הנוף של מפרץ וולינגטון נשקף מהחלונות הפנורמיים של הטרמינל, 

וגולום מ''ההוביט'' מרחף מעל הנוסעים.

אתר האינטרנט של שדה התעופה בוולינגטון מציג חזון של פיתוח שדה התעופה בעיר הנמל התוססת, שהפכה לאחד ממרכזי המסחר, התיירות והאמנות החשובים ביותר בימינו, במידה רבה בזכות שדה התעופה הבינלאומי.

שדה התעופה בוולינגטון - תמונה מאתר האינטרנט של השדה

דף הבית של אתר שדה התעופה בוולינגטון

דף נוסף מאתר שדה התעופה בוולינגטון

אתר הבית של שדה התעופה בוולינגטון

הבטיחות של שדה תעופה חיפה

להלן מסקנות אחדות בנושא הבטיחות של שדה התעופה חיפה:

א. שולי המסלול - אפשר בחיפה ליצור שולים רחבים יחסית. זאת לעומת מקומות עם שדות תעופה שנכנסים לתוך הים, וביניהם ביירות וגיברלטר, שבהן כמעט ולא קיימים שולי מסלול, וצידי המסלול נושקים לשכונות מגורים.

ב. רצועת ההקפה - פארק הקישון הוא שיבטיח את רצועת ההקפה לשדה התעופה הבינלאומי של חיפה. רצועת הקפה נאה קיימת כבר כיום, והיא מקיפה את בתי הזיקוק מדרום, את קרית אתא ממזרח, ואת רפא''ל מצפון. זאת רצועת הקפה משובחת, שכן היא בגודל המתאים למטוסי נוסעים בינוניים, ואינה חולפת מעל אזורי ישוב. אפשר גם להטות מעט את כיוון המסלול כדי להגיע לתוצאה הרצויה ביותר מבחינה בטיחותית, ומאותה סיבה גם לשנות את הגדרת גבולות פארק הקישון.

ג. חיפה נהנית ממזג אויר מצוין במרבית ימות השנה. מזג האויר הוא נעים, בהיר, ועם רוחות קלות בלבד. כל אלה עושים את חיפה יעד מבוקש לתיירים בכל ימות השנה. רוחות הצד העזות, שמקשות על נחיתת מטוסים, כמעט ולא קיימות במפרץ. גם הערפל, ששוכן מעל ש''ת רמת דויד, אינו קיים כמעט במפרץ. עבור טייסים, ובפרט ממדינות צפוניות, הנחיתה בחיפה היא יעד חלומי. הם נאבקים במרבית ימות השנה בתנאי מזג אויר סוער, גשמים, שלגים, רוחות עזות וערפל.

ד. ש''ת חיפה שוכן בגובה פני הים. לדבר זה חשיבות רבה, שכן מכשירי המדידה במטוס מכוילים על פי גובה פני הים. כדאי להזכיר, בהקשר זה, את האסון שאירע למדינת פולין, כאשר נשיא המדינה ופמליתו נהרגו לאחר שמטוסם התרסק בגישה לנחיתה בשדה התעופה במינסק. חקירת התאונה העלתה כי הסיבה היתה מכשירי מדידה לא מכוילים, אשר גרמו לטעות של עשרות מטרים בודדים בקריאת גובה המטוס מעל פני הקרקע, בשטח של גבעות נמוכות ומיוערות שנמצא בנתיב הגישה לשדה התעופה.

ה. רצועת ההקפה כמעט ואינה נמצאת בשימוש. הנחיתה המדויקת היא קריטריון חשוב עבור הטייס המקצועי, כי טעות שמחייבת הקפה עולה זמן ודלק יקרים. בימינו נמצאים גם מכשירי איכון נחיתה מדויקים, שמאפשרים נחיתה כמעט אוטומטית. לכך יש להוסיף, במקרה של שדה תעופה חיפה, את יכולת עיצוב נתיב הגישה האופטימלי מעל הים.

ו. ההמראות והנחיתות יתבצעו, ככלל, אל ומכיוון הים. רעש ותנועה מעל ריכוזי אוכלוסיה לא יהיו בשדה התעופה הבינלאומי של חיפה. זאת כי עיקר התנועה האוירית תתבצע מעל לים והשטח המיובש שבו. את הרעש באזור ההמראות שליד הטרמינל אפשר יהיה למנוע באמצעות מגיני רעש במידה והוא יפריע, והסביבה היא של שטחים ריקים ותעשייתיים-מסחרייים בלבד. הטיה של קצה המסלול שבים לכיוון הנמל תאפשר את הארכתו ותעביר את מרבית הפעילות האוירית לשטח שבתוך הים.

ז. במקרים של רוח נגדית חזקה יש צורך בהמראות ונחיתות בכיוון הפוך מהכיוון הקבוע. למקרים אלה יש בפארק הקישון שטחים פתוחים די הצורך לטיסה בטוחה ושקטה.

חשיבות שדה תעופה חיפה לרשות שדות התעופה

הדמית שדה תעופה בין לאומי גדול במפרץ חיפה בגודל ממוצע.
בשיא הגודל יכול שדה זה להיות באורך של כ-3.2 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי.

גודל זה מתאים לנחיתת מטוסי בואינג 747.

לפני ימים אחדים התקיים במרכז הארץ כנס גדול בנושא בטיחות בתעופה. המרצה החשוב בכנס היה יואל פלדשאו, המנהל החדש של רת''א - רשות התעופה האזרחית. חלק נכבד בהרצאתו התיחס לעתידם של שדות התעופה האזרחיים בישראל, ושל חיפה בפרט.

להלן דברי יואל פלדשאו:

השדות התעופה הרצליה ושדה דב נמצאים לפני חיסול, שיתרחש במהלך השנים הקרובות לטובת שכונות מגורים.

השדות: חיפה, מגידו, שדה תימן, הם בבחינת ''בונקר'' עבור רת''א, והם יעמדו על הרגליים כדי שלא יגעו בהם.

לגבי חיפה, המגמה היא ''לשמר את הקיים''.

פלדשאו ציטט את הערתו המעליבה של יהב: ''אנחנו לא רוצים את הזבל של הרצליה בחיפה'', וניכר היה שיהב העליב אותו אישית, כי הוא טייס אזרחי ורבים מחבריו הטובים הם טייסים מהרצליה.

פלדשאו הביא את הנתון של חלק סקטור התעופה בסינגפור בתל''ג של העיר-מדינה הזאת, שהוא כ-20 אחוז, כדוגמא לחשיבות שיש לפיתוח התעופה האזרחית בישראל.

הגוף שהוא עומד בראשו אחראי כרגולטור על על כל הנושא, מכתבמי''ם ומצנחי רחיפה ועד הקמת שדות תעופה.

הצוות של רת''א, שאותו שיבח כמקצועי ביותר, מתיייחסים במלוא תשומת הלב לכל רעיון שבא מהשטח ולכל מה שקורה בכלל.

עד כאן דברי פלדשאו.

כיוון שרת''א היא הגוף שמעוניין בפיתוח שדות התעופה בישראל, כדאי להפנות את תשומת ליבו למתרחש בחיפה, כולל ההשלכות השליליות של תוכניות ''נמל המפרץ והרחבת המפעלים הפטרוכימיים'' על עתידה של העיר. כדאי, במקביל, לתאר את הפוטנציאל החיובי והמעשי של הגדלת השדה הקיים במקביל לחשיבות סילוק המתקנים הפטרוכימיים.

את כל המתקנים הפטרוכימיים במפרץ חיפה יש לסלק בהדרגה, כמו שהוציאו מישראל את תעשיית הטכסטיל לארצות מתפתחות ואת בסיסי ומפעלי צה''ל ממרכז הארץ. המתקנים האלה מהווים סיכון בריאותי, בטיחותי ובטחוני ממדרגה ראשונה. הם נמצאים על קרקעות יקרות ערך, שמתאימות להקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים.

תוכניות פיתוח נוכחיות יביאו להגדלת המתקנים ולהקמת ''נמל המפרץ'', שיהיה בעיקרו מגרש מכולות מכוערות ענק על השטח המיובש שמתאים להרחבת שדה התעופה.

ברמת דויד לא בונים שדה חדש, אלא ישתמשו באחד המסלולים הקיימים של השדה הצבאי. החלופה של שדה תעופה רמת דויד היא מצוינת לטווח קצר: במחיר של בוטקה לתחנת רכבת העמק ולטרמינל יוצרים בהרף עין שדה תעופה בינלאומי לצפון המדינה.

הפיתרון של שדה תעופה חיפה הוא מקביל, ולטווח ארוך יותר. הרחקת המתקנים הפטרוכימיים תתבצע במשך דור שלם, וכמוה גם הרחבת שדה התעופה עד לשיא גודלו: מסלול כפול שמתאים למטוסי ג'מבו. לאור הביקוש הרב שיש לשדות תעופה בינלאומיים במטרופולינים עתירי ידע, ולאור יכולת ההתרחבות המצומצמת של רמת דויד, חייבים כעוד היום להתחיל בפיתוח השדה בחיפה. בשטחים הנרחבים שיש סביבו במפרץ יוקמו מפעלי תעשיה אוירית ומוסכי מטוסים, קריות הייטק ועסקים בין לאומים, וטרמינלים לתיירים והובלה אוירית.

בתוכנית המתאר החדשה חלק נכבד מהעיר, שכולל את נמל חיפה, שדה התעופה, וחוות המיכלים, הוא מחוץ לשליטת המתכנן. החלק החשוב ביותר של העיר מבחינה גיאוגרפית וכלכלית הוא המפרץ הימי וחופיו, והם אינם כלולים כמעט בתוכנית, אלא כדי 'לצאת ידי חובה'. עובדה זאת קוברת למעשה את התוכנית. זאת מכיוון שחיפה בנויה כמניפה, אמפיתאטרון טבעי שבו כל תזוזה קלה בחלק התחתון משפיעה בעוצמה הולכת וגוברת על כל העיר והפריפריה שלה.

אפשר לקרוא עוד בנושא תכנון במטרופולין חיפה בבלוג: החצר האחורית של חיפה.

הדמיה של מפרץ חיפה בעתיד על פי הבלוג אפשר לראות בקישור הבא:
http://www.holylandmap.net/haifa/haifabay.jpg

שחף בחופי חיפה

שחף חף חלף

מעל חופי חיפה

מחפף בכף בכנפיו

חנה בשחקים וחיכה

כמי שמשליך חכה

לארוחת מנחה נאה

תפילה מיד חיברתי

מלכותו לשלום ברכתי

ואל החיים חייכתי

חשיבות הקמת שדה תעופה בינלאומי גדול בחיפה

הדמיה של שדה תעופה בין לאומי במפרץ חיפה

אין טעם להרחיב את שדה התעופה עבור בתי הזיקוק ומיכל האמוניה, אך לאחר שיסולקו המתקנים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה ישמש שדה תעופה בי''ל אבן שואבת לתושבי האזור. התקבולים שהמדינה תקבל כתוצאה מיצירת מקומות התעסוקה בעקבות הקמת השדה יהיו גדולים מאות מונים מאלה שיתקבלו ממגרשי המכולות המכוערות שמתוכננים על אותו שטח בדיוק על פי תוכנית ''נמל המפרץ''. ביטול התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי נובעת מהעדר חזון. יתרה מכך, נעשה על ידי פרנסי העיר חיפה ניצול נלוז של הפוטנציאל הרב שיש לשדה תעופה, פוטנציאל אשר יתואר להלן, לצורך מאוויהם קצרי הראות שמסוכנים לעתיד המדינה. ב''הפוך על הפוך'' הפך המיקום היוקרתי מקור לתאוות בצע קטנונית.

שדה התעופה המודרני הוא מרכז החיים כיום. נתב''ג הוא לב מדינת ישראל, ולא התחבורתית בלבד, אלא יותר מכך - זה הלב הכלכלי והחברתי של המדינה. סביבו התפתחה התעשייה האוירית, שהיא המעסיק הגדול במדינה ואחד מקטרי הצמיחה החשובים ביותר בעולם, בקרית שדה התעופה יש מאות חברות גדולות מכל הסוגים, וכמובן שישובים רבים סביב השדה הם היוקרתיים ביותר בישראל, כמו סביון. כך הוא הדבר בכל מקום בעולם - שדה התעופה הבינלאומי הוא צומת החיים המודרניים. 

בכל מקום שיש שדה תעופה שנמשך לתוך הים מעלה הדבר את יוקרתה של העיר וממתג אותה ברמה הגבוהה ביותר. מקומות אלה אינם רבים, נמצאים: גיברלטר, האי מאן, סן פרנציסקו, והעיר וולינגטון בירת ניו זילנד. ערים אלה הפכו למקושרות לנושאי המעוף והתעופה גם יחד, והדבר השפיע באורח חיובי על כלל היצירה האנושית והתרבותית שבהשראתן. לדוגמא, הטרמינל בוולינגטון מלא בדמויות מרחפות מסרטי ה''הוביט'' שכבשו את מסכי הקולנוע וצולמו בניו זילנד. בביירות, עיר הנמל השכנה והמתחרה של חיפה, אשר היא בעלת נתונים גאוגרפיים נחותים יחסית, בנו לתוך הים מסלול חדש ומרכזי של שדה התעופה הבי''ל, ושילבו בו גם נמל קטן. זאת דוגמא שחיפה יכולה ללמוד ממנה רבות.

אין ספק שגם בחיפה יוכל שדה התעופה שנמשך לתוך הים לשמש מקור השראה כזה, ואף יותר מבמקומות שהוזכרו, בזכות היות חיפה חלק מארץ הקודש, ולב העיסוק הגיאו-פוליטי בזירה הבינלאומית. הדף קצר מלהרחיב בכך.

התעופה היא אולי מולך שיאכל לבסוף את כולנו, כמו שתיאר האמן גויה בתערוכת הליטוגרפיות שהוצגה עד לא מכבר במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה. אך עלינו להתעלות על כך, להפיק את המיטב ולהשכיל לשלב את עידן התעופה במקום מגורינו. ספר חשוב בנושא חשיבות התעופה בימינו נקרא: ''מדוע חילות אויר נכשלים''. הספר בוחן את תבוסתן הצבאית של מדינות רבות במהלך המאה ה-20 וקובע כי הסיבה העיקרית לכך היתה לא מהלכים צבאיים שגויים אלא ההכנה הממושכת ולאורך זמן של הכוח האוירי, שהוא המרכיב המרכזי בעוצמה הצבאית והלאומית גם כיום, ומדינות רבות כשלו בהחלטות שגויות לגביו בשלב זה או אחר.

תוכנית הדרגתית להגדלת שדה התעופה חיפה צריכה להתבצע במקביל לתוכנית הדרגתית לסילוק המתקנים הפטרוכימיים ולהקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים במקומם, לתוכנית להקמת קרית ספורט בפארק הקישון, ולתוכנית לפיתוח הדרגתי של חזית הים העירונית והנמל המערבי. 
אפשר להגדיל את שדה התעופה לאורך של מעל 3 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי, כך שיתאים למטוסי בואינג 747. אפשר גם להפוך את המסלול היחיד לכפול, ולהכפיל את תנועת המטוסים. אך בשלב ראשון רצוי להפוך אותו לשדה אזורי בי''ל צנוע, שדומה לשדות התעופה בגיברלטר ובאי מאן.

הפגנת תושבי הדר

עיתון ''הארץ'' פרסם כתבה נרחבת על הפגנת תושבי הדר, כולל ביטוי נרחב לחוסר האמון שיש בין תושבי השכונה לראש העיר: חוסר האמון והזעם זכו לביטוי נרחב גם ברשתות החברתיות.
בפייסבוק הוקמה קבוצה בשם ''יונה יהב לא הביא אותי להדר'', בעקבות התבטאותו המתנשאת של ראש העיר כלפי המפגינים, אליהם התייחס כאילו הוא האבא שלהם.

יהב הפך את חיפה ל''עיר בהפרעה קבועה''.

להלן קטעים מהכתבה:

"לאצטדיון יש כסף", צעק אחד המפגינים ואחר צעק "השכונה מתפרקת".
"התוכניות יתבצעו בשטח", ניסה יהב להסביר, "אני לא מבין את הצעקות האלה".
הוא הסתובב ועלה בחזרה לבניין העירייה תוך שקהל המפגינים קורא לו קריאות בוז. מיד לאחר מכן פרצו המפגינים בריקודים ותיפופים.

למרות שנדמה ששכונת הדר בחיפה זוכה לפריחה מחודשת בשנים האחרונות מבחינת אוכלוסייה ותרבות, הרי שהתושבים טוענים שהשכונה עצמה מוזנחת, ועל אף פניות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות לעירייה לא נעשה די בשביל לשקם את התשתיות.

"בזמן שהעירייה ממשיכה לבנות שכונות חדשות בדרום העיר ובמערבה, השכונות הוותיקות ממשיכות להיות מוזנחות ונשכחות", מספר פעיל במועצת השכונה, אשר לוי. לדבריו, אין תאורה מספקת בגרמי המדרגות שחוצים את השכונה והתושבים נמנעים מללכת בהם בשעות הלילה, המדרכות במצב רעוע בחלק מהשכונה ואי אפשר ללכת עם עגלות תינוקות, תשתיות ניקוז הביוב במערב השכונה לא הוחלפו זה שנים ובעיתות גשם נוצרים "נחלים" ברחבי השכונה וגם בורות שלא בהכרח מתוקנים לאחר מכן. בנוסף טוענים התושבים כי אין מספיק גני משחקים ואלו הקיימים הם ישנים ומוזנחים.

"התברר שלא רק שלא הולכים לעשות עוד דברים, אלא שגם במה שהובטח הולכים לעשות חצי עבודה", אומר פיקס ומצהיר שמבחינת התושבים זה היה הקש ששבר את גב הגמל. "אני אישית יכול לומר שאנחנו נמצאים במצב של אובדן אמון משום שתוכניות שהובטחו ואפילו דברים קריטיים, מבוטלים ויוצאים מתוכניות העבודה", מוסיף לוי. על אובדן האמון נוספת לדבריהם גם העובדה שבעיר מושקעים כל הזמן כספים, רק שהכספים לא מופנים אליהם. "ראינו השקעה של מיליוני שקלים באירועי חוצות ובאצטדיון הכדורגל ובהיכל הספורט ברוממה, ואנחנו שואלים איפה ההשקעה באזרח הקטן שבסך הכול רוצה ללכת על מדרכה נורמלית? זה כמו מדינת עולם שלישית" אומר פיקס.

להמשך קריאת הכתבה ב''הארץ''