יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

העתקת טרמינל הנוסעים של שדה התעופה חיפה לקרבת מסילת הרכבת

בתמונה נראה טרמינל הנוסעים של שדה תעופה חיפה. טרמינל זה ממוקם במרכז המסלול, סמוך לכביש נידח באזור התעשיה של מפרץ חיפה. הקמתו של נמל תעופה בינלאומי תחייב את העתקת הטרמינל לעבר קצה המסלול שסמוך למסילת הרכבת ולכביש המהיר חיפה-קריות. מיקום הטרמינל בצמוד למסילת הרכבת יקרב את תל אביב למרחק של שעת נסיעה בלבד, מה שיהפוך את נמל התעופה חיפה לאטרקטיבי מאד עבור חברות שמפעילות טיסות לאו-קוסט. תחנת הרכבת כבר קיימת מזה שנים רבות, והיא משרתת את בית הספר הטכני של חיל האויר.


נגד הקמת שדות תעופה בעמק יזרעאל היא קהילה בפייסבוק אשר חבריה שמו להם למטרה להתנגד להקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דויד. חברי הקהילה מקיימים פעילות ציבורית עניפה שכוללת, בין היתר, הפגנות בצמתי העמק. בקהילה קוראים להקמת שדה תעופה בינלאומי בחיפה במקום ברמת דויד.

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

שדה התעופה הבינלאומי של איי סיישל

שדה התעופה הבינלאומי של איי סיישל באוקינוס ההודי נמצא באי הראשי בארכיפלג, מאהה.
איי סיישל הם אתר תיירות אטרקטיבי לשוחרי הטבע. 
נמל התעופה פעיל מאד, ומשמש לטיסות בינלאומיות ומקומיות.
תכנון השדה מעיד כי אפשר ליבש רצועת אדמה ישרה בתוך הים מבלי לפגוע בערכי הנוף.
השדה מחבר בין האי מאהה הגדול לאי טבעי קטנטן לידו, ובדרך זאת נוצר רצף יבשתי שמאפשר את ניצולו של אי זה.
אפשר גם לראות כי קירבת המסלול לרכסי ההרים אינה מפריעה, כיוון שהים יוצר שולי תימרון בטיחותיים גדולים עבור מטוסי הנוסעים.

מי שמעוניין לצפות בתמונות של שדות תעופה נוספים שנמצאים על רצועת אדמה שנכבשה מהים יכול למצוא אותן בקישור הבא באתר פינטרסט.

שדה התעופה הבינלאומי במאהה, איי סיישל

יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

כרתים וחיפה

לפני שבועות אחדים חזרתי מטיול בכרתים ואתונה. כרתים סיקרנה אותי מנעוריי, כמקום של תעלומות ופתרונן. הסקרנות התחזקה לאחר שהצוללת ''דקר'' נמצאה, לאחר כשלושים שנות חיפושים, לא הרחק מחופי האי. התרבות המינואית היא הקדומה ביותר שמוכרת לאנושות, ואחת המפותחות ביותר. היא שימשה כערש התרבות היוונית והמערבית בכלל. להיסטוריה של התרבות המינואית, שנחרבה על ידי צונאמי לפני יותר מ-3500 שנים, יש השלכות חשובות לעידן הפוסט-מודרני שלנו. אחד משיאי הביקור באי היה סיור מודרך בקנוסוס, מרכז החיים בכרתים.
קנוסוס היא שילוב מעניין של ארמון-מבצר-עיר, שבנוי על גבעה ומנצל באורח מושלם את המבנה הטופוגרפי ליצירת היררכיה מבנית, תפקודית ומודולרית של בנינים צמודים. כך יש חסכון רב במקום ובתשתיות. החיבור עם הסביבה ועם משאביה הוא משמעותי מאד. זאת למעשה פירמידה חיה של רבבות אנשים שמקבלת ביטוי צורני והתנהגותי ותפקודי. ניתן לדמיין את כל העיר וסביבתה כישות אורגנית, כמו תל נמלים אנושי.
הזיקה לטבע והמבנה ההיררכי לא פגעו ביכולות היצירתיות והאנושיות של המינואים. על כך מעידים השרידים האמנותיים המרהיבים שנמצאו, התובנות אודות חיי הדת, התרבות, והספורט המפותחים שלהם, וכמובן סיפורי המיתולוגיה הרבים מהאי, שגיבוריהם הם דמויות מפתח בזכרון הקולקטיבי של המין האנושי, וביניהם: דדאלוס, מינוס, תזאוס, ואחרים.
כרתים היתה, בשל מיקומה הגיאוגרפי, שחולש על תנועת הספנות באגן המזרחי של הים התיכון, מוקד לסכסוכים בינלאומיים משחר ההיסטוריה ועד ימינו. הקרבות הימיים שהתחוללו בסביבתה, והמאבקים על השליטה באי, היו נקודות מפנה היסטוריות.
כאשר נוחתים ויוצאים מהמטוס בשדה התעופה של הרקליון מרגישים כמו ספנים ותיקים שיורדים מספינה לאחר הפלגה ארוכה. זאת כי מגרש החניה של המטוסים גובל בקו המים. אפשר לראות את הגלים ולהריח את הים. זאת תחושה נהדרת שמכניסה אותך בבת אחת לאוירה האותנטית של המקום. המטוס החדיש משתלב ברעננות בנוף הים והעיר וכמו נותן תקווה לעתיד. אתה אומר לעצמך כמה יפה היה המקום יכול להיות לו היו שומרים על תכנון המקום ומשלבים חדש וישן בהרמוניה. כמה נכון יהיה להאריך את המסלול בנמל התעופה לתוך המים וליצור כך גם שובר גלים ורציף נוסף לנמל. במקום זאת עומדים לבטל את השדה בהרקליון לטובת מיזמי נדל''ן ולהרחיק אותו כשעה מהעיר ללב ההרים. זאת תהיה מכת מוות לתיירות ולכלכלת העיר והאי. כיום נראית כרתים כערב רב תכנוני, צונאמי של בניינים. כל תוספת בניה בהרקליון תגדיש את הסאה.
בחיפה המצב זהה, אך הבעיה חמורה הרבה יותר, כי את נמל התעופה לא עומדים לבטל לטובת מיזמי נדל''ן, אלא לתעשיה פטרוכימית ומגרשי מכולות. חיפה נמצאת במקום בעל פוטנציאל תיירותי רב, שאפשר לפתח אותו בעזרת שדה תעופה בי''ל גדול, שגם יתרום להגדלת הנמל באורח הרמוני ואסתטי, על פי קריטריונים של איכות הסביבה.
כרתים וחיפה הם, שוב, בעין הסערה. ציפור הנפש מתחבטת ואינה מוצאת מנוח לכף רגלה. כי הפיתוח של נמל תעופה משולב בשובר גלים עשוי לשנות את פני הכלכלה העולמית. הוא ישים במאות מקומות קיימים שבהם יש עיר נמל, ובעוד מאות מקומות אפשריים שבהם אין כיום ישוב כלל.

קנוסוס - חיבור טופוגרפי בין אדם לסביבה

אולם הטקסים בקנוסוס עם ציורי הקיר של דמויות הגריפונים, אריות בעלי ראש נשר

היד לסופר קאזאנצקיס בראש החומה שחולשת על הרקליון

קיר זכוכית באקווריום של הרקליון

נמל התעופה קאזאנצקיס בהרקליון עם המסלול שנושק לים

יום שישי, 18 בדצמבר 2015

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים בשרשרת איי ספראטלי ים סין הדרומי, במה שעלול להיות הסכסוך הבינלאומי החמור ביותר בעשור הקרוב.
במסגרת כתבת תחקיר של הביביסי נשלח מטוס לסייר מעל אחד האיים האלה, שנמצא בטריטוריה בינלאומית אוירית, והמטוס קיבל אזהרה מהסינים שלא להתקרב.
בצילומים מהמטוס נראה האי בתנופת פיתוח אדירה, עם עשרות ספינות שחונות בלגונה שלו. במרכז הפיתוח נמצא מסלול שדה תעופה גדול.
השילוב בין נמל תעופה לנמל ימי צמוד נמצא במרכז אסטרטגית הפיתוח וההשתלטות של סין באיים אחדים באזור זה, שעשיר במרבצי גז, ונמצא על עורק תחבורה ימית ואוירית חשוב ביותר.
סין, נראה, הבינה את הפוטנציאל של רעיון נמל תעופה שמשמש כצלע של נמל ימי, ומיישמת אותו בשיטת הסרט הנע. 
הארכה ועיבוי של שוברי גלים, כדי שישמשו גם כמסלולי נחיתה למטוסים, עשוי להיות הפיתרון לפיתוח נמלים וחופים במקומות רבים מאד ברחבי תבל.  
מפרץ חיפה עשוי להפוך גם הוא למוקד פיתוח בינלאומי במידה וישולב בו פיתוח נמל תעופה בנמל ימי.
במידה ומדינת ישראל לא תעשה זאת, ימצאו אזרחיה בתוך שנים אחדות את עצמם במציאות שבה מעצמות, כדוגמת סין, ילטשו עיניים לחלל הריק שנוצר כתוצאה מהזנחת הפוטנציאל הזה, והמדינה תהפוך לכלי משחק בידיהן.

האי שצולם במסגרת כתבת הביביסי

באי נוסף המסלול למטוסים הוא באורך של כ-3 ק''מ, ומתאים למטוסי תובלה ונוסעים ענקיים. המסלול כבר משמש כצלע של נמל ימי.

מסלול למטוסים באורך של כ-3 ק''מ שמשמש כצלע של נמל ימי.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

האיצטדיונים באתונה נמצאים באמפיתיאטרון הטבעי שלה

חזרתי לאחרונה מטיול ביוון, עמוס בחוויות ובצילומים. אחד הדברים שצדו את עיני היה האיצטדיונים הבינלאומיים של יוון, אשר ממוקמים באתונה הענקית סמוך לחוף הים ולנמלים הציוריים של פיראוס, בלב האיצטדיון הטבעי של המטרופולין.
אפשר היה להקים את האיצטדיונים האלה בפרבר מרוחק, ולבנות סמוך לחוף הים שכונות מגורים יוקרתיות, או להשאיר את האזור מוזנח, אך היוונים בחרו להקים קרית ספורט אולימפית.

ספרתי לפחות 4 איצטדיונים, וביניהם:

  • איצטדיון הכדורסל הבינלאומי [האובאלי האפור], שקיים מאז האולימיפאדה וזכה בפרסים בינלאומיים רבים בזכות היותו רב תכליתי
  • לידו איצטדיון הכדורגל הלאומי החדיש של יוון ושל קבוצת צמרת מקומית [עם הקונסטרוקציות בצבע כתום]
  • איצטדיון טניס [במראה מהים]
  • איצטדיון רב תכליתי חדיש נוסף [גם במראה מהים].

בהתחשב בכך שנפח הספורט בתקשורת הוא גבוה מאד, ומספר המבקרים באיצטדיונים אלה הוא רב מאד, הרי שהיוונים הבטיחו בבנייתם במקום זה את חיוניותו הרבה של המטרופולין לדורות הבאים. 






אתונה היא עיר אירופאית לכל דבר, שמצטיינת במשמעת ארכיטקטונית רבה. גובה הבניינים שבה אינו עולה על כ-10 קומות, וזאת במטרה היא לשמר את ייחודו של הר האקרופוליס, שמבנה הפרתנון מתנוסס בראשו. 

נמל המכולות הענק נמצא הרחק מהעיר, חבוי בין הרים באחד מהמפרצים הרבים, ומראהו ומראה אוניות המכולות הרבות שממתינות, אינם כלל חלק מהנוף של אתונה.