יום שבת, 27 באוגוסט 2016

ההחלטה על הרחבת בז''ן

לכל ידוע כי מפעלי בז''ן במפרץ חיפה הם מפעלים כושלים, שמזהמים את האזור ומונעים את התפתחותו. מדוע אם כן התקבלה, בוועדה הארצית לתכנון ובניה, ההחלטה להרחיב אותם?
ממשלת ישראל מעדיפה לשמר את הסטאטוס קוו במפרץ חיפה כי הדבר חוסך לה את הדיון על מציאת חלופות אנרגיה, שהוא נושא לוהט בקלחת הפוליטית הבינלאומית.
משרד הבריאות דוחה את מסקנות הדו''ח שקובע כי תחלואת הסרטן במפרץ היא גבוהה בהרבה מהממוצע, כי אישורו מחייב הודאה במחדל רב שנים.
החברה להגנת הטבע רואה עצמה כאחראית על האיזון הקדוש בין טבע לפיתוח, אך היא יוצאת במאבקים על שימור חלקות טבע קטנות, תוך התעלמות מהתמונה הכללית של הפרות התכנון והבניה ברחבי מדינת ישראל, ובאזור מפרץ חיפה והגליל התחתון בפרט.
לאמצעי תקשורת רבים לא אכפת עקב קשרי הון-עיתון, והם אף מוטים נגד טובת הציבור.
משפחת עופר מעונינת בבז''ן כי בשליטה על השטח טמון פוטנציאל נדלנ''י, שעשוי להיות מקור רווח מרכזי בתקופה שבה חברת 'צים' שבשליטתם נמצאת במצוקה, בגלל התמורות מרחיקות הלכת בענף הספנות העולמית.
משפחת פדרמן, הבעלים הנוספים של בז''ן, מעונינת בהרחבתם כי החברה שלהם קיבלה הערת 'עסק חי' ועומדת בפני חדלות פירעון. פדרמן הוא בגדר טראומה לרבים מתושבי מטרופולין חיפה והגליל המערבי, מחמת מפעל אסבסט בנהריה שהיה בבעלותו.
מפרץ חיפה נמצא, אם כן, בחוד החנית של עיסוקם של גורמים רבי כוח והשפעה, ואין להם כוונה לוותר עליו, ועל אורח החיים שיצרו בזכותו, אורח חיים שמתעלם מסבל התושבים ומתקוותם לעתיד טוב יותר.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

בז''ן = נדל''ן !

בז''ן = נדל''ן:
גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו.
מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן.
מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. לכן ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות שצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום הזה.
לא קשה למצוא שטח מתאים של 2000 דונם, שהוא שטח בז''ן, ברמת הנגב. זאת כי מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם.
הבניה למגורים לא תהיה על השטח המזוהם של בז''ן, אשר יהפוך לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום ומרהיב עין, מצוין לעיור אינטנסיבי, שכיום אי אפשר לעשות עליו כלום, כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.
אין ספק שהעתקת בז''ן למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים, אך בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.
בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה.
צריך להפוך את הלבניות לבנינים. בליבו של כל מטרופולין בעולם נמצאים מגדלי מגורים ועסקים, ולא מתקנים פטרוכימיים כמו שיש בלב מטרופולין חיפה.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2016

הפסדי הכרמלית

הכרמלית נמצאת בהפסדים כל השנים כי מכונות הכרטיסים שלה היו בלתי יעילות להחריד, וכתוצאה מכך אנשים רבים נמנעו מלנסוע בה. 
לאחרונה התחילו לכרטס בה באמצעות כרטיס רב-קו, עם טעינה נפרדת של הכרטיס במכשיר יחודי לכרמלית, ובעקבות זאת עלה מספר הנוסעים. 
לאחר שיתאפשר להשתמש בטעינה הכללית של הרב-קו גם בכרמלית, ובמסגרת 90 הדקות לנסיעה בודדת, מספר הנוסעים יהיה גבוה מאד.

יום שלישי, 16 באוגוסט 2016

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד.

יש ויכוח אינסופי כמעט היכן להקים נמל תעופה בין לאומי בצפון הארץ? בחיפה או ברמת דויד?

התשובות אינה ''לא לא'' ו''או או'', אלא ''גם וגם''.
גם לשדה תעופה גדול עם אפשרות התפתחות בלתי מוגבלת כמעט במפרץ חיפה,
וגם לשדה תעופה אזרחי בתפעול מינימלי ברמת דויד.

התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. חיפה ורמת דויד גם יחד עשויים שלא להספיק לצורך זה, לאור הפוטנציאל האנושי הרב שקיים באזור.

מדינת ישראל מפגרת בתשתיות שדות תעופה לנפש יחסית למדינות המערב:
במדינת ישראל יש שדה תעופה סלול אחד לכל 270,000 איש.
בארצות הברית יש שדה תעופה סלול אחד לכל 62,000 איש.

נמל תעופה בי''ל על חוף המפרץ חיוני לפיתוח מטרופולין חיפה וביכולתו לשמש סמל ומפתח לשינוי פני מפרץ חיפה. באמצעות הארכת המסלול לתוך הים אפשר יהיה לפתח אותו באופן בלתי מוגבל כמעט.
רמת דויד מתאים אמנם לשימוש מידי, אך קיימות מגבלות רבות לפיתוחו ולשימוש בו.

העלות הנמוכה של הפיתוח בשני השדות מאפשרת פיתוחם והפעלתם בו זמנית, דבר שמתבצע למעשה, בהילוך נמוך מאד, כבר כיום.

צריך לפתח את שני השדות במקביל, על פי צרכים וייעודים הולמים. זאת בדומה למה שמתרחש במטרופוליני נמל רבים ברחבי תבל, שבהם יש שדה ותיק בעומק היבשה, ושדה חדש על שטח שנכבש מהים.

חיפה מתאים לפעילות אינטנסיבית ומגוונת של חברות תעופה רבות, שמפעילות טיסות קבועות ליעדים לרחבי תבל.
רמת דויד מתאים לתחזוקה ולחברות לאו קוסט שיפעילו טיסות שכר.

יום ראשון, 14 באוגוסט 2016

רחמנא ליצמן

כמעט כל מי שפרסם תגובה נגד משרד הבריאות, לגבי פסילת המחקר שקבע כי אחוזי הסרטן בחיפה גבוהים בהרבה מהממוצע, כלל בתוכה גם הערה אחת או שתיים לגבי מועד הפרסום, שהיה בתזמון שיצר חשיפה מינימלית באמצעי התיקשורת ובציבור בכלל. יתכן כי מועד הפרסום, ביום חמישי  4 לאוגוסט 2016 בצהריים, נקבע משיקולים אוביקטיביים בלבד. אך כדאי לנתח את הסיבות אשר הביאו לכך שהחשיפה התקשורתית לפרסום הדו''ח היתה מינימלית, ולהשאיר לציבור את ההחלטה האם היתה כאן יד מכוונת.

לפני פרוט של הגורמים לרייטינג המינימלי, כדאי להזכיר כי במועד הפרסום הראשון, בסוף חודש מרץ 2016, זכה הנושא לכותרות וכתבות מרכזיות בכל אמצעי התקשורת, העיתונות, הרדיו, והטלוויזיה, למשך 48 שעות לפחות. הציבור לא נרגע עד שהובטח לו כי הדו''ח יפורסם במלואו. עברו כ-4 חדשים בלבד עד שהדו''ח פורסם, בתחילת אוגוסט 2016, והנה הפלא ופלא, הוא זכה לפרסום מינימלי של שורות אחדות בלבד, באותם אמצעי התקשורת בדיוק, ונשכח מהציבור הישראלי הרחב לאחר דקות אחדות.

להלן הסברים אחדים לכך שהדו''ח לא זכה כמעט לתהודה באמצעי התקשורת:
  1. בתחומים ציבוריים רבים די בחשד סביר כדי לחייב, על פי החוק, לפרסם במלואו מיד כל פרט שקשור לנושא. כך הוא הדבר כאשר עולה חשד לפלילים בתאגיד כלכלי. כך גם לגבי אישים פוליטיים. במידה והחשדות נגדם מבוססים, יובא הענין להכרעת בית משפט, אך בינתיים חובת הציבור לדעת. במקרה שלפנינו, החשדות כי בז''ן הוא גורם לסרטן הם מבוססים, אך למרות זאת משרד הבריאות עיכב את ממצאי הדו''ח במשך 4 חדשים תמימים. כתוצאה מתקופת הצינון הזאת נקבעה אצל הציבור מראש המסקנה כי אין בדו''ח ממש.
  2. הדו''ח פורסם באמצע החופש הגדול. האמהות עסוקות עם הילדים, ואזרחים רבים נמצאים בחו''ל. זאת עונת המלפפונים, וכל חדשה, ולו גם חשובה, אינה זוכה להתיחסות רצינית, אם בכלל.
  3. הדו''ח פורסם בזמן בין המיצרים, בערב תחילת חודש אב. עבור החרדים זאת תקופת קינות, לזכר טרגדיות חורבן בתי המקדש הראשון והשני. כל פרסום חדשותי נבלע בקונטקס של הטרגדיות הגדולות האלה. יתכן ומועד הפרסום נועד לרמוז לציבור החרדי שמדובר בטרגדיה נוספת.
  4. הדו''ח פורסם יום לאחר תחילת פגרת הכנסת. כך הפכה לבלתי אפשרית המשימה  לקבל תגובה משר, יו''ר וועדה, או חבר כנסת. 
  5. האולימפיאדה עמדה בפתח, ועיני כולם כבר היו נשואות לריו. השידורים מריו הם בשעות הלילה, וחייבים בימים אחדים כדי להתרגל לכך. כל המדינה התחילה ג'ט לג, שבמהלכו אי אפשר היה להתרכז במאומה.
  6. הדו''ח פורסם ביום חמישי בצהרים, מועד שידוע מאז ומתמיד כמאוחר מיד לכל פירסום חדשותי רציני. עיתוני סוף השבוע הודפסו, ומהדורות החדשות הטלוויזיוניות נערכו. 
  7. הדו''ח פורסם בשעה 1300. היה זה בין הידיעות על שחרורה מהכלא של אתי אלון, והשארתו בכלא של משה קצב. מדובר בתזמון מדויק עבור מי שחפץ שההודעה שהוא משחרר לאמצעי התקשורת תזכה לרייטינג מינימלי בלבד. החל מפרסום ההודעה על שחרור אלון עסקו אמצעי התקשורת בנושא זה בלבד. כאשר פורסמה ההודעה על קצב המשיכו העיתונאים לעסוק גם בו, עד למהדורות הערב בטלוויזיה. הידיעה על גניזת המחקר שעוסק בסרטן מבז''ן נבלעה בתהום הנשיה.
חברי הכנסת, פקידי משרדי הממשלה, והלוביסטים, עוסקים כולם כאחד בנושא זה או אחר, על בסיס שפה משותפת, בקיאות בנושא, והיכרות אישית. הם נפגשים זה עם זה גם מחוץ למקומות ושעות העבודה, ומקבלים החלטות שמשפיעות על גורלנו באופן בלתי רשמי, החלטות שהופכות לרשמיות באמצעות חותמת רשמית. אין לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים של מועד הפרסום על מחקר גורמי וממצאי הסרטן במטרופולין חיפה, אך ללא ספק מועד זה התאים ביותר לכל מי שחפץ כי אמצעי התיקשורת יצמצמו מאד את החשיפה לידיעה.

יום חמישי, 11 באוגוסט 2016

קורנפלקס אטומי

גז מתאן שנפלט מקרקעות מופשרות בסיביר, כתוצאה מהתחממות האזור הארקטי, גורם להתחממות מואצת של האטמוספירה, בנוסף לפיזור נגיפים קטלניים.
חדשה מעניינת מלפני ימים אחדים היתה מותם של אלפי איילים בסיביר, ומחלתם של אנשים אחדים, כתוצאה מהתפשטות חיידק האנתראקס באזור. על פי הכותרות התפשט הנגיף מפגר של אייל מת, בעקבות גל החום. יתכן כי מתחת לכותרת מסתתרת אמת הרבה יותר מפחידה!
עבור מדענים רבים החדשה הזאת היא בבחינת הקדמה בלבד למה שאנו עתידים לחוות בעתיד הקרוב. איננו יודעים מה טמון באדמות הקפואות של סיביר, והדבר חשוב בגלל ההאצה של התחממות כדור הארץ, אשר גורמת להפשרת האדמות האלה. חוקרים מצאו כי חיידק פולט מתאן, שהתפשט מסיביר, היה הגורם להכחדה של מרבית בעלי החיים בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנים.
לא כל הנגיפים המסוכנים קשורים למתאן, אך השתחררות גז המתאן הרב שאצור באדמות סיביר, המתאן שמוכר לכל כנפלט מגללי בהמות הבית, יוצרת בעיה קשה הרבה יותר בגלל תכונה נוספת שלו: גז המתאן הוא בעל השפעה גדולה פי 20 מאשר של דו תחמוצת הפחמן על יצירת אפקט החממה!
על פי המדידות, המתאן נפלט מקרקעות סיביר המופשרות בכמויות ענקיות. קיימת סכנה מוחשית שהדבר יאיץ את התחממות כדור הארץ באופן בלתי הפיך, כך שהכוכב שלנו יהפוך במהירות לחסר אטמוספירה לחלוטין, בדומה לכוכב נוגה חסר החיים. מסקנה זאת גרמה למנכ''ל גרינפיס לקרוא להקמה מידית של תחנות כוח גרעיניות, כיוון שפעולת תחנות כוח אלה אינה יוצרת פליטת מזהמים לאטמוספירה.
אזהרתם של מנכ''ל גרינפיס ושל מומחים אחרים, לגבי הסכנה שגורמת בעירת דלקים פוסיליים, פחם, נפט, וגז, אשר הם הגורמים המרכזיים להתחממות, יצרה גל חדש של התעניינות בבנית תחנות כוח גרעיניות מתקדמות. הסוגיה הפכה למרכזית בכל דיון על בחירת אלטרנטיבה ממשית למקורות האנרגיה השונים.
הפשרת האדמות בסיביר גורמת להתחממות מואצת של כדור הארץ, ומפיצה במקביל נגיפים קטלניים! האנושות מתמודדת על קיומה בשתי חזיתות בו זמנית!
החזית השלישית היא בחירת אלטרנטיבה לדלקים הפוסיליים, בתנאים של מציאות משתנה, שכוללת פיתוח מתמיד של מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, פיתוח מדהים שמשנה את השיקולים בלי הרף. הקלחת במערכת הפוליטית הגלובאלית רותחת כתוצאה מכך.
על רקע זה אפשר להסביר את מדיניות ההתעלמות והטיוח של ממשלת ישראל לגבי הרחבת בז''ן. הממשלה מפקירה את תושבי מטרופולין חיפה, ומתעסקת בקורנפלקס, כדי לראות אם מאבקם הנואש של התושבים על עתידם יסייע לה להחליט טוב יותר באיזה מקור אנרגיה אלטרנטיבי לבחור.

יום שלישי, 9 באוגוסט 2016

המתאן שנפלט בסיביר גורם להתחממות מואצת של האטמוספירה, בנוסף לפיזור נגיפים קטלניים

חדשה מעניינת מלפני ימים אחדים היתה מותם של אלפי איילים בסיביר, ובנוסף מחלתם של אנשים אחדים, כתוצאה מהתפשטות חיידק האנתראקס. על פי הכותרות התפשט הנגיף מפגר של אייל מת, בעקבות גל החום, אך יתכן כי מתחת לכותרת מסתתרת אמת הרבה יותר מפחידה!

עבור מדענים רבים החדשה הזאת היא בבחינת הקדמה בלבד למה שאנו עתידים לחוות בעתיד הקרוב. איננו יודעים מה טמון באדמות הקפואות של סיביר, והדבר מפחיד בגלל ההאצה של התחממות כדור הארץ, אשר גורמת להפשרת האדמות האלה. חוקרים מצאו כי חיידק פולט מתאן, שהתפשט מסיביר, היה הגורם להכחדה של מרבית בעלי החיים בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנים. 

השתחררות גז המתאן הרב שאצור באדמות סיביר, המתאן שמוכר לכל כנפלט מגללי בהמות הבית, יוצרת בעיה קשה הרבה יותר בגלל תכונה נוספת שלו: גז המתאן הוא בעל השפעה גדולה פי 20 מאשר של דו תחמוצת הפחמן על יצירת אפקט החממה!

הסכנה שגז המתאן יאיץ את התחממות כדור הארץ באופן בלתי הפיך, כך שהוא יהפוך במהירות לחסר אטמוספירה לחלוטין כמו כוכב נוגה, גרמה למנכ''ל גרינפיס לקרוא להקמה מידית של תחנות כוח גרעיניות, כיוון שפעולת תחנות כוח אלה אינה יוצרת פליטת מזהמים לאטמוספירה.

הפשרת האדמות בסיביר גורמת להתחממות מואצת של כדור הארץ, ומפיצה במקביל נגיפים קטלניים! האנושות מתמודדת על קיומה בשתי חזיתות בו זמנית!

איילים סיביריים

יום ראשון, 7 באוגוסט 2016

תעלת איסטנבול

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי עומד לבקר בתורכיה ב-21 לאוגוסט, כאשר היחסים בין שתי המדינות הם מתוחים, לכאורה בשל התבטאויות לגבי תמיכת האמריקנים בניסיון ההפיכה הכושל בתורכיה. מתחת לפני השטח יתכן והסיבות לביקור הן עמוקות יותר, וקשורות לניסיון אמריקני לתאם עם התורכים את החתימה על החוזים לחפירת תעלת איסטנבול, שצפויים להיחתם במהלך השנה. 

תעלת איסטנבול היא תעלה באורך של כ-50 ק''מ, ברוחב של כ-500 מטר, ובעומק של כ-25 מטרים, אשר התוואי שלה הוא מערבית לפרברים המערביים של איסטנבול, במרחק כ-10 ק''מ מערבית לנמל התעופה הבי''ל אתא תורק. תוואי התעלה מתוכנן בצורה מבריקה, כשהוא מתבסס על תנאי השטח הטבעיים, של מפרצים, אגמים, עמקים, וביצות. התעלה תפעל על פי כללי נתיבי המים הבינלאומיים, ותשרת את כל מדינות איזור הים השחור. 

היא תשמש בפרט ליצוא של נפט במיכליות ענק, שאינן מסוגלות לעבור כיום במיצרי הבוספורוס העמוסים והצרים. הנפט המתוכנן ליצוא יגיע ממדינות הים הכספי ומרכז אסיה שנמצאות מזרחית לים השחור. בשנים האחרונות ניהלה תורכיה מו''מ עם מדינות אלה להעברת צינור נפט משטחן לתורכיה, כדי שהנפט יזרום מקצהו התורכי למיכליות שיספקו אותו לרחבי תבל. המו''מ נכשל, וכתוצאה מכך החליטה תורכיה לעבור לחפירת תעלת איסטנבול. 

לכמויות הנפט העצומות שצפויות להיטען על המיכליות שיחצו את תעלת איסטנבול תהיה השפעה מרחיקת לכת על אינטרסים של מדינות רבות, וביניהן ארצות הברית. ראשית, מדינות הים השחור והים הכספי יתחזקו. שנית, הנפט שיגיע ממדינות אלה יאיים על חברות הנפט האמריקניות, שיש להן השפעה רבה על הממשל. 

אחת החברות שעשויות להיפגע מהיצף הנפט שיגיע לים התיכון היא נובל אנרג'י, בעלת מאגר ליוויתן שנמצא מערבית לחיפה. נובל אנרג'י עומדת בימים אלה, יחד עם ממשלת ישראל, להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוחו. 

קשה לדעת מה תהיה השפעת הנפט מהים הכספי על בתי הזיקוק בחיפה. כיום מזקקים בבז''ן כמויות עצומות של נפט שמיועד ליצוא לתורכיה, אך מגיע ממקורות במפרץ הפרסי. האם גם הנפט שיגיע מהים הכספי יזוקק במפרץ חיפה? 

וועדות ממשלתיות אחדות אישרו בשבועות האחרונים הרחבה רבת היקף של בז''ן, והקמת בית זיקוק נוסף וחוות מיכלים בצמוד לו. זאת תוך כדי כך שמשרדי הבריאות והסביבה מטייחים את תוצאותיו של סקר, אשר קבע חד משמעית שיש במטרופולין חיפה ריכוזי סרטן גבוהים בהרבה מעל הממוצע, כתוצאה מזיהום האויר הפטרוכימי.

יום שבת, 6 באוגוסט 2016

הצבעת ארגון ''חיים וסביבה'' בעד הרחבת בז''ן

ארגון ''חיים וסביבה'' לא הצביע נגד ההחלטה על הרחבת בז''ן כי זה היה ממוטט את כל ה'בון טון' וה'פוליטי קורקט' של הארגונים הסביבתיים שהוא מייצג. ביסודם אלה הם אירגונים שמיישרים קו עם הממסד, והצבעה נגד הממסד בנושא כל כך חשוב היתה מהפכנית מידי מבחינתם. הם שמעו בפעם הראשונה האשמות כל כך חריפות, וחששו שאם יודו באמיתותן יהיה הדבר גם הודאה באשמתם על כך שלא עשו כלום עד היום, מה שעשוי, ובצדק, לערער את כל הבסיס לקיומם. 
זאת גם על רקע מה שהיה ברור לכל מי שהיה נוכח בישיבה ב'בית וגן', והוא שכל הנושא גדול על הוועדה בכמה מספרים. הוועדה בראשות עו''ד סילביה רביד, נאחזה בפורמליסטיקה בכל כוחה. למעשה, כל הסערה התיקשורתית בדבר מומי התינוקות שנולדים בעוטף בז''ן התעוררה בעקבות הפורמליסטיקה הזאת. 

ארגוני הסביבה הגדולים, בעיני עצמם, הם הדי.אנ.איי האורגאני של המדינה, וכל מה שצמח פה עד היום הוא בזכותם. הארגונים האלה הם האחראים בעיני עצמם על האיזון הקדוש בין פיתוח לטבע. אך זה איזון פיקטיבי ומטויח. הטיוח נעשה בתחומים רבים, שהבולט בהם הוא הפרות הבניה עצומות ההיקף במגזרי המיעוטים. קיים קשר הדוק בין התוכניות המזהמות לפיתוח מפרץ חיפה למציאות ולהיעדר תוכניות פיתוח ראויות לגליל המערבי והתחתון. מדובר בעצימת עיניים לגבי האיזור כולו מצד ארגוני הסביבה הגדולים בישראל. פעילי איכות הסביבה במפרץ חייבים להפנים זאת.

כאשר באו אנשים ממפרץ חיפה לוועדה ואמרו: כאן לא צומח עשב! שיבשה הטענה את את הקארמה של כל חברי הוועדה, והובילה אותם למגננה בכל מחיר. אך המתנגדים מצידם טעו כאשר פירשו את חברי הוועדה כמדברים איתם באותה שפה. הדיון התנהל בשתי שפות, כאשר אף צד לא הבין את שפת הצד השני. חברי הוועדה יצאו מתוך הנחה שביעת רצון שכולם שותפים לאותה אהבת הארץ הנוסטלגית, שלכולנו בית וגן. המתנגדים צעקו צעקה גדולה, גם כדי לבטא מצוקה כלכלית-חברתית, אך היא לא נקלטה. הקשר בין מחלות לבין המצב המשפחי הקשה שהן יוצרות לא הודגש כלל, לפחות בישיבה 
שבה נוכחתי. לו היו מסבירים לוועדה שסביב כל אדם שחולה במחלה קשה יש עוד עשרה אנשים שמושבתים חלקית, אולי היו התוצאות אחרות.

אחת התוצאות ההזויות של מדיניות הטיוח של ארגון ''חיים וסביבה'' היא שבמקביל לכך שהארגון מתעלם ממחדלים, ומאשר מיפגעים, הוא גם מתמקד במאבקים הלא נכונים. המאבק ההזוי ביותר היה עצירת הקמת הרכבת לאילת. צריך לראות את הסרטונים בנושא ביוטיוב כדי להבין עד כמה עשויה המסילה לתרום לפיתוח הנגב, הערבה, ואילת. זאת כאשר היא עוברת בשטחי מדבר וציה, שבהם כל מבנה מעשה ידי אדם הוא בגדר פלא של הטבע. המאבק המוצלח של המתנגדים להקמת המסילה פעל כבומרנג על הממשלה, והאיץ אותה להעמיס עוד יותר על אזורי מרכז וצפון הארץ פרויקטים תחבורתיים, אורבניים ותעשיתיים שונים.

יום שישי, 5 באוגוסט 2016

סוגית הרעש ממטוסים בשדה התעופה במפרץ חיפה

בשדה התעופה חיפה קיימת פעילות סדירה של מטוסי נוסעים גדולים מסוג טורבו-פרופ, ולא שמעתי אף פעם ממישהו, מהקריות או מחיפה, שמתלונן על הרעש. זאת כאשר מטוסי נוסעים מדגמי טורבו-פרופ מרעישים ומרעידים הרבה יותר מאשר מטוסי סילון, שיהיו הסוג הנפוץ לאחר שהשדה יהפוך לדרגה 2.
הסיבה לכך היא שהרעש ממטוסים גדולים אינו נשמע כלל, לא בחיפה, לא בקרית חיים ולא ביתר הקריות במפרץ חיפה!!!
זאת למרות שיש מי שמנסים להציג מצג שווא, כאילו הרעש היה סיבה מרכזית לכך שבוטלה תוכנית הדגל להארכת מסלול השדה לתוך הים, בתקופת עמרם מצנע.

הנתיב של מטוסי נוסעים לשדה התעופה הוא קבוע כמו של מכוניות על כביש, ואסור לסטות ממנו גם במאה מטר. מטוסי הנוסעים לחיפה מגיעים, ויגיעו, מכיוון הים, או מכיוון הר הכרמל, וכמו שהם אינם נשמעים כיום, לא ישמעו אותם גם בעתיד!

אי אפשר להתפשר על אפשרות הגישה, ולדרוש שהמטוסים ינחתו וימריאו מכיוון הים בלבד. חייבת להיות אופציה להמראות ונחיתות משני הכיוונים. לכן הרחבת בתי הזיקוק, אשר נמצאים בדיוק מאחורי תחילת המסלול בצידו המזרחי, תהיה מכשול בלתי עביר בפני הרחבת השדה, בדיוק כמו ש'תוכנית חיבורי נמל המפרץ' היא בבחינת גזר דין מוות להארכת המסלול מצידו המערבי, שעל חוף הים.

בתחום עיצוב הפנים שואלים שאלה: מה הקשר בין עיצוב לתורת היחסות?
התשובה היא שבשניהם קיימת תגובת שרשרת. בעיצוב לוקחים פריט קטן, אך בעל ערך אישי רב, וסביבו וברוחו מעצבים פינה, חדר, בית, וסביבה שלמה.

גם לפוליטיקאים, ולמדינות, יש 'קן נשרים', מקום שבו חבויה נשמתם או נשמת האומה, ואשר ממנו היא מתפשטת, באותה המתכונת, לכל מקום אפשרי.
עבורי, מראה המטוסים שממריאים ונוחתים בשדה התעופה חיפה, בשקט ובשלווה כיונות שלום, כמו שהם נראים ונשמעים מרחוק, הוא הפריט הקטן ויקר הערך שסביבו צריך לעצב את מפרץ חיפה.

פסל היונה בגן אורסולה

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

הדיון בהתנגדויות לתוכנית חיבורי נמל המפרץ

''ויבנו ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס''

השתתפתי בדיון על ההתנגדויות ל''תוכנית חיבורי המפרץ''. היה מדהים ומרגש להקשיב לעשרות האנשים, שפשוט התחננו בפני חברי הוועדה שלא לא לאשר את התוכנית, שהיא בבחינת תא סרטני שיביא להרחבה חסרת גבולות של זיקוק הדלקים המזהם במפרץ חיפה. גם יו''ר הדיון הקשוח, יוסוף משלב, הזיל דמעה.

לא רציתי לשנות את האוירה הכללית, לכן כשהגיע תורי הצטמצמתי במה שתכננתי להגיד, והוא שחיבורי התשתיות התחבורתיות הן כפילויות, שאפשר למנוע באמצעות גשר ומנהרה בפתח נמל הקישון, לצורך שימוש בתשתיות הקיימות של נמל חיפה.

חרו לי דבריו של מהנדס העיר, שקבע אמנם כי תוכנית הארכת שדה התעופה לתוך הים היתה תכנית הדגל בימיו של עמרם מצנע, אך התוכנית בוטלה בגלל התנגדויות תושבי קרית חיים מחשש לרעשים של מטוסים מעליהם. המטוסים לא מתוכננים לעבור מעל הקריה. הם כן מתוכננים לעבור מעל ובסמוך למתקנים פטרוכימיים מסוכנים, ובראשם בתי הזיקוק ומיכל האמוניה.

בדיון הציגו את נמל המפרץ כעובדה מוגמרת, אשר ''חיבורי המפרץ'' נועדים לשרת אותו. לא היתה התיחסות לכך שנמל זה מתוכנן בצורה מסורבלת ומסוכנת, בתוך הים וביבשה, ואולי הוא מיותר בכלל. הפיתרון היחיד לנמל המפרץ הוא שילובו במסלול מטוסים ארוך מאד לתוך הים, על קצה המדף היבשתי, ושימוש בשוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל, באופן שימנע זרמי ים הרסניים.

חשוב להדגיש כי משמעות הרחבת בז''ן היא גם צמצום שדה תעופה חיפה, כיוון שמסלול המטוסים עובר מעל בז''ן. כדי שבחיפה יהיה מסלול ארוך, חייבים לצמצם מאד את בז''ן, שנמצא בדיוק מאחורי המסלול. אישור הרחבת בז''ן הוא למעשה גזר דין מוות על הארכת המסלול, וזאת בלי קשר לתוכנית ''חיבורי המפרץ'', שגוזרת גזר דין מוות על המסלול מעברו השני, שקרוב לים.





יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

מפרץ חיפה ומפרץ אילת

טילתי לאחרונה בפטרה, ירדן. המקום מדהים וחובה לבקר בו. יש לי תובנות רבות מהביקור, וכמעט כולן קשורות לחיפה. 
אחת מהן קשורה להפגנה נגד הרחבת בתי הזיקוק שהיתה בחוף דדו השבוע. 

מי שמגיע לאילת וחוצה את הגבול לעקבה עושה זאת דרך עמק שדומה מאד למפרץ חיפה. מפרץ אילת, עם עקבה ואילת שמתנוססות משני צידיו, זהה כמעט בתכונותיו הטופוגרפיות למפרץ חיפה. הדמיון בין השניים רב מאד. 

בין אילת ועקבה יש יחסי שכנות טובים. תיירים ועובדים רבים חוצים את הגבול מידי יום. אין ספק שהעמק השלו, בעל המראה הפסטורלי-מדברי, מסייע להשכנת השלום. 

מפרץ אילת
בחיפה המצב הוא בדיוק ההיפך מכך. בין שני חלקי העמק יש תעשיה מרעילה, בלתי בריאה לסביבה ולאדם, מזיקה גם מבחינה בטחונית, חברתית וכלכלית. 

מפרץ חיפה
מה שעושה התעשיה הזאת הוא להרעיל את הנשמה, לסכסך בין שני חלקי העמק, בין תושבי חיפה לתושבי הקריות ולתושבים האחרים ששוכנים בכל עבריו. היא מסכסכת בין שכנים, ואפילו בין אדם לעצמו. יותר מכך, התעשיה הפטרוכימית יוצרת את הדי.אנ.איי המקומי, שהוא די.אנ.איי חולה, פסימי, שלילי, הישרדותי והפכפך כמשב רוח קל. 

לכן ההפגנה היתה חשובה. כל אדם שהצליח לגייס את כוחותיו ולהשתתף בה הצליח לשנות את עורו, ולהפוך בעיני רוחו, לאחר צהרים אחד, לאדם חיובי, בריא, אופטימי. 
לא היה מקום מתאים מאשר חוף דדו על מנת לחדד את ההבדל בין שני הפנים של חיפה, התעשיתי והתירותי. צד אחד אכול חומצה, וצד שני שופע מכל הטוב והיפה שבעולם.

על גמל בחזית מקדש 'האוצר' בפטרה