יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים




שדות תעופה מהווים עוגן למודל ה''אירוטרופוליס" - ''עיר הנמל האוירי'' של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה, אבל בכלכלה של היום האפשרות להניע אנשים שמייצרים וחולקים ידע הוא חשוב יותר.
מחקרים רבים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית. שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.
מחקר סטטיסטי אחד מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר מצביע על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. אך הממצא החשוב הוא כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם מותר ידע ועסקים מבוססי שירות מאשר חברות תעשייתיות. בהיבט האנושי, לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. שדות תעופה קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות, ובפרט עם ריכוז של תעשיות הייטק. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור לא עם תפוקה כלכלית בלבד, משכורות והכנסה, אלא גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות.
פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו, יצרנות אשר מתקיימת דרך רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים. זה לא גודל העיר כשלעצמו שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא סף גודל מינימלי שמסייע לעיר לגייס הקמת שדה תעופה, ובמקביל רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. 
המקור לשגשוג ''עיר הנמל האוירי'' אינה הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם. אך יש לציין כי גם בנושא הובלת המטענים נמצאת התחבורה האוירית במגמת עליה, ולמעלה מ-30 אחוזים של הערך הכספי של כלל המטענים ברחבי תבל נמצא במטוסים. 

יום שישי, 18 בנובמבר 2016

מעלות-תרשיחא


מעלות-תרשיחא היא עיר בת כ-40,000 תושבים בגוש ישובי תפן, צפונית לכפר ורדים.
מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת: כשני שליש מהתושבים הם יהודים, וכשליש הם נוצרים ומוסלמים.
החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". הפסטיבל ממצב את הגליל כאזור שהאבן היא מקור ההשראה הרוחני והעיצובי שלו. למרות זאת חומר הבניה הנפוץ אינו האבן אלא הבלוק.
אין גם סגנון בניה מגובש, אלא להיפך. נדמה כי התושבים החליטו שכל בנין יהיה שונה משכניו מכל בחינה אפשרית: יש בעיר הקטנה ערוב יוצא דופן של סוגי בנינים: שיכונים, בתים חד קומתיים, בתים משפחתיים, ישן וחדש, גגות רעפים וגגות שטוחים ועוד. הבנינים מתפרשים ברובם לאורך שדרות ארוכות ורחבות, ועל פני שטחי קרקע גדולים אשר ביניהם יש שטחים ירוקים פתוחים.
בתצלומים:
למעלה מימין: רחוב במעלות.
למעלה משמאל: כיכר בתרשיחא.
למטה מימין: רחוב בתרשיחא.
למטה משמאל: רחוב בתרשיחא עם שני בנינים יפים ומקוריים שמעוצבים כמעלות.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

כיסרא-סומיע


הישוב כיסרא-סומיע בלב הגליל העליון, קרוב מאד לאזור התעשיה תפן.
בישוב מתגוררים כ-8,000 תושבים.
בפארק הסלעים של כיסרא ניתן לצפות בתופעה גיאולוגית של שכבות סלע המונחות זו על זו ויוצרות פסלים טבעיים. הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא חלק משמורת הטבע הר סנה, בשטח המועצה המקומית.
בתצלומים:
למעלה מימין הכיכר המרכזית בישוב, עם פסל הפרש הדרוזי.
למעלה משמאל רחוב אופיני בישוב.
למטה מימין פארק הסלעים היחודי על רקע בתי הישוב.
למטה משמאל בית מגורים חדש ומפואר על טראסת אבן עתיקה.
כיסרא-סומיע הוא חלק מהרצף האורבאני של ישובי גוש תפן.
זמן הנסיעה במכונית בין כיסרא לצ'ק פוסט הוא כ-50 דקות.
על פי אופי המגורים, הישוב הוא פרברי ברובו ומיעוטו חקלאי.
באתר ויקיפדיה יש ערכים מורחבים על תופעת הפירבור העולמית והפירבור בישראל. בערך 'פירבור בישראל' מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל!

יום רביעי, 16 בנובמבר 2016

פקיעין

פקיעין

בתצלום הימני העליון רואים את כיכר המעיין, הכיכר המרכזית בפקיעין, עם הפינג'אן הענק. שלושת התצלומים האחרים הם של בתים ציוריים ומטופחים בסגנון טירול באחד מרחובות הישוב.
הכיכר הקטנה היא המרחב הציבורי הגדול והמישורי ביותר בישוב. הוא גדוש במכוניות עד אפס מקום, בפרט בעונת התיירות, כאשר גם כל הרחובות הצרים שמובילים אליו מרחבי הישוב הם פקוקים.
בפקיעין יש מצוקת מגורים קשה לדור ההמשך הדרוזי, אשר מפגינים ותולים שלטי חוצות למען הרחבתו.
לישוב זה אין כל אפשרות הרחבה מעשית, בגלל מיקומו באזור הררי תלול.
הגישה לישוב היא בכביש ראמה-מעלות האלפיני, תלול ומפותל. הכניסה הראשית לישוב, והכבישים בתוכו, הם צרים ומאפשרים מעבר לרכב אחד בלבד.
כל הרחבה שהיא של פקיעין, בהנחה שתאושר על רקע היות הישוב אתר נוף, תיירות ומורשת ציורי, תחייב הריסה של חלק גדול מהבתים לאורך צירי הדרכים, מכיוון שהתושבים תלויים ברכב פרטי לצרכי ניידות.
ברוב ישובי מגזרי המיעוטים בגליל, אשר נמצאים באזורים הרריים תלולים פחות וקרובים יותר למרכזי אוכלוסיה גדולים, קיימת אפשרות עיבוי באמצעות בניה לגובה במסגרת תוכניות התחדשות עירונית.
כאשר מסיירים בישובים השונים ברחבי הגליל רואים כי הדומה רב על השונה ביניהם, ודפוס הבניה והמגורים בכולם הוא אחיד. אין למעשה כל הבדל חזותי בין הרחובות הרבים באעבלין, מג'ד אל כרום, סכנין, וכפר יסיף לדוגמא. פקיעין היא דוגמא לכך שלכל ישוב בגליל יש איפיון מסורתי וסגנוני, ואפשר לשמר ולפתח את הזהות האדריכלית באמצעות תשומת לב לדגשים שנתנו התושבים במהלך הבניה העצמית של בתי מגוריהם. הכיכר המרכזית בכל ישוב עשויה לשמש כנקודת מוצא לכך.

יום שני, 14 בנובמבר 2016

ישובי עוטף תפן

ישובי עוטף תפן ורחוב בישוב יאנוח
בתצלום העליון נראים ישובי לב הגליל העליון בין פקיעין לכפר וורדים, עם אזור התעשיה תפן משמאל למרכז.
אפשר לראות כי כל הישובים, המגזריים והיהודים גם יחד, יוצרים רצף אורבאני.
רצף זה לא היה קיים לפני הקמת תפן וכפר ורדים, אשר האיצו מאד את התפתחות האזור.
אפשרויות ההתרחבות של ישובי המיעוטים, על גבי אדמה חקלאית בשוליהם, רבה הרבה יותר מאשר של כפר ורדים והישובים היהודי הקהילתיים שסמוכים לו, אשר הוקמו מראש כחיץ בין ישובי המיעוטים, על שטחים מצומצמים יחסית בהיקפם, ובמסגרת תכנון קפדני.

בתצלום התחתון רואים רחוב בישוב יאנוח. הסגנון הכפרי נעלם, וכיום הישוב הוא פרברי עם תשתיות עירוניות.
אחת השאלות התמוהות ביותר בדור האחרון היא כיצד הצניעו הממשלה, התקשורת, והאקדמיה, את היקף התופעה של היווצרות רצפים אורבאניים כה משמעותיים ברחבי הגליל.

זמן הנסיעה במכונית בין תפן לכרמיאל הוא כ-20 דקות.
זמן הנסיעה במכונית בין תפן לנהריה הוא כ-25 דקות.
זמן הנסיעה במכונית בין תפן לעכו הוא כ-30 דקות.
זמן הנסיעה במכונית בין תפן לצ'ק פוסט הוא כ-50 דקות.

ממזרח לשרון, באזור המורדות המערביים של הרי השומרון, התופעה היא רחבת היקף הרבה יותר, כתוצאה מהקירבה לאזורי הפעילות הכלכלית המרכזיים במדינת ישראל.
התרבות האנושית התחילה בשעה שנופי הטבע הפכו להיות מעשה ידי האדם. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם.

בני משפחה מורחבת אחת מסוגלים לגור בבנינים רבי קומות. במגזר היהודי שעובר לרבי קומות יש משפחות רב דוריות שמתרכזות במגדל או מתחם אחד. במגזר הערבי יש סימני התחלות לכך. מלכתחילה הבנינים במגזר זה נבנו בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כאשר הבנין מוכן לכך מראש, אפשר להגביה אותו עוד ועוד מדור לדור. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. מעבר לכך, התפישה המסורתית פסה מן העולם ברוב העולם הערבי, שכיום הוא חלק מהכפר הגלובאלי, עם מגמות של ירידה בתוחלת הילודה, ומעבר למשפחות בודדות, של שני בני זוג משכילים שעובדים והם בעלי קריירה, בדיוק כמו בעולם המערבי. המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי.

יום שישי, 11 בנובמבר 2016

ישובי לב הגליל העליון



ישובי לב הגליל העליון
בתצלום נראים ישובי לב הגליל העליון, בין מירון במזרח לכפר ורדים במערב, עם פקיעין במרכז. התצלום מפריך את התפישה הקיימת כאילו הגליל העליון הוא אזור נידח ובלתי מיושב. לב הגליל העליון מאוכלס בצפיפות, ברובו על ידי ישובים פרבריים של מגזרי המיעוטים. הישובים המרכזיים בתצלום מתפרשים בשתי רצועות בכיוון צפון-דרום, שמקיימות בתוכן רצף אורבאני. משמעות הרצף האורבאני היא של רצף בנינים שמחבר בין הישובים השונים, בדומה לרצף שקיים לדוגמא בגוש דן בין רמת גן לגבעתיים.

בשולי השטח הבנוי, שמאופין בנקודות אפורות צפופות, יש גם שטחים בצבע חום בהיר, שאינם נראים היטב בתצלום של כל ישובי הגליל העליון, שמופיע במסגרת מימין. בלב הגליל העליון יש עדיין שטחים חקלאיים רבים בשולי הישובים, של שדות וטראסות. שטחים אלה נכבשים על ידי ההתישבות הפרברית, על פי הדפוסים שקיימים במושבים ובקיבוצים, אם כי באורח פחות מתוכנן. רוב השדות שעליהן נבנים בתי מגורים שייכים למשפחות שהשדות בבעלותן, והתפשטות הבניה מבנין בודד לקבוצת בנינים, וממנה לשכונת מגורים, נעשית על בסיס חמולתי.

רצועות ישובי המיעוטים הן:
פסוטה, חורפיש, בית ג'ן
מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, פקיעין, כיסרא סומיע
בישובים אלה, כמו ביתר ישובי המיעוטים בגליל העליון והתחתון, אין כמעט מקומות עבודה, וגם החקלאות הפכה להיות משנית. במציאות של דרכי התחבורה המהירות והמרחקים הקצרים, יחד עם היצע זול של קרקעות לבניה, בהיתר או בלי היתר, עדיף לבנות במקום מרוחק מעט ממרכזי התעסוקה, לנסוע אליהם ברכב פרטי הלוך וחזור מידי יום, ולנהל אורח חיים כפרי-פרברי.

השטחים הירוקים שבין רצועות הישובים הם של רכסי הרים וואדיות שבהם הבניה היא בלתי אפשרית. עם זאת, גם באזורים אלה נסללו כבישים מודרניים, אשר לאורכם מתפתחות רצועות בניה. המרחקים בקו אוירי בין הישובים שביניהם נסללו הכבישים הם בדרך כלל מאות מטרים אחדים, כך שסביר להניח שבמהלך השנים הקרובות יהפכו גם הם לגוש אורבאני אחד. 

בין ישובי המיעוטים הוקמו ישובים קהילתיים יהודים אחדים, שגם הם ישובים פרבריים לכל דבר, שהגדול בהם הוא כפר ורדים. צפונית מזרחית לו נמצאים הישובים הקהילתיים חוסן וצוריאל. יחד הם יוצרים ''חיץ'' בין ישובי המיעוטים פקיעין, תרשיחא, יאנוח וחורפיש. החיץ הוא פיקטיבי, כיוון שישובי המיעוטים צמחו למימדים כאלה שהם מכתרים ומקיפים את הישובים היהודים. הישובים הקהילתיים בגליל, שחלקם נקראים מצפים, הם חלק מתוכנית התישבות משנות ה-1980, שנועדה להתגבר על הירידה בגודל האוכלוסיה היהודית באזור. כמו שניתן לראות בתצלום, ועל סמך נתונים דמוגרפיים, הירידה לא פסקה אלא הואצה. בהיעדר מדיניות תכנון ואכיפה ממשלתית המשיכו ישובי המיעוטים להתפתח ולהתפשט לכל עבר, בזכות הקרקעות ומיומנויות הבניה שלהם. יתר על כן, הישובים הקהילתיים גרמו לתוספת בניה נכבדה באזורים שנחשבו לירוקים, והביאו בכך לדלדול משמעותי של השטחים הירוקים הפתוחים.

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל, וסדרת התצלומים בנושא שמתפרסמת כאן היא מקורית ומאירה אותו באופן שלא נעשה עד כה. במשרדי הממשלה ובאקדמיה יתכן ומודעים לתופעה, אך מכאן ועד פרסומה בציבור ארוכה הדרך, ומזה שנים רבות רבות שמפות הישובים הרשמיות שנועדות לציבור הרחב לא עודכנו. מפות הן מטבען מגמתיות על פי עריכתן, והמפות שמתפרסמות בתקשורת הישראלית מבליטות בדרך כלל את המגזר היהודי. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לפוליטיקאים לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות עיניהם.

יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

ישובי הגליל העליון

התצלום הוא של הגליל העליון, מנהריה במערב ועד צפת במזרח, ומכרמיאל בדרום ועד חניתה בצפון.
השטחים עם הנקודות האפורות הם שטחי ישוב בנויים. לצורך זיהוי של כל השטחים האלה אפשר להשתמש בקטעים המוכרים של נהריה וצפת. בישובי הגליל העליון יש שטחים חקלאיים הרריים רבים שכוללים גם שטחי טראסות. שטחים אלה מופיעים בתצלום בצבע חום בהיר, בשולי השטחים האפורים.
אפשר לראות כי גם בגליל העליון שמרוחק ממרכזים עירוניים ומצירי תחבורה מרכזיים קיימת תפרושת מסיבית של ישובי מיעוטים, אשר מכסה חלקים נרחבים ממנו. ישובי המיעוטים בגליל העליון מתפרשים ברצועות אורך אחדות על פי רכסי ההרים שעליהם הם ממוקמים, שלאורכם הם מקיימים רצף אורבאני.
הישובים המרכזיים בכל רצועה הם:
ירכא, כפר יסיף, ג'וליס [אשר משתייכים גם לגוש ישובי הגליל המערבי ולגוש ישובי כרמיאל]
מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, פקיעין, כיסרא סומיע
פסוטה, חורפיש, בית ג'ן
ג'וש, ספסופה
השטחים הירוקים שבין רצפי הישובים הם של רכסי הרים וואדיות שבהם אין אפשרות או כדאיות להקמת ישובים. עם זאת, היכולות ההנדסיות המודרניות הביאו לסלילת כבישים מודרניים גם באזורים אלה. הכבישים מקשרים את הישובים הנידחים יותר עם צירי תחבורה מרכזיים.
התפרושת הישובית המפותחת מתקיימת בזכות ההיצע של אדמות לבניה, ובזכות האפשרות ליוממות ברכב פרטי למרכזי תעסוקה. אלה הם ישובים פרבריים, אשר מרבית התושבים בהם אינם עוסקים בחקלאות וגם לא עובדים בישוב.
בחלק הימני העליון של התצלום מופיעים שני ישובים שהם בשטח לבנון.

ישובי הגליל העליון

יום שלישי, 8 בנובמבר 2016

ישובי גוש נצרת

בתצלום רואים את ישובי גוש נצרת בגליל התחתון, אשר במסגרת האדומה של התצלום המוקטן נראה מיקומו היחסי.
כל שטחי הנקודות האפורות הם שטח בנוי בישובים, אשר הם ברובם ישובי מיעוטים.
אזור הגליל התחתון נמצא מצפון לעמק יזרעאל. באומדן גס, השטח הבנוי מכסה את רוב האזור, ומידותיו הן בערך כמו של חיפה והקריות.
הגליל התחתון, שמזוהה עדיין בתודעה הציבורית עם חיק הטבע, הפך זה מכבר לשטח בנוי בצפיפות, עם כל הסממנים של כרך גדול.
נצרת עילית ומגדל העמק נבלעים בישובים הערביים שמקיפים אותם. הישובים היהודים הם כעשרה אחוזים בלבד מסך כל השטח הבנוי.
אין ברשות הציבור מפות רשמיות שמתעדות בצורה מדויקת את התפרושת הישובית הזאת, וזאת שהתפתחה ברחבי ארץ ישראל בחמישים השנה האחרונות. כתוצאה מכך יש בידי כל גורם בעל ענין אפשרות לפירוש המציאות על פי תפישת עולמו.

ישובי גוש נצרת

יום שני, 7 בנובמבר 2016

ישובי גוש כרמיאל

בתצלום רואים את ישובי גוש כרמיאל בגליל המרכזי, במסגרת האדומה של התצלום המוקטן. כל שטחי הנקודות האפורות הם שטח בנוי בישובים. באומדן גס השטח הבנוי מכסה כשליש מכלל השטח. שני שליש בלבד ממה שמזוהה בתודעה הציבורית עם הטבע בהתגלמותו הם שטח בלתי בנוי, רובו ודיות ורכסי הרים שאינם מתאימים לבניה, ומיעוטו שטחים חקלאיים בשולי הישובים.
יש באזור זה רוב מוחלט של ישובי מיעוטים, אשר מקיפים כטבעת את כרמיאל. שטח כרמיאל דומה בקירוב לשטח של כל אחד מהגדולים בישובים אלה.
באמצעות תקריבים במפות גוגל רואים כי השטח החקלאי והטבעי שבין הישובים השונים מצטמצם בהדרגה, כיוון שנבנים לאורך הדרכים ביניהם בנינים רבים. יש רצף אורבאני, שהולך ומתחזק, בין כל ישובי טבעת כרמיאל.
בתקריבים אפשר גם לראות שורה של ישובי מיעוטים קטנים ובודדים יחסית. ישובים אלה זכו ברובם להכרה על ידי השר דרעי בתקופת כהונתו כשר הפנים, למרות שנבנו ללא כל אישור.
ישובי המיעוטים הגדולים מכתרים מצפים אחדים, שהם ישובים קהילתיים קטנים עם אוכלוסיה יהודית.
בכל ישובי המיעוטים אין אוכלוסיה יהודית כלל. אין גם כל ניסיונות התישבות יהודית בהם, למרות שאלה ישובים פרבריים לכל דבר, בעלי איכות חיים טובה עם בניה מרווחת, אשר נהנים מתקציבי פיתוח נכבדים.
אין לישובים אלה כמעט תוכניות מעשיות של התחדשות עירונית, ואפילו תוכניות אב לבנין. כתוצאה מהצפיפות הגוברת מגיעים רבים מתושביהם לערים היהודיות הגדולות הסמוכות.
ישובי טבעת כרמיאל צפויים להתפתח באופן מואץ בעקבות פתיחתו הקרובה של קו הרכבת חיפה-כרמיאל.
ישובי גוש כרמיאל 

יום ראשון, 6 בנובמבר 2016

ישובי גוש כפר יאסיף

בתצלום מופיעים ישובי גוש כפר יאסיף, שנמצאים ממזרח לעיר עכו, בשיפולי הגליל המערבי, מצפון לכביש עכו-כרמיאל. רואים בבירור את כל תפרושת השטח הבנוי באזור, כנקודות אפורות צפופות.
במסגרת הקטנה מופיעה תפרושת הישובים בין חיפה לטבריה, אשר גוש כפר יאסיף הוא חלק ממנה ומופיע במסגרת האדומה.
ישובי המיעוטים הגדולים הם, מצפון לדרום: אבו סנאן, ירכא, כפר יאסיף, ג'וליס, ג'דיידה-מכר.
באבו סנאן יש כ- 13,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-7,000 דונם.
בירכא יש כ- 16,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-16,000 דונם.
בכפר יאסיף יש כ- 9,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-3,000 דונם.
בג'וליס יש כ- 6,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-16,000 דונם.
בג'דיידה-מכר יש כ- 20,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-4,000 דונם.
בעכו יש כ-48,000 תושבים בתחום שיפוט של כ-14,000 דונם.
אפשר לראות שנעשה מאמץ ליצור חיץ בין הישובים באמצעות מצפים, כמו טל אל שמדרום לג'וליס ומצפה נוסף לידם שהתחילו בבניתו והיא כנראה נעצרה.
תפרושת ישובי המיעוטים מכסה בצורה דומה, של רצף אורבאני בלתי מתוכנן, את כל שיפולי הגליל המערבי והתחתון, מנהריה ועד כפר תבור.
ישובי גוש כפר יאסיף

יום שישי, 4 בנובמבר 2016

ישובי גוש שפרעם

בתצלום רואים את ישובי גוש שפרעם.
הישובים המרכזיים הם, מצפון לדרום: כאבול, טמרה, אעבלין, שפרעם, ביר אל מכסור [מחוץ לתמונה].
התצלום במסגרת הקטנה הוא של תפרושת הישובים בין חיפה לטבריה, אשר גוש שפרעם הוא חלק ממנו, ומופיע במסגרת האדומה.
אפשר לראות כי שטח שפרעם גדול משטח קרית אתא, שצמודה אליו ממערב.
האוכלוסיה בשפרעם היא של כ-40,000 נפש, בתחום שיפוט של כ-20,000 דונם
האוכלוסיה בקרית אתא היא של כ-55,000 נפש, בתחום שיפוט של כ-16,000 דונם.
בתצלום רואים בבירור את תפרושת השטח הבנוי, כנקודות אפורות.
הנקודות האפורות מכסות את כל שיפולי הגליל המערבי, ברצף מכאבול ועד ביר מכסור.
מחוץ לשטח התצלום, הרצף האורבאני צפונה לאורך שיפולי הגליל המערבי ממשיך כמעט עד לקו נהריה. דרומה כולל הרצף האורבאני את גוש נצרת, וישובים נוספים לאורך שיפולי הגליל התחתון שגובלים בעמק יזרעאל.
בין שפרעם לטמרה נמצא מצפה אביב, ישוב שהוא חלק משרשרת המצפים של גוש משגב, שהוקמו כדי לחצוץ בין ישובי המיעוטים. ניסיון החציצה, שהוא ברוחב של קילומטר אחד בלבד, עתיד היה מראש להיכשל, עקב חוסר התכנון והאכיפה של ממשלת ישראל. הקשר האורבאני בין טמרה לשפרעם מתקיים בזכות האזור המסחרי שהתפתח לאורך הכביש הראשי שמקשר ביניהם.
בימין התמונה למעלה אפשר לראות את ריכוז הישובים העיקרי בגוש משגב, שחוצץ בין שפרעם וכאבול לסכנין ושעב. גם לחיץ מסיבי זה אין ערך לטווח הארוך. המרחק בין כאבול לשעב, לדוגמא, הוא כ-2 ק''מ בלבד בקו אוירי. בין שני הישובים האלה התפתחה רשת דרכים מסועפת, ולאורך הדרך הראשית קמו מבנים מסחריים רבים.

ישובי גוש שפרעם

יום חמישי, 3 בנובמבר 2016

שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל

קיימת אנרכיה בנושא התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים.
בתמונה הזאת רואים את הר הכרמל עם העיר חיפה בימין התמונה, ואת הישובים הדרוזיים עוספיה ודלית אל כרמל משמאל למרכז.
שטחי בניני המגורים בישובים נראים בתמונות ככתמים בהירים מנוקדים בצפיפות. התקריב מגלה שכל נקודה היא בית בודד.
הישובים הדרוזיים זהים כמעט בשטחם לשטח העיר חיפה. זאת למרות שמספר התושבים בהם הוא כעשירית בלבד מזה של חיפה.

שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל