מזג האויר בשדה התעופה חיפה

כללי

הפעילות העיקרית של מטוסים במרחב שדה תעופה חיפה היא מעל מי המפרץ. בנחיתות והמראות, המטוס מגיע מכיוון הים או שיוצא אליו, בכיוון צפון-מערב. מרחב טיסה כזה מקובל בנמלי תעופה רבים מאד, ומהגדולים ביותר בעולם.
להלן מובאת סקירה של הגורמים המטאורולוגיים שמשפיעים על אפשרויות טיסת מטוסי הנוסעים בשדה תעופה חיפה. 

כיום פועל שדה התעופה חיפה במזג אוויר שמאפשר נחיתה בתנאי טיסת ראייה ובתנאי ראיה בלבד. לא מותקנות בשדה מערכות לנחיתה בכללי מכשירים. הטענה היא שמשטר הרוחות האופייני בישראל, ובפרט במפרץ חיפה, הוא של רוחות צפון מערביות, כך שבחלק ניכר מהזמן יש צורך בנחיתות נגד הרוח על מסלול 16-34 מכיוון דרום-מזרח לכיוון צפון-מערב, ומכיוון זה בלתי ניתן לבצע נחיתות מכשירים, בעיקר מחמת המגבלות הטופוגרפיות שמציב רכס הכרמל. מן הראוי לבחון לעומק הנחות אלה באמצעות ניתוח מפורט של נתוני מזג האויר. זאת גם לאור העובדה שבנתב''ג מתבצעות רוב הנחיתות מכיוון צפון-מערב, על גבי מסלול 12-30.

יתכן וקיימים נתונים מפורטים אשר נאספו על ידי התחנה המטאורולוגית שקיימת בשדה התעופה עצמו, אולם מחמת חוסר הגישה אליהם נאספו הנתונים להלן מתוך ארכיון השירות המטאורולוגי. מתוך התחנות באזור בולטת לטובה תחנת בתי הזיקוק. התחנה השניה, נמל חיפה, אינה מציגה אוסף נתונים איכותי. מבין הנתונים השונים שמשמעותיים לנושא, בולטים בהיעדרם אלה שכרוכים בתצפית ראיה, והם הערפל, מידת העננות והאובך. כל הנתונים שיופיעו להלן הם כאלה שנאספו באורח אוטומטי. החשובים הם הטמפרטורות, המשקעים, עוצמת הרוחות וכיוון הרוחות. 4 נושאים אלה ינותחו לגבי שנת 2015. הנתונים חופפים במידה רבה לאלה של שנת 2016.

א. ראות

טיסה  בתנאי ראות טובה

לאור תצפיות רבות שנים לעבר אזור המפרץ, המסקנה היא שבשדה התעופה חיפה אפשר לבצע טיסות בתנאי ראות מלאה כמעט בכל ימות השנה, וכמעט בכל שעות היממה. חיפה נהנית ממזג אויר נאה ברוב ימות השנה, בהיר או עם אובך קל, ועם רוחות קלות עד בינוניות. יתר על כן, רכס הכרמל בולם רוחות מערביות, והשדה נמצא בצל הגשם. הערפל הכבד, ששוכן כמעט דרך קבע באזור רמת דויד, אינו קיים במפרץ. טייסים מעדיפים טיסה בתנאי ראות טובה, אשר מאפשרת תיקוני תוואי מידיים, ולכן חיפה היא יעד מועדף ומרהיב עין, עם שולי בטיחות נוחים וגישה נוחה מהים.
בתנאי ראות טובה אפשר להנחית בחיפה גם מכיוון דרום-מזרח מטוסי נוסעים גדולים, למרות הקרבה לרכס הכרמל. הרכס נמצא במרחק של קילומטרים אחדים, מרחק שמעניק טווח זמן בטיחותי. בנוסף, באזור הכניסה לישורת הנחיתה, בפתחת טבעון, הרכס גולש לעבר הפתחה, וגובהו הוא נמוך מאד. 

טיסה בתנאי ראות לקויה
מצבי ראות לקויה עשויים להיות: 1 - מזג אויר סוער בעונת החורף. 2 - אובך אזורי בעונות המעבר. 3 - אובך, ערפל ועננות נמוכה בתנאים של היעדר רוח.
נחיתת מכשירים מכיוון צפון-מערב היא הפתרון המיטבי במצבים אלה.
למרות המגבלות הבטיחותיות שיוצר רכס הכרמל, נראה כי ניתן גם לאפשר גישת מכשירים מכיוון דרום-מזרח, כאשר תנאי הרוח מחייבים זאת. נושא זה ראוי לדיון במסגרת נפרדת. 
מדובר, בכל מקרה, באחוזים בודדים בלבד מכלל הטיסות, מה שמאפשר גם פתרונות של ביטול נחיתה ומעבר לשדה אחר, כמקובל בתנאי מזג אויר קשים בכל שדות התעופה בעולם. 

אינוורסיה - כחלק ממשטר רוחות הבריזה ששאופיני לחוף מפרץ חיפה, יש שעות אחדות, בבוקר ובערב, שבהן כיוון הבריזה מתהפך, ולכן האויר עומד. כאשר טמפרטורת האוויר העומד נמצאת במינוס לעומת האויר מעליה, האויר אינו זורם גם מהקרקע כלפי מעלה, ונוצרת התופעה שידועה בשם אינוורסיה, אשר נראית כשכבת עננות שטוחה ודקה בגובה נמוך עם אובך תחתיה. תופעת האינוורסיה היא משמעותית במפרץ חיפה, ובבקרים רבים היא נצפית מתפרשת לעל עבר, בגובה רכס הכרמל בערך. היא עשויה להיראות מלמעלה כשכבת עננים מלאה, אך במבט מהצד רואים כי זאת שכבה דקה, שמתחתיה יש תנאי ראות טובים למדי. שכבת האינוורסיה מתפזרת בשעות הבוקר, לאחר עלית השמש והתחזקות הבריזות המערביות. בשעות הערב נראית שכבת אינוורסיה דקיקה בלבד של ערפיח. המצב בתחום זה השתנה לטובה במידה ניכרת בשנים האחרונות, לאחר שתחנת הכוח של חברת החשמל, ומיתקנים אחרים, עברו לשימוש בגז במקום במזוט. האינוורסיה היא שכבה נמוכה, לכן מפעלים בונים את ארובתם לגובה רב על מנת שהעשן יעבור אותה. בחיפה אין ארובות מפעלים גבוהות בקרבת תוואי הגישה למסלול שדה התעופה, למעט 'הלבניות' של בתי הזיקוק, שהם מבנים ישנים שמיועדים להריסה. היתרון למטוסים בעת אינוורסיה הוא היעדר כל רוח, והחיסרון הוא הראות הלקויה. לאור יתרון היעדר הרוח, אפשר לפצות על החיסרון באמצעות נחיתה והמראה בטיסת מכשירים בכיוון הים בלבד.

ב. טמפרטורות

מהנתונים שנאספו עולה כי בחדשים אפריל-אוקטובר שורר במפרץ חיפה ממוצע טמפרטורות יציב שנע בין כ-25 לכ-30 מעלות. בחודשים נובמבר-מרץ הממוצע הוא בין כ-10 לכ-20 צלזיוס והתנודתיות גבוהה יותר. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מרבית המדידות הן בטווח שבין 10 ל-30 מעלות. מבחינה תעופתית המשמעות היא שיש בחיפה תנאי טמפרטורה מצוינים, שאינם מגבילים את ביצועי המטוסים לא בקיץ ולא בחורף. 

ג. משקעים

בחיפה יש בממוצע כ-75 ימים בשנה אשר בהם נמדדים משקעים. המשקעים נמדדים בעיקר בחדשים דצמבר-פברואר. מתוך עיון בגרף שעל פי התאריך, עולה כי מספר ימי הגשם המשמעותיים בשנה הוא פחות מ-10 בסה''כ. ב-2 ימים נמדדו יותר מ-40 מילימטרים, ב-2 ימים יותר מ-30 מילימטרים, ב-2 ימים בסביבות 20 מילימטרים, וביתר הימים כמות המשקעים היתה נמוכה מאשר 10 מילימטרים. היסטוגרמת השכיחות מראה כי בלמעלה מ-50 ימי גשם היתה כמות המשקעים פחות מ-7 מילימטרים. 

מבחינה תעופתית מדובר כמובן בתנאי טיסה מצוינים. ככל שכמות המשקעים פחותה, הטיסה בטוחה יותר ותנאי הראות טובים יותר. 
צל הגשם - מפרץ חיפה נמצא בצל הגשם, ולכן כמויות המשקעים בו נמוכות במידה משמעותית לעומת כמויות המשקעים ברכס המערבי של הכרמל.

ד. רוחות

בריזה - בריזה היא רוח המאפיינת אזורי חוף, בעלת מחזוריות קבועה מדי יממה, מן הים ליבשה בשעות היום, ומהיבשה לים בשעות הלילה. היא שיוצרת את כיווני הרוחות מעל שדה התעופה חיפה. במפרץ חיפה רחב הידיים אין, ככל הידוע, מנהרות רוח, שמגבירות את עוצמות הבריזות באזורים צרים.

מהירות הרוח

מהירות הרוח בחיפה מתחלקת גם היא לשתי קבוצות, על פי עונות השנה. בחדשים אפריל-אוקטובר המהירות היא יציבה, סביב 20 קילומטרים לשעה. בחדשים נובמבר-ינואר היא חורגת מיציבות זאת לעיתים, ומגיעה לעיתים לשיאים של כ-50 קילומטרים לשעה. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מהירות הרוח השכיחה בחיפה היא בין 5 ל-25 קמ''ש, כאשר עיקר הרוחות הן במהירות שבין 10-20 קמ''ש. ארועי רוח מעל 30 קמ''ש הם נדירים מאד.

מבחינה תעופתית אלה הם תנאים מצוינים לטיסה. במהירות 20 קמ''ש, שהיא שכיחה ביותר בחיפה, אפשר לבצע נחיתות והמראות 'עם הרוח' של מטוסי נוסעים. כלומר, אין צורך להתחשב בכיוון המסלולים. בחיפה, פירוש הדבר הוא שאפשר לבצע ברוב ימות השנה נחיתות מכיוון הים בלבד, כמו בנתב''ג.

גם במהירות רוח של 30-50 קמ''ש אפשר לבצע נחיתות והמראות ללא קושי, תוך בחירת כיוון המסלול המתאים נגד הרוח. 

כיוון הרוחות

נתוני כיוון הרוחות מראים, בדומה לנתוני מהירות הרוח, כי קיימים 2 כיווני רוח מרכזיים. בנוסף, כל כיוון אופיני לאחת מבין 2 עונות בשנה. בחדשים אפריל-נובמבר הרוחות הן יציבות בכיוונם ומגיעות בעיקר מכיוון צפון-מערב או כ-330 מעלות, שהוא כיוון שתואם לכיוון המסלול מהים. בחודשים נובמבר-מרץ המצב משתנה, וכמחצית מהרוחות מגיעות מכיוון דרום-מזרח, או כ-130 מעלות, שהוא הכיוון מרכס הכרמל. היסטוגרמת השכיחות מבליטה היטב את שני הכיוונים האופיניים. 

מבחינה תעופתית, העובדה שבחיפה יש 2 כיווני רוח יציבים, אשר הם בנוסף לכך כמעט בדיוק גם על פי כיווני המסלול, מעניקה בטיחות בהמראות ובנחיתות. רוחות בלתי יציבות הן אחת הסכנות החמורות בנחיתות ובהמראות. 

סיכום

ראות - בשדה התעופה חיפה אפשר לבצע טיסות בתנאי ראות טובה כמעט בכל ימות השנה, וכמעט בכל שעות היממה, משני כיווני המסלול. תופעת האינוורסיה, אשר נראית כשכבת עננות שטוחה ודקה בגובה נמוך עם אובך תחתיה, היא משמעותית במפרץ חיפה, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, אך האויר היציב מאפשר פעילות מלאה, עם היתר גישת אל-ראות מצד הים במידת הצורך.

טמפרטורות - הטמפרטורות בכל השנה הן בטווח שבין כ-10 לכ-30 מעלות, והמשמעות היא שאין הגבלות על ביצועי מטוסים לא בקיץ ולא בחורף.

משקעים - מספר ימי הגשם המשמעותיים בשנה הוא פחות מ-10. מבחינה תעופתית מדובר בתנאי טיסה מצוינים, כי ככל שכמות המשקעים פחותה, הטיסה בטוחה יותר ותנאי הראות טובים יותר.

רוחות - מניתוח של נתוני הרוחות שנאספו באזור השדה בחיפה עולה כי קיימות שתי עונות מרכזיות. אחת שמשתרעת בין החודשים אפריל עד אוקטובר, והשניה שמשתרעת בחדשים נובמבר עד מרץ. בחודשים אפריל-אוקטובר מתקיימת עונת התיירות, אשר בה מתבצעת עיקר פעילות הטיסה השנתית. בעונת התיירות, תנאי הרוחות לטיסה, מהירות וכיוון, הם יציבים ונוחים מאד. הרוחות הן בריזות קלות, ובמידה והן כלל קיימות, הן, בדומה לכיוון המסלול, ברובן מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח, ובכיוון הפוך לכך בדיוק כמעט גיאומטרי. עוצמת הרוחות בעונה זאת מאפשרות לבצע נחיתות והמראות מכיוון הים בלבד למטוסי נוסעים בינוניים. בעונת החורף, בחדשים נובמבר-מרץ, כיווני הרוחות נשמרים, אך קיימים, לעיתים נדירות, גם ארועי רוח במהירות מעל 30 קמ''ש. גם במהירות רוח של 30 קמ''ש ויותר אפשר לבצע נחיתות והמראות ללא קושי, תוך בחירת כיוון המסלול המתאים.

פסטיבל סיפור וסרט חיפאי - פורסט גאמפ ואני

קרה לכם פעם שמצאתם עצמכם מופיעים בחלק מעלילת סרט או ספר שלא ידעתם על יצירתם?

אני מניח שרבים מתלמידי בית הספר ''תחכמוני'', של הישוב הישן בירושלים, מצאו את עצמם מככבים בעלילות התלמידים שפורסמו בעיתון הילדים ''הארץ שלנו''. בוודאי גם רבים מצעירי דור האספרסו של תל אביב בשנות ה-1960 מצאו עצמם שותפים לעלילות בנצי, יודה'לה וחבריהם, בסרטי ''אסקימו לימון''. 

החוויה מזכירה במקצת את הסרט ''פורסט גאמפ'', שבו הגיבור מוצא עצמו מככב בארועים המרכזיים של תקופתו. 

לכן אני מתכבד להביא, בתור יליד ותושב חיפה, סקירה קצרה וחפוזה של הספרים והסרטים שבהם אני מופיע, בתפקיד זה או אחר, בלי שידעתי על כך מראש.

בהמשך לפוסט הראשוני נוספה רשימה מעודכנת, שכוללת את כל הסרטים הידועים בנושא, ובדרך זאת נוצרה כאן פילמוגרפיה מלאה של הסרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות.

• יצחק קרונזון כתב ספר בשם ''אמא, שמש ומולדת - סיפורים'', אשר מתאר ילדות בהדר שהיתה דומה לשלי.
• הסרט ''פעם הייתי'' [2010], של אבי נשר, מתאר את תקופת ההתבגרות שלי בסוף שנות ה-1960, בקרב ניצולי שואה, תנועת הצופים, ותחילת עידן הסיקסטיס. 
• בסרט ''צומת וולקן'' [1999], שמתרחש בקריות, ומתאר את תקופת ערב מלחמת יום הכיפורים, אני מרגיש כמו אחד מהחבורה. 
• בספרו של א.ב. יהושע ''המאהב'', גיבורת הספר מלמדת בבית הספר עירוני ה' בו למדתי. גיורא מייזלר שמוזכר בתחילת הספר/סרט, והיה החייל הנעלם המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, היה איתי באותה הכיתה בטירונות. 
• בספרה של מרשה פרידמן, ''גולה בארץ המובטחת'', שמתרחש בקרב הקהילה של יוצאי ארצות הברית בחיפה בשנות ה-1960 וה-1970, מופיעות דמויות שהכרתי והייתי מיודד עימן.
• בשנות ה-1980 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטים רבים שעוסקים בחיפה, ובמלחמת השחרור. מצאתי את עצמי, ואת הוריי, ברקע של אחדים מסרטים אלה. לדוגמא, את ילדותי העברתי באזור ואדי רושמיה, שגיתאי יצר אודותיו טרילוגיה של שלושה סרטים דוקומנטריים. הסרט ''קדמה'' אודות מלחמת השחרור וקרבות לטרון הוא גם, בחלקו, סיפורו של אבי שעלה לארץ באוניה זאת. 
• בסרט ''כנפיים שבורות'' [2002], שמתרחש בחיפה בשנות ה-1990, יש קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת ''הפועל'', שהיא אתר שאני עובר לידו כמעט מידי יום.
• בפסטיבל ''סיפור חיפאי'' האחרון מצאתי את עצמי מופיע בעוד יצירות אחדות. ביניהן אלה על ואדי שיח, חסידות חיפה, הסרט ''היורד למעלה'' [2015], ועוד. בכולן מופיעים קטעי עלילה, דמויות ומקומות שהם חלק מהווית חיי. 
• סופרים נוספים, כמו יהודית הנדל ואמיר גויטפרוינד, כתבו יצירות על חיפה, אשר אפשר לשבץ אותן בביוגרפיה האישית שלי.
• ''מגנטו'' הוא נבל העל שמככב בחוברות הקומיקס והסרטים של חברת ''מארוול'' עוד משנות ה-1960, לצד גיבורי על כמו סופרמן וספיידרמן, כמנהיג המוטנטים שנאבקים באפליה מצד המין האנושי. מגנטו הוא בעברו יהודי ניצול שואה, אשר שיקם את חייו לאחר השואה כרופא בבית חולים לחולי נפש בפאתי חיפה.

את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה אני מלווה מימיו הראשונים, בתור אחד מראשוני המנויים לסינמטק, ועוקב אחר ההתפתחות שלו מתוך השאלה עד כמה הוא מייצג את המציאות האמיתית. לא מעט מסרטי הפסטיבל עוסקים בעיר ובאנשיה, באורח ישיר ועקיף. במסגרת נושאים רבים שהפסטיבל עוסק בהם אפשר למצוא התיחסות בררנית למציאות החיפאית, ולדוגמא: איכות הסביבה, ים, חופים, שואה, עיר, רחוב, הר, הגירה, פולקלור, מיעוטים, וכדומה. גם הסרטים שעוסקים ביחסים אישיים נתפשים לעיתים, במסגרת הפסטיבל, כנצפים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, כי עלילתם מתאימה למתרחש בחיפה כעיר תלושה מהמציאות.

אני משוכנע שתחושה דומה לתחושת ה''פורסט גאמפ'' קיימת גם אצל תושבים חיפאיים ערבים רבים, מכיוון שיש יצירות חשובות של מגזר זה שעוסקות בחיפה. 

חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד, ובולטות ביניהם היפהפיות החיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס. בתעשיית המדיה המקומית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.

אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים והיצירות האמנותיות האחרות הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות הופכת להיות בלתי אישית. 

בשנות ה-1950 וה-1960 סרטים כמו ''אקסודוס'', עסקו באתוס הציוני והחברתי,  שבו כמעט ולא היה מקום לאישי. חיפה, כחלק מהנוף הארץ ישראלי, היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק עם ניחוח ים תיכוני וכנעני, שכל אחד יכול היה למצוא את הפינה האישית הקסומה,  כמו ביצירות הרמן שטורק. 
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, ובימינו הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. מגרשי המכולות הענקיים סביב נמל חיפה, יחד עם  המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.

טרם ניתן ביטוי בסרטים החיפאיים להשתלטות הטייקונים על המרחב המטרופוליני, באמצעות פרויקטים מגלומניים פרטיים, שהם המשך סוריאליסטי של התפנית לעבר ה''אישי''. 

התחושה היא שלאנשים אין, לעיתים, מה לעשות אלא להלשין אחד על השני, גם אם הם עושים זאת במסווה של יצירה אמנותית. 
האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, ביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.  

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.

מטבע הדברים רשימת הסרטים בנושא זה מתעדכנת מעת לעת, ואפשר להוסיף לרשימה את:

• ''השיבה לחיפה'' [1982] - זוג פליטים פלסטינאים משכונת חליסה פוגשים מחדש את בנם אשר ננטש כשתינוק כשברחו, ואומץ על ידי משפחה יהודית. 
• ''קשר עיר'' [1998] - סרטו של יהונתן סגל, שמתרחש בחיפה, אודות התפוררות תא משפחתי המעורער ממילא, מחמת הצימאון לאהבה נוספת. 
• ''יום יום ''[1998] - קומדיה של עמוס גיתאי על החיים האפורים של צעיר בצל אימו בחיפה האפורה. 
• ''בקרוב יקרה לך משהו טוב'' [2006] -  נער בורח מביתו במושב בחיפוש אחר אחותו שמתגוררת בחיפה ועובדת כדיילת בספינת שעשועים.
• ''ציון ואחיו'' [2009] - על רקע שכונה קשה בפרבר של חיפה, הסרט מספר את סיפורו של ציון, נער כבן 14 ואחיו הגדול אשר להם מערכת יחסים הדוקה. 
• ''התפרצות X'' [שנת 2010] - פרופסור בטכניון מגלה כי לאשתו יש מאהב, עושה מעשה נורא, ונאלץ להתמודד עם התוצאות.
• ''שיר ערש לאבי'' [2011] - סירטו הביוגרפי של עמוס גיתאי, בכיר יוצרי הקולנוע החיפאיים, אודות אביו האדריכל שהיה ממתככנני חיפה. 
• ''לצוד את הזמן'' [2012] של ערן ברק, שעוסק בחוויותיו כצעיר שעבר לגור בחיפה ופוגש בציד הנאצים החיפאי המפורסם טוביה פרידמן. 
• ''הגנן'' [2012] - סרטו של הבמאי האיראני הידוע מוחסן מחמלבאף, שמתרחש בגנים הבהאיים בחיפה.
• ''את לי לילה'' [2014] - צעירה חיננית מקריבה את חייה לטובת טיפול באחותה המפגרת. הסרט מתרחש בשכונת נווה יוסף בחיפה. 
• ''ארץ פצועה'' [2016] - שוטר חיפאי מפליל את מפקדו המושחת על רקע פיגוע דמים שמתרחש בעיר.
• ''ואז היא הגיעה'' [2017] - סיפור אהבה של צעיר ממשפחה חיפאית ידועה עם נערה ירושלמית שפגש במקרה. 
• ''זונה כמוני'' [2019] - זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. ויקטור, סוחר הנשים שדמותו מככבת בסרט, מוכר לי היטב כבנם של השכנים. 

ברשימת משנה אפשר לכלול את הסרטים אודות עכו והקריות:

• ''בגלל המלחמה ההיא'' [1988] - קורות חייהם של שני ניצולי שואה, האחת סופרת אינטלקטואלית מתל אביב והשני איש עמל מחוספס מהקריות. 
• ''חולה אהבה בשיכון ג'' [1995] - צעיר שמפעיל תחנת כבלים פיראטית בקרית ים מתאהב ביפהפיה בלתי מושגת. סרטו של שבי גביזון שנולד וגדל בקריה. 
• ''חצוצרה בואדי'' [2002] - רומן בין סטודנט יהודי לצעירה ערביה שמתרחש בואדי ניסנאס. על פי ספרו של סמי מיכאל. 
• ''ולקחת לך אישה'' [2004] - הסרט הראשון בטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ, אודות משפחה מסורתית ממוצא מרוקני המתגוררת בקרית ים. 
• ''געגוע'' [2017] - סרטו של שבי גביזון על שני תלמידי תיכון מעכו שנפטרו בדמי ימיהם.
• ''מונטנה'' [2017] - סיפור אהבה בין שתי נשים שמתרחש בעכו. 
• ''אין בתולות בקריות'' [2018] - חוויות התבגרות של נערה מקרית ים.

סרטים בקטגוריות נוספות שקשורים לבירת הצפון הם בנושאים הבאים: לבנון, גליל, עמק. 

רשימה של אישים חיפאיים מפורסמים

מדריך רחובות חיפה

אתר נוסטלגיה

היכן צריך להיות ממוקם השוק העירוני של חיפה

מידי פעם עולה מחדש שאלת עתידו של שוק תלפיות. יש מי ששוללים את התוכניות לשידרוגו, ויש מי שתומכים בהן, כמו עינת קליש רותם. 

עינת אף מצוטטת בהרחבה, יחד עם גורמים נוספים שמעורבים בנושא בחיפה, במסגרת כתבה בדה מרקר נדל''ן אודות התוכנית הסודית להצלת מרכזי הערים - 'ברשויות המקומיות החליטו להפוך את השוק העירוני למוקד בילוי שסביבו ייבנו מגדלי מגורים'.

כמי שמכיר את שוק תלפיות היטב, אני סבור שאין טעם להשקיע בו, למרות הבנין האדריכלי המהודר שהיה פעם ליבו. המגבלה העיקרית שחוסמת את אפשרות פיתוח השוק היא טופוגרפית. הוא ממוקם על מורד תלול, והדבר מקשה מאד על שינוע הסחורות בו.

הכיכר המרכזית בשוק תלפיות

בנין שוק תלפיות במיקום נחות, במורד רחוב צדדי בפאתי השוק

כדאי מאד להתרשם מסרטוני תיירים ביוטיוב אודות שוקי הכרמל ומחנה יהודה. תיירים נהנים מאד מביקור בשווקים אלה בזכות ההיצע הרב שלהם, ובזכות הנגישות הנוחה, שמאפשרת להם להתמצא בקלות. במפגשים עם תיירים בשוק תלפיות עולה התחושה של חוסר התמצאות ומבוכה. התיירים חוששים להסתובב בשוק ומסתפקים בגיחה קצרה ככל האפשר. גם קונים ותיקים בשוק תלפיות אינם מכירים אותו כהלכה. השוק מלא במדרגות ובמורדות, ואין לו מבנים, רחובות, מדרכות ודוכנים מסודרים. מסיבה זאת כל טעות בניווט עלולה להסתיים באסון. 

הכניסה הראשית לשוק מחנה יהודה בירושלים.
גם חיפה זכאית לשוק דומה עם כניסה יפה.

כמו בשוק הכרמל בתל אביב, ובשוק מחנה יהודה ירושלים, עדיף שגם השוק העירוני בחיפה יהיה ממוקם לאורך ציר מישורי מרכזי ארוך, אשר יתפצלו ממנו צירי רוחב קצרים. המקום המתאים לכך הוא הוא השוק הסיטונאי ברחוב קיבוץ גלויות, אשר כיום עומד שומם. 

מבנה השוק הסיטונאי ברחוב קיבוץ גלויות נמצא במרחק כ-250 מטרים בלבד בקו אוירי מבנין שוק תלפיות. בזכות צירי התנועה החדשים של המטרונית בקו 1 ונתיבי אבן גבירול, נמצא מבנה השוק הסיטונאי בצומת על הציר המרכזי של חיפה. לכך יש להוסיף שמעברו השני נמצא חוף שמן הבלתי מפותח, אך בעל הפוטנציאל לשמש כחלק מהטילת שלאורך חופי חיפה, וכחוליה מחברת לפארק הקישון. גם רחוב קיבוץ גלויות עצמו הוא בלתי מפותח יחסית. בקצה האחד, לכיוון קרית הממשלה, הוא גובל בשוק הפשפשים. בקצה השני, לכיוון גשר פז, נבנים כיום מרכזי מסחר חדשים. על ציר זה זה ניתן להקים גם מאות מקומות חניה. 

המבנה הארוך של השוק הסיטונאי הישן והסגור ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה

לשוק תלפיות היו כל ההזדמנויות להתפתח על פי כלכלת השוק, אך למרות זאת חלקים נרחבים ממנו עומדים שוממים, ולראיה רחוב סירקין, וכמובן בנין השוק עצמו. לגבי בנין השוק, לא ברור עד כמה היעדר הפיתוח שלו נובע מהיותו מבנה מסוכן, או מכך שאין ביקוש לחנויות ולדוכנים שבו בקומת הכניסה.
למרות דעיכת הדר כמרכז מסחרי המשיך השוק לפעול גם בשנים הקשות של הקמת המטרונית ומנהרות התשתית. זאת בזכות נתיבי אבן גבירול שבמורדו, ובזכות מגרשי החניה הרבים שהוקמו בצידו. אך גם לכך יש מגבלות, ונראה כי למרות זאת השוק לא התפתח כמצופה.

חתולים במסדר בבנין השוק בהדר בחודש נובמבר 2017

רחוב החלוץ הפך במהלך השנים לשער הכניסה אליו ולחלק מרכזי שלו, עם חנויות אטרקטיביות. כיום רחוב החלוץ סובל מהדרדרות לכל אורכו, כתוצאה מהירידה הכללית במספר העסקים בהדר. למרות הקניונים בשולי חיפה, נהנה לב הדר מפריחה כלכלית יחסית עד להקמת ציר המטרונית לאורך רחובות החלוץ והרצל. זאת כיוון שהיו בו אלפי מקומות חניה מאולתרים למכוניות פרטיות. בעקבות הקמת המטרונית נותרו מקומות חניה ספורים בלבד, ומרבית החנויות שוממות.

חנויות נטושות ברחוב החלוץ סמוך לבנין העיריה

חנויות ריקות ברחוב החלוץ, קרוב לרחוב הנביאים

חנויות נטושות ברחוב הרצל מול פסאז' תלפיות מעל השוק.
עד לפני שנים אחדות היו אלה חנויות מפוארות.

כדאי לחשוב על שוק מרכזי בחיפה לטווח ארוך, כאבן שואבת לתיירים. מי שסבור כי לבנין שוק תלפיות יש עדיין ערך יכול לתכנן הסבה שלו לקניון עירוני, אשר סביבו יוקמו בניני מגורים. השינויים שמתרחשים בשכונת הדר הורידו את חשיבות הדיון אודותיו.

נתיב המטרונית בהדר - ואדי ניסנאס

לרגל תחילת העבודות על קו המטרונית בין נשר להדר התפרסמה מפת הקווים החדשה.

המפה החדשה של קווי המטרונית

הקטע המעניין במפה הוא המרובע הזעיר בפאתי הדר.

ברחובות הרצל, הנביאים והחלוץ, מסתובבת וחונה כיום המטרונית של קו 3, תוך שהיא חונקת את התנועה.

מלכתחילה היו צריכים להמשיך את הקו הלוך וחזור דרך ואדי ניסנאס.

באדום - נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנאס
בירוק - ציר ההליכה בואדי

על פי פרסומי העיריה אין כל אפשרות להמשיך את נתיב המטרונית על פני השטח באזור ואדי ניסנאס, ויש צורך בחפירת מנהרה לשם כך. המפה מראה כי קו 3 של המטרונית יכול להמשיך ולרדת מרחוב הרצל לרחוב שבתאי לוי, ומרחוב שבתאי לוי להמשיך ולרדת ברחוב הציונות, ומשם להגיע לשדרות המגינים ולהתחבר לקוים 1 ו-2.

מרחוב המגינים יכול קו 3 לעלות לרחוב חורי ולהתחבר לנתיב המטרונית ברחוב החלוץ.

האם המרובע הזעיר הירוק במפת הקוים החדשה מרמז על כך?!

נתיב המטרונית ברחוב הרצל, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, נסלל תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות, גם במהלך הלילות, וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים. עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי ציר ההליכה בואדי, ברחובות חורי והציונות, עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא. ציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים.

ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס, ונדרשת באזור תוכנית התחדשות עירונית. למרות זאת ראש העיר העדיף להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו.

צומת הרחובות הציונות וחורי.
המטרונית יכולה לרדת ברחוב הציונות ולעלות ברחוב חורי.

פקק של אוטובוסים בנתיב המטרונית בתחילת רחוב החלוץ,
לפני תחנת העיריה

חפירות מנהרות התשתית ונתיב המטרונית בלב הדר

הדרך של קרליטו

הדרך של קרליטו

4 שנים למות אריק איינשטיין

4 שנים למות אריק איינשטיין

תנאי מזג האויר בשדה התעופה חיפה

הטענה המרכזית נגד הרחבת השדה בחיפה היא מגבלות הטיסה שלו. חובה לציין בהקשר זה כי מגבלות טיסה קימות סביב כל שדה תעופה בעולם. מגבלות אלה הולכות ומתרחבות במאה ה-21, ככל שהתעבורה האוירית צומחת, וככל שהישובים סביב השדות מתפתחים. כמו שאין שני שדות תעופה זהים, כך אין גם שתי מגבלות טיסה זהות. לכל שדה מתאימים את המגבלות שלו, לרוב תוך אילוצים רבים ולא תוכניות מופשטות.
הגדרות הסף עבור נמל תעופה משלים נתב''ג נקבעו לפני שנים אחדות עבור מטוסי נוסעים ענקיים, ואילו כיום המציאות השתנתה ועליו להתאים עבור מטוסי נוסעים בינוניים בלבד.
הפעילות העיקרית של מטוסים במרחב שדה תעופה חיפה היא מעל מי המפרץ. בנחיתות והמראות, המטוס מגיע מכיוון הים או שיוצא אליו, בכיוון צפון-מערב. מרחב טיסה כזה מקובל בנמלי תעופה רבים מאד, ומהגדולים ביותר בעולם.
מגבלות הטיסה נובעות משני גורמים עיקריים, טופוגרפיים ומטאורולוגיים. להלן מובאת סקירה של הגורמים המטאורולוגיים שמשפיעים על אפשרויות טיסת מטוסי הנוסעים בשדה תעופה חיפה. 

כיום פועל שדה התעופה חיפה במזג אוויר שמאפשר נחיתה בתנאי טיסת ראייה ובתנאי ראיה בלבד. לא מותקנות בשדה מערכות לנחיתה בכללי מכשירים. הטענה היא שמשטר הרוחות האופייני בישראל, ובפרט במפרץ חיפה, הוא של רוחות צפון מערביות, כך שבחלק ניכר מהזמן יש צורך בנחיתות נגד הרוח על מסלול 16-34 מכיוון דרום-מזרח לכיוון צפון-מערב, ומכיוון זה בלתי ניתן לבצע נחיתות מכשירים, בעיקר מחמת המגבלות הטופוגרפיות שמציב רכס הכרמל. מן הראוי לבחון לעומק הנחות אלה באמצעות ניתוח מפורט של נתוני מזג האויר. זאת גם לאור העובדה שבנתב''ג מתבצעות רוב הנחיתות מכיוון צפון-מערב.

יתכן וקיימים נתונים מפורטים אשר נאספו על ידי התחנה המטאורולוגית שקיימת בשדה התעופה עצמו, אולם בשל חוסר הגישה אליהם נאספו הנתונים להלן מתוך ארכיון השירות המטאורולוגי. מתוך התחנות באזור בולטת לחיוב תחנת בתי הזיקוק. התחנה השניה, נמל חיפה, אינה מציגה אוסף נתונים איכותי. מבין הנתונים השונים שמשמעותיים לנושא, בולטים בהיעדרם אלה שכרוכים בתצפית ראיה, והם הערפל, מידת העננות והאובך. כל הנתונים שיופיעו להלן הם כאלה שנאספו באורח אוטומטי. החשובים הם הטמפרטורות, המשקעים, עוצמת הרוחות וכיוון הרוחות. 4 נושאים אלה ינותחו לגבי שנת 2015. הנתונים חופפים במידה רבה לאלה של שנת 2016.

מבחינים בין 3 סוגי טיסות על פי תנאי הראות:

א. טיסה בתנאי ראות, שבה הטייס רואה את המרחב שלפניו היטב, ולגביה אפשר להסתפק בשולי בטיחות מינימליים.

ב. טיסת מכשירים, שבהם הראות לקויה מאד, נדרש שימוש במכשירים כדי לכוון את המטוס ובפרט לקראת הנחיתה, והיא מחייבת שולי בטיחות רחבים ומוגדרים היטב.

ג. טיסה שמשלבות ראות ומכשירים, למקרים של ראות חלקית.

טיסה  בתנאי ראות

בשדה התעופה חיפה אפשר לבצע טיסות בתנאי ראות מלאה כמעט בכל ימות השנה, וכמעט בכל שעות היממה. חיפה נהנית ממזג אויר נאה ברוב ימות השנה, בהיר או עם אובך קל, ועם רוחות קלות עד בינוניות. יתר על כן, רכס הכרמל בולם רוחות מערביות, והשדה נמצא בצל הגשם. הערפל הכבד, ששוכן כמעט דרך קבע באזור רמת דויד, אינו קיים במפרץ. טייסים מעדיפים טיסה בתנאי ראות טובה, אשר מאפשרת תיקוני תוואי מידיים, ולכן חיפה היא יעד מועדף ומרהיב עין, עם שולי בטיחות נוחים וגישה נוחה מהים.

בתנאי ראות טובה אפשר להנחית בחיפה גם מכיוון דרום-מזרח את מטוסי הנוסעים הגדולים ביותר, למרות הקרבה לרכס הכרמל. הרכס נמצא במרחק של קילומטרים אחדים, מרחק שמעניק טווח זמן בטיחותי. בתנאי ראות לקויה, רכס הכרמל יוצר מגבלות בטיחותיות על נחיתת מכשירים מכיוון דרום-מזרח. אך מכיוון שערפל ועננות נמוכה מצטברים בתנאים של היעדר רוח בלבד, תנאים שצפויים מידי בוקר וערב בעת התחלפות כיוון הרוח, אפשר להעניק לשדה בחיפה היתר לנחיתת מכשירים מכיוון צפון-מערב, הים, בלבד. בדרך זאת תתאפשר בו פעילות גם במקרים של תנאי ראות לקויה. על פי התצפיות רבות השנים של תושבי העיר, ראות שאינה מאפשרת נחיתת ראות היא נדירה ביותר, כיוון שכמעט תמיד אפשר לראות מרכס הכרמל את אזור השדה.

להמחשת מרחב התימרון הרב שקיים למטוסי נוסעים במפרץ חיפה באזור השדה, אפשר להציג את נושא הרעש. כיוון שההמראות והנחיתות מתבצעות בעיקר אל ומכיוון הים, רעש ותנועה מעל ריכוזי אוכלוסיה אינם קיימים. בחיפה קיימת פעילות מזה שנים רבות של מטוסי נוסעים גדולים מסוג טורבו-פרופ, אשר מרעישים ומרעידים הרבה יותר מאשר מטוסי סילון עם מנועי מניפה, שהם הנפוצים בימינו. רעש הטורבו-פרופ אינו נשמע כלל, ולהוכחה, אין מי שמתלוננים כיום על רעש. גם מטוסי הנוסעים שטסים בכיוון דרום-מזרח אינם נשמעים. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בנושא השקט של מנועי הסילון, בד בד עם הגברת הניצולת והפחתת הזיהום שלהם. לפני שנות דור היו סוגיות הרעש והזיהום מרכיב מרכזי בהחלטות להקים נמלי תעופה באתרים שמרוחקים עשרות קילומטרים מהעיר, ואילו כיום המצב הפוך.

אפשר בחיפה ליצור שולי מסלול צדדיים רחבים יחסית על חוף הים ולעומקו. המגבלות על שולי בטיחות בצידי המסלול הן גמישות, ויש מסלולים ברחבי תבל עם שוליים צדדיים צרים, שבצידם מכשולי גובה ניכרים. את נושא גובה העגורנים בנמל המפרץ ניתן לפתור באמצעות עגורנים אופקיים, שמיועדים לרציפים בקרבת נמלי תעופה, והם נמוכים במידה ניכרת מאשר עגורני המנוף הרגילים.

פארק הקישון מבטיח את רצועת ההקפה, שנדרשת למקרי חירום שבהם הנחיתה אינה מצליחה. רצועת ההקפה כוללת את האזורים התעשיתיים והחקלאיים בעמק זבולון, את שיפולי הגליל התחתון, וקטע אופטימלי מעל מי המפרץ. כיוון שרכס הכרמל, שנמצא במרחב האוירי של השדה, הוא בגובה של כ-300 מטרים בלבד, אפשרות ההקפה הנוספת כוללת גם אותו בנסיבות מסוימות. זאת רצועת הקפה בגודל שמתאים למטוסי נוסעים בינוניים, שאינה חולפת מעל אזורי ישוב.

את המסלול בחיפה אפשר להאריך במספר פעימות, בתחילה עד חוף הים ובהמשך לתוכו, באופן שיאפשר צמיחה זהירה, הדרגתית ומשולבת בים, ביבשה ובאויר.

טיסת מכשירים

כאמור, אין צורך להעניק לחיפה היתר לנחיתת מכשירים מכיוון דרום-מזרח, כיוון שכאשר יהיו תנאי ראות קשים ישרור גם מצב של היעדר רוח, ואפשר יהיה לבצע נחיתה כזאת מכיוון צפון-מערב. עם זאת, בשל הדגש הרב שניתן לנושא זה, מן הראוי לתאר אותו על היבטיו השונים. נחיתת מטוסי נוסעים מדגם בואינג 737 נעשית בזווית של 3 מעלות. המטוס נמצא בזווית זאת לאורך קילומטרים אחדים לפני הנגיעה במסלול, והמרחק המדויק משתנה משדה לשדה ומנחיתה לנחיתה. במקרה של חיפה, בזווית של 3 מעלות ימצא המטוס, בקו ישר שממשיך מהמסלול, במרחק של 5 קילומטרים בגובה של כ-300 מטרים, קרוב מאד לרכס הכרמל שגם גובהו הוא כזה. אולם אין צורך להימצא לאורך 5 קילומטרים בזוית 3 מעלות. בכל מקרה 300 מטרים הם גובה נמוך ומסוכן. מטוס לקראת הנחיתה טס במהירות של כ-300 קמ''ש, ועובר מרחק של 5 קילומטרים במשך דקה. לטייס מספיקות שניות ספורות על מנת להתישר בזווית הנכונה, וכחצי דקה בלבד למקרה חירום. אפשר לפיכך לתכנן גם מכיוון דרום-מזרח מסלול גישה בגובה ובזווית בטיחותיים שירחיקו אותו מרכס הכרמל, ויציבו מטוסים מול המסלול בקילומטרים האחרונים כהלכה. הנתיב של מטוסי נוסעים לשדה התעופה הוא מדויק.
המרחק בין תחילת המסלול בנתב''ג לחוף תל אביב הוא 12 קילומטרים. במידה והמטוסים שמגיעים לארץ יהיו חייבים לשמור על זווית הנחיתה לאורך כל המרחק הם  יהיו מעל החוף בגובה של כ-600 מטרים, ומעל רמת גן בגובה כ-300 מטרים בלבד.  בפועל המטוסים נמצאים מעל מקומות אלה בגובה רב הרבה יותר, ונכנסים לזווית 3 מעלות 3-4 קילומטרים בלבד לפני הנחיתה.

המרחב האוירי של רמת דויד נושק למרחב האוירי של נמל התעופה בחיפה, אך עבור רמת דויד וחיפה מדובר ב'קובית אויר' שלא נעשה בה כמעט שימוש. יש להקים בקרה אוירית משותפת שתתאם את הפעילות הדלילה.

חייבת להיות, בכל מסלול תעופה שהוא, אפשרות שווה להמראות ונחיתות משני הכיוונים, גם אם רוב הנחיתות וההמראות מתבצעות בכיוון אחד. בחיפה מבצעים, על כיוון דרום-מזרח, טיסות בשולי בתי הזיקוק, אשר נמצאים מאחורי תחילת המסלול. הרחבת בתי הזיקוק היא מכשול בלתי עביר בפני הרחבת השדה, כמו שתוכנית הציר הלוגיסטי עבור נמל המפרץ מונעת הארכת המסלול בכיוון הים.

ש''ת חיפה שוכן בגובה פני הים. לדבר זה יש חשיבות כתוספת בטיחות, מכיוון שמכשירי המדידה במטוסים מכוילים על פי גובה פני הים.

ניתוח נתוני מזג האויר

מניתוח של נתוני מזג האויר שנאספו עולה כי קיימות שתי עונות מרכזיות. אחת שמשתרעת בין החודשים מרץ-אפריל עד אוקטובר-נובמבר, והשניה שמשתרעת בחדשי החורף נובמבר-דצמבר עד פברואר-מרץ. בחודשים אפריל-אוקטובר מתקיימת עונת התיירות, אשר בה מתבצעת עיקר פעילות הטיסה השנתית. לכן לתנאי טיסה נוחים בחדשים אלה יש משמעות רבה יותר מאשר לממוצע התנאים של כל השנה. 

טמפרטורות

מהנתונים שנאספו עולה כי בחדשים אפריל-אוקטובר שורר במפרץ חיפה ממוצע טמפרטורות יציב שנע בין כ-25 לכ-30 מעלות. בחודשים נובמבר-מרץ הממוצע הוא בין כ-10 לכ-20 צלזיוס והתנודתיות גבוהה יותר. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מרבית המדידות הן בטווח שבין 10 ל-30 מעלות. מבחינה תעופתית המשמעות היא שיש בחיפה תנאי טמפרטורה מצוינים, שאינם מגבילים את ביצועי המטוסים לא בקיץ ולא בחורף. 

משקעים

בחיפה יש בממוצע כ-75 ימים בשנה אשר בהם נמדדים משקעים. המשקעים נמדדים בעיקר בחדשים דצמבר-פברואר. מתוך עיון בגרף שעל פי התאריך, עולה כי מספר ימי הגשם המשמעותיים בשנה הוא פחות מ-10 בסה''כ. ב-2 ימים נמדדו יותר מ-40 מילימטרים, ב-2 ימים יותר מ-30 מילימטרים, ב-2 ימים בסביבות 20 מילימטרים, וביתר הימים כמות המשקעים היתה נמוכה מאשר 10 מילימטרים. היסטוגרמת השכיחות מראה כי בלמעלה מ-50 ימי גשם היתה כמות המשקעים פחות מ-7 מילימטרים. 

מבחינה תעופתית מדובר כמובן בתנאי טיסה מצוינים. ככל שכמות המשקעים פחותה, הטיסה בטוחה יותר ותנאי הראות טובים יותר. 

מהירות הרוח

מהירות הרוח בחיפה מתחלקת גם היא לשתי קבוצות, על פי עונות השנה. בחדשים אפריל-אוקטובר המהירות היא יציבה, סביב 20 קילומטרים לשעה. בחדשים נובמבר-ינואר היא חורגת מיציבות זאת לעיתים, ומגיעה לעיתים לשיאים של כ-50 קילומטרים לשעה. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מהירות הרוח השכיחה בחיפה היא בין 5 ל-25 קמ''ש, כאשר עיקר הרוחות הן במהירות שבין 10-20 קמ''ש. ארועי רוח מעל 30 קמ''ש הם נדירים מאד.

מבחינה תעופתית אלה הם תנאים מצוינים לטיסה. במהירות 20 קמ''ש, שהיא שכיחה ביותר בחיפה, אפשר לבצע נחיתות והמראות 'עם הרוח' של מטוסי נוסעים. כלומר, אין צורך להתחשב בכיוון המסלולים. בחיפה, פירוש הדבר הוא שאפשר לבצע ברוב ימות השנה נחיתות מכיוון הים בלבד, כמו בנתב''ג.

גם במהירות רוח של 30-50 קמ''ש אפשר לבצע נחיתות והמראות ללא קושי, תוך בחירת כיוון המסלול המתאים נגד הרוח. 

כיוון הרוחות

נתוני כיוון הרוחות מראים, בדומה לנתוני מהירות הרוח, כי קיימים 2 כיווני רוח מרכזיים. בנוסף, כל כיוון אופיני לאחת מבין 2 עונות בשנה. בחדשים אפריל-נובמבר הרוחות הן יציבות בכיוונם ומגיעות בעיקר מכיוון צפון-מערב או כ-330 מעלות, שהוא כיוון שתואם לכיוון המסלול מהים. בחודשים נובמבר-מרץ המצב משתנה, וכמחצית מהרוחות מגיעות מכיוון דרום-מזרח, או כ-130 מעלות, שהוא הכיוון מרכס הכרמל. היסטוגרמת השכיחות מבליטה היטב את שני הכיוונים האופיניים. 

מבחינה תעופתית, העובדה שבחיפה יש 2 כיווני רוח יציבים, אשר הם בנוסף לכך כמעט בדיוק גם על פי כיווני המסלול, מעניקה בטיחות בהמראות ובנחיתות. רוחות בלתי יציבות הן אחת הסכנות החמורות בנחיתות ובהמראות. 

לסיכום נושא תנאי מזג האויר בשדה התעופה חיפה מן הראוי להציג 3 מצבי מיקרו אקלים שאופייניים למפרץ חיפה:

השפעת הים על כמות המשקעים.
האוויר שמעל לים מכיל לחות גבוהה, וכשהוא נושב מן הים אל היבשה הוא עולה ומתקרר, ואדי המים מתעבים ונוצרים עננים נושאי משקעים. לכן באזורי היבשה השוכנים סמוך לים יורדות בדרך כלל כמויות משקעים גדולות יחסית, ההולכות ומתמעטות ככל שמתרחקים מן הים לעבר פנים היבשת, וכל עוד לא עולים בגובה הטופוגרפי.
מפרץ חיפה נמצא בצל הגשם, ולכן כמויות המשקעים בו נמוכות במידה משמעותית לעומת כמויות המשקעים ברכס המערבי של הכרמל.

בריזה
בריזה היא רוח המאפיינת אזורי חוף, בעלת מחזוריות קבועה מדי יממה. הבריזה הנושבת בשעות היום מן הים אל היבשה, ובלילה בכיוון ההפוך, מן היבשה לעבר הים. מחזור הפעילות של הבריזה מושפע מן ההבדל בקיבול החום בין היבשה לים. היבשה מתחממת מהר ומתקררת מהר, ואילו הים מתחמם לאט ומתקרר לאט. הבדלי הטמפרטורה בין הים ובין היבשה גורמים להבדלים בלחץ האוויר על פניהם, והם אלה שמניעים את הרוח .
הבריזה ביום: במשך היום האוויר שמעל ליבשה החמה מתחמם, מתפשט, ועולה כלפי מעלה, ומתחתיו נוצר לחץ נמוך. באותה עת מעל לים, שהוא עדיין קריר, האוויר יורד, ולחץ האוויר על פניו גובר. ההבדלים האלה גורמים לאוויר קריר לנשוב מן הים לעבר היבשה. בריזת היום מתחילה בשעה תשע בבוקר בערך. במהלך היום הבריזה מתעצמת, והיא מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים המוקדמות.
הבריזה בלילה: בערב, לאחר שקיעת השמש, המצב מתהפך. היבשה מתקררת במהירות, ונוצר מעליה לחץ אוויר שהוא גבוה מלחץ האוויר מעל לים, המתקרר באיטיות. מתחילה זרימת אוויר מן היבשה לכיוון הים. רוחות הר ועמק באזורים הרריים נוצרות בין הפסגות לעמקים רוחות מקומיות, בהשפעת הטופוגרפיה המקומית. על פני מדרונות ההרים המתחממים מקרינת השמש במהלך היום נוצרת תנועה של אוויר חם, העולה לעבר הפסגות. בלילה מתרחשת במקומות האלה תנועה הפוכה. האוויר הסמוך לקרקע מתקרר במהירות וגולש על פני המדרונות מפסגות ההרים לעבר העמקים. הרוח הזאת גורמת להצטברות של אוויר קר מאוד בתחתית העמקים בשעות הלילה המאוחרות.
מנהרות רוח: הרוח הנושבת במישור שומרת על עוצמה וכיוון כמעט קבועים, אבל כאשר היא מגיעה לקניון או לעמק צר, חל בה שינוי. היא משנה את כיוונה לכיוון של העמק הצר או הקניון, ועוצמתה מתחזקת. הסיבה לתופעה זאת היא שאותה כמות אוויר שנכנסה לקניון או לעמק הצר צריכה גם לצאת ממנו, וכאשר היא מצטופפת במקום הצר, מהירותה גדלה. בישראל התופעה בולטת במיוחד בערבה. הרוחות הנושבות בעמק הצר שבין הרי מואב להרי הנגב צוברות מהירות במהלכן דרך העמק, וכשהן מגיעות לקצה הערבה לסביבות העיר אילת, הן מנשבות שם בעוצמה רבה. עוד דוגמה להתרחשותה של תופעה זאת בישראל באה לידי ביטוי בשרפה שפרצה במערב רכס הכרמל בדצמבר 2010, כאשר הרוח המזרחית שנשבה בחוזקה הואצה בוואדיות, והגבירה את עצמת השריפה במהירות.
במפרץ חיפה לא מתוארת ככל הידוע התופעה של מסדרון רוח, מכיוון שעמק זבולון הוא רחב יחסית ורכס הכרמל נמוך יחסית. הבריזה היא תופעה משמעותית במפרץ, שכן בין מצבי תנועת הרוח מן הים ליבשה ולהיפך שוררים מידי יום שעות אחדות של היעדר רוח, אשר בהם מצטבר אובך חלקי.

אובך
אובך הוא תופעה בה נמצאים חלקיקים שונים כמו גרגרי חול ואבק באוויר ומקשים על הראייה והנשימה. תופעה זו מתרחשת כאשר שכבת אוויר יציבה בשם אינוורסיה מונעת מן האובך לעלות למעלה ולהתפשט, לכן הוא נשאר בשכבות נמוכות יחסית. בשכבה כזו נמצאת החלקיקים השונים, אשר מצטברים ויוצרים ענן מזוהם. האינוורסיה היא שכבה נמוכה. לכן, כדי להפחית את האובך, מפעלים בונים את ארובתם בגובה רב על מנת שהעשן יעבור את גובה האינוורסיה. בנוסף, האובך עשוי להגיע עם זרמי אוויר מדבריים. לדוגמה, במדינה כמו ישראל, זרמי אוויר מדבריים עשויים להגיע ממצרים, ירדן, סעודיה ועוד. האוויר עם החול מגיע ושוקע בישראל עד אשר מגיע גשם או השתנות שכבת האינוורסיה. במדינת ישראל שורר בדרך כלל במשך מספר ימים בשנה אובך כבד, שמשתרע בכל המזרח התיכון ומקורו בסופות חול.
תופעת האינוורסיה היא משמעותית במפרץ חיפה, ומידי יום נצפית בשעות הבוקר המוקדמת שכבת אינוורסיה שמתפרשת לעל עבר, בגובה רכס הכרמל בערך. היא עשויה להיראות מלמעלה כשכבת עננים מלאה, אך במבט מהצד רואים כי זאת שכבה דקה, שמתחתיה יש תנאי ראות טובים למדי. העננות מתפזרת בשעות הבוקר, עם עלית השמש והתחזקות הרוחות המערביות. בשעות הערב נראית שכבת אינוורסיה דקיקה של ערפיח.
לאבק השכיח בכל ברחבי הארץ נוסף גם אובך מקומי, שמקורו בפליטת מזהמים מארובות המפעלים הפטרוכימיים. המצב בתחום זה השתנה במידה ניכרת לטובה בשנים האחרונות, לאחר שתחנת הכוח של חברת החשמל, ומתקנים אחרים, עברו לשימוש בגז במקום במזוט. השימוש בגז בתחנת הכוח מפחית במידה ניכרת גם את הזיהום בשדה התעופה הסמוך. במפרץ אין ארובות מפעלים גבוהות בקרבת תוואי הגישה למסלול, למעט 'הלבניות' של בתי הזיקוק, שהם מבנים ישנים שמיועדים להריסה.
שכבת האינוורסיה הקבועה במפרץ חיפה מעידה על מזג אוויר יציב ללא כל רוח כלל, שמאפשר במקרה הצורך גם נחיתת מכשירים מכיוון הים.