ישראל כ''ץ תומך בהקמת נמל תעופה בינלאומי במפרץ חיפה

הדמיה של נמל תעופה בינלאומי גדול במפרץ חיפה

במסיבת עיתונאים דיבר שר התחבורה על הגברת התחרות והעמקת הסכם השמים הפתוחיים כמהפכה הצרכנית המשמעותית ביותר בישראל - גלובס

ציטוטים מהכתבה שמתיחסים לשדה התעופה חיפה:

עד כה, במסגרת הסכם השמיים הפתוחים, סוכם כי ב-5 השנים הראשונות להסכם לא תתאפשר הקמת בסיסים בישראל - כעת כאמור הסעיף הזה מותר, וכץ מעודד אותו, כאשר במקביל, במטרה לעודד חברות תעופה זרות לטוס לישראל, יוענק פטור של 3 שנים מתשלום אגרות בנמלי התעופה רמון ובחיפה (האגרה לטרמינל 1 ממנו יוצאות חברות הלואו קוסט עומדת על 11 דולר, וגובה האגרה לטרמינל 3 היא 24 דולר).

"ככל שניתן לבטל אגרות לשנים הקרובות כפי שעשינו בחיפה - אני בעד. ראש עיריית חיפה רצה לסגור את השדה, אבל אני בגישה שערים גדולות צריכות שדה. חבל שתל-אביב לא תחזיק בשדה משלה. כיום מחיפה ממריאות טיסות לקפריסין, כשבקרוב תופעלנה טיסות לרומניה".

"השמיים הפתוחים הם המהפכה הצרכנית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל בשנים האחרונות, מבחינה כלכלית, מבחינת חברתית ובכל בחינה אחרת", אמר כץ, ובכך אולי הוא רומז כי מדובר במהפכה משמעותית יותר ממהפכת הסלולר שתפסה יותר את הכותרות.

כץ נועד היום עם בכירים ברש"ת ובנתב"ג במטרה להפוך את ההסכם ל"הסכם פתוח מלא", תוך שהוא מדגיש שתי נקודות שיאפשרו זאת: הראשונה כאמור היא הקמת בסיסי פעילות של חברות זרות בישראל, והשנייה המוגדרת כ"חופש השישי" שמטרתה לאפשר טיסות המשך לחברות תעופה זרות שיוכלו להמשיך מנתב"ג לאילת - מהלך כזה יוכל להגביר את מצב התיירות בעיר הקיט הדרומית, אלא שמידת האטרקטיביות שלו תהיה נתונה גם למחירי הלינה בבתי המלון בעיר, שהם כידוע ברמה גבוהה מדי.

התחרות, כך מקווה כץ, תוריד את מחירי טיסות הפנים לאילת, שבאופן אירוני יקרות היום יותר מטיסות לחו"ל במקרים מסוימים (כ-750 שקל לטיסות הלוך ושוב, כ-180 דולר).

לאחרונה הציג משרד התיירות מספר שיא של תיירים שנכנסו השנה לישראל, מספר המגיע ל-2.7 מיליון תיירים, אלא שכץ סבור כי המספר הזה משקף פספוס. "כשר ממשלתי אני מצר על זה שהמדינה לא קבעה יעד של 10 מיליון תיירים, זה יעד ריאלי שאפשר היה להגיע אליו בקלות. אם היו קובעים תוכנית לאומית כזו, כבר היו כאן היום מעל 10 מיליון תיירים, ושלא יספרו לי על בעיות ביטחון. אנחנו מדינה מפותחת שיודעת לתת בטחון ואת כל מה שהתיירים צריכים".

לבסוף התייחס כץ להקמת נמל התעופה ברמת-דוד. "אין כאן עניין של לכופף ידיים - אם אומרים שאי-אפשר להקים שדה בנבטים משיקולים ביטחוניים, ומאחר שחייבים שדה משלים לאור הגידול שאליו נערכת נתב"ג - זה יהיה הפתרון. דיברו על זה שהיקף תנועה של 16 מיליון נוסעים זה הגבול, ב-2017 התחזית היא ל-18.5 מיליון, ואנחנו נערכים ל-20 מיליון וליותר מזה, לכן חייבים שדה משלים. נבחן את ההיבטים הסביבתיים ואת נושא הרעש ואפעל להורדת מכשולים וביורוקרטיות. שריינו כספים מול האוצר שחלקם מתמלוגים של רש"ת, והתקווה שזה לא יקרה בטווח של 10 שנים אלא כבר בשנים הקרובות".

סינרגיה בין נמל ימי לנמל תעופה

בחירות מוקדמות והבניה הבלתי חוקית

בחירות מוקדמות בכל פעם שנושא הבניה הבלתי חוקית עולה על הפרק הן ריטואל שחוזר על עצמו מידי שנים אחדות. נמאס! הדמוקרטיה אינה נייר הטואלט של איכות הסביבה.

ועידת מרכז השלטון המקומי והמגזר הערבי

בועידת מוני אקספו, האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. נושאי השתלבות ישובי המגזר ברצף האורבאני שנקרא מדינת ישראל, הבניה הבלתי חוקית, ובעיקר השיתוף ב'מסכסך הלאומי',  שהוא הניסוי החברתי-תכנוני של הפינוי-בינוי והתמ''א, שהפך את רוב תושבי המדינה לספסרי נדל''ן גלותיים, כלל לא עלו על הפרק.

ש''ת אילת החדש על שם אילן רמון

בימים אלה הולכת ונשלמת בנית שדה התעופה הבינלאומי מצפון לאילת. מזה זמן רב שאני מתכנן לכתוב אודות השדה, סיכויי הצלחתו, יכולתו לשמש משלים וחלופי לנתב''ג, השפעתו על כלכלת הנגב והתעשיה האוירית, התפתחות העיר אילת בעקבות נטישת השדה הישן, והתמריץ הרב שיוכל  לתת להקמת מסילת רכבת בערבה, שתביא להקמת מרכזי אוכלוסיה ותעשיה לאורכה, כולל המפעלים הפטרוכימיים  שיועתקו ממפרץ חיפה.
אלא שבכל פעם שאני מתחיל לחשוב על הנושא אני נתקל בבעיה סמנטית פשוטה, אך קשה, והיא השם ''ש''ת רמון''. שם זה נבחר על משרד התחבורה להנצחת אילן רמון. אלא שהשם  מוכר זה מכבר כשם מקום ושם שדה תעופה אחר בנגב. לכן כל מי שקורא לשדה החדש ''רמון'' מסתכן בהטעיה.
כיצד אם כן כדאי לקרוא לשדה החדש?
מי שחפץ להנציח את זכר אילן רמון יכול לקרוא למקום ''ש''ת אילן'', שם הולם לאתר שיפריח את השממה.
גם לאחר בחירת השם נותרת בעיה נוספת, והיא מה השם הגאוגרפי המדויק. השם ''תמנע'' אינו מתאים, כיוון שבקעת תמנע המוכרת נמצאת במרחק קרוב מאד, אך היא חבויה בין ההרים ובעלת מאפיינים טופוגרפיים שונים. השם ''ערבה'' מתיחס לאזור גדול מאד, ולכן גם השימוש בו גם אינו מספק. ''אילת'' הוא ציון מקום גאוגרפי נכון, בתנאי שהשדה ימשוך לעברו את התפתחות העיר. שם גאוגרפי מתאים נוסף הוא ''קטורה'', על שם אשת אברהם אבינו ''שנאים היו מעשיה כקטורת''. השדה ממוקם על רקע מישורי החול הורודים המדהימים ביופים שנשפכים מהרי אדום.
טייסי מטוסי נוסעים מתמודדים מול שפע רב של מידע במהלך הטיסה. שמות המקומות   צריכים להיות שונים וברורים באמצעי הקשר. הבנה שגויה של מיקום, כתוצאה משם זהה של שני שדות  תעופה באותו האזור, עלולה להביא לטעות קטלנית.

פינק פלויד Have a Cigar

קח סיגר
תרגום: אבינועם עמיזן

בוא בחור יקר
וקח עכשיו סיגר
תגיע רחוק מחר

אתה תעוף גבוה
לא תמות לעולם
תתחיל ותצליח מהר

אם רק תנסה
תצליח כל כך
יאהבו אותך לעד

תמיד היה לי
כבוד עמוק אליכם
אני חוזר ואומר

הלהקה שלך מדהימה
אני כך חושב
ממש נשבע לך

אה דרך אגב
מי הוא פינק
בתוך הלהקה הנפלאה

והאם אמרנו לך
מה שם המשחק
בחור יקר שלנו

אנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שבכל טוב מלאה

קיבלנו מכם נוקאאוט
אתם חייבים להוציא
אלבום מהר ולאלתר

חייבים זאת לציבור
אנחנו כה שמחים
אפילו לא חושבים

כל האחרים מקנאים
ראיתם את המספרים
זאת התחלה מהסרטים

שמענו על המכירות
זאת תהיה מפלצת
אם נעבוד כצוות

והאם אמרנו לכם
מה שם המשחק
שאותו אנו משחקים

אנחנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שמלאה בכל טוב

כנס חיפה למנהיגות 2017

כנס חיפה למנהיגות נפתח בנאום של יונה יהב. לפני הנאום נעמדו פעילים סביביתיים אחדים והניפו שלטים בגנות הזהום במפרץ. יהב, מעל הדוכן, אמר שהוא מסכים עימם במאה אחוז. הוא אמר שהבעיה היא במנהיגות, של הממשלה ושל ראשי הרשויות של מיליון התושבים באזור, שאינם מסוגלים לקבל החלטות אמיצות. הוא ביקש ששוחרי איכות הסביבה יצטרפו אליו ויהיו הגדודים שהוא ינהיג. בהמשך דיבר יהב על חוסר המשילות שיש בארץ מזה ארבעים שנה. כל פוליטיקאי שנבחר למשרה הוא שורד, וחיב לקבל החלטות פופוליסטיות. לכן גדולתו של מנהיג היא ביכולתו לשנות במהלך כהונתו את האידיאולוגיה שעל פיה הוא נבחר.

אחריו דיבר נפתלי בנט, שאמר שגדולתו של מנהיג היא בלומר ''הנני'' - אני כאן ועושה כל דבר קטן כגדול, כי אין מישהו אחר במקומי.

על פי אלוף במיל' גיורא רום, ראש עמותת הפנימיות הצבאיות, המנהיג נמדד בערכיו. הוא צריך לפעול למען מטרה מוסרית.

אם נבחן את דמות שלושת היהודים הדגולים של המאה שעברה, מרקס, פרויד, ואיינשטיין, נראה שהם שינו את העולם דווקא בגלל שלא רצו להיות מנהיגים. הם לא חיפשו את הפופוליזם. הם ידעו, החל מהרגע הראשון של דרכם כבוגרים, שהכל יגיע למקומו בשלום דווקא אם הם יהיו נאמנים לדרכם, ככל שהיא הפוכה מאשר דרכה של החברה האומללה שבה הם חיים.

ברוח זאת דיבר גל הירש, יו''ר הכנס, שהתריע על חולשתה של החברה השסועה שבה אנו חיים, ודרש להעמיד בראש את מי שחושבים ''אנחנו'' ולא ''אני''. הוא ביקש למתן את השיח, ולא לספור להטוטני מילים, מנהיגים ששופכים בנזין על המדורה. המנהיג צריך ללכת ישר ותמים.

נאום הסיום של הכנס היה מאת המשורר העיור וקטוע היד ארז ביטון. לדבריו, כל אדם הוא מנהיג, בתנאי שהוא בוחר בדרכו ודבק בה! במשך הזמן יצטרפו אליו עוד אנשים, ויחד הם יגיעו למטרה.

משה כחלון בכנס חיפה למנהיגות 2017

הפאנל הראשון ביום השני בכנס חיפה למנהיגות עסק בנושא ''מנהיגות ויזמות עסקית''. הפאנל נפתח בראיון עיתונאי עם שר האוצר משה כחלון.
עליתו של כחלון בסולם הפוליטי היא מטאורית. אין גם ספק, כמעט, שהוא יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, ויעשה זאת היטב, יחד עם הקבוצה האיכותית שגיבש. המבחן הקשה שעומד לפניו, מלבד בתחום האוצר, הוא בנושא שינוי פני מטרופולין חיפה, שבו הוא מעורה.

במסגרת הראיון גילה כחלון חוש הומור משובח:
לשאלה: ''האם תהיה מוכן לעיסקה בנוסח ביבי-מוזס''? הוא ענה: ''חשתי נעלב כשהפרשה התפרסמה, כי אף עיתונאי לא פנה אלי עד היום בהצעה לשיתוף פעולה''.
לשאלה: ''האם היית מוכן לקבל מתנות כשר בממשלה''? הוא ענה: ''מה, אני בחתונה שאני צריך לקבל מתנות''?!
לשאלה: ''האם מנחם בגין היה מוכן לקבל סיגרים''? הוא ענה: ''בגין היה שואל 'מה זה סיגר?'''
תשובות הומוריסטיות היו לו גם לשאלות רבות נוספות.
חוש ההומור הוא אחת מהתכונות החשובות ששר אוצר חיב להיות ניחן בהן, כיוון שהשילוב בין הומור ועסקים הוא חיוני להצלחה עיסקית.

כחלון חיב להבין כי המשוואה לפיתוח מטרופולין חיפה היא פינוי המפעלים הפטרוכימיים והקמת נמל תעופה בינלאומי במקומם. במטרופולין חיפה מתגוררים כמיליון תושבים. באזור יש אתרי תיירות רבים ואוכלוסיה משכילה, אך בדור האחרון חלה בו נסיגה כלכלית-חברתית משמעותית. הסיבה היא שלא מוסיפים אליו תעשיות ושירותים מתקדמים אלא להיפך, מחזקים באמצעות רגולציה את הקיים, שהוא המפעלים הפטרוכימיים במפרץ. הצורך בפינוי הדרגתי, אך מלא, של המפעלים הפטרוכימיים מהמפרץ, נבלע בויכוח אודות ממצאי הזיהום. הבעיה העיקרית של מטרופולין חיפה היא חוסר היכולת שלו להתפתח באופן כללי. זאת מחמת המחסור החמור בשטחים לבניה בגלל המפעלים האלה.
שדות תעופה הם העוגן למודל ''העיר האוירית'' של פיתוח כלכלי, שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה ש''הערים הימיות'' עשו בעבר. מחקרים רבים מאשרים כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית, וכי שדות תעופה הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או איזור יכולים לעשות. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים בתחומים רבים. קיים קשר בין מספר הנוסעים בנמלי התעופה לבין צמיחת התעסוקה באיזורם. 10% צמיחה בתנועת הנוסעים בשדה תעופה מייצרים 1% צמיחה בתעסוקה. חשוב מכך הוא כי נמלי תעופה, ושירותים לחברות תעופה, קשורים באופן הדוק למאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. מספר הטיסות ומספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז בוגרי האוניברסיטאות באיזור, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות, ובפרט ריכוז תעשיות ההייטק. זה לא גודל העיר כשלעצמו אשר קובע, אלא סף גודל מינימלי שמסייע לעיר להקים שדה תעופה, ובכך יוצר רמות גבוהות יותר של הון אנושי. הייטק, תיירות ומלונאות, בידור, מסחר, כנסים, משרדים ועוד, מושפעים כולם מענף התעופה.
בתוך 20 השנים הבאות יוכפל מספר מטוסי הנוסעים. מדינות רבות בעולם ערות למשמעויות של הצמיחה הזאת, ודואגות לפיתוח תשתיות מתאימות בתחום נמלי התעופה. הטכנולוגיה תמיד מקדימה תמיד את התשתית. מטוסים רבים יותר יוצרים את הצורך בנמלי תעופה חדשים, ולא להיפך. תהליך בנית התשתית נמשך זמן רב, ולא תמיד עונה על הצרכים.
מי שהצליחו לנבא את ההתרחבות חסרת התקדים של ענף התעופה והקימו תשתיות מתאימות, זכו לשגשוג כלכלי חסר תקדים. הדוגמא הבולטת ביותר היא דובאי, שנמל התעופה שלה הוא כיום הגדול ביותר בעולם מבחינת נפח הנוסעים. מנסיכות נפט נידחת לפני דור אחד הפכה דובאי למרכז עולמי, ומיליוני תיירים ואנשי עסקים מגיעים אליה מידי שנה.