יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

טראמפ מזהיר את ישראל לא להפקיד את נמל המפרץ בידי הסינים

על פי כתבת ענק בגלובס, מסתבר כי נמל המפרץ היה ''עקיצה'' של יונה יהב על חשבון תושבי חיפה.
להלן כותרות הכתבה
הצי השישי: לא בטוח שנפקוד את חיפה אם חברה סינית תנהל הנמל. 
אתר ימני בארה"ב: ''אם ישראל תוסיף להדק קשריה עם סין, צריך לצמצם הקשרים הצבאיים, המודיעיניים והטכנולוגיים עימה".  
בעקבות הסתייגויות של פקידים אמריקאים החליטה ממשלת ישראל לבדוק מחדש ההסכם עם החברה הסינית SIPG. 
גורם סיני תוקף את הכוונה לדון מחדש בהסכם. לידת גרסה חדשה של פרשת הפאלקון, שבסופה שילמה ישראל לסין 350 מיליון דולר.

המסקנה כי יונה יהב ''עשה סיבוב'' על החיפאים מתחזקת גם לאור החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית המפורטת לנמל המפרץ, בלי להתנות את הפעלת הנמל החדש בביצוע שני מיזמי עוגן שחיפה משוועת למימושם - חזית הים העירונית ופארק מורד נחל הקישון.

יום חמישי, 20 בדצמבר 2018

ישראל כ''ץ והסינים - תחילת הקץ


אין פלא שדונאלד טראמפ נסוג מהמזרח התיכון והותיר את בעלי בריתו לבד במערכה. אחרי שארצות הברית השקיעה טריליוני דולרים באזור, באו נתניהו את כ''ץ, לכאורה חסידיו הנאמנים ביותר, ומסרו את המפתחות של נמל חיפה לידי הסינים, מתחריו המושבעים.

לכתבה המלאה בגלובס: מחיר הרומן המתוקשר של השר כ”ץ והסינים

הזיכיון שניתן לחברה סינית על תפעול "נמל המפרץ" בחיפה, אמור היה להיות אחת מגולות הכותרת של המדיניות הפרו-סינית, שמקדם שר התחבורה בשנים האחרונות. אלא שהתערבות האמריקנית לבלימת הפרויקט מאיימת לתקוע טריז גדול ביחסי ישראל-סין.

ידיעות בנושא, שזלגו בימים האחרונים לכלי התקשורת המרכזיים בסין, פורסמו בהרחבה, ומאיימות להצית פתיל של תסבוכת מדינית, ואולי גם כלכלית, שיציאה ממנה לא תהיה קלה.

אם האמריקנים יחליטו לממש את אזהרתם, וישראל תשנה את הסכם הזיכיון שנחתם עם הסינים, עשויים הסינים לבטל את החוזה.

התוצאה תהיה מרחיקת לכת, ותשפיע על תחומים רבים של סחר וכלכלה בין שתי המדינות.
זה המחיר שצריכים לשלם כאשר מנסים לשחק בין המעצמות.

יום שלישי, 18 בדצמבר 2018

חיפה בעידן העיר האווירית


מפרץ חיפה, בחוף המזרחי של הים התיכון, הוא הגדול ביותר בחוף המזרחי של ים זה. נמל חיפה הוא אחד הנמלים הגדולים ביותר בכל הים התיכון. הנמל חולש על הנתיב שבין הים האדום לים השחור, בין תעלת סואץ למיצרי הבוספורוס. במקביל, הוא נמצא בקצה המערבי של הדרך האסטרטגית שחוצה את ארץ ישראל ממזרח למערב בצפון הארץ, לאורך עמק יזרעאל, ומובילה לעבר הירדן.
במשך אלפי שנים היתה זאת העיר עכו, בקצה הצפוני של המפרץ, שהיתה עיר הנמל והצבא המרכזית באזור. במאה העשרים, עם כניסתן לשירות של ספינות המנועים הגדולות, התגלה כי חופי הכרמל המים הם עמוקים ומוגנים מרוח, ויש מקום לבנית נמל עמוק מים גדול.
הבריטים, אשר קיבלו את המנדט על ארץ ישראל, בנו אותו בשנות השלושים. במקביל, בנו הבריטים מפעלים לזיקוק נפט, שאותו הזרימו לחיפה בצינורות מכירכוך. בין הנמל למפעלים בנו הבריטים גם שדה תעופה, גדול יחסית לאותה תקופה, אשר שימש כשדה בינלאומי מרכזי באזור. העיר חיפה התפתחה במהירות רבה והפכה לכרך קוסמופוליטי.
במלחמת העולם השניה היה האזור האסטרטגי, שבו שכנה גם המפקדה הבריטית המרכזית בארץ ישראל, חשוף למתקפות רבות, ימיות ואויריות, מצד האיטלקים בעיקר, אך לא נפגע משמעותית. לאחר הקמת מדינת ישראל שימש נמל חיפה כמקום הגעתם של מאות אלפי עולים, וכנמל המסחרי היחיד במדינה. המעבר לתחבורה אוירית, שהתרכזה בשדה התעופה נתב''ג בלוד, והפיכת תל אביב וירושלים למרכז הצבאי והמדיני, גרמו לנסיגה במעמדה של חיפה, אך עד שנות ה-1980 היא נותרה עיר חשובה ומשגשת.

בשנות ה-80 וה-90 היה נמל חיפה נמל בית של ספינות הצי השישי של צבא ארה"ב. אלפי מלחים הגיעו אליה מדי שנה, ותרמו רבות לכלכלת העיר. בליל יום שישי, דצמבר 23 ,1990 אירע אסון מחריד, עם טביעת 21 מלחים שהפליגו בספינת מעבורת מהחוף לנושאת המטוסים סרטוגה, בים סוער, כשחזרו מחופשת חג המולד בעיר. הספינה הגיעה למנוחה בחיפה לאחר 4 חדשי שירות בים האדום. אסון זה נחרת בליבות החיפאים. הטרגדיה הנציחה את קשר הגורל עם הצי האמריקני. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הפסיקו הספינות האמריקניות לפקוד את הנמל. רק בשנת 2007 הגיעה שוב ספינה אמריקנית לחיפה, אולם נושאת מטוסים לא פקדה את העיר עד שנת 2017, כאשר ספינת המלחמה הגדולה בעולם, הג'ורג' דבליו בוש, עגנה במפרץ. תושבי העיר חיפה קיבלו, באהבה כתמיד, את המלחים שהגיעו, כי העיר קיבלה בזכותם זריקת עידוד בטחונית, כלכלית וחברתית נמרצת.


העיר חיפה עברה, יחד עם כל ערי הנמל הגדולות בעולם, במהלך יובל השנים שהתחיל בשנות ה-1960 ונמשך עד לימים אלה, מהפכה טכנולוגית משבשת, מהחשובות והמשמעותיות ביותר בתולדות ההיסטוריה הימית, שהיא של המעבר לעידן המכולות, אשר חיסלו את ערי הנמל המסורתיות. ככל שמהפכת המכולות תרמה יותר לסחר העולמי, חיפה, וערי נמל נוספות רבות מאד ברחבי תבל, דעכו כתוצאה מכך. ערי הנמל נשענו על עובדי נמל, מסחר, מחסנים, ומפעלי תעשיה שהתבססו בהן, כתוצאה משיטות ההובלה המסורבלות, שיצרו צורך בנתיבי תחבורה קצרים ככל האפשר. בעידן המכולות פחת מאד צורך בכוח אדם בנמלים, והסחורות עצמן מגיעות במהירות במכולות לכל קצווי הארץ. במקביל גדלו מאד ספינות התובלה, ונוצר צורך במגרשים ענקיים לאחסון מכולות. כך הפך שטח חזית הים היוקרתי לשממה אורבאנית.
במקביל, חלה באותה תקופה מהפכה מטכנולוגית משבשת חשובה לא פחות בתחום התעופה. מטוסי הנוסעים הפכו גדולים ובטוחים יותר, והטיסה הפכה שווה לכל נפש בכל רחבי תבל. ספינות הנוסעים, שהיו אמצעי תחבורה מרכזי, פקדו דרך קבע את ערי הנמל, והיו נדבך מרכזי בכלכלתן, חדלו לפעול. הטיסות הזולות הביאו לכך שהוקמו נמלי תעופה רבים מאד, ולצידם קריות שדה תעופה משגשגות, שבהן מתרכזות כיום כלכלות המידע וההיטק, עם ההון האנושי שהוא החשוב ביותר.
שדות תעופה מהווים כיום עוגן למודל העיר האווירית של פיתוח כלכלי, שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה שהערים הימיות עשו בעבר. יש על כן לקדם הקמת שדות תעופה בערי נמל מסורתיות ברחבי תבל.

מהפכת התעופה פסחה על חיפה, כי לא האריכו את שדה התעופה, שנותר באורך של כ-1300 מטרים, ל-2000 או 3000 מטרים ויותר, עמוק לתוך מי המפרץ, כמו שניתן לעשות. הסיבה העיקרית לכך שהשדה לא התפתח, למרות שאפשר להאריך אותו גם עד ליותר מ-4 קילומטרים היא, מצד אחד, התוכניות להקמת נמל חדש במפרץ, בקצה הצפון-מערבי של המסלול, ומצד שני, השתלטות התעשיה הפטרוכימית על אדמות מפרץ חיפה, בקצה הדרום-מזרחי של המסלול.
דו''ח חדש של חברת המחקר הכלכלי מקנזי, אשר מעט ממנו פורסם לאחרונה, קובע כי המפעלים הפטרוכימיים אינם מתאימים למפרץ חיפה, וכי יש לפרקם לאלתר על מנת להחיות את האזור. המפעלים מזהמים, והם מקור תחלואה באזור, שמוביל באחוז מקרי הסרטן והאסטמה בישראל. אך חשובה לא פחות היא האבחנה כי מדובר בשטחי תעשיה זוללי קרקע, אשר נמצאים על קרקע מובחרת שהיא מהיקרות במדינת ישראל. הקרקע מתאימה מאד למגורים ותעשיה מתקדמת, כיוון שהיא בלב מטרופולין חיפה-עכו.
כיוון שלא הוקם בחיפה שדה תעופה גדול למרות גוויעת כלכלת הנמל הימי המסורתית, ובנוסף צמחו בלב המטרופולין מפעלים פטרוכימיים מסוכנים, מזהמים וזוללי קרקע, דעכה העיר חיפה במהירות רבה, והיא נמצאת כיום בתחתית הסולם של הערים הנחשבות בישראל, עם הדרדרות צפויה למעמד של העיר השישית בגודלה, לאחר שהיתה כל השנים במקום השלישי. הצעירים המשכילים עוזבים את העיר בחיפוש אחר מקומות מגורים ותעסוקה הולמים, ובמקומם נכנסת אוכלוסיה דלת אמצעים, אשר נתקלת בקשיים במציאת מגורים בישוב מוצאה.


במהלך 20 השנים הקרובות יוכפל מספר המטוסים האזרחיים לכ-50,000 מטוסים. תנועת הנוסעים תמשיך לגדול בקצב שנתי של כ-5 אחוזים וגם תעבורת המטענים באויר תצמח בכ-5% בשנה. שוק המטוסים צרי הגוף ימשיך להיות הצומח והגדול ביותר, עם ביקוש מוערך של כ-30,000 מטוסים. מטוסים אלה מהווים את הבסיס של ציי החברות בעולם והם משרתים כ-75% מהנוסעים ביותר מ-70% מנתיבי התעופה האזרחיים.
מדינות רבות בעולם ערות למשמעויות של הצמיחה הזאת, ודואגות לפיתוח תשתיות מתאימות בתחום נמלי התעופה. הטכנולוגיה תמיד מקדימה תמיד את התשתית. מטוסים רבים יותר יוצרים את הצורך בנמלי תעופה חדשים, ולא להיפך. תהליך בנית התשתית נמשך זמן רב, ולא תמיד עונה על הצרכים.
מי שהצליחו לנבא את ההתרחבות חסרת התקדים של ענף התעופה והקימו תשתיות מתאימות, זכו לשגשוג כלכלי חסר תקדים. הדוגמא הבולטת ביותר היא דובאי, שנמל התעופה שלה הוא כיום הגדול ביותר בעולם מבחינת נפח הנוסעים. מנסיכות נפט נידחת לפני דור אחד הפכה דובאי למרכז עולמי, ועשרות מיליוני תיירים ואנשי עסקים מגיעים אליה מידי שנה.
בסינגפור פועל הנמל הימי הגדול ביותר בעולם. עד לפני דור סינגפור היתה שם נרדף לנמל ימי, ואי אפשר היה לחשוב עליה בהקשר אחר. כיום תורם ענף התעופה האזרחית כ-20 אחוזים לתל''ג של העיר-מדינה, שמובילה ברשימת המקומות שטוב לחיות בהם. נמל התעופה צ'אנגי בסינגפור שמר גם ב-2016, שנה רביעית ברציפות, על תואר נמל התעופה הטוב בעולם. טרמינל חמישי יבנה בשנת 2025, ויהיה אחד הגדולים בעולם. הוא יגדיל את קיבולת הנוסעים ל-135 מיליון בשנה.

סין היא מעצמה שהטמיעה את המודל של סינגפור באזורי הסחר החופשיים שלה. יתר על כן, סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים בים סין הדרומי, במה שעלול להיות הסכסוך הבינלאומי החמור ביותר בעשור הקרוב. השילוב בין נמל תעופה לנמל ימי צמוד נמצא במרכז אסטרטגית הפיתוח וההשתלטות של סין באיים אחדים באזור זה, שעשיר במרבצי גז, ונמצא על עורק תחבורה ימית ואוירית חשוב ביותר. סין, כנראה, הבינה את הפוטנציאל של רעיון נמל תעופה שמשמש כצלע של נמל ימי, ומיישמת אותו בשיטת הסרט הנע.
הארכה ועיבוי של שוברי גלים, כדי שישמשו גם כמסלולי נחיתה למטוסים, עשוי להיות הפיתרון לפיתוח נמלים וחופים במקומות רבים מאד ברחבי תבל. מפרץ חיפה עשוי להפוך גם הוא למוקד פיתוח בינלאומי במידה וישולב בו פיתוח נמל תעופה בנמל ימי. במידה ומדינת ישראל לא תעשה זאת, ימצאו אזרחיה בתוך שנים אחדות את עצמם במציאות שבה מעצמות, כדוגמת סין, ילטשו עיניים לחלל הריק שנוצר כתוצאה מהזנחת הפוטנציאל הזה, והמדינה תהפוך לכלי משחק בידיהן.
חברות סיניות זכו במכרזים להקמת והפעלת נמל המפרץ. את ההחלטה קיבלו משרד התחבורה ורשות הנמלים, תוך מעורבות אפסית של המועצה לביטחון לאומי ובלי שחיל הים יהיה כלול בתמונה. הנמל הזה צמוד לנתיב היציאה של בסיס חיל הים הסמוך, שבו ממוקמת גם שייטת הצוללות הישראלית. נדמה שאיש בדרג המדיני והביטחוני לא עצר כדי לחשוב עד הסוף על המשמעויות האסטרטגיות של המהלכים הללו. סין מקבלת באמצעותם השפעה עצומה על התשתיות החיוניות בישראל, ובעקיפין גם מבט מקרוב על חלק מהיכולות הצבאיות שלה. לאורך השנים, יכול הדבר להעמיד לרשותה אמצעי לחץ פוטנציאליים על ישראל.
פרופסור חורב, ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, טוען כי כאשר סין רוכשת נמלים היא עושה את זה במסווה של שמירת נתיב סחר מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ועד לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון. אך במערב לא שוקלים מספיק האם לאופק כלכלי כזה יש השפעה ביטחונית. חוקר בכיר אמריקני העלה את השאלה אם הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית. בארצות הברית סבורים שישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יוכל לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מרגע שסין בתמונה.

לארה"ב, הודו ונאט"ו, וגם למדינות ערב הסוניות, יש ענין גדול עוד יותר בבסיס ימי ואוירי משולב בחיפה, כנגד ציר הרשע הרוסי-איראני-סורי-לבנוני. לרוסים יש בסיס חיל אויר קבוע בנמל התעופה הבינלאומי חמימים על יד לטקיה, מעוז העלאווים והנמל הימי הגדול בסוריה. הם משתמשים במודל של נמל ימי פלוס נמל אוירי כבסיס העיקרי לשליטתם האזורית. לטקיה הפכה לאחרונה למוקד העימות האזורי. שדה התעופה חמימים הותקף על ידי חיל האויר הישראלי, ועקב כך הופל מטוס ביון רוסי מירי נ''מ סורי. הפרשה רחוקה מאד מלהסתיים. הרוסים העניקו עקב זאת לסורים טילי נ''מ מתקדמים מדגם אס-300, האמריקאים מאיימים על הרוסים, והעולם כמרקחה.
חיפה היא יעד אסטרטגי מרכזי עבור ציר הרשע, כמו שקרה במלחמת לבנון השניה בשנת 2008, כאשר העיר שותקה למשך שבועות רבים עקב מתקפת טילים בלתי פוסקת של החיזבאללה. אויבי ישראל מצפון צופים כי חיפה תיפול לידיהם בקלות לנוכח אזלת היד הפוליטית בפיתוח שדה התעופה המקומי, אשר הוזנח לטובת נמל מכולות ענק, שספק אם סין תצטרך אותו לנוכח נתיבי הסחר החדשים, ולטובת תעשיה פטרוכימית שתוך עשר שנים צפויה להתחסל מעצמה, כתוצאה מהמעבר לאנרגיות מתחדשות.
השילוב בין נמל ימי לאוירי, כזה אשר הרוסים אוחזים בו בלטקיה, הוא מנוע צמיחה מרכזי, אשר בלתי ניתן להתמודד מולו. מדובר בתשתית מורכבת, אשר חלקיה משלימים וניזונים זה מזה. גם בחיפה היה צריך להקים, עוד לפני שנים רבות, נמל ימי משולב בנמל אוירי. השילוב הזה היה עשוי ליצר את מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל.

למדינת ישראל דרוש בדחיפות נמל תעופה בינלאומי שני שישלים את נתב''ג העמוס. הדיון על הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול שני במדינת ישראל חוזר מעת לעת. מדובר בריטואל: בכל שנתיים-שלוש מופיע שם חדש שמעורר התלהבות, אך נזנח כשמתחילים לצוץ בעיות וקשיים. בשורה התחתונה נמצא המהלך להקמת שדה התעופה קרוב מאוד לנקודת ההתחלה.
המדינה מכוסה בכל מקום בישובים עירוניים ועירוניים למחצה, והיא הפכה זה מכבר למטרופולין אחד גדול, שבו קיימת התנגשות בין מסות אורבאניות. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת ליזום תוכניות בנושא תכנון, כולל החלטות מרכזיות, מתוך הנחה כלשהיא שהם יתקבלו על רקע זה. התכנון האזורי הלקוי, בשילוב אינספור הפרות הבניה, הוא איום אסטרטגי מרכזי על מדינת ישראל. בלתי אפשרי לבנות שדות תעופה אזרחיים באזורי רמת דויד ונבטים, שהם המקומות שמיועדים רשמית להיות שדות תעופה משלימי נתב''ג, מחמת התפרושת הצפופה של הישובים השונים באזורים אלה.


ראש העיר חיפה החדשה, דר' לתכנון ערים עינת קליש רותם, היא תומכת נלהבת בהארכת השדה בחיפה. בנאומה הראשון היא הכריזה על שאיפתה להציל את שדה התעופה, שנמצא בסכנה קיומית קשה. זאת כי מקימים עכשיו, במקום המיועד להרחבתו, תשתיות של נמל ימי חדש, ובמקביל יש גם תוכניות להרחבת התעשיה הפטרוכימית במפרץ.
קליש רוצה לחבר את חיפה לאירופה, עם מסלול באורך של כאלפיים מטרים, עד שפת הים, כך שחיפה תהפוך להיות עיר גלובלית. לדבריה, מדינת ישראל לא צריכה כיום עוד נתב"ג, עם מסלול למטוסים רחבי גוף באורך של יותר מ-3000 מטרים. מסלול בינוני באורך של כ-2000 מטרים, למטוסים צרי גוף, מספיק בשלב זה. לכן גם אין סיבה שיוקם נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד או בנבטים. נמל תעופה קטן בחיפה יציל את כל המדינה. מסלולי התעופה ייבנו לתוך הים כדי למנוע רעש וזיהום. שדה התעופה יספק אלפי מקומות עבודה חדשים, בכל ענפי הכלכלה.

וועדת היגוי רחבה מאוד, בהשתתפות כל הגורמים גיבשה תוכנית לשדה תעופה בינלאומי בחיפה, שאושרה בממשלה והפכה ב-2003 לתוכנית תשתית לאומית. עמרם מצנע, ראש העיר באותה עת, קידם את התוכנית, והקים מנהלת ששכרה מתכננים מהארץ ומחו"ל. הוא ויתר על ביה"ס הטכני של חיל האוויר, עם מאות משרות שעבר לבאר שבע, כי השדה הבינ"ל היה חשוב לו יותר. ראש העיר שהחליף אותו, יונה יהב, גנז בשנת 2003 את כל התוכנית.
מחקר חדש, של חברה בינלאומית, קובע כי ניתן להפעיל בבטחה מסלול של 2.5 ק"מ בחיפה, למרות המכשול הטופוגרפי של הר הכרמל. זאת בניגוד לדעתן של הרשויות הישראליות, שבדקו את מיקומו על פי פרמטרים של מסלול באורך כ -3.5 ק"מ. התשתיות הרבות באזור מקשות על ההסכמה בעניין. כל אחד רוצה לשמר ולהרחיב את שדה התעופה, אבל השאלה היא באיזו מידה ובאיזו הוצאה. לכן חשוב כי גורם חיצוני משמעותי, כמו ארה"ב, יביע את עמדתו.

דר' מיכה רטנר הוא מומחה עולמי לתכנון ערים ונמלים. יש לו הצעה מפורטת  להארכת שדה התעופה בחיפה. התוכנית כוללת ביטול הייעוד המקורי של נמל המפרץ שנבנה בימים אלה, ומיועד למכולות. נמל זה אינו חיוני, וניתן להשתמש בנמל שקיים כבר כיום לצידו גם לספינות ונפחים גדולים הרבה יותר. במקומו אפשר להקים נמל ימי ואווירי משולב , שיהיה גם בסיס מיידי לצי השישי של של ארה"ב במפרץ חיפה.
לדברי רטנר, ישראל כץ מבזבז לשווא 20 מיליארד שקל על נמלים ימיים. התוספת של שני נמלים פרטיים בישראל  נועדה לצרכים פוליטיים. במקביל, צריך לעצור את היוזמה להקמת שדה תעופה ברמת דוד, שאינו מתאים לכך מסיבות רבות.
בנמל המפרץ הנבנה בימים אלה אין שום צורך לפחות עד 2035, על פי תחזית צמיחת נפח הפעילות הימית בישראל. גם אחר כך, אם יהיה צורך בעוד נמל, סביר שהוא יהיה באשדוד, הקרובה יותר למרכז הארץ.
שדה תעופה חדש בחיפה, לעומת זאת, ייתן 4,000 מקומות עבודה, על פי עבודה שנעשתה בתקופת עמרם מצנע. ראש לשכת המסחר בחיפה, דוד קסטל, טוען שהשפעה של שדה תעופה בינלאומי היא 10,000 משרות. 4,000 בשדה עצמו ועוד 6,000 בפריפריה של השדה, שמשוועת לעבודה. את זה צריך להשוות לעיוות שיוצר נמל המפרץ החדש, שאמור לשבש את העבודה בנמל הקיים ולייצר רק 400 מקומות עבודה.
בימים אלה מקדם השר כץ הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, במקום בסיס חיל האוויר, למרות התנגדות נחרצת של תושבי האיזור. לטענת רטנר מדובר באיוולת. יצטרכו להאריך שם את המסלול הקיים בלפחות 700 מטר, לכיוון רמת ישי, כפר יהושע וטבעון. מהנדס ברשות שדות התעופה הסביר שאם הם מקבלים את השדה, צריך לחרוש אותו ולבנות הכל מחדש, מה שאומר שחיל האוויר הולך להתפנות. הפינוי לא יעלה פחות מ-10 מיליארד שקל, והתקציב יגיע מחוץ לתקציב הביטחון. הבינוי של שדה חדש יעלה לפחות עוד 4-5 מיליארד שקל.

יש בתוכנית של רטנר אלמנטים יפים, מקוריים, וחשובים. להלן אחדים מהם: 
הנמל הימי שנבנה בימים אלה, שמכונה נמל המפרץ, יוסב למסלול המראה לשדה התעופה הבינלאומי, עם מסלול באורך של יותר מ-3 קילומטרים. 
חוות מיכלי תש"ן, שצמודה כמעט לשטח זה מצפון, לא תפונה לטובת הקמת עורף נמל, שמחירו כ-5 מיליארד שקל, אלא להקמת שכונת מגורים של 8,000 יחידות דיור, שתגדיל את קריית חיים ותפתח לציבור קטע חוף סגור של ק"מ, באיזור בו רוחצים היום כחצי מיליון מתושבי הצפון. 
בסיס חיל הים, ובסיס של הצי השישי, יקבלו מענה גם הם על שטח נמל המפרץ.
החלופה החיפאית, לו היו מחליטים עליה בזמן, לא היתה עולה פרוטה. במצב הנוכחי, בהשקעה של כמיליארד וחצי שקל ושנתיים עבודה, אפשר להקים שדה בינלאומי פעיל, שנמצא בלב הארץ, קרוב למרכזי אוכלוסיה, ויחסוך הון עתק.
התוכנית לוקחת כבסיס את המצב הקיים, שהוא השטח המיובש של נמל המפרץ, ומייעדת אותו, במקום למגרש מכולות, להקמת מסלול תעופה ארוך ובסיסי צי. 
התוכנית הופכת את נמל הכרמל לגדול הרבה יותר באמצעות תוספת רציפים בלבד, ומבטלת בכך כל צורך בתוספת רציפים במקומות אחרים.
התוכנית עונה על צרכים בטחוניים מיידיים. 
התוכנית מעלה ביקורת על ההשקעה הכספית העצומה בנמל המפרץ המיותר, ועל ההשקעה העצומה שצפויה ברמת-דויד, שאינו מתאים.
טענת הנגד המרכזית לתוכנית היא כי אין הגיון להציג אותה אחרי שהשטח כבר יובש למטרה אחרת. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית. יש מצב נתון עם נמל המפרץ, שהוא למעשה נמל סיני, שהם רוצים בו מסוף פטרוכימי של נמל דלקים. כמובן שנמל תעופה בצמוד להם לא יכול להתקיים לצד מסוף כזה. 
התוכנית של רטנר מתיחסת גם לשאלת החוזים שיש להקמת והפעלת הנמל עם הסינים, וקובעת שאפשר לשנות אותם בקלות באמצעות משא ומתן מתאים. היא לוקחת בחשבון את כלל שימושי הקרקע הקיימים באזור, ומשדרגת אותם באופן הטוב ביותר.

תוכניתו של דר' רטנר היא אחת, ויש תוכניות שמתארות אפשרויות אחרות, כך שבבוא העת תהיה למקבלי ההחלטות בפועל גמישות בבחירת האופציה המתאימה ביותר לנמל ימי בסינרגיה עם נמל אוירי.
תוכנית רביעית, של אבינועם עמיזן, קוראת להארכה של מסלול שדה התעופה, בשילוב עם שובר גלים ורציפי אוניות, עד לאורך של כ-2.5 קילומטרים בתוך הים, לאורך של יותר מ-4 קילומטרים בסך הכל, ויצירת מניפת 3 שוברי גלים קצרים יותר בעברו השני, המערבי, של המפרץ. האמצעי בשוברי גלים אלה ישמש כנמל צבאי, ישראלי ואמריקני, והוא יתאים גם לנושאות מטוסים.




התוכנית של עינת קליש-רותם לשדה תעופה חיפה:
מסלול באורך כ-2 קילומטרים, טרמינל בחוצות המפרץ, ביטול התוכנית לחיבורי נמל המפרץ



הפרויקט הלאומי משנת 2002 לנמל תעופה בינלאומי בחיפה:
מסלול באורך כ-2.5 קילומטרים שמשתלב כצלע של נמל המפרץ




שדה התעופה המתוכנן בחיפה על פי שרטוטו של דר' מיכה רטנר:
מסלול מטוסים באורך של כ-3 ק''מ על גבי נמל המפרץ.
בתוספת רציפים לספינות הצי השישי וחיל הים.
נמל המכולות הקיים מורחב עד נמל הקישון.





התוכנית של אבינועם עמיזן לנמל תעופה חיפה:
2 מסלולי מטוסים ארוכים, באורך עד כ-4 ק''מ, לצד נמל המפרץ.
מניפת שוברי גלים קצרים יותר בצידו המערבי של מפרץ חיפה. 




יום שני, 10 בדצמבר 2018

התוכנית של דר' מיכה רטנר לשדה תעופה בחיפה


דר' מיכה רטנר, אדריכל ומתכנן ערים ונמלים, יליד 1938, החל את הקריירה בתכנון נמלים כששירת בחיל הים. היה שותף לתכנון תמ"א לנמל חיפה ב-1985. הוא הכין את תוכנית אב תיירות חיפה ב-1991, שמתוקפה הוכנו בהמשך תוכנית חזית הים לחיבור העיר התחתית לרצועת החוף, והתוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי בחיפה. בנוסף, ביצע את התכנון הראשוני של המרינות בהרצליה וחיפה, שאושר בוועדות התכנון.

לדברי רטנר, ישראל כץ מבזבז לשווא 20 מיליארד שקל על נמלים ימיים. תוספת של שני נמלים פרטיים היא מהלך פוליטי. במקביל, צריך לעצור את היוזמה להקמת שדה תעופה ברמת דוד, ובמקומו להקים שדה תעופה בינלאומי בחיפה, על שטח הנמל שמוקם.

התוכנית של רטנר כוללת כמה היבטים: הנמל הנבנה בימים אלה, שמכונה נמל המפרץ, יוסב למסלול המראה לשדה התעופה הבינלאומי, עם מסלול באורך של יותר מ-3 קילומטרים. חוות מיכלי תש"ן, שצמודה כמעט לשטח זה מצפון, לא תפונה לטובת הקמת עורף נמל, שמחירו כ-5 מיליארד שקל, אלא להקמת שכונת מגורים של 8,000 יחידות דיור, שתגדיל את קריית חיים ותפתח לציבור קטע חוף סגור של ק"מ, באיזור בו רוחצים היום כחצי מיליון מתושבי הצפון. בסיס חיל הים, ובסיס של הצי השישי, יקבלו מענה גם הם על שטח נמל המפרץ.

בנמל המפרץ הנבנה בימים אלה אין שום צורך לפחות עד 2035, על פי תחזית צמיחת נפח הפעילות הימית בישראל. גם אחר כך, אם יהיה צורך בעוד נמל, סביר שהוא יהיה באשדוד, הקרובה יותר למרכז הארץ.

שדה תעופה חדש בחיפה, לעומת זאת, ייתן 4,000 מקומות עבודה, על פי עבודה שנעשתה בתקופת עמרם מצנע. ראש לשכת המסחר בחיפה, דוד קסטל, טוען שהשפעה של שדה תעופה בינלאומי היא 10,000 משרות. 4,000 בשדה עצמו ועוד 6,000 בפריפריה של השדה, שמשוועת לעבודה. את זה צריך להשוות לעיוות שיוצר נמל המפרץ החדש, שאמור לשבש את העבודה בנמל הקיים ולייצר רק 400 מקומות עבודה.

וועדת היגוי רחבה מאוד, בהשתתפות כל הגורמים גיבשה תוכנית לשדה תעופה בינלאומי בחיפה, שאושרה בממשלה והפכה ב-2003 לתוכנית תשתית לאומית. מצנע קידם את התוכנית, והקים מנהלת ששכרה מתכננים מהארץ ומחו"ל. הוא ויתר על ביה"ס הטכני של חיל האוויר, עם מאות משרות שעבר לבאר שבע, כי השדה הבינ"ל היה חשוב לו יותר.

בימים אלה מקדם השר כץ הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, במקום בסיס חיל האוויר, למרות התנגדות נחרצת של תושבי האיזור. לטענת רטנר מדובר באיוולת. יצטרכו להאריך שם את המסלול הקיים בלפחות 700 מטר, לכיוון רמת ישי, כפר יהושע וטבעון. מהנדס ברשות שדות התעופה הסביר שאם הם מקבלים את השדה, צריך לחרוש אותו ולבנות הכל מחדש, מה שאומר שחיל האוויר הולך להתפנות. הפינוי לא יעלה פחות מ-10 מיליארד שקל, והתקציב יגיע מחוץ לתקציב הביטחון. הבינוי של שדה חדש יעלה לפחות עוד 4-5 מיליארד שקל.

החלופה החיפאית, לו היו מחליטים עליה בזמן, לא היתה עולה פרוטה. במצב הנוכחי, בהשקעה של כמיליארד וחצי שקל ושנתיים עבודה, אפשר להקים שדה בינלאומי פעיל, שנמצא בלב הארץ, קרוב למרכזי אוכלוסיה, ויחסוך הון עתק.

שדה התעופה המתוכנן בחיפה על פי שרטוטו של דר' מיכה רטנר:
מסלול מטוסים ארוך בחלק הצפוני של נמל המפרץ.
בחלק הדרומי רציפים לספינות של הצי השישי וחיל הים.
רציף המכולות הקיים בנמל הכרמל יורחב עד נמל הקישון.


יש בתוכנית של רטנר אלמנטים יפים, מקוריים, וחשובים. להלן אחדים מהם: 
התוכנית לוקחת כבסיס את המצב הקיים, שהוא השטח המיובש של נמל המפרץ, ומייעדת אותו, במקום למגרש מכולות, להקמת מסלול תעופה ארוך ובסיסי צי. 
התוכנית הופכת את נמל הכרמל לגדול הרבה יותר באמצעות תוספת רציפים בלבד, ומבטלת בכך כל צורך בתוספת רציפים במקומות אחרים.
התוכנית עונה על צרכים בטחוניים מיידיים. 
התוכנית מעלה ביקורת על ההשקעה הכספית העצומה בנמל המפרץ המיותר, ועל ההשקעה העצומה שצפויה ברמת-דויד, שאינו מתאים.

טענת הנגד המרכזית לתוכנית היא כי אין הגיון להציג אותה אחרי שהשטח כבר יובש למטרה אחרת. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית. יש מצב נתון עם נמל המפרץ, שהוא למעשה נמל סיני, שהם רוצים בו מסוף פטרוכימי של נמל דלקים. כמובן שנמל תעופה בצמוד להם לא יכול להתקיים לצד מסוף כזה. 

התוכנית של רטנר מתיחסת גם לשאלת החוזים שיש להקמת והפעלת הנמל עם הסינים, וקובעת שאפשר לשנות אותם בקלות ובמהירות באמצעות משא ומתן מתאים. היא לוקחת בחשבון את כלל שימושי הקרקע הקיימים באזור, ומשדרגת אותם באופן הטוב ביותר.

יום שבת, 24 בנובמבר 2018

בואינג 737 של חברת ליון אייר התרסק בטיסה מג'קרטה לסומטרה


הבואינג 737 מקס 8, עם 189 נוסעים, התרסק על פני הים 13 דקות לאחר המראתו. מאז ההתרסקות, לפני כ-3 שבועות, הנושא הוא במוקד תשומת הלב התקשורתית.

המטוס היה רק בן חודשיים. אבל התאונה היתה, קרוב לוודאי, לא פעולת טרור.

נראה כי מכשיר חדש, שנועד למנוע הזדקרות, הוא הגורם. מכשיר זה תלוי בחיישנים רבים עבור התיקון האוטומטי שלו. ייתכן שאחד החיישנים לא היה מדויק.
בואינג לא סיפקה הכשרה למכשיר החדש, והסתמכה על תהליך ויראלי.

המגזין שבוע הכסף מתאר את הסיבה לתאונה:
לאחר ההמראה, הקפטן וטייס המשנה החלו לקבל שיעורי מהירות שונים. לאחר מכן, הבואינג החל לרדת, לעלות, ולאחר מכן קיבל למערכת נתונים שגויים של חיישן זווית האף. הטייס, עד הרגע האחרון, ניסה לפצות על ההטיה. למרות זאת, המטוס הפך קשה יותר ויותר לניהוג. בסופו של דבר, הבואינג צלל והתנגש על פני הים במהירות של כמעט 650 מייל לשעה.

המטוסים מדגם בואינג 737 הם הנפוצים ביותר בעולם. בשדה התעופה חיפה, לאחר שיוארך כראוי, הם יהיו הדגם הנפוץ ביותר.

התאונה ממחישה את מורכבות נושא התעופה. העיר חיפה כולה תצטרך להתגייס למענו. תושביה יצטרכו לשנות לחלוטין את אופן התנהגותם.
חיפה לא תהיה עוד עיר ננטשת, פרוצה לכל התנהגות ביריונית, של בני אדם כחזירי בר.
גם האליטה המקומית לא תוכל לנוח על מצע של שושנים, ולהעלות תוכניות לעתיד העיר, שאינן יותר מאשר חלומות.
במקביל, מקבלי ההחלטות במרכז לא יוכלו להתיחס יותר אל העיר כבשר תותחים, שנועד להזין את המערכת המשומנת בנתב''ג.
ההזדמנות לחיפה היא, מאידך, להפוך לעיר טכנולוגית משודרגת וגלובאלית.

יום שישי, 23 בנובמבר 2018

להריח את הדרך למצב רוח טוב יותר


אתם יכולים לשנות את מצב הרוח שלכם על ידי שינוי של מה שאתם מריחים. לריח יש השפעה חזקה על ההתנהגות. ריחות מסוימים יכולים לשפר את מצבי הרוח שלנו ולרומם את הנפש. יש ריחות שאנו מוצאים דוחים, ומזהירים אותנו מפני סכנה. אם הריחות הם משפיעים כה חזקים על מצבי רוח והתנהגות, האם לא הגיוני ששינוי הריח יכול גם לשנות את ההתנהגות?

חידון מהיר: איזה מבין חמשת החושים שלנו, יותר מכל אחד אחר, משפיע על ההתנהגות שלנו? מפעיל את הזיכרונות שלנו? שולט על התשוקה שלנו? משפר את מצב הרוח שלנו? מזכיר את המיניות שלנו?

אם עניתם, "זה חוש הריח שלנו", אז אתם חכמים יותר מרוב האנשים. אנחנו חיים בתרבות שמציפה אותנו עם גירויים שנשלח דרך ראייה וצליל. אפילו הטעם והמגע מוערכים מאוד, ומשתמשים בהם כדי להרחיב את החוויה של הנאה וחושניות. אבל חוש הריח שלנו נדחק לתחתית הערימה החושית. זה מיקום מצער עבור החוש, כי הוא אחראי עיקרי על איכות החיים שלנו.

שלא כמו החושים האחרים, חוש הריח שלנו תמיד בתפקיד. בכל יום, ללא כל מחשבה, אנו נושמים מעל 23,040 פעמים, מעל ל-238 מטר מעוקב של אוויר. כל נשימה מציפה את קולטני הריח שלנו עם מידע על הסביבה בה אנו חיים. ריחות של הנאה, מודעות, סכנה, משיכה מינית. אנו מסוגלים לזהות כ-10,000 ריחות שונים, ולכל ריח יש את הכוח להשפיע על מצבי הרוח וההתנהגות שלנו. עם זאת, לרוב האנשים יהיה קשה לזהות יותר מאשר כמה עשרות ריחות. כזאת היא התעלומה של החוש המסתורי הזה.

לריח יש השפעה חזקה מאד על ההתנהגות. ריחות מסוימים יכולים להאיר את מצבי הרוח שלנו ולרומם אותם, כמו ריח של קפה טוב, ולחמניות קינמון חמות ישר מהתנור. ריח בושם אקזוטי, או ריח העור של אהובכם, יכולים להוביל לאינטימיות ולרומנטיקה, בעוד שניחוחות אחרים מביאים תחושה של רוגע והרגשה ביתית.

כמה ריחות אנו מוצאים דוחים ומזהירים אותנו מפני סכנה. רק תחשבו על התגובה שלכם לסירחון של עכבר מת בצד הדרך, או ריח הטוסט שנשרף. ריחות חזקים כאלה בדרך כלל מעוררים תגובה מיידית, ומזעיקים אותנו לנקוט פעולה מתקנת.

לניחוחות המועברים ישירות לקולטני הריח במוח יש השפעה רבה על ההתנהגות שלנו. מאז הלידה, קולטני הריח שלנו היו עסוקים בקיטלוג כל ריח שעבר דרך נחירינו. לתינוקות שזה עתה נולדו, והתכרבלו בחזה האימהות, ריח עורן נתן תחושה עמוקה של נוחות ובטיחות. לריח הראשון, שנמצא עמוק בתוך הזיכרון שלנו, עדיין יש את הכוח להפעיל רגשות עזים.

הסביבה של ילדותנו, עם ריחותיה המגוונים, ניחוחותיה וריחותיה, בנתה את הבסיס של זיכרונות הריח, הקובעים כיצד אנו מגיבים לרמזים של אותם ריחות כיום. ריח של מרתף מעופש, ארוחת חג, או חדר כושר, הם  טריגרים חזקים דים כדי להסיע אותנו בחזרה לתוך עולם של זיכרונות.

המוח מעבד את המידע המועבר באמצעות החושים האחרים שלנו על ידי זיהוי קוגניטיבי ראשון, אשר בתורו מעורר תגובה רגשית. אבל חוש הריח שלנו הוא ייחודי. היא עושה את ההפך. קולטני הריח שלנו מחוברים ישירות למערכת הלימבית, השולטת בהתנהגות רגשית ובזיכרון. ריחות נכנסים מפעילים תחילה תגובה רגשית, ולאחר מכן הכרה קוגניטיבית. לכן, למשל, תוכלו להגיב על ההשפעות המרגיעות של לבנדר הרבה לפני שתוכל לזהות את הארומה הספציפית.

ארומות שימשו זמן רב כדי להשפיע על ההתנהגות. האגדה מספרת שקליאופטרה בישמה את מפרשי הספינה שלה שנשלחה לפגוש את אנתוני, כדי שהרוח תישא את הרמז לתשוקתה. במשך מאות שנים, הרופאים היו מאבחנים מחלות שונות על ידי ריח בלבד, וכולנו יודעים כי חווית הקנייה שלנו מושפעת מריחות שמשוגרים דרך מערכות מיזוג אוויר. הריחות נמצאים בכל מקום - במוצרי היומיום שלנו, בבתים שלנו, במכוניות שלנו, ובסביבות העבודה שלנו.

אם הריחות הם משפיעים כה חזקים על מצבי רוח והתנהגות, האם לא הגיוני ששינוי הריח יכול גם לשנות את ההתנהגות? המחקר מצביע על הסתברות זו. לכן, בעוד חוש הריח הוא הפחות ידוע בחושינו, הוא התפתח לאחרונה כגבול רפואי חדש. ככל שהמחקר יזהה יותר איך הוא מזוהה ומועבר, נוכל להשתמש במגוון של ריחות כדי להשיג את היתרונות המרביים שאנו רוצים. זוהי הגישה הריחנית ליצירת בריאות ורווחה.


על המחבר
לוק וורסטרמנס הוא המייסד של 'מעבדת הריח', מובילה עולמית בפיתוח מוצרים חדשניים, אשר משתמשים בחוש הריח שלנו על מנת להשפיע על ההתנהגות, לשחרר זיכרונות, לנהל את החשקים, לשפר את מצבי הרוח, ולשפר את הבריאות המינית. 
מקור: אתר  Articles Factory











יום חמישי, 22 בנובמבר 2018

שילוב הליכוד בקואליציה העירונית


עינת קליש רותם סבורה שנושא שדה שדה התעופה חיפה, שהוא בעל חשיבות מרכזית עבורה, יקודם באמצעות מהלכים ממלכתיים מסודרים. אך נושא השדה הוא מורכב מאד, ורוב הסיכויים שהוא יפול, מסיבה זאת, בין הכסאות, למרות כל הכוונות הטובות.

גם אם למשרד התחבורה יש את הכוונות הטובות ביותר להאריך את השדה, אנשיו אינם מסוגלים להתמקד בכך. החשיבות הכלכלית-חברתית של הנושא, יחד עם התשתיות הרבות באזור, מקשות על ההסכמה בעניין. כל אחד רוצה לשמר ולהרחיב את שדה התעופה, אבל השאלה היא באיזו מידה ובאיזו הוצאה.

עינת קליש רותם מתבססת על עציוני בקואליציה שלה. עציוני הוא איש של גד זאבי, איש עסקים ממולח שמעונין בזכויות נדל''ן במתחם מגידו ובמקומות אחרים. לכן שיתוף הפעולה שלו בנושא שדה התעופה יהיה מותנה בכך.

בסניף הליכוד בחיפה, התמיכה בקידום השדה היא מקיר לקיר. גם ישראל כ''ץ, שר התחבורה, הוא תומך בהרחבת השדה בחיפה. הצעת סגנות ראש עיר בשכר לליכוד, יחד עם תיק שדה התעופה, תביא לתמורה כיד המלך מצד ממשלת הליכוד.

יש חלון הזדמנויות של שבועות ספורים על מנת להביא את תשומת לב כ''ץ לנושא. תוך זמן קצר תונח על שולחנו הצעה להרחבת כביש 90 אשר תתפוש את מלוא תשומת הלב הציבורית, יחד עם נושאים נוספים כמו עזה.

לאחר השגת האישור הממשלתי, אפשר יהיה להציע את הקמת השדה במכרז, באמצעות חברה פרטית שתקבל זכויות להפעלתו. יש להציע את המכרז, בעדיפות ראשונה, לארצות הברית, שתקים בסיס צבאי משולב, ימי ואוירי.


שדה תעופה חיפה על פי תוכנית הדגל משנות ה-1990

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

עזה וחיפה

מטחי הרקטות מעזה, והתפטרות שר הבטחון ליברמן, יחד עם המענק של 22 מיליארד שקל לגמלאי המשטרה, כרוכים כולם בשאלה 'איפה בחיפה?'
לפני שנים רבות איירתי את רצועת עזה כאקדח שלוף לכיוון מדינת ישראל. רצה המקרה, והאקדח באיור דומה בצורתו לאקדח ששלף השבוע יחיא סינוואר, מנהיג החמאס ומשוחרר עיסקת שליט, ונפנף בו באיומים לעבר תל אביב.
תגובת הנגד של הממשלה לא אחרה לבוא, בצורת המענק לשוטרים, אשר מוטט את יסודות התקציב, על פי פרשנים כלכליים.
יתכן ותוספת השכר לשוטרים תביא לעמידה נחרצת יותר שלהם מול הפגנות המגזר הערבי, בפרט לנוכח העימות הצפוי לקראת הפינוי המובטח של חאן אל אחמר.

לשר האוצר כחלון, החיפאי, יש אינטרסים בחיפה, של מגורים בעיר, אישה שעובדת במשרה עירונית יוקרתית, וקשרים שרקם עם יונה יהב.
כל אלה התבטאו במענקים תקציביים נדיבים לחיפה, אשר זכתה לתנופת פיתוח גדולה יחסית בשנים האחרונות.
התקציב הנדיב יתפוגג עם כניסת עינת קליש רותם לתפקיד ראש העיר. עינת נתמכת על ידי המחנה הציוני, אשר מזוהה עם גוש השמאל.
לכחלון, ולממשלת ישראל, לא יהיה יותר אינטרס להשקיע בחיפה, אלא להיפך: על מנת לכסות על החור בתקציב הם יעדיפו להמשיך ולפתח את בתי הזיקוק ונמל המפרץ, שהם השקעה קימת ומניבת הכנסות למדינה.
במקום ראשון ברשימת היוזמות המחוקות ימצא, ככל הנראה, שדה התעופה חיפה. המשאבים שנועדו, לכאורה, להרחבתו, יושקעו, קרוב לוודאי בהרחבת כביש 90, כדי לאפשר תחבורה שוטפת מנמל התעופה אילן ואסף רמון למרכז הארץ, במקרה של ירי טילים צפוי על נתב''ג.

אפשר לקשור את התפטרות ליברמן לתקרית הפלת המטוס הרוסי ליד לטקיה. בעיני הרוסים ההתפטרות היא, יתכן, המחווה המינימלית של ממשלת ישראל, על מנת לצאת בכבוד מהפרשה. באותה אספקלריה, של 'מה שרואים משם לא רואים מכאן', אפשר גם להבין את בחירתה של עינת כדגל אדום שמונף מול ממשלת ישראל, כשינוי אשר הביא, בספין פוליטי מרהיב, למצב שבו הכוח הברוטאלי הוא שיכריע מי יהיה המנצח בפוליטיקה המקומית.



יום שני, 5 בנובמבר 2018

כביש 90 ושדה התעופה חיפה

שרשרת התאונות המחרידה בכביש 90, אשר גבתה קרוב לעשרים קורבנות בתוך פרק זמן קצר מאד, נדחקת לשולי החדשות, ונשכחת כעבור זמן קצר להחריד. זאת, ככל הנראה, תוצאה של פעולת מכונת תעמולה משומנת היטב.

בכל מדינה מתוקנת היה שר התחבורה מתפטר לאלתר, יחד עם כל הממשלה, ואילו פה החגיגה נמשכת. אמצעי התקשורת מבליעים את העובדה החשובה ביותר, שנמל התעופה על שם אילן ואסף רמון, אשר נחנך לאחרונה, ממוקם בצד הקטע המסוכן ביותר בכביש זה, על כביש הערבה מצפון לאילת.

לא נעשה שום שיפור בתשתית כביש 90 בעת הקמת השדה, וכל כלי הרכב הרבים אשר יתווספו לתנועה המסוכנת שעליו לאחר הפעלתו, עם עשרות טיסות יומיות, ימשיכו לנסוע בו כך. מפלס החרדה הציבורית עולה עד אימה למחשבה על כך בלבד.

מה יהיה כאשר השדה יתחיל לפעול, ומספר הקורבנות יגדל פי כמה?!
האם גם אז ימשיכו אמצעי התקשורת שלא לאחוז בשור בקרניו?

המחדל נובע מקוצר ראות משווע של שר התחבורה וממשלת ישראל, אשר היו חייבים לדאוג להרחבת הכביש עוד בטרם התחילו בהקמת שדה התעופה. מוטב היה גם אם הם היו בונים מסילת רכבת לאילת.

המחדל הוא תוצאה של מדיניות שיטתית של עצימת עין למחדלי התכנון האזורי במדינת ישראל, והקמת תשתיות יקרות בכל מקום שאפשר, גם אם אין צורך בכך. הכל כדי ליצור מראית של בנית הארץ, תוך ניסיון להימנע מחיכוך עם בעלי הענין, שסמוכים לסיר הבשר, במקומות שבהם יש באמת צורך חיוני בשדרוג תשתיות.

שדה התעופה חיפה הוא הדוגמא המובהקת. במקום להקים את השדה באילת, היו חיבים להאריך את השדה הקים בחיפה, שיש לו תשתיות תחבורתיות מצוינות, של רשת רכבות וכבישים.











יום שבת, 3 בנובמבר 2018

עינת קליש רותם ושדה התעופה חיפה

במקביל לאיחולים לרגל הזכיה בראשות העיר, אני מאחל לעינת קליש רותם להתמקד בשדה התעופה חיפה כנושא הדגל שלה. ראשי עיר נבונים בוחרים בנושא מרכזי אחד, שאליו הם משלבים בצורת פירמידה נושאי משנה.  

גסטון בשלרד כתב בסיפרו ''שירת החלל'', כי המטאפיסיקה מושרשת בגיאומטריה. בין אם נרצה בכך או לא, קיימת תכונת מרחביות בסיסית במחשבה. האדם קיים במרחב הרבה יותר מאשר הוא קיים בזמן. אנו מגדירים עצמנו בביטויי המרחב שלנו, הרבה יותר מאשר בכל אופן אחר. צירוף המושגים 'חוץ' ו'פנים' יצר דיאלקטיקה של חלוקה. זאת גיאומטריה ברורה, המעוורת אותנו מרגע שאנו מביאים אותה לפעולה במציאות. היא דומה מאד לדיאלקטיקה של 'כן' ו'לא', המחליטים על הכול. אם האדם אינו נזהר, היא הופכת להיות הבסיס לדימויים השולטים בכול המחשבות החיוביות והשליליות. בסתירה לכך, מושגים אלה, בשל סמיכותם, הם גם ביחסים אינטימיים. הם תמיד מוכנים לשנות כיוון ולהמיר את עוינותם. כתוצאה מכך, בדימויי המרחב אנו באזור בו ההגזמה והצימצום הם קלים ושכיחים. אנו חיים דרך צמצום והגזמה אלה. אנו שואפים להגדיר את הקיום, ובעשותנו זאת, מעלים רמה את כל הסיטואציות, כדי ליצור סיטואצית-על. הדיאלקטיקה של 'כאן' ו'שם' הועלתה בדרך זאת לדרגה אבסולוטית, על פיה שני תארי הפועל חסרי המזל האלה מעוטרים בעוצמות בלתי נשלטות של הוויה נחושה.

בספרו ''אויר וחלומות'' כתב בשלרד כי פני הנוף הם תהליך של שינויים שנונים, שבהם הדמיוני נוכח במציאותי. הם מוליך ומגבר של תעצומות הנפש. המסע האמיתי על פני האדמה הוא מסע לארץ הדמיוני. בפסיכולוגיה אמיתית, הדמיון הוא בעיקר סוג ניידות רוחנית, מהמין הטוב, החי והמלהיב ביותר. אין נכון יותר מאשר להעניק לארץ, אשר מגייסת את כל כוחותינו על מנת שנעמול בה, דמיון אשר יעלה אותה ממדרגת הגשמיות, ויעניק לה חיים משלה. אנו חווים את פני הארץ דרך יכולתם לחדש את לבנו ונפשנו. חיים דמיוניים בעלי חוקים ממשיים שולטים בדימויים שלה, והם יוצרים הזמנה למסע, שאנו נרגיש אותה בתוכנו כתחושות שחרור והקלה. הדמיון אינו מצב: הוא התגלמות הניסיון האנושי.










שיווק הרחוב המוצלח ביותר בעולם - מקלחות חוף בברזיל בצורת מתקן לשתיה קלה


יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

איאן אנדרסון ושדה התעופה חיפה

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בתאריך 25 לאוקטובר 2018 קונצרט של המוזיקאי האנגלי איאן אנדרסון ולהקתו ג'טרו טול. זאת במלאת יובל שנים ליסוד הלהקה, שהוקמה בשנת 1968. רוב הנוכחים בקהל היו אנשים שמתקרבים לגיל השלישי, שמשא השנים ניכר עליהם. זה הדור של המהפכה התרבותית של שנות השישים, אשר הסתיימה עם מלחמת יום הכיפורים, והמשבר הכלכלי והחברתי שבא לאחריה.
איאן אנדרסון מוכר בזכות דמותו הבימתית, של חבר בלהקת רוק קלאסי, כחלילן וזמר עם קול מיוחד והופעה פרובוקטיבית, שהפכה ללוגו שלו. אנדרסון נהג להופיע עם מעיל ארוך, ישן וכבד, ושיער ארוך ופרוע, כשהוא עומד על רגל אחת בלבד, והרגל השניה כפופה באויר  וכף רגלה מונחת על הברך של הרגל הניצבת. כל זאת בעוד הוא מחזיק ומנגן בחליל צד מוטה הצידה.
מוזיקאי יוצא דופן בכישוריו, אנדרסון בא מרקע של נעורים באדינבורו בירת סקוטלנד, עיר נמל ובירת תרבות עולמית, שלעיר חיפה קל להזדהות עימה. כל כולו ספוג בתרבות של עיר הנמל הקלאסית, שעברה את אותן תהפוכות כמו חיפה בשנות ה-1960. אדינבורו, וערי נמל רבות אחרות ברחבי תבל, התחילו לסבול ממשבר כלכלי וחברתי מתמשך עם כניסת עידן המכולות, שחיסל את התשתית המסורתית. העיר האווירית הפכה להיות מוקד חדש לתעסוקה, באמצעות שדה תעופה וקרית שדה תעופה, אשר מרכזים סביבן כיום את ההון האנושי.
איאן אנדרסון לא עסק בכך ישירות, אך הוא הפך בהדרגה את נושא איכות הסביבה למרכזי ביצירתו. היצירה הארוכה ביותר  בקונצרט היובל הוקדשה לעיור היתר. הסרט ברקע הבמה הראה שדות, אשר במקום להיות מלאים פרחים הם מלאים בכבישים.
כך גם אפשר להבין את היצירה הידועה ביותר בקונצרט, השיר ''אקוואלונג'', שנחשבת לאחת היצירות החשובות בתולדות הרוק.
''אקוואלונג'' הוא שם השיר הראשון באלבום שנושא את אותו השם, אשר יצא בשנת 1971, ונחשב כטוב ביותר באלבומי ג'טרו טול.
האלבום הוכתר כאלבום קונספט על ידי המבקרים, ובניגוד לדעת אנדרסון עצמו. הסוגיה חשובה, שכן יש לאלבום שני צדדים שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר.  החיבור ביניהם הוא חומר נפץ רוחני. ''אקוואלונג'' עוסק בנושא של משבר אישי. הצד השני מתחיל בשיר ''אלוהיי'', שעוסק במשבר שקיים בין  דת לאמונה. אם מחברים בין שני הצדדים, מתקבלת ביקורת נוקבת וכוללת על המימסד. מבחינה זאת, האלבום מנבא את תקופת הניאו-קפיטליזם של ימינו, שבה הפערים הכלכליים מגובים במידה רבה על ידי מימסד דתי צר אופק.
אם מקבלים את עמדתו של אנדרסון, הצד הראשון עוסק במימד האנושי של החיים בעיר הגדולה, והצד השני אינו אלא הרהורים פילוסופיים.
השיר ''אקוואלונג'' נכתב על ידי אנדרסון ואישתו,  לאחר שטיילו לאורך נהר התמזה בלונדון, וצפו בהומלסים הרבים. הוא מצטיין בריבוי תיאורים ודימויים, משמעויות ודקויות, שלא כולם נקלטים בשמיעה ראשונה. זאת גם לאור האירוניה האנגלית.
המילה ''אקוואלונג'' היא המונח המקובל לבלון האויר הדחוס שבו משתמשים צוללנים. השימוש בשם זה, שמתקשר עם עולם החיים הטובים, לעומת תוכן השיר, שהוא תיאור של הומלס זקן בלב העיר בחורף, הוא חריף ומעורר מיד למחשבה.
את התוכן מספר גבר צעיר, שנתקל במכר זקן אשר שרוי במצב קשה. הוא על ספסל בפארק, בבוקר חורף קר,  ליחה קפואה על זקנו, הוא מסתכל בילדים משחקים, ומחרחר את נשימותיו. הצעיר מנסה להעיר אותו מהקיפאון באמצעות זכרונות עבר משותפים ויפים.
אפשר להבין את השיר כעוסק בפער בין נעורים וזקנה, או ברצון לעזור לזולת, או בחירות הפרט. אך אפשר גם להבין אותו כעוסק במחאה חברתית, כלכלית וסביבתית כוללת, שעל פיה הזקן הוא משל לעיר כולה. העיר בעצם גוססת ונושמת את נשימותיה האחרונות. נותרו לה נשימות ספורות בלבד כדי לשנות ולהשתנות.





איאן אנדרסון בצעירותו על הבמה





יום ראשון, 14 באוקטובר 2018

פסטיבל קירות בעיר התחתית והלוגו של מטרופולין חיפה-עכו



בסוף השבוע של 11-13 לאוקטובר 2018 התקיים בעיר התחתית פסטיבל ''קירות'', שמוקדש ליצירות אמנות על קירות, אשר יצרו אמנים מקומיים ומחו''ל.

להלן לוגו מקורי של מטרופולין חיפה-עכו, כציור קיר על גבי תצלום גוגל סטריט ווייו של אחורי היכל העיריה ברחוב ברוולד. 

הלוגו משלב את הר הכרמל כדג זהב, ואת שיפולי הרי הגליל המערבי ועמק זבולון כציפור. ציפור ודג הם דימויים שמשלימים זה את זה, כשני ניגודים שיוצרים דיאלוג בעת המפגש ביניהם.






לוגו מטרופולין חיפה-עכו 
הר הכרמל כדג והגליל המערבי כציפור




יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

דו''ח מקנזי, שבילי אופניים , טילי אס-300, ושדה התעופה חיפה

שלושת הנושאים אשר בכותרת פוסט זה הן הכותרת הראשיות בתקשורת הארצית בשבועות האחרונים. 
למרות שהנושאים הללו אינם קשורים, לכאורה, זה אל זה, הרי שחיבור שלהם אל שדה התעופה הבינלאומי בחיפה, חיבור אשר יתואר להלן, מבהיר עד כמה סוגית נמל התעופה היא מרכזית. כה מרכזית היא, עד שמקבלי ההחלטות מדשדשים.

דו''ח מקנזי, אשר פורסם אמש, קובע נחרצות כי בז''ן היא מפעל בלתי מתאים למפרץ חיפה, וכי יש לפרקו לאלתר על מנת להחיות את האזור. בפורום זה הועלתה קביעה זאת לראשונה, לפני שנים ופעמים אחדות. הטענה כי המפעלים מזהמים והם מקור תחלואה היא חשובה מאד. אך חשובה לא פחות היא האבחנה כי מדובר בשטחי תעשיה זוללי קרקע, אשר נמצאים על קרקע מובחרת שהיא מהיקרות במדינת ישראל. הקרקע מתאימה מאד למגורים ותעשיה מתקדמת, כיוון שהיא בלב מטרופולין חיפה-עכו. הסיסמא שנטבעה כאן, והונפה גם בהפגנות, היתה בז''ן=נדל''ן.  כמובן  שבז''ן חוסמים גם את אפשרות פיתוח נמל התעופה שצמוד להם. נמל תעופה בינלאומי הוא בימינו המפתח לפיתוח עירוני ואזורי.

הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות מעלות את השאלה מה הם נושאי הדגל של המתמודדים. מתמודדים נבונים בוחרים בנושא מרכזי אחד, שאליו הם משלבים בצורת פירמידה נושאי משנה. יונה יהב, לדוגמא, בחר בנושא המטרונית, ובדרך זאת גם הצליח לאסוף תחתיו בעלי מקצוע. לאחר שנבחר מינף את הנושא לצרכיו, אך הציבור כבר לא שם לב לכך. אחד הנושאים המוניציפליים המרכזיים הוא חינוך ותשתיות, אשר ראשי ערים יוקרתיות לא מעטים בחרו להתמקד בו.  הכוונה ב'חינוך ותשתיות' היא להפוך את מערכת החינוך לנושא מרכזי, ולארוג סביבו את פיתוח התשתיות, כמו גנים ציבוריים, כבישים ומדרכות, וכמובן הנושא הבוער של שבילי אופנים. אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת הרכב החשמלי האישי, וכל נער חיב להצטייד בסאגוויי, או קורקינט חשמלי, או אופניים חשמליות, וכדומה. בעוד שהדיונים באמצעי התקשורת הן בעיקר אודות הרגולציה, ברור לעין שהבעיה המרכזית היא היעדר תשתיות של שבילי אופניים מתאימים, אשר חיבים להימצא לאורך כל דרך ראשית. במטרופולין חיפה-עכו, הדרך הראשית היא זאת שעוברת לאורך קו החוף. הטיילת במטרופולין נקטעת בין העיר התחתית לקרית חיים, ואין סיכוי שהיא תיבנה בלעדי שדה התעופה, אשר ישמש כאבן שואבת לכל האזור. קרית חיים סובלת מהזנחה בתחום החינוך והתשתיות,  וטיילת שתחבר אותה עם חיפה עשויה להיות פרויקט הדגל בתחום זה.

על יד נמל לטקיה בסוריה נמצא שדה התעופה חמימים, שהותקף על ידי חיל האויר הישראלי, ועקב כך נפל מטוס ביון רוסי מירי נ''מ סורי. הפרשה רחוקה מאד מלהסתיים. הרוסים העניקו לסורים טילי נ''מ מתקדמים מדגם אס-300, האמריקאים מאיימים על הרוסים, והעולם כמרקחה. בפורום זה תואר בעבר השילוב בין נמל ימי לאוירי, כזה אשר הרוסים אוחזים בו בלטקיה, כמנוע צמיחה מרכזי, אשר  בלתי ניתן להתמודד מולו.  מדובר בתשתית מורכבת, אשר חלקיה משלימים וניזונים זה מזה. הסינים הבינו זאת, ובונים איים מלאכותיים של נמלים אויריים וימיים בים סין הדרומי, ואין מי שמסוגל לטעון נגדם מול סמל הקדמה הזה. גם בחיפה היה צריך להקים, עוד לפני שנים רבות, נמל ימי משולב בנמל אוירי. השילוב הזה היה עשוי ליצר את מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל.













יום חמישי, 27 בספטמבר 2018

שדה התעופה חיפה ותפרושת הבניה במגזר הערבי


כותרת המשנה בכתבה של דרור פויר: ''15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרים ערבים, בסיס צבאי - ושדה תעופה בינלאומי שעוד לא נבנה, אבל כבר מתואר בעיני רבים כלא פחות מארמגדון מקומי''

מן הראוי הוא לפתוח את הנושא המוגדר, שדה התעופה משלים נתב''ג בחיפה, לתחום נרחב הרבה יותר, של התפרושת העצומה של הבניה הבלתי חוקית בארץ ישראל.

כיום אין מי שמסוגל למנות את אינספור הבנינים הבלתי חוקיים במדינה, ואין לדעת לפיכך את תמונת המגורים בהם לאשורה. עברנו מזמן את נקודת האל חזור.

ממשלות ישראל לדורותיהן התעלמו מהסוגיה, שהיא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על מדינת ישראל.

בלתי אפשרי, מחמת התפרושת העצומה של הבניה הבלתי חוקית באזורי רמת דויד ונבטים, לבנות שדות תעופה אזרחיים במקומות אלה!

הדרך היחידה לבנות מסלולים חדשים במדינת ישראל הצפופה היא בכיוון הים, באמצעות בניה לאורך החופים, על בסיס תשתיות קימות של נמלים ושדות תעופה.

שדה התעופה חיפה צריך להיות מודל להתחדשות אזורית. 




סרטון ביוטיוב שעוסק בתפרושת הבניה במגזר הערבי בישראל
יש בסרטון קטעים שמתארים את תפרושת הבניה באזורי נבטים, רמת דויד וחיפה.




יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

סין משתלטת על נמלי חיפה

סין משתלטת על חופי ישראל.

אחרי הרכבת הקלה ומנהרות הכרמל, בשנים הקרובות צפויה סין להפעיל את הנמל הימי החדש בחיפה. אולם חרף העובדה כי היא תהיה חשופה ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ההחלטה התקבלה ללא מעורבות המועצה לביטחון לאומי או חיל הים.

פרופסור חורב, ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר "כשסין רוכשת נמלים היא עושה את זה במסווה של שמירת נתיב סחר מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ועד לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון. האם לאופק כלכלי כזה יש השפעה ביטחונית? אנחנו לא שוקלים מספיק. אחד הבכירים האמריקאים העלה בכנס את השאלה אם הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית. לנוכח השליטה הסינית, העניין יורד מסדר היום".

בארצות הברית סבורים שישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יוכל לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מרגע שסין בתמונה.

חברת SIPG הסינית זכתה במכרז להרחבת הנמל בחיפה.
את ההחלטה קיבלו משרד התחבורה ורשות הנמלים, תוך מעורבות אפסית של המועצה לביטחון לאומי ובלי שחיל הים יהיה כלל בתמונה.

הנמל האזרחי בחיפה צמוד לנתיב היציאה של בסיס חיל הים הסמוך, שבו ממוקמת גם שייטת הצוללות הישראלית. נדמה שאיש בדרג המדיני והביטחוני לא עצר כדי לחשוב עד הסוף על המשמעויות האסטרטגיות של המהלכים הללו. סין מקבלת באמצעותם השפעה עצומה על התשתיות החיוניות בישראל, ובעקיפין גם מבט מקרוב על חלק מהיכולות הצבאיות שלה. לאורך השנים, זה יכול להעמיד לרשותה אמצעי לחץ פוטנציאליים על ישראל, אם תסכן את האינטרסים של בייג'ין.










יום שלישי, 18 בספטמבר 2018

הפרטה תתקן את הליקויים בשדות התעופה בישראל

בשנה שעברה ביטלה חברת התעופה ’טוס‘ את קו הטיסות הסדיר שהפעילה בין לרנקה לחיפה.
הסיבה לביטול לא היתה מיעוט נוסעים – כאלה דווקא היו מספיק כדי להפעיל את הקו. הסיבה היתה ליקויים בתפקודה של רשות שדות התעופה. טיסות שהמריאו מלרנקה באיחור אולצו לנחות בנתב“ג, פשוט משום שעובדי נמל התעופה בחיפה מיהרו לסגור את השדה ולשוב לביתם. הנוסעים שאולצו לנחות 200 קילומטר מיעדם כמובן לא היו מרוצים, ולחברה נגרמו נזקים רבים בפיצויים.

סיפורו של קו לרנקה-חיפה שופך אור על הצד האפל של מדיניות השמים הפתוחים המהוללת: עד שלא יתבצע שידוד מערכות ברשות שדות התעופה, השמים לא באמת יהיו פתוחים.

לצד פתיחת השמים לחברות זרות, במדינות רבות במערב החלו לפתוח גם את תחום שדות התעופה לתחרות. הצד הזה של הרפורמה פסח לחלוטין על מדינת ישראל.

התוכן חלקי ומצוטט. לכתבה המלאה בבלוג מידה














יום שבת, 11 באוגוסט 2018

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון

לפני ימים אחדים הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה, בפעם המי יודע כמה, כי הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה חיפה יתחדשו בקרוב, וכי תיושם התוכנית להארכת המסלול בכ-300 מטרים, כדי שיגיע לאורך של כ-1600 מטרים.

הסיבה לכך שמתכננים להאריך, בשלב זה, את המסלול בחיפה בכ-300 מטרים בלבד, היא כנראה זאת: בקצה המסלול עובר כיום כביש יוליוס סימון. הכביש מחבר את נמל הקישון עם חוות מיכלי הדלק וקרית חיים, סמוך לחוף הים. נדרשת החלטה האם לבנות מנהרה מתחת למסלול כדי להאריך אותו, או שאין צורך בכך, ואפשר להמשיך את המסלול עד שפת הים תוך ביטול הכביש. 

שני האיורים להלן מראים, בשני קני מידה, את אזור שדה התעופה וכביש יוליוס סימון:
האיור הראשון הוא של האזור בין חוות המיכלים בקרית חיים למרכזית המפרץ, וצומת קרית אתא לחוף שמן. 
האיור השני הוא של האזור שגובל במסלול שדה התעופה עד קו המים.
  • בשני האיורים מופיעה דרך יוליוס סימון בצבע ארגמן. בעבר היה זה כביש שהוביל מקרית חיים לחיפה, וכיום חלקו הדרומי אינו קים יותר, והוא חלק מפארק הקישון. החלק הצפוני, בין כביש משה דיין לדרך חלוצי התעשיה, משרת בעיקר את טרמינל שדה התעופה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע ירוק, תוואי משוער של טיילת החוף, מהעיר התחתית לקרית חיים. הטיילת אינה קיימת עדין, וחלקים רבים ממנה באיור הם באיזורי תעשיה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע סגול, התוואי המתוכנן של ''חיבורי נמל המפרץ'', תוכנית שמטרתה הקמת מערכת של מסילת רכבת, כביש רחב ידיים, ומנהרת צנרות, אשר יחברו את נמל המפרץ עם המערכת ליד בתי הזיקוק, כדי ליצור עורף לוגיסטי. 

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -1

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -2

בחינה של המכשלות השונות בדרך להארכת המסלול מעלה מוקדים אחדים שבהם נדרש פיתרון:
  • האם להקים את המנהרה בדרך יוליוס סימון, היכן בדיוק, ומה יהיה אורכה? התשובה היא שכדאי להקים את המנהרה, כדי שתשמש כחלק בתוואי טיילת ודרך קו החוף. יש להקים את המנהרה בעיקר על פי שיקול זה, ועל פי רוחב שולי המסלול הרצויים. המנהרה תיצור את רצף הטיילת מחיפה עד הקריות. בלעדיה יידרש מעקף של כ- 5 קילומטרים ממזרח לשדה התעופה, בין פארק הקישון לחוף קרית חיים. 
  • איזה מבנים יש לפנות באזור התעשיה שממזרח למסלול? באזור זה יש גם מגרשי מכולות ישנים. לכן העתקת המבנים אליהם לא צריכה להיות בעיה. אך כדאי להפוך את האזור כולו לקרית שדה התעופה.
  • מה משקל תוכנית ''חיבורי נמל המפרץ''? תוכנית זאת מעוררת מחלוקת רבה, כי היא מנציחה את חיפה-עכו כמטרופולין של תעשיה כבדה ומזהמת. בנוסף, התוואי שלה הוא צמוד למסלול, ועלול להפריע לתנועת מטוסים. לאחר ערעורים שהוגשו לגביה, התקבלה החלטה שיש להתחשב בעת הקמתה בשדה התעופה, והחיבורים ישוקעו. אך קיימת אפשרות נוספת, והיא ביטול מלא של התוכנית, לטובת מנהרה שתוקם בפתח נמל הקישון, ובאמצעותה יתחבר הנמל החדש עם התשתית שקיימת כבר בנמל הותיק. 

מתוך כל אלה אפשר להבין כי הארכת המסלול של שדה התעופה עד לקו המים היא סוגיה תכנונית סבוכה. עם זאת, לאור הצפיפות הרבה שקיימת כיום במדינת ישראל בשטחים בנויים, הגשמת האתגר היא חיונית.
ההחלטה על הקמת המנהרה בדרך יוליוס סימון היא קריטית לעתיד שדה תעופה חיפה, ועתיד מפרץ חיפה כולו. היא תיצור תגובת שרשרת, אשר תהפוך את צפון הארץ לאזור של כלכלה מתקדמת.
לאחר הקמת המנהרה, ופינוי המבנים בצד המסלול, אפשר יהיה להאריך את המסלול בקלות אל מעבר לקו המים. 
אם נראה הדבר קשה לביצוע, כדאי לזכור את המאבק המוצלח למען סגירת מיכל האמוניה, שפעל בקרבת מקום.  

יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

מהפכות טכנולוגיות משבשות והתחדשות עירונית

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE.
מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים.
זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות.
ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.
לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד, הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.
חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.
הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

להלן דוגמאות בולטות נוספות:

- מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם.

- מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990. המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

- מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

- מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז, התחילה לפני שנים ספורות בלבד, בשנת 2015 בערך. היא תסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2025. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות מדינות רבות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן במתאם הכללי.

- למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת הבניה. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם.






יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

סינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי בחיפה

בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כגופים שונים ונפרדים. האיור מראה את הפוטנציאל הכללי לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי, אשר עשוי להביא לחיסכון כלכלי רב מאד, לשמש כזרז לצמיחה משותפת, ולהיות מנוף להתחדשות איזורית ועירונית.

המודל באיור להלן מתאים לישום במאות נמלים ימיים ברחבי תבל, אשר גם בהם, כמו בחיפה, מהפכת המכולות גרמה להתרחקות הפעילות הכלכלית. 

המודל מתאים למעשה לכל נמל ימי, גדול וקטן, גם בישראל במקום אי מלאכותי.
בחיפה, הרצליה, תל אביב רידינג, ואשדוד, יש היתכנות לעיבוי שובר הגלים והארכתו בקילומטר או שניים, יחד עם יבוש שטחים נוסף, לצורך יצירת שדה תעופה גדול בהשקעה קטנה יחסית על קו החוף.

תרשים הסינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי

הפוטנציאל לשילוב הוא בין:
  • תשתיות: שטחים מיובשים, שוברי גלים, רציפים, קווי תחבורה, קווי תיקשורת, חוות דלק, טרמינלים לנוסעים ועוד.
  • שירותים רישמיים: ביטחון, מכס, משטרה, חקלאות, בריאות, מזג אויר, ויתר נציגויות משרדי הממשלה לנמלי האויר והים.
  • עסקים פרטיים: תעשיות מתקדמות, קרית נמל אוירי וימי, מימון וביטוח, ועוד.
  • תיירות: שיט בספינות קרוז משולב בטיסות ישירות אליהן ומהן, ועוד.
  • פיתוח סביבתי: עיצוב, ניטור, פארקים, חופים, מרכזי מסחר, ועוד.
  • צבא: ממשקי פעילות זרועות אויר וים, בסיס ימי-אוירי של מעצמה ידידותית, ועוד.
  • מחקר: פקולטות, מעבדות, מכונים, מרכזי נתונים, ועוד.

הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא עימו את ההון האנושי. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו.

אין צורך להאריך בהרבה את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. אורך של כ- 2.5 קילומטרים הוא די והותר עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737, אשר מטוסים מסוגו מרכיבים כיום כ-80 אחוזים מהתעבורה בנתב''ג.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1900 מטרים.
אורכו כיום הוא 1300 מטרים