תפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי

המרחב הקריטי, על פי פול ויריליו, הוא הביזור הגיאוגרפי האורבני הגלובלי, שהוא תופעה מרכזית בימינו. הביזור הביא ליצירת ערי ענק והתפרסות פרברית אינסופית, חוקית ובלתי חוקית כאחד, המשתרעת על פני מדינות שלמות. מדינת ישראל בפרט, הפכה זה מכבר, בשל גודלה הקטן, צפיפות האוכלוסייה, וחוסר המשילות בנושא התכנון האזורי, לעיר פרברית אחת. מצב זה מביא לשינוי הגדרת הריבונות. הוא מציין את סיומה של ייחודיות המקום, שמאפיינת את הבמה הפוליטית הוותיקה והעיר ההיסטורית, והחלפתה בעיקרון המיידיות, אחדות הזמן, שהיא פוליטיקה של האינטנסיביות והאינטראקטיביות, של מערך טכני. ארכיטקטורה של מערכות החליפה באופן סופי את מערכת הארכיטקטורה והאורבניזם ההיסטורית.

סיבה נוספת להתפוררות המרחב המסורתי היא כלי הנשק המודרניים, שהפעלתם מאופיינת בקבלת החלטות אוטומטית מרחוק במהירות הבזק. נוצרה מסה קריטית כבדה, המבשרת אסון של התפורות העיר ההיסטורית, של האורבניזציה המסורתית, כמו גם של המדינה, כתוצאה משקיעתם של ההרכבים הפוליטיים המסורתיים.

כיוון שהפריסה המרחבית המגובשת אבדה לטובתה של תצורה מורפולגית בלתי נראית, נוצרה השתרשות מתחייבת של בידוד אישי, אינטראקטיבי. נוצרה אטומיזציה של הפרט. בתהליך מואץ זה, היחיד נמצא בהמתנה לשיבה למולדת, אך אין לו מנוס מהחיים בפרוור.

ההתפשטות האורבנית האינסופית צועדת יחד עם הקריסה האורבנית הפנימית. שתיהן יחד הכחידו את ההבחנה בין איכלוס עירוני להתיישבות קולוניאלית. הן מטשטשות את הנתינות הלאומית, את עצם המחויבות להעניק אזרחות פוליטית משמעותית לאוכלוסיות המצויות תחת סמכות. הפרדה בין נתינות קולוניאליזם לנתינות ממלכתית היא בלתי מעשית לחלוטין, לנוכח התהליכים האורבניים האלה. תחושת הכליאה במרחב הקיברנטי משותפת לכל המגזרים. 

שני הצדדים חיים על הסקלה של הישרדות אינדיבידואלית. לכל אחד משני סוגי הנתינים יש, בפועל, זכויות וחובות שמשווים את מעמדם. הנתין ה''קולוניאלי'' פטור משירות צבאי ומחובות אזרחיות נוספות. הוא מסוגל לבנות את ביתו הפרטי על אדמת המדינה מבלי להשיג היתרי בניה, לא לשלם מיסים, להתחתן עם נשים אחדות ועוד. הנתין ה''ממלכתי'' מחויב בציות לכל חוק, קלה כחמורה, והשלטונות מנצלים כל הזדמנות להטיל בו שררה. שני סוגי האזרחים נהנים מביטוח סוציאלי ובריאותי בסיסי חינם. הקשרים הכלכליים ביניהם הם רבים ומגוונים ביותר.

הקולוניאליזם הבינלאומי המסורתי המוחצן, שהתאפיים בכיבוש שטחים רחוקים מהמולדת, הפך כיום לקולוניאליזם מופנם, שנשלט על ידי תאגידי הטכנולוגיה והתיקשורת הגלובליים. העיר המסורתית קרסה לתוך עצמה והתפוררה. מרכזי הערים הגדולות ברחבי תבל הפכו לסלאמס. 

האינטראקטיביות המיידית של הטכנולוגיות גרמה לשקיעת ערך כוח העבודה האנושי המקומי. היא מעניקה עדיפות לריכוזיות המונופוליסטית הרב-לאומית. זאת אידיאולוגיה השוללת את שלטון תנועות החופש הלאומיות. היא יוצרת נישות מנוגדות לשאיפת הניהול העצמי. היא תואמת לתביעה למדינה מינימלית שמציגים הכלכלנים. תביעה זאת מאפשרת יצירת טכנולוגיות שאינן צריכות תעסוקה מלאה ונוכחות ממשית ומעשית של עובדים.

קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים. מדינת ישראל מכוסה בכל מקום אפשרי כמעט בישובי מיעוטים בצפיפות. באמצעות תקריבים במפות גוגל אפשר למצוא את שמות הישובים, ואת תפרושת השכונות והבנינים, עד לצורתו של כל בנין. המאפיין המרכזי של הבניה בישובי המיעוטים הוא של בניני מגורים משפחתיים נמוכים, באיכות בניה טובה, שמתפרשים על שטח נרחב, בהתאם לטופוגרפיה, בלי תכנון מוקדם. הם נעדרים לפיכך תשתיות מסודרות, בניה לגובה, אזורי תעשיה, שטחים ירוקים וכדומה. לדוגמא, שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל. הישובים הדרוזיים זהים כמעט בשטחם לשטח העיר חיפה. זאת למרות שמספר התושבים בהם הוא כעשירית בלבד מזה של חיפה.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות העיניים. 

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. 

במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל. כיום מחיר הקרקע לבניה משפחתית צמודת קרקע במגזר הערבי הוא עדיין נמוך מאד. אין תמריץ לאוכלוסיה להשקיע בהן. בנוסף, הפיקוח על הפרות הבניה הוא רופף ומאפשר בניה גם בשטחים ירוקים.

קיימת, לפיכך, נוסחא בעלת שני עקרונות בלבד לפיתרון נושא הבניה הבלתי מבוקרת בישובי המגזר הערבי: 1. יש לאכוף את חוקי הפיקוח על הבניה, באמצעות בלימת הבניה בשטחים בלתי חוקיים, על מנת שמחירי הקרקע יעלו. 2. במקביל יש להעלות את רמת המודעות של האוכלוסיה ליתרונות תוכניות הפינוי-בינוי, כפיתרון חיוני לבעיות הדיור.

בוועידות ''מוני אקספו'', האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, שנערך בינואר 2017, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. הפאנל של עמותת "אדם טבע ודין'' בנושא ''תכנון עירוני'' בכנס ''סביבה 2050'' בפברואר 2017 הנחיל אכזבה קשה עוד יותר. גם בכנס זה לא נשמעה אפילו מילה אחת לגבי השתלבויות המגזר הערבי בניסוי החברתי-תכנוני של התמ''א ופינוי-בינוי. באתר ויקיפדיה יש ערך על תופעת הפירבור בישראל. בערך מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל, שהפכה כולה זה מכבר למטרופולין אחד. מלכתחילה נבנו הבנינים במגזרי המיעוטים בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. 

המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי. נראה כי במגזר הערבי מודעים לחומר הנפץ החברתי שיש בתוכניות ההתחדשות העירונית. הם מבינים שכרוכה בהן גם אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אשר במרכזם הריסת בנינים שנבנו שלא כחוק. ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נערכים למאבק בצווי ההריסה שהוצאו לבתים במגזר. כ-80% מהבניה בכפרים הדרוזיים נעשתה ללא היתרי בניה.

אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים העירוניים בישראל, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני, סבורים כנראה כי עירם מוקפת אזורים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו. את הארץ השוממה ובעלת המראה הטבעי שאליה הגיעו חלוצי הציונות כיסינו בחלקה הגדול בשכבת בטון ואספלט, בין היתר מתוך הרצון להגיע להישגים טריטוריאלים. בני דודינו, אלה המתגוררים במדינת ישראל וברשות הפלשתינאית, החרו החזיקו אחרינו וכבשו גם הם את הארץ באותה מתכונת של ישובים הפולשים עד בלי די אל שטחים טבעיים. התוצאה היא התנגשות בין שתי מסות שהגיעו זה מכבר לרמתן הקריטית. את השלום לארץ לא יביאו הפוליטיקאים, וגם לא השקעה בנושאי שיתוף פעולה למיניהם. את השלום יכולים להביא הגיאוגרפים ומתכנני העיר והאזור בלבד, אשר ישבו וישרטטו ויתוו את מפת ישובי הארץ ושטחיה הטבעיים על פי הרצוי והראוי ביותר.

הבדואים משתלטים על שטחים באזור חיפה

מאובדן משילות בנגב ובגליל לסכסוכי שכנים בירושלים ותל אביב ולהתעמרות העיריה בתושבי חיפה

 

בשם האהבה - נופת הצופים של רבקה יהב מול חורבן חיפה

פוסט זה מעמת בין קליפ דיוקן עצמי של פרופסור רבקה יהב שמתמחה בנושא 'אהבה' באוניברסיטת חיפה, לעומת תיאור של חורבן שכונת הדר בחיפה והטרגדיה של תושביה בימי בעלה ראש העיר יונה יהב.



זה לעומת זה:

מתוך פוסט מוזיאון התרבות של חיפה בבלוג תרבות ואכילה

...ביום ששי כשהסתובבנו בשוק תלפיות וברחוב החלוץ, פגשנו רבים מבין הסוחרים שנמצאים באזור כבר עשרות שנים וידעו ימים טובים. המיקום שלהם לפני עשרות שנים עד לפני אף כ-15 שנה היה אסטרטגי לחלוטין: עבור כל הבאים לשוק מרחבי המטרופולין והעיר, חנויות המציעות סחורה נדרשת במחירים זולים ושווים לכל נפש.

תחילה היו אלו הקניונים שחיסלו את המסחר ושאבו את כולם לרשתות הגדולות והתל אביביות ששולחות גרורות בכל מקום בארץ ובשיווק אגרסיבי ועתיר משאבים, יוצרות עדיפות על פני החנויות המקומיות.

זהו אובדן גדולתם של בעלי המלאכה בעידן של קנה וזרוק.

לאחר מכן היו אלו עבודות התשתית המתמשכות שנים על שנים שחיסלו את מה שנותר ויצרו מציאות שבה אנשים כבר לא מגיעים למקום. קשה, מסוכן, רועש מאוד ומלוכלך.

כיום, לאחר שהאמון אבד לחלוטין וגם ההרגל עשה את שלו, עומדים הסוחרים באותו מקום בייאוש גדול ולא יודעים איך בכלל הולכים קדימה אם בכלל, ואיזה עתיד אם בכלל נכון לרחובות המשופצים שבהם נהרסה הכלכלה והמהות ששכנה בהם כל כך הרבה שנים.

האינתיפאדה השלישית התחילה

אירועי החודשים האחרונים בישראל, שבמהלכם נרצחו אזרחים ישראלים אחדים על רקע לאומני ואחרים נפצעו, התרחשו הפגנות לאומניות אחדות, מתנהל קמפיין מחאה ארצי אלים נגד יישובם מחדש של הבדואים בנגב, ובמקביל בזירה הבינלאומית הוכרזה באו''ם שנת הסולידריות עם הפלסטינאים, נכשל הקו הקשוח של נתניהו נגד איראן, חל קיפאון במו''מ במו''מ מול הפלסטינאים ועוד, מעידים כולם כי האינתיפאדה השלישית פרצה.

בניגוד לאינתיפאדה הראשונה שמרכזה היה ברצועת עזה, והאינתיפאדה השנייה שהמוקד שלה היה ביהודה ושומרון, האינתיפאדה השלישית מתנהלת בעיקר בשטח ישראל הריבונית. העיר חיפה, שבה הפרות החוק והסדר הפכו כמעט לנורמה, מסתמנת כאחד המוקדים המרכזיים.

המאפיין המרכזי של האינתיפאדה הוא רצף של אירועים אלימים או לגיטימיים בכל הקשת הציבורית, מקריים ונקודתיים לכאורה בראייה מטווח זמן קצר, אך בעלי משמעות של מלחמת התשה כוללת בראייה לטווח ארוך.

כפרי הסטודנטים ברחובות המובחרים בהדר

יונה יהב גייס סטודנטים במקום לפעול למען שכונת הדר. הוא משלם לכל סטודנט שמוכן להסתכן ולגור בשכונה סכום של כ-1500 שקל לחודש. סטודנטים רבים מאד קפצו על המציאה.

אלא שמתוך מעקב כללי אחר הפירסומים הרבים שכפרי הסטודנטים האלה מעלים לאינטרנט עולה כי הם מתרכזים ברחובות המובחרים של הדר עליון, מנורדאו ומעלה. הרחובות שמופיעים הם מסדה והילל, ארלזורוב, בר גיורא, יוסף וכדומה. 

מידי פעם שומעים כי סטודנטים אלה משקמים חצר, גן, ומסייעים לקשיש ברחובות אלה. אך אלה הם למעשה הרחובות המבוססים של הדר, עם רמת ואיכות חיים סבירים. 

רחובות המצוקה האמיתיים של הדר הם  בהדר מזרח, מרחוב הרצל ומטה. הם כוללים את רחובות יל''ג, ברזילי, השומר, סירקין ועוד. רחובות אלה הם משולש הזהב של חיפה, שבו מתרכזים סוחרי הסמים של צפון הארץ. אליהם נספחים העבריינים למיניהם, ואוכלוסיית מצוקה ממגזרים שונים. 

העזובה והאלימות שולטים ברחובות אלה. הם אינם על מפת הפיקוח והטיפוח של העיריה, ולא על סדר היום של הסטודנטים היקרים. 

גלריית גוגל סטריט-וויו של החפירות בהרצל והחלוץ-יל''ג

לפני שסיירת גוגל תעבור שוב ברחובות אלה, להלן מראות שקלטה המצלמה מתקופת מלחמת החפירות.

לב שכונת הדר בנוי על במת הר, שמעליה ומתחתיה יש מתלול, או גלישה לואדיות. על במת ההר נסללו, ככל שהטופוגרפיה איפשרה, רחובות ארוכים מקבילים אחדים, שהבולט ביניהם הוא רחוב הרצל. מתחתיו נמצא רחוב החלוץ-יל''ג. מעל ומתחת לשני רחובות אלה לא מאפשרת הטופוגרפיה סלילת כבישים ישרים וארוכים באותה המידה. מכאן החשיבות הרבה של פתיחת שני צירים אלה לתנועה מסודרת בכל עת ולכל אמצעי התחבורה.


1. צומת הרחובות הרצל - יל''ג

רחוב יל''ג פינת הרצל

רחוב יל''ג סבל יותר מכל רחוב אחר מהחפירות להקמת התשתית והמטרונית. הוא היה הראשון שבו נחפרה מנהרת התשתית, לראשונה בישראל, ולכן סבלו התושבים מעבודות של חברה קבלנית שהיתה עדיין חסרת ניסיון בנושא. החפירות באמצעות כלים כבדים נמשכו שנים אחדות, בעיקר בלילות.

להלן מכתב בצרוף מפה שנשלח בשעתו למנהל חברת יפה-נוף מבצעת העבודות, באמצעות ירון חנן מסיעת הירוקים. תגובת המנהל, שמעידה הרבה יותר על כוונות לב מאשר על המציאות בשטח, היתה כי באזור זה כמעט ולא מתגוררים אנשים.

מסלול המטרונית ברחובות הרצל והחלוץ-יל''ג יחסום כניסת כלי רכב לכל גושי הבניניים שבאמצע

בימים אלה מתבצעות עבודות סלילת מסלול המטרונית לאורך רחובות הרצל ויל''ג.

בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים.

האוכלוסיה באזור, שמכונה במפות שכונת 'נחלה', היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל.

האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

שני הרחובות יוצרים קווים מקבילים.

לצורה הגיאומטרית יש השפעה על המבנה ההנדסי העירוני, וכתוצאה מכך גם על הפעילות האנושית.

קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים על פי ההגדרה.

כתוצאה מכך לא מתאפשרת כל אינטראקציה בין השטח שבתוכם לבין השטח שמחוץ להם.

מסיבה זאת השטח שבין שניהם נתפש כריק.

זה עלול להיות מצבו של כל השטח בין הרחובות הרצל ויל''ג-החלוץ.

בעוד חודשים אחדים קטעים אלה, שהם באורך מאות מטרים רבים, יהיו בלתי ניתנים לחצייה במכוניות פרטיות.

את נתיב המטרונית הסטרילי לא תהיה אפשרות לחצות, ולחנות עם המכונית במדרכה או בחצר בצד השני שלו.

לאורך הנתיב המקביל למכוניות, וברחובות הצדדיים הסמוכים, ישארו עקב זאת מקומות חניה לכלי רכב מעטים בלבד, יחסית לביקוש הרב.

לרבים מדיירי השכונה יש מכוניות, וכולם משתמשים במדרכה או בחצרות לצורך חנייה. אצל כולם תחריף מאד מצוקת החניה.

אך הבעיה העיקרית תהיה במדרכה שנתיב המטרונית צמוד אליה.

המסלול יצור חיץ, מחסום בלתי עביר כמו חומה, בין המכוניות הפרטיות לבתים ברחוב הרצל וברחוב יל''ג, שימנע כניסת וחניית כלי רכב פרטיים אל סמוך לבתים.

כל גושי הבניינים שבין הרחובות הרצל-יל''ג יהפכו עקב כך למנותקים.

הסגר עלול להיות בעל משמעויות כלכליות-חברתיות חמורות.

גם כיום יש מחסור חמור במקומות חניה ברחוב הרצל בשעות היום.

המחסור החריף לאחר הקמת סניף 'מגה' בין שני הרחובות, על מגרש פרטי גדול ששימש קודם לכן לחנייה.

מקומות החניה המעטים אשר חברת יפה-נוף מסדירה, בעיקר במפרצי חניה ברחובות ביל''ו והקישון, הם בבחינת לעג לרש בהתחשב במספר הרב של תושבים ועסקים.

מקומות החניה המעטים, במידה ויתפנו לרגע, יהיו במרחק הליכה של מאות מטרים מבתים רבים.

כתוצאה מכך תישלל מהדיירים הזכות הטבעית שיש לכל אזרח לנגישות של כלי רכב אל ביתו.

זכות זאת היא חיונית, כיוון שאין לתאר חיים בבית מודרני בעיר גדולה שאין בסמוך אליו חניה סבירה למכוניות שמאפשרת, בין היתר, הסעת מוגבלים בתנועה, הובלת חפצים גדולים וביקורי טכנאים.

במקביל תישלל כמובן למעשה כל אפשרות סבירה לטעינת ופריקת סחורות בכל העסקים בין רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג, לכל אורכם. אלה הם חלק הארי של העסקים בהדר.

האם מותר לעיריה על פי חוק לפגוע במירקם החיים ולשלול את זכות החניה באופן כה גורף?

האם לא מוטל על העיריה, שעוסקת במבצע הנדסי כה גדול כמו המטרונית, שיש לו כמובן השלכות חיוביות מבחינת התפתחות האזור, לדאוג במקביל לחניה ראויה לתושבים?!

בכל שכונת נחלה הגדולה אין מגרש חניה ציבורי אחד. מגרשי החניה הצנועים של 'מגה' ו'מכבי' מיועדים בעיקר ללקוחותיהם.

מגרש חניה גדול ומוסדר יספק ככל הנראה את צרכי השכונה.

ניתן להקים מגרש כזה בשטח בנין הרבנות שבסוף שני הרחובות על יד 'מגה'. בניין זה עומד להתפנות בקרוב על פי התכנון.

ככל שמגרש חניה זה יהיה גדול יותר הוא יוכל לשרת אוכלוסיה רחבה יותר. מי שירצו להגיע לקצה השני של רחוב הרצל, ולמקומות אחרים בנתיב, יוכלו לחנות שם ולהמשיך במטרונית.

מן הראוי היה לקיים הליך של שיתוף הציבור בנושא שמשפיע עליו באופן כה משמעותי, ובדרך זאת לחסוך מחלוקות ושינויים הנדסיים יקרי ערך, שעלולים להתרחש במידה ויתברר כי השינוי התחבורתי שתביא המטרונית אינו הולם את צרכי השכונה.

יש לציין כי כל המפות שפורסמו ברבים של מסלול המטרונית בהדר הראו אותו עובר ברחובות יל''ג והחלוץ בלבד. רחוב הרצל נותר בהן ללא שינוי למעט בקטע שסמוך לרחוב הנביאים.

מדובר כנראה לפיכך בשינוי של הרגע האחרון, שמסביר מדוע לא שותפו התושבים בהחלטה, ומדוע לא ניתן פיתרון ראוי לבעיה.

לקריאה נוספת:

מי צריך רכבת קלה? בחיפה יש מטרונית

מה הביא את קברניטי עיריית חיפה להיכנע לסוחרי רחוב הרצל

מפות נתיבי המטרונית

2. צומת הרחובות הרצל - בר-כוכבא

צומת הרצל - בר כוכבא לפני תחילת החפירות בשטח

אזור הומה תנועה ופעילות, עם מאות מקומות חניה מותרים ומאולתרים על המדרכות, ועצים אדירי צמרת.

כיום, חודשים ספורים לפני תחילת הפעלת המטרונית, שתעבור בצידו הימני של הרחוב בתמונה, אין כמעט מקומות חניה.

חלק מהעצים האדירים נעקרו לטובת הרחבת הכביש על חשבון המדרכות. 

העבודות בקטע זה נמשכו כשנתיים, בין 2011-2013, מתוכן יותר משנה בעיקר בשעות הלילה, באמצעות כלים כבדים.

שיטת העבודה היתה כדלקמן: הכלים נכנסו לפעולה בערך בשעה 2200 והתחילו בחפירות השונות לצורך הנחת התשתית, לעיתים עד לעומק 2 מטרים.

בקטע זה לא הוקמה מנהרת תשתית, וכל מערכת כגון חשמל, מים, ביוב וכדומה, הונחה מחדש בעומק שונה, במבנה שתי וערב סבוך. 

לאחר שהסתיימו החפירות, בחלק הראשון של הלילה, התחיל חלק ב' של הנחת התשתית עצמה.

לאחר שהסתיימה ההנחה, כיסו העובדים את השטח מחדש, כך שבבוקר יהיו העוברים ושבים מסוגלים לנוע במקום ללא הפרעה, ואפילו ללא ידיעה שבלילה התבצעו במקום עבודות אינטנסיביות.

עץ ענק על המדרכה בפינת הרצל - בר-כוכבא בתאריך יולי 2012, זמן קצר לפני שנעקר לצורך הרחבת הכביש על חשבון המדרכה.

לאחר שהעץ הגבוה נעקר קוצר רוחב המדרכה בכמטר, ומקומות החנייה המורשים שעליה בוטלו.

כיום, באפריל 2013, חודשים אחדים לפני הפעלת המטרונית, המכוניות חונות באופן מאולתר באי-התנועה שבמרכז הכביש.

במסלול המוגבהה שבימין התמונה תעבור המטרונית, שגגה כמעט ויגע במרפסת של הבנין בתמונה, ששייכת לדירה שמשמשת למגורים.

3. צומת הרחובות הרצל - סוקולוב

צומת הרצל - סוקולוב היורד לשוק תלפיות

בקטע זה, ובצומת החלוץ-סוקולוב, התבצעה הנחת צומת מנהרות תשתית, מה שהפך את העבודה לקשה, סבוכה, וממושכת הרבה יותר. קוביות הבטון שבצמתות המנהרות הן עמוקות וגדולות הרבה יותר מאשר קוביות הבטון של המנהרות עצמן, ונדרשה מיומנות מורכבת כדי לחבר בין הכל.

לקטע זה של הרחוב נוצר מראה סוריאליסטי במיוחד, שחלקו נראה בתמונה, כאשר לעוברים ושבים נדמה היה כאילו קרבי העולם התהפכו על פניהם ובטן האדמה עלתה כלפי מעלה, והם מדלגים תוך סכנת נפשות בכל צעד במקום בלתי מוכר, על גבי משעולים צרים וגשרים מאולתרים בין צינורות ומחפורות.

לסוריאליזם של החפירות נוסף גם הסוריאליזם התכנוני. בתמונה למטה אפשר לראות את מקומות החניה הנדיבים של פקידי הרבנות בבנין בית הכנסת המרכזי, סמוך לצומת הרצל - סוקולוב, לעומת תחנת האוטובוסים הצמודה שתקועה במרכז הכביש..

כך נראה המקום ביומיום. האוטובוס עוצר באמצע הכביש, והפקקים משתרכים עד לשוק תלפיות

4. רחוב הרצל על יד פסאז' תלפיות

רחוב הרצל באזור פסאז' תלפיות פינת ארלזורוב

תמונה נוספת של המקום בעת ביצוע העבודות בעברו השני של הכביש. פסאז' תלפיות בקצה הימני הרחוק.

המקום כולו נראה כמו רחוב ראשי מאובק במערב הפרוע, רגע לפני הדו-קרב בצהרי יום.

זה המראה השכיח של הרחוב בשנים האחרונות, עד היום. חצי הרחוב נמצא בעבודה, מגודר וחסום לתנועה. התנועה ברחוב מתנהלת בנתיב אחד, כאשר הפקקים הרבים מביאים נהגים רבים לחפש דרכים חלופיות.

בהקשר זה של עומס התנועה ברחוב הרצל מן הראוי לציין כי העומס פחת מאד בשנים האחרונות, ומהסיבות הבאות:

א. הקמת נתיבי אבן גבירול שמנקזים את התנועה הנכנסת ויוצאת למרכז הדר.

ב. פתיחת מנהרות הכרמל, שחוסכות מהנהגים שרוצים לנסוע מהכרמל למפרץ את חציית הדר.

ג. פתיחתו הקרובה של ציר ואדי הגיבורים תפחית במידה ניכרת עוד יותר את נפח התנועה ברחוב הרצל.

מכאן נשאלת השאלה מה הטעם לפתח את הרחוב מחדש באמצעות המטרונית.

רחוב הרצל סבל מדעיכה טבעית בעיקבות סגירת בתי הקולנוע שהיו לב הפעילות שבו, בתחילת שנות ה-1980. כיום אין בו כל מוקדי משיכה לאוכלוסיה מרחבי המטרופולין.

5. רחוב הרצל על יד קולנוע 'אורה' לשעבר

רחוב הרצל באזור קולנוע 'אורה' לשעבר. תמונה נוסטלגית מהימים לפני החפירות. 

למרות הפקקים הרבים בהמשך הרחוב, הוא בכל זאת הומה פעילות. התנועה מתנהלת בהיגיון, בכיוון אחד לאורך הכביש הלא רחב.

עם הפעלת המטרונית יהפכו רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג לדו-סטרים, כאשר המטרונית תעבור בהם בכיוון אחד, וכלי הרכב הפרטיים בכיוון השני. 

המטרונית תעלה בהרצל, תסתובב בהנביאים, ותחזור לכיוון המפרץ ברחוב החלוץ-יל''ג.

לכלי הרכב הפרטיים יהיה נתיב אחד בלבד בימין הכביש. הנתיב שבינם לבין נתיב המטרונית יכלול ברובו איי תנועה.

מתוך אלפי מקומות חניה מותרים ומאולתרים שהיו, יישארו עשרות בודדים בלבד.

תעלת מנהרת התשתית במרכז רחוב הרצל על יד 'אורה', בחודש אוגוסט 2012

לחיצה על תצלום זה, כמו על יתר התצלומים, מראה אותו בהגדלה ניכרת.

יתכן והתצלום המקורי, כמו יתר התצלומים, שנלקחו מ'גוגל סטריט וויו', הוא התיעוד המצולם היחיד של הארועים.

[

היו כ-5 דגמי דחפורים צהובים, מקטן ועד גדול, בעלי צורות ושימושים שונים

צוות העובדים הלילי היה לא גדול. הם מנו כ-10 אנשים בלבד, שהתחלקו בעבודה עם הכלים הכבדים, ובכל צוות היו כ-2 אנשים בלבד. אחד שיושב בדחפור ומפעיל אותו, והשני שמכוון אותו למרגלותיו.

הדחפור הקטן ביותר שימש לחפירות קטנות על המדרכות, והגדול ביותר לקידוחי עומק במרכז הכביש.

2 סוגי הדחפורים הפעילים ביותר היו בגודל בינוני. אחד קטן יותר אך בעל כושר מהירות ותמרון רבים, שעיקר השימוש בו היה בכף החזיתית ששימשה לשינוע ערימות העפר. לדגם הדחפור הגדול יותר, שבמרכז התמונה למעלה, היו שתי זרועות חפירה וקידוח, מלפנים ומאחור, והוא ביצע את מרבית החפירות במהלך הפתיחות והסגירות הרבות של כל קטע.

מלבדם היו גם הכלים הענקיים המיוחדים לצורך חפירת תוואי מנהרת התשתית. כלים אלה כללו מכונת חפירה ענקית עם משור שחרצה את התוואי, ומסגרת ענקית ניידת ששינעה את קוביות הבטון שמהן נבנו המנהרות.

הקו נחפר בקטעים של כ-200 מטר כל אחד.

ככל שהתקדמו העבודות השתפר קצב הביצוע, ואם הקטע הראשון נבנה, להערכתי, במשך כשנה, הרי שהקטע האחרון נבנה בכעשירית מהזמן. 

6. רחוב הרצל על יד בית הקרנות

רחוב הרצל באזור בית הקרנות, לאחר השיפוץ ולפני המטרונית, שתעבור בנתיב הימני בתמונה.

אין ספק שהאזור בין פסאז' תלפיות לבית הקרנות הפך בשנים האחרונות למטופח הרבה יותר ונעים ללכת לאורכו.

למרות שברחוב עצמו התחושה הרבה יותר נעימה, חצרות הבתים עצמם נותרו מוזנחות.

בהיעדר פיקוח עירוני הן הפכו לתחנות סמים, מצבורי אשפה, ולשטח הפקר שבו עברייני הבנייה משתלטים.

יש לציין כי למעט בית הקרנות, דווקא הבניינים בחלקו השני של רחוב הרצל, בשכונת נחלה, הם הרבה יותר איכותיים, ובנויים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, שבזכותו הפכה 'העיר הלבנה' בתל אביב לאתר מורשת בינלאומי.

סקר ארכיטקטוני גילה כי בשכונת הדר יש הרבה יותר בניינים כאלה מאשר בתל אביב. זה מכרה זהב, שעתיד לספק פרנסה למביני עניין למשך דורות.

להלן תמונה, קשה לציפיה, של חדר המדרגות בבית משותף בסגנון הבינלאומי בהרצל פינת בר-כוכבא, אותו הבית שהעץ בחזיתו נעקר, המדרכה קוצרה והחניה בוטלה.

בחצר הבנין המשותפת, אך הקטנה מאד, פעל בעשור האחרון, כמעט ללא הפרעה, מגרש סואן לסחר בגרוטאות מתכת מכל האזור.

בין היתר חתכו עבריינים את כבלי החשמל הירוקים החדשים, שהתקינה חברת החשמל בבנין במסגרת עבודות שידרוג התשתית.

דייר מת מוות לא טבעי במרתף הטחוב שהפך לדירה בלתי חוקית, ובעליו השתלטו על החצר המשותפת. 

בבנין מימין התנהל במשך שנים רבות מאד בית בושת משגשג באחת הדירות.

בבנין משמאל התבצע ניסיון רצח על רקע מאבק שליטה בשטח משותף. 

מזרק ושאריות פעילות נוספות של נרקומנים בחדר המדרגות

7. תחילת רחוב הרצל

תחילת רחוב הרצל בין הנביאים לשמריהו לוין.

זה המראה כיום, לאחר השלמת העבודות, וכך הוא גם ייראה בעתיד הנראה לעין.

בקטע זה של הרחוב, בניגוד לקצהו השני, כמעט ולא מתגוררת אוכלוסיה, ורוב הבתים הם ישנים מאד ונמוכים.

ייתכן שכמו בירושליים, בה הרכבת הקלה פעילה מאד בקטע שבין התחנה המרכזית לשער יפו ושוממת ביתר הקטעים, גם פה כדאי היה להתמקד בפיתוח הקטע הקטן הזה ולהפוך אותו למותר לתנועת תחבורה ציבורית בלבד, ואת יתר רחוב הרצל להשאיר כמות שהוא.

יש תושבים שזוכרים בוודאי כי במפות תוואי המטרונית הראשונות בפרסומי העיריה עבר הנתיב בהדר ברחוב יל''ג-החלוץ בלבד, כאשר הוא עולה להרצל בקטע שבתמונה בלבד, לצורך סיבוב וחזרה ליל''ג-החלוץ דרך רחוב הנביאים.

למרות שהפלייר המבוקש טרם נמצא, עדות חלקית לתוואי המקורי נמצאת במפה הבאה, שמראה את הנתיב המקורי, בתקופה שסוחרי הרחוב התעמתו עם יונה יהב בנוגע להוספת ושינוי כיוון נתיב לתחבורה פרטית.

נראה כי בתקופה זאת התבשל הרעיון להאריך את המטרונית לכל רחוב הרצל

לכן היו החפירות בקצהו השני של רחוב הרצל בבחינת הפתעה גמורה לתושבים הרבים שמתגוררים במקום, שלא הספיקו להיערך לכך מבעוד מועד.

8. צומת הרחובות החלוץ - הנביאים

תחילת רחוב החלוץ בפינת רחוב הנביאים.

זה המצב כיום, אך בכל הצד הימני שבו חונות המכוניות, ונמצאת תחנת המוניות לתל אביב יחד עם עוד עסקים רבים עומד לעבור בקרוב מאד נתיב המטרונית.

צומת הנביאים - החלוץ הפכה למסוכנת לחציה גם במעברי החצייה המרומזרים, בגלל תנועת כלי הרכב מכל הכיוונים.

מראה בהגדלה של הנתיב הימני, בו חונות כיום מכוניות ובקרוב יעבור נתיב המטרונית

צומת זאת משקפת יותר מכל את התסבוכת שאליה נקלעה העיריה עם תוכנית המטרונית.

לענין זה כדאי להשתמש בתסריט ה'הראשומון' ולהציג את הנושא מנקודות מבט אחדות:

א. נקודת המבט של העיריה - לצרכי שיפור פני העיר יתבצעו במקום עבודות בניה במהלך חודשים אחדים ועם התושבים הסליחה.

ב. נקודת המבט של העוברים ושבים - הפסקנו לעבור ברחוב כי עובדים בו, וממילא יש דרכים חלופיות חדשות

ג. נקודת המבט של בעלי העסקים - לקחו לנו את מקומות החניה ואת הפרנסה מהיום שהתחילו בעבודות.

ד. נקודת המבט של הדיירים המתגוררים ברחוב - גיהנום בלתי נסבל בלילות. מחדל בריאותי חמור שמשתקף בוודאי היטב בסטטיסטיקה של שירותי הבריאות. התושבים לא נלחמו כי: א. הם הופתעו ב. הם ברובם אוכלוסיה קשישה וקשת יום. ג. קשה להילחם במה שמתואר כשיפור התנועה.

ה. נקודת המבט של תיאורית הקונספירציה - העיריה מייבשת את הרחוב ומגרשת את התושבים כדי להכשיר אותו ליזמים חדשים.


9. צומת הרחובות החלוץ - ברוולד

צומת החלוץ - ברוולד לפני פתיחת נתיב המטרונית והתחבורה הציבורית בהמשך החלוץ לכיוון המפרץ

זה המראה שאותו ראו בוודאי במשך שנים אחדות בכירי העיריה בדרכם להיכל העיריה הסמוך.

הפקקים פשוט עברו, כהרגלם, ממקום אחד למקום שני.

מעבר לכך מבטאת תמונה זאת יותר מכל את הכלל שאין דבר ניצחי יותר מאשר הזמני.

במשך שנים אחדות התנהלה התנועה בקטע זה כמתנגשת משני הכיוונים.

מן הראוי לציין כי עבור כל הנוסעים בתחבורה הציבורית מכיוון קרית אליעזר והעיר התחתית לעבר הדר ושכונות הכרמל ונווה שאנן, ומרכזיית המפרץ, התקצר מאד משך הנסיעה. זאת בעיקר בזכות פתיחת נתיב המטרונית ברחוב העצמאות.

זאת למרות שזה נתיב ארוך ומפותל, שבו יש קטעים רבים, בפרט במעלה רחוב שיבת ציון, שאינם מנוצלים.

ניתן היה לקצר ולייעל עוד יותר את הנתיב הציבורי בין העיר להדר לו היו סוללים אותו בואדי ניסנאס, במעלה רחוב חורי מכיוון הכיכר בצומת הרחובות אלנבי - הציונות לעבר היכל העיריה. אך במקום זה נכנעה העיריה ללחצי התושבים, והותירה את ההזנחה התחבורתית כמו שהיא, וגם האוטובוסים הבודדים שעוברים נתקעים בפקק העצום שגורמים הרחובות הצרים ועמוסי התנועה.

רחוב חורי בעליה לכיוון היכל העיריה, שנמצא במרחק מאות מטרים ספורים

10. רחוב החלוץ על יד 'אמפי'

רחוב החלוץ על יד קולנוע 'אמפי' לשעבר

כיום כבר עובר נתיב התחבורה הציבורית בנתיב הימני, שנמצא עדיין בעבודות בעת הצילום.

התחבורה הציבורית עוברת לכיוון המפרץ, כיוון הפוך לזה של כלי הרכב הפרטיים שממשיכים לכיוון רחוב הנביאים.

זקני העיר מגרדים בוודאי בפדחתם בשאלה 'מה העיריה רוצים ממני', לנוכח הזנחת מבנה הקולנוע הישן שמן הראוי היה להפכו, כמו את יתר בנייני הקולנוע הנטושים, למגדל גבוה שמשלב בקומותיו הרבים, מלמטה עד למעלה, חנייה, ספורט, מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות.

הפוטנציאל של מגדל רב תכליתי על גבי חורבות קולנוע 'אמפי' הוא רב מאד, בין היתר כיוון שהמגרש גובל בצידו האחורי, ברחוב סירקין, עם נתיבי אבן גבירול.

המגרש ברחוב סירקין שעליו עמד קולנוע 'אמפי'

11. צומת הרחובות החלוץ - יחיאל

רחוב החלוץ פינת רחוב יחיאל - בין שוק תלפיות לפסאז' תלפיות בעת ביצוע עבודות התשתית

אין ספק שעבודות התשתית היו בבחינת המסמר האחרון בארון המתים של שוק תלפיות, אך זה מגלה חיוניות מופלאה ושורד למרות הכל.

זאת בין היתר בזכות פרדוקס תחבורתי שהפך אותו לצומת סואנת: העליה מנתיבי אבן גבירול המהירים לעבר רחוב ארלזורוב ושכונות הכרמל חוצה את השוק ברחוב יחיאל.

יש להכריז קבל עם ועדה כי מבחן העבודות הציבוריות הוא גם בתהליך, ולא בתוצאה בלבד.

על ביצוע העבודות להיות יעיל, מהיר, ובעיקר ללא הפרעה לציבור.

יתכן שהמטרונית תיצלח ותביא לשגשוג מחודש של הדר, אך הדבר יקח בוודאי עוד שנות דור, וספק אם המעטים שורדי התקופה יצליחו ליהנות מכך.

12. צומת הרחובות החלוץ - סוקולוב

רחוב החלוץ פינת סוקולוב. ברקע רחוב יל''ג החסום לתנועה

צומת יל''ג-סוקולוב בהגדלה

האם כל זה היה כדאי?!

יש חוק מארפי שאותו לומד כל סטודנט שנה א' לתחבורה:

העלות של הקמת תשתית תחבורה ציבורית כלשהיא היא פי שלוש מאשר תוכנן תחילה, משך ההקמה הוא פי שניים מאשר תוכנן, ומספר הנוסעים הוא מחצית מהתכנון המקורי.

למתבונן מהצד נראה כי 'יודעי חן' בעיריה מכירים היטב את הנוסחא...

13. צומת הרחובות יל''ג - הקישון

רחוב יל''ג חסום לתנועה משך שנים אחדות. מראה מפינת רחוב הקישון בשנת 2011

קטע מוגדל של התמונה, שמראה כי שגרת החיים נמשכת. מצד ימין מכונית פורקת סחורה, ומצד שמאל אנשים יושבים בפתח החנות.

הכך ייעשה לדיירי רחוב שבו יש מאות דירות בעשרות בניני מגורים?!!!

זאת סגירת המעגל. ללא מילים.

לקריאה נוספת: עינת קליש רותם בבלוג 'מציאות וחלומות - מחשבות על עיר' - 

התחדשות השכונות הותיקות בחיפה: איך עושים את זה (ואיך לא עושים את זה)

ליקויי תברואה וסכנה בחצרות הבתים בהדר

עשרות חצרות בתים בהדר הפכו למטרד תברואתי בלתי נסבל, כך עולה מסיור שערך השבוע כתב "ידיעות חיפה". חלק מהחצרות הפכו למאורות סמים, שבהן עושים הנרקומנים שימוש לפני צאתם לרחובות, וחלקן משמשות פינות מפגש לבני נוער הרובצים בהן ושותים לשוכרה. אך הבעיה החמורה מכול היא מצבורי האשפה. בגינות רבות בשכונה ניתן לראות מצבורי ריהוט ישן וגרוטאות חשמל, ובתוכם מקננים נחשים, יתושים ושאר חרקים וזוחלים. בחצרות הבתים ניתן למצוא מיטות ישנות, מזרנים בלויים, עצים יבשים ופסולת בנייה שאיש לא טורח לפנות.

העירייה מודעת למצב החצרות הפרטיות בשכונה. ככלל מנועה העירייה מלפעול בתחום השטח הפרטי, ואולם מדובר בחצרות שרבות מהן בעלות ערך היסטורי אך בעליהן מתקשים להתארגן ולשקם אותן. בנסיבות אלה הינחה ראש העיר בצעד חריג ולפנים משורת הדין, לסייע לדיירים לשקם את החצרות ובלבד שיתחייבו להמשיך ולתחזק את החצרות בעתיד.

שני חיילים נפלו קורבן ללינץ' אכזרי בלב חיפה

שני צעירים מהעיר המשרתים בשירות סדיר, הגיעו אמש בסביבות 2:00 לפנות בוקר אל סביבות בית החולים רמב"ם - אחרי שאחד מהם חש ברע וביקש להגיע לחדר המיון. הם החנו את רכבם בקרבת הכניסה, וכשייצאו ממנו - לטענת קרובי משפחתם - נקלעו למסכת אלימות מצד צעירים ערבים שהכו אותם, הלמו בגופם באלות ובאבנים וחרטו כתובת על ראשו של אחד מהם.

דודו של אחד החיילים סיפר לחדשות 2 באינטרנט על מה שהתרחש רגע אחרי שאחיינו וחברו יצאו מהמכונית. "עצר לפניהם רכב ובו בן מיעוטים אחד שהיה שיכור. הוא ומישהו שהצטרף אליו שאלו אם הם יהודים. הם התחילו להכות אותם סתם ככה, באלות, אבנים וקרשים שהם מצאו בסביבה. את האחיין שלי הם הכו בראש, השכיבו אותו ואז ממש 'קעקעו' כתובת כלשהי על הקרקפת שלו באמצעות כלי חד".

הדוד סיפר כי מה שעצר את מסכת האלימות היו מאבטחי בית החולים, שהבחינו בהתרחשות החריגה והחלו במרדף אחר התוקפים. "ראיתי הרבה דברים בחיים שלי, אבל לא דבר כזה", סיפר האיש בזעזוע. "למען הסר ספק, בינם לבין החשודים אין שום היכרות מוקדמת ולא הייתה כל התגרות מצדם".

מקור: חדשות 2

עמוס ברנס הלך לעולמו בגיל 67

בשנת 1976 הורשע עמוס ברנס תושב הקריות ברציחתה של החיילת רחל הלר ז"ל לאחר שאסף אותה לטרמפ במכוניתו בשדרות הנשיא בחיפה על יד מלון דן כרמל.

הוא נידון למאסר עולם.

מאז הרשעתו הגיש ארבע בקשות למשפט חוזר, אשר שלוש מהן נידחו ואילו הרביעית התקבלה אצל השופטת דליה דורנר במרס 2002.

לאחר שמונה שנים וחצי מאחורי הסורגים הוא שוחרר.

לאחר שבית המשפט העליון ביטל את הרשעתו ברצח, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת בדצמבר 2002 כי מדובר בזיכוי.

בחודש אוגוסט אשתקד קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי המדינה תפצה את ברנס ב-5 מיליון שקלים.

עמוס ברנס הלך לעולמו לאחר שנאבק במחלת הסרטן.

נדם ליבו של האיש שנלחם למען הצדק.

כל עיסוק בבאלאגן החיפאי מקבל משנה משמעות לאור פרשה זאת.

עמוס ברנס ב-YNET

מכת וודקה - שותים ואלימים

העיתון 'ידיעות אחרונות' חרג ממנהגו ופרסם בראש עמוד השער, בתאריך 18-08-2009, נתונים קשים אודות צריכת האלכוהול בקרב הנוער, והשפעתו על מעשי אלימות.

מתחת לכותרת פרטים נוספים אודות הלינץ' שעשתה חבורת צעירים שיכורים בעובר אורח תמים שישב על ספסל עם משפחתו בטיילת בחוף תל-אביב.

חברי וועדת הבטחון העירונית של חיפה קבעו כי רצח באחד החופים הוא רק עניין של זמן, בדוח מיוחד שחושף סכנת חיים בחופי הרחצה.

כנופיות אלימות מתרכזות באיזור הטיילת בבת-גלים, בחוף דדו ובקריית-חיים.

על פי הדוח, סמים, אלכוהול, זנות, ובנות צעירות בלבוש חושפני מטריפים את דעתם של צעירים, ומגרים אותם לרמה קיצונית.

עלייה מדאיגה במספר השיכורים

בבתי החולים ובמד''א מדווחים על עלייה מדאיגה במספר השיכורים, עד אובדן הכרה, בחג הפורים.

בשלוש השנים האחרונות חל גידול ניכר של כ-73 אחוז במספר השיכורים שפונו באמבולנסים לחדרי מיון לאחר שצרכו אלכוהול עד כדי איבוד הכרה. בשנת 2006 עמד מספרם על 6,016 . בשנה החולפת כבר פינו אמבולנסים של מד''א 10,407 שיכורים חסרי הכרה לבתי החולים. מנתוני מד''א עולה כי צריכת אלכוהול גבוהה במיוחד בקרב צעירים בני 18-24 בהשוואה בין השנים 2006 ל-2008 .

ד''ר דני נמט, מנהל מחלקת ילדים בבית חולים: ''בני נוער לא מבינים את הסכנה שכרוכה בשתיית אלכוהול. הדבר עלול לגרום למוות. לצערנו כמות הנערים אשר שותים אלכוהול עלתה והגיל ירד. אם בעבר נערים היו מתחילים לשתות בגיל 16-17 היום הם מתחילים לשתות בגיל 13-14. צריך להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. "

''ילדים ובני נוער לא מודעים לכמות הצריכה של האלכוהול ולרוב מפריזים בשתייה, דבר אשר מסכן אותם. שתיית האלכוהול גורמת לערפול חושים, לאיבוד מלחים בדם, לאיבוד הכרה ואף לחבלות כתוצאה מנפילות. לעתים נערות עוברות תקיפה מינית כשהן שיכורות".

"חשוב לציין שהשתייה עלולה לגרום לאובדן הכרה, לנזקים פיזיים ואף למוות. צוות בית החולים דואג ללכת מידי פעם לבתי ספר ולשתף את התלמידים בסכנות הכרוכות בשתיית האלכוהול".

מנכ''ל מד''א, רמ''ג אלי בין, פונה לציבור ההורים: ''היו ערים לתופעת שתיית האלכוהול בקרב הצעירים והסבירו להם את הסכנות הכרוכות בשתיית אלכוהול".

"הנתונים מדאיגים הרבה יותר, כאשר אותם בני אדם, שהפריזו בשתיית אלכוהול לעיתים מעורבים באירועים פלילים, כמו קטטות עם פצועים. כמו כן, מעורבותם של אנשים שנמצאים בגילופין בתאונות דרכים גבוהה במיוחד, כך שסך כל מספר הנפגעים כתוצאה משתיית אלכוהול, יכול להיות כפול ואף יותר מאשר הנתונים שבידי מד''א".

נתן קודינסקי, מנהל מחלקת ההדרכה במד''א ציין את הסיכונים הפיזיולוגיים הכרוכים בשתייה מופרזת של אלכוהול: ''זה מתבטא תחילה בהשתטות, בלבול, אובדן זכרון, פגיעה בקואורדינציה ועייפות. במקרים של צריכת אלכוהול מוגזמת, עלול המשתכר להיכנס לתרדמת עד לדום נשימה ומוות''.

קודינסקי מפרט מה לעשות במצבי חירום: ''להרחיק את הנפגע ממקום מסוכן, כגון; כביש, מרפסת , מכונות חשמליות, כלי רכב וכו'. אם הנפגע מחוסר הכרה ואינו נושם, התחילו מיד בפעולות החייאה וקראו ל-מד''א - 101. במידה והנפגע מקיא, הטו אותו על צדו. אין לתת לנפגע לשתות קפה, או כל נוזל אחר, מכיוון שבשל אובדן הרפלקסים, הוא עלול לשאוף כל נוזל אל ריאותיו ולהיחנק''.

חייל שיכור מואשם שהרג את חברו בקטטה

חייל מחיפה הואשם היום בהריגת חברו במהלך קטטת שיכורים שהתרחשה בעיר לפני כחצי שנה.

החבר נפצע אנושות, אך במקום להגיש לו סיוע הסיעו אותו הנאשם וחבריו בתא מטען של רכב והשליכו אותו בגן ציבורי.

לאחר כחודשיים וחצי בבית החולים הוא מת.

הנאשם נעצר לפני כשבועיים על-ידי משטרת חיפה.

בכתב האישום נטען כי הנאשם, אולג קוזמנקו סלבה, בן 21, נסע עם יבגני צ'רקס ז"ל שהיה בן 26 במותו, ועם שני חברים נוספים, ברכבו של אחד החברים, למקום המכונה 'המעיין' שנמצא בסמוך לבית העלמין בדרום חיפה. 'במהלך שהותם במעיין', נקבע באישום, 'שתו הנאשם וחבריו משקאות אלכוהוליים'.

בהמשך, כך נטען בכתב האישום, פרץ ויכוח בין סלבה לצ'רקס והשניים החליפו מהלומות. חבר שלישי, ויקטור קוזננקו, התערב בוויכוח והלם באגרופו בצ'רקס, שנפל על הקרקע. 'בעוד המנוח שוכב על הרצפה, בעט הנאשם בחוזקה מספר בעיטות בראשו ובפניו של המנוח, עד שההוא איבד הכרתו ודם זב מאפו'...

לכתבה המלאה באתר YNET

שיכורים בפיצוציה תלביבית מכים מכות רצח שוטר

קרב יריות ורימוני רסס בחיפה

שיא חדש בעיר חיפה: רימון רסס וצרורות של יריות בקרב בין חמולות בשכונת חליסה. היה זה הארוע האחרון במסגרת סכסוך עקוב מדם, שבעבר גרם גם למקרה רצח.

שתי החמולות המתגוררות באזור שכונת חליסה שבעיר התחתית בחיפה, סמוך למבנה תחנת המשטרה בעיר. בתאריך 7 ליולי 2008, סמוך לשעה 22:00 בלילה, ניסו לחסל את בכיר אחת המשפחות ע"י ירי מנשק אוטומטי והשלכת רימון רסס, והכל במרחק של 100 מטר מתחנת המשטרה.

משטרת חיפה חסרת אונים במלחמה חסרת המעצורים...

המשך הכתבה באתר זהפה

תושב הדר ירה בשכנו על רקע סכסוכי שכנים

תושב רחוב הרצל בחיפה ירה מאקדח בשכנו ובבעל הבית שלו על רקע סכסוכי שכנים.

לתושב, שגילו למעלה משבעים, היה סכסוך ממושך עם השכן, בעל הדירה הצמודה, ועם בעל הבית, על רקע שימוש במחסן.

בעל הבית ניצל בנס.

השכן נפצע ברגלו.

בארוע על רקע דומה, שהתרחש באותו השבוע של שלהי חודש יוני 2008, ירה תושב שכונת חליסה הסמוכה בשכנו, ופצע אותו קשה.

באזור מזרח הדר עברו להתגורר בשנים האחרונות ערבים רבים. בבתים רבים, שבעבר הלא רחוק התגוררו בהם יהודים בלבד, מתגורר כיום רוב ערבי.

אוכלוסיה נוספת שעברה להתגורר באזור בשנים האחרונות היא של עולים מארצות חבר העמים.

השינוי הדמוגרפי המהיר מביא להתעצמות בסכסוכי השכנים, כיוון שהבתים ישנים, החצרות צפופים, והמשמעת העצמית בתחום חוקי הבניה היא רופפת.

סוף שבוע של אלימות: מדגם ידיעות

13 לאפריל 2008

בן 18 נפצע קשה מדקירות במהלך קטטה שפרצה בבית קפה; במועדון בעיר נדקר המאבטח, צעיר בן 28, שניסה להוציא צעיר שיכור מן המקום.

לכתבה המלאה ב'גל''צ ONLINE'

12 לאפריל 2008

בפאב ברחוב הרצל בחיפה, סמוך לבניין הדואר המרכזי, נדקר אמש סמוך ל-22:00 צעיר בן 18 ופונה במצב קשה לבית החולים רמב"ם בעיר. מחקירת המשטרה עולה כי בין מספר צעירים במקום פרץ ויכוח, בשיאו דקר אחד מהם את חברו בשבר בקבוק. הצעיר נפצע קשות בראשו ובצווארו.

מפקד משטרת חיפה, ניצב משנה דודו בן עטיה, מסר כי הצעיר הפצוע נחקר ומסר את שמו של התוקף. שני צעירים עוכבו עד כה לחקירה, בחשד במעורבות בקטטה ובדקירה.

בפאב ברחוב חלוצי התעשייה במפרץ חיפה נדקר הלילה שומר ונפצע באורח קל. מפקד משטרת זבולון, נצ"מ ג'מאל חכרוש, מסר כי המאבטח ביקש לפנות מהפאב את אחד המבלים שהשתכר והתפרע. השיכור שלף לפתע מכשיר חד, ככל הנראה מברג, ודקר את השומר.

לידיעה המלאה ב-YNET

מאבטח במועדון נפצע ברגלו בקטטה בין שיכורים

המאבטח, נדקר, בתאריך 20 לאפריל 2008, בכניסה למועדון בשכונת הדר הכרמל בחיפה. סמוך לשעה 06:00 התפתחה קטטה בין מספר צעירים, שככל הנראה היו תחת השפעת אלכוהול, ברחבת הכניסה למועדון. בשלב מסוים הוא התערב על מנת להפריד בין הצעירים שהתקוטטו במקום, ונדקר קלות ברגלו ע''י צעיר כבן 19.

לידיעה המלאה ב-LOCAL חיפה