צורת האוזן של מפרץ חיפה

החזון החדש של חיפה: ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

קו הודו-אירופה דרך חיפה

נמל המפרץ צפוי להתחיל לפרוק ספינות לאחר פסח

הפקק בנמלים עומד כיום על כ-80 אוניות שממתינות להיכנס לפריקה, עיכוב שעולה למשק כ-40 מיליון שקל ביום ומסתכם במיליארד שקל בשנה, שמתגלגלים בסוף על צרכני הסחורות המיובאות ומעלים את יוקר המחייה.

לכתבות בנושא ב-YNET

המראה שתושבי חיפה התרגלו אליו בחדשים האחרונים: המפרץ מלא ספינות מול נמלים ריקים.

הסתיים שלב א׳ בפרויקט חיבורי נמל המפרץ

חברת נמלי ישראל תפתח לתנועה ביום חמישי הקרוב את המקטע הדרומי הכולל 4 גשרים המחברים בין נמל המפרץ, מספנות ישראל וקישון מזרח לכביש 75. עלות פרויקט חיבורי נמל המפרץ בכללותו הינה כ-2 מיליארד שקל.

לכתבה המלאה ב-port2port

חיבור נמל המפרץ לכביש 75

מצולות [1989] - מה לעזאזל קרה עם הסרט הזה?

הזנת חול בחוף קריית חיים

 

החול שהוזרם אמש (ה’ 20/5/21) לחוף קריית חיים הוא חול נקי שהובא מאזור בת גלים, כראיה לכך אפשר לראות שפע של בעלי חיים ימיים שהובאו יחד עם החול, בעלי חיים שאינם מזיקים.

לכתבה המלאה בחי פה

המרינה בהרצליה

מפרץ חיפה יהיה כמו סנטרל־פארק

חיפה היחפה

כיום אזור הקישון דוחה כל פעילות פנאי ונופש ומעודד יוממות, כלומר, אנשים מגיעים רק לעבוד ורק רוצים לברוח מהאזור. אבל עוד שני עשורים מהיום הקישון יהיה פארק ענק, פי שלושה מגודלו של הסנטרל־פארק בניו יורק, עם מעגנות קטנות, תשתיות לרכבת קלה וכבדה, מתחמי מלונאות ותיירות, נמל ושדה תעופה פעילים, ובעיקר אוויר נקי הפונה לים. אנשים ירצו להיות חלק מחיפה.

לכתבה המלאה בדהמרקר

ירח זורח מעל מפרץ חיפה

ירח זורח מעל מפרץ חיפה

חיפה היחפה

סערה במפרץ חיפה 19012018

בסערה העזה במפרץ חיפה בבוקר יום שישי 19/01/2018 הגלים הגיעו עד לגובה של כעשרה מטרים. נזק רב נגרם לחופי הרחצה. ספינה גדולה נסחפה לחוף קרית ים. יתכן וחול רב הצטבר בין שוברי הגלים מול העיר התחתית.

מפרץ חיפה הוא סיפור אהבה

מִפְרַץ חֵיפָה הוּא
סִפּוּר שֶׁל אַהֲבָה
זֹאת הָאֱמֶת כִּפְשׁוּטָהּ

כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ
כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ
הוּא לֶאֱהֹב תָּמִיד

זֹאת הַשָּׂפָה שֶׁתָּזִיז
וְלֹא תָּכְנִיּוֹת עַכָּבִישׁ
וְנִימְפוֹת עַל הַכְּבִישׁ

העיר העתיקה בירושלים ומפרץ חיפה

על רקע ארוע הטרור בהר הבית ברצוני לשתף את רשמיי ומסקנותיי על המקום כמדריך טיולים, גיאוגרף, וצייר מפות. טילתי פעמים רבות בעיר העתיקה כשאני מנסה להבין את סוד המבנה שלה, אשר מבליט את קדושתה. הגעתי למסקנה כי, בדומה לחיפה, לעיר העתיקה יש צורה של אמפיתיטרון טבעי, אשר הר הבית הוא הבמה הנישאת בתחתיתו. ארבעת הרבעים, וכל הדרכים, נפרשים כמניפה, או כמושבים באיצטדיון. הם מהוים בדרך זאת את הרקע המכין למקום הקדוש. מי שמגיע אל הר הבית יורד אליו, ומי שחוזר מטפס במעלה לעבר שער יפו. למאמץ הרוחני מתלווה מאמץ פיזי הולם. מי שמבקר במנהרות הכותל יודע כי בימי קדם היה גשר אשר חיבר מעל הואדי שהפריד בין העיר ירושלים המיושבת להר הבית, שהיה מתחם נפרד. הגשר נהרס, הואדי התמלא בשרידי מבנים, ועליהם נבנתה העיר העתיקה. על המורד שנותר מעונינים כיום פרנסי העיר להתגבר באמצעות מערכות היסעים חדישות כמו מעלית ורכבל. נשאלת השאלה האם לא יפגום הדבר באופיו הרוחני של המקום.

בתי הזיקוק ושדה התעופה חיפה

במפרץ חיפה, שגובל בהר הכרמל ועמוס לעייפה במתקנים ומבנים מכל הסוגים, חשובה מאד הסדרת הרשמים החזותיים של הטייס שמתקרב לנחיתה בשדה התעופה. על הסביבה שקרובה למסלול להיות מעוצבת בצורה מופשטת ככל האפשר, כאב טיפוס. 

זאת בפרט כאשר הגישה היא מדרום, מכיוון בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גובלים במרחק 750 מטרים בלבד מקצה המסלול. חלק קטן משטח המפעל נמצא ממש מתחת לציר הפיינל, שהוא ציר הנחיתה הסופי של המטוס.

אורך ציר הפיינל למטוסי נוסעים הוא קילומטרים אחדים. מכיוון שהמטוס מנמיך עד הגיעו למסלול, על הציר להיות נקי ממכשולים על גבי הקרקע ומסומן באמצעים חזותיים, כמו פנסי תאורה.

להלן איור שמראה את ציר הפיינל מעל בתי הזיקוק. השטח שחופף חיב להיות נקי ממכשולים תעופתיים. ארובות ה''לבניות'' הישנות, שהן מבנים מיותרים ומסוכנים ממילא, הן המכשול העיקרי שיש להסיר. 

בצבע תכלת מסומן ציר הפיינל של המטוסים שמגיעים לשדה בחיפה

איור של ציר פיינל בפרספקטיבה

מראה לילי של ציר פיינל

סכימת שילוב בין נמל ימי לאוירי במפרץ חיפה

האיור מראה את הפוטנציאל לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי במפרץ חיפה, על בסיס התשתיות הקיימות. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו. הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא איתו את ההון האנושי, שהוא הגורם המרכזי לשגשוג. בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כישויות נפרדות, או כאלה שמתחרות ביניהן על שימושי קרקע. 
האיור מבליט את הפוטנציאל לשילוב בין תשתיות משותפות כמו: שטחים מיובשים בתוך הים ושוברי גלים, עורקי תחבורה משותפים כמו רכבות וכבישים, ושירותים לוגיסטיים משותפים כמו מכס, בטחון, אחסון והובלה.

אין צורך להאריך לאלתר את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. בהארכה עד קו המים יהיה אורך המסלול כ-2,000 [אלפיים] מטרים. אורך זה מתאים עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737. מטוס זה, ומקבילו של חברת איירבוס, הם הנמכרים ביותר כיום לחברות התעופה ברחבי תבל. הדבר מעיד, בין היתר, גם על המגמה לעבור לשדות תעופה קטנים ועירוניים.

מטוסי בואינג 737, בגרסאות שונות, יוצרו מאז שנת 1967 וייצורם נמשך גם כיום. במהלך השנים התקבלו הזמנות רבות למטוס, ומתוכן סופקו כ-8,000. זה מטוס הנוסעים הסילוני שצבר את המספר הגדול ביותר של הזמנות, ויוצר במספר הרב ביותר של עותקים בכל הזמנים. בואינג 737 MAX הוא הסדרה החדשה, שנכנסה לשוק השנה, ומובילה בראש רשימת המכירות של מטוסי הנוסעים.
הבואינג 737 שייך לקטגוריה של מטוסי נוסעים בעלי 6 מושבים בשורה, עם קיבולת של כ-200 נוסעים וטווח של כ-5,000 קילומטרים, בהתאם לסדרת היצור. חברות התעופה מעדיפות אותם כיום, באורח מובהק, על פני המטוסים רחבי הגוף הגדולים, שהם בעלי 9 מושבים ויותר בכל שורה, וקיבולת נוסעים וטווח כפולים.
לפיכך, הארכת השדה בחיפה עד לאורך שמתאים עבור הבואינג 737 תפחית מיד את הלחץ על נתב''ג, ותמנע את הצורך להשקיע הון עתק במסלולים וטרמינלים ענקיים.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1.9 קילומטרים

הצטברות חולות במפרץ חיפה כתוצאה מהקמת נמל המפרץ - אפריל 2017

חשש להצטברות חולות בנמל חיפה וסביבתו. החולות נראים היטב בעין בלתי מזוינת, כולל גלים שנשברים עליהם. הם מצטברים גם לאורך שובר הגלים של הנמל הצבאי החדש, באופן שיתכן ויגרום להשבתתו.

החול הרב עלה לפני השטח בעקבות גלים ישירים מכיוון צפון, אשר סחפו אותו לעבר שובר הגלים הארוך שמול העיר התחתית. כאשר המים שקטים, או כשהגלים מכיוון מערב, החול שוקע או נסחף לחוף הרדוד במזרח המפרץ.

שובר הגלים החדש של נמל המפרץ, שהוא הארכה של שובר הגלים הארוך, הוא אשר מסיט את כיוון הגלים. הגלים, שהיו בעבר ברובם בכיוון כללי ממערב למזרח ודעכו בחופי הקריות, התחילו לשנות את כיוונם הכללי לצפון - דרום, לעבר העיר התחתית. 

היקף התופעה רחב הרבה יותר מאשר בשטח המצומצם של שובר הגלים החדש שנבנה כעת, כך שהטיעון שהחולות הם תוצאה של עבודות הבניה אינו נכון.

בעבר, כאשר הוקמו שוברי גלים ורציפים במפרץ חיפה, נהגו מקבלי ההחלטות לפרסם כי התוכניות עברו בדיקות מעבדה מקבילות בשני מכונים לפחות: בהולנד ובטכניון, והן יצאו לפועל לאחר שהתקבל אישור מהם. במקרה של נמל המפרץ, לא ברור אם אכן בוצעו שתי בדיקות המעבדה הנדרשות.

יתכן ועד כה נשאב החול העודף ליצירת הרציף הענק של נמל המפרץ, ובניתו הושלמה בדרך זאת במהירות שיא. חול נוסף שימש למילוי החסר בחופי קרית חיים, שגם נבע מחלקו משינוי משטר הזרימה. אלא שכעת אין לו יותר שימוש, והחול הרב מצטבר על דופן כל שוברי הגלים במפרץ.

תופעת הצטברות החולות לאורך חופי ישראל מוכרת היטב, ומנוצלת בעיקר ליצירת שוברי גלים שמגדילים את שטח חופי הרחצה. התופעה היא עונתית ופתאומית, באופן שבלתי אפשרי לחזות אותה מראש. יתכן ובשנה הבאה נחזה, כרעם ביום בהיר, בדיונות חול בין שוברי הגלים של נמל חיפה.
בסופו של דבר יתכן והצטברות החולות בין שוברי הגלים תיצור מעין מפרץ חולי בצורת חצי קשת. זאת בדומה לחוף הרחצה של נתניה, שגם הוא נוצר בין שני שוברי גלים. 

הסיבה לשינוי הפתאומי עשויה להיות הגלים העוצמתיים שמגיעים בחורף מכיוון מערב, ויתנגשו במבנה המסורבל של שובר הגלים של נמל המפרץ, אשר נבנה בניצב לכיוונם. השובר יתקשה לעמוד בגלים גבוהים, לכן הוא נבנה באופן מסיבי ביותר, מה שהביא להסחת תשומת הלב מהשפעתו על שינוי תנועת הגלים בסביבתו. במקביל צפויה ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.
התוספת הכבירה של השובר לתוך עומק המפרץ, כניצב בולם לזרמים, עלולה להיות בעלת השפעה גם חופי דרום חיפה אשר יחסמו בחול. מדובר לפיכך בצונאמי סביבתי.
בערוץ 10 התפרסמה בתאריך 4 למאי 2017 כתבה ראשונה בנושא מפגעי נמל המפרץ, שאחד המשפטים החשובים בה הוא: שינויים קיצוניים בתנודות הקרקע.

מומחי הגיאומורפולוגיה הימית של אוניברסיטת חיפה טרם השמיעו את עמדתם בנושא. 

חולות שמצטברים בצד שובר הגלים שנבנה לנמל המפרץ

החולות מצטברים גם בצד שוברי הגלים של הנמל הצבאי החדש

חוף נתניה - צורת העתיד של נמל חיפה?

מיכל האמוניה

מיכל האמוניה המניאק
הוא זירת פעולה
לסידרת מעשי איבה

כל המאמינים הצרופים
רואים בצירופי המקרים
סיבה ומסובב למהדרין

השר הזדרז להגיב
והוא חיב להכחיש
את הכוונה במזיד

שלל התגובות הפוסט טראומטיות בעקבות ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה מזכירות את סיפור האימה של אדגר אלן פו מהמאה ה-19, "חבית האמונטילדו":

אציל אחד באיטליה של פעם חפץ להתנקם בעמיתו, והחליט לרצוח אותו בדרך מקורית. הוא הזמין אותו, בתקופת הקרנבל וכשהקורבן היה מחופש בבגדי ליצן ושיכור, למרתף היין בטירתו על מנת ללגום ממיכל יין שרי נדיר בשם אמונטילדו. הם הלכו במנהרות הטירה, והקורבן השתעל כל העת מחמת האויר הקלוקל אך סירב לחזור, כי "השיעול לא יהרוג אותי". לאחר שהגיעו לנישה שבה היה האמונטילדו כבל אותו הרוצח לקירות, ולאחר מכן אטם את הנישה בקיר לבנים שבנה. לפני ששם את הלבנה האחרונה הוא גם זרק לפיד בוער פנימה.

מוסר השכל: לא כל מי שמזמין אותך לחגוג עושה זאת כי הוא רוצה בטובתך, ואם אתה משתעל על הדרך סימן שאתה בצרות.

פינק פלויד Have a Cigar

קח סיגר
תרגום: אבינועם עמיזן

בוא בחור יקר
וקח עכשיו סיגר
תגיע רחוק מחר

אתה תעוף גבוה
לא תמות לעולם
תתחיל ותצליח מהר

אם רק תנסה
תצליח כל כך
יאהבו אותך לעד

תמיד היה לי
כבוד עמוק אליכם
אני חוזר ואומר

הלהקה שלך מדהימה
אני כך חושב
ממש נשבע לך

אה דרך אגב
מי הוא פינק
בתוך הלהקה הנפלאה

והאם אמרנו לך
מה שם המשחק
בחור יקר שלנו

אנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שבכל טוב מלאה

קיבלנו מכם נוקאאוט
אתם חייבים להוציא
אלבום מהר ולאלתר

חייבים זאת לציבור
אנחנו כה שמחים
אפילו לא חושבים

כל האחרים מקנאים
ראיתם את המספרים
זאת התחלה מהסרטים

שמענו על המכירות
זאת תהיה מפלצת
אם נעבוד כצוות

והאם אמרנו לכם
מה שם המשחק
שאותו אנו משחקים

אנחנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שמלאה בכל טוב

תריסר סיבות מדוע נמל המפרץ הוא מיותר

נמל המפרץ הפרטי הוא מיותר, וזאת מהסיבות הבאות:

א. ירדן לא תסכים שמכולות מישראל יגיעו אליה

ב. קיים כושר קיבולת גדול בנמלים הקיימים

ג. צפויה ירידה בהובלת המטענים הימיים במזרח הים התיכון

ד. תוספת מקומות עבודה לישראלים לא תהיה

ה. חיסכון כספי לא יהיה ויתכן גם הפסד

ו. יש כבר נמל פרטי באשדוד ואפשר להסתפק בו

ז. הרציף הארוך בנמל חיפה מתאים לספינות הגדולות ביותר

ח. נמלי ענק מתחרים נבנו ביוון ובמצרים

ט. מבנה הנמל מסורבל ויקשה על הפעלתו

י. השטח העורפי של הנמל הוא של שדה התעופה
יא. בסיס חיל הים לא צריך מקום חדש
יב. לא תהיה תוספת תעסוקה בשירותים לוגיסטיים   

פירוט:

א. בירדן יש חוק שאוסר על כניסת מכולות בדרך הים שלא דרך נמל עקבה. הסיבה היא הרצון לשמר ולפתח את שער הכניסה הימי היחיד של המדינה. במסוף בבית שאן מועברים במלגזות כל המטענים מישראל למכולות ירדניות. כל הדיבורים של שרי הממשלה על הובלה לירדן כגורם לפיתוח רכבת העמק ונמל המפרץ הם הטעיה של הציבור.

ב. בנמלי חיפה ואשדוד יש די קיבולת עבור כל נפח ההובלה הימית של ישראל למשך עוד שנים רבות מאד. שיעור הצמיחה, של 1-2 אחוזים לשנה, אינו מצדיק הוספת רציפים בעתיד הנראה לעין.

ג. תעלת פנמה המורחבת מסיטה מחיפה את כל תנועת הספינות הגדולות שבין המזרח הרחוק לחוף המזרחי של יבשת אמריקה, שעד כה היו עוברות בתעלת סואץ. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על מעמדם הגיאופוליטי של ישראל והאזור.

ד. הנמל הפרטי יתופעל, כמקובל בעולם, על ידי חברה בינלאומית שמתמחה בתפעול טרמינלים. החברה תעדיף לשכור עובדים מיומנים בעלות שכר נמוכה, ואלה נמצאים בעיקר במזרח הרחוק.

ה. ההצדקה העיקרית להקמת הנמל הפרטי במפרץ, יחד עם אחיו באשדוד, היא התקווה לירידה בעלויות המשכורות והגברת התפוקה. עלות המשכורות של כ-2500 עובדי נמלי חיפה ואשדוד הממלכתיים היא כמיליארד שקלים בשנה. המשכורות הן כ-50 אחוז מהוצאות התפעול של הנמלים. התפוקה למנופאי מכולות בישראל היא כשני שליש לעומת שיאני היעילות בעולם. ההנחה היא שעובדי הנמל הפרטי, אשר ירוויחו פחות ויהיו בעל הספק גדול יותר, יביאו לחיסכון משמעותי למדינה. אך הנמלים הפרטיים יתמקדו במסופי מכולות, שהן חלק בלבד מסך כל פעילות הנמלים הממלכתיים, והיקף החיסכון יהיה בהתאם. בנוסף, משכורות המנהלים בנמלים הפרטיים יהיו גבוהות מאד, הם יישרו קו עם הנמלים הממלכתיים באופן שיציעו מחירים נמוכים אך במעט, ישתמשו בתרגילי מס, ועוד. לרציפים החדשים יהיו עלויות תפעול קבועות, שעלולות להביא גם לכך שנשלם יותר עבור אותה כמות מכולות שתיכנס למדינה. הממשלה, כתוצאה ממאבק ''ראש בראש'' בועדי העובדים החזקים של הנמלים, החליטה לשבור אותם בכל מחיר, על גבו של הציבור.

ו. אפשר להסתפק גם בנמל פרטי אחד, זה שהוקם באשדוד, אשר יציע מחירים נמוכים יותר ותפוקה יעילה יותר לחברות הספנות שמגיעות לארץ, ויאפשר גם עגינה לספינות הענק הבודדות אשר הנמלים הקיימים אינם מסוגלים להעגין.

ז. לטענת האדריכל מיכה רטנר, אין גם צורך פיזי בהקמת נמל המפרץ, כיוון שרציף המכולות החיצוני הארוך שקיים בנמל חיפה כיום מתאים, לאחר העמקה, גם לאוניות המכולות הגדולות ביותר. אפשר להיווכח בכך כאשר צופים ממרומי חיפה, ורואים את השטח הימי הנרחב שבין נמל הכרמל לנמל הקישון.

ח. נמלי ענק פרטיים למכולות ניבנו ומתופעלים על ידי הסינים ביוון ובמצרים. נמלים אלה מתחרים עם נמלי ישראל על נתח השוק של שטעון מכולות בין ספינות גדולות לקטנות, ועלויות התפעול שלהם הן נמוכות יותר.

ט. נמל המפרץ נבנה בניצב לכיוון הגלים שמגיעים ממערב, ושובר הגלים שלו יתקשה לעמוד בגלים גבוהים. צפויה גם ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.

י. המחיר הכלכלי שמשלם מטרופולין חיפה עבור הקמת נמל המפרץ הוא עצום. זאת באובדן שטחים יקרי ערך בעורפו, ובעיקר בשיתוק הפיתוח של נמל התעופה הבינלאומי במפרץ.
יא. בשלב ג' של נמל המפרץ מתוכננת בו הקמה של בסיס חיל הים. הנמל הצבאי החדש שכבר הוקם, שצמוד מצפון לבסיס הקיים, מתאים לכך לאין ערוך יותר.
יב. נמל המפרץ לא יוסיף מקומות תעסוקה במסגרת ענף השירותים הלוגיסטיים, שיקום לכאורה בשטחים נרחבים בשטח של מאות דונמים בעורף הנמל. השרותים הלוגיסטיים במדינת ישראל מרוכזים באזור מרכז הכובד של האוכלוסיה, שהוא ליד נתב''ג. הם ממוקמים בקרית שדה התעופה ובסביבתה. התובלה האוירית היא גורם הצמיחה המרכזי בענף זה.

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

נמל תעופה בינלאומי בחיפה