- בתחומים ציבוריים רבים די בחשד סביר כדי לחייב, על פי החוק, לפרסם במלואו מיד כל פרט שקשור לנושא. כך הוא הדבר כאשר עולה חשד לפלילים בתאגיד כלכלי. כך גם לגבי אישים פוליטיים. במידה והחשדות נגדם מבוססים, יובא הענין להכרעת בית משפט, אך בינתיים חובת הציבור לדעת. במקרה שלפנינו, החשדות כי בז''ן הוא גורם לסרטן הם מבוססים, אך למרות זאת משרד הבריאות עיכב את ממצאי הדו''ח במשך 4 חדשים תמימים. כתוצאה מתקופת הצינון הזאת נקבעה אצל הציבור מראש המסקנה כי אין בדו''ח ממש.
- הדו''ח פורסם באמצע החופש הגדול. האמהות עסוקות עם הילדים, ואזרחים רבים נמצאים בחו''ל. זאת עונת המלפפונים, וכל חדשה, ולו גם חשובה, אינה זוכה להתיחסות רצינית, אם בכלל.
- הדו''ח פורסם בזמן בין המיצרים, בערב תחילת חודש אב. עבור החרדים זאת תקופת קינות, לזכר טרגדיות חורבן בתי המקדש הראשון והשני. כל פרסום חדשותי נבלע בקונטקס של הטרגדיות הגדולות האלה. יתכן ומועד הפרסום נועד לרמוז לציבור החרדי שמדובר בטרגדיה נוספת.
- הדו''ח פורסם יום לאחר תחילת פגרת הכנסת. כך הפכה לבלתי אפשרית המשימה לקבל תגובה משר, יו''ר וועדה, או חבר כנסת.
- האולימפיאדה עמדה בפתח, ועיני כולם כבר היו נשואות לריו. השידורים מריו הם בשעות הלילה, וחייבים בימים אחדים כדי להתרגל לכך. כל המדינה התחילה ג'ט לג, שבמהלכו אי אפשר היה להתרכז במאומה.
- הדו''ח פורסם ביום חמישי בצהרים, מועד שידוע מאז ומתמיד כמאוחר מיד לכל פירסום חדשותי רציני. עיתוני סוף השבוע הודפסו, ומהדורות החדשות הטלוויזיוניות נערכו.
- הדו''ח פורסם בשעה 1300. היה זה בין הידיעות על שחרורה מהכלא של אתי אלון, והשארתו בכלא של משה קצב. מדובר בתזמון מדויק עבור מי שחפץ שההודעה שהוא משחרר לאמצעי התקשורת תזכה לרייטינג מינימלי בלבד. החל מפרסום ההודעה על שחרור אלון עסקו אמצעי התקשורת בנושא זה בלבד. כאשר פורסמה ההודעה על קצב המשיכו העיתונאים לעסוק גם בו, עד למהדורות הערב בטלוויזיה. הידיעה על גניזת המחקר שעוסק בסרטן מבז''ן נבלעה בתהום הנשיה.
יום ראשון, 14 באוגוסט 2016
רחמנא ליצמן
יום חמישי, 19 במאי 2016
הדקות האחרונות בסרט ''דרכו של קרליטו''
יום שלישי, 28 באפריל 2015
2 מחקרים על הנזקים הבריאותיים-כלכליים מזיהום האויר
יום שבת, 18 באפריל 2015
ההשפעה ההרסנית של בתי הזיקוק על אזור מפרץ חיפה
יש להעביר את בתי הזיקוק לארצות עולם שלישי, שבהם הדרישה למוצריהם נמצאת בעליה, ואילו עלויות הקרקע והעבבודה בהן הם נמוכות. איזור מתאים הוא חופי מדינות מזרח אפריקה שנמצאות בקשרים ידידותיים עם ישראל, כמו אתיופיה וקניה. מדינות אלה גם סמוכות למקורות הנפט במפרץ הפרסי, ובעלי בתי הזיקוק יוכלו ליצור קשרים עם מדינות שאינן בקשר פוליטי עם מדינת ישראל וליהנות מכל היתרונות הכלכליים שכרוכים בכך.
יתכן כי במאגרי הגז שהתגלו מול חופי חיפה מצוי גם נפט רב. חברת נובל אנרג'י מעוניינת להקים את המסוף להזרמת הגז והנפט למיכליות בסמוך לאסדת הקידוח, ויש לתמוך במהלך זה. את הגז והנפט לשימוש מקומי אפשר יהיה להזרים לארץ לזיקוק במתקנים משוכללים שיוקמו הרחק ממקומות ישוב, לדוגמא בנגב או בערבה, או למתקנים בבעלות ישראלית בארצות עולם שלישי. אפשר גם, על פי מסקנות המאמר, לוותר לחלוטין על ייצור עצמי של דלקים מזוקקים, ולהסתפק בהקמת מאגרים גדולים בישראל שישמשו את המשק בשעת חירום.
העולם עובר לשימוש באנרגיה נקייה, ומהלך העתקת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה צריך להשתלב גם במהלכים של הגברת השימוש באנרגיה נקייה במדינת ישראל.
יום חמישי, 2 באפריל 2015
תחקיר חדשות 10 - דלק מסרטן בקריות
מתוך: צדק חברתי - חדר המצב
תחקיר ששודר לפני כמה חודשים בתכנית המגזין עם אושרת קוטלר, מראה איך החברה הממשלתית תש"ן, מאכסנת נפט ותזקיקיו בקרבה גדולה מאוד לבתי התושבים, ואיך בנייניםשלמים סובלים ממכת סרטן. בנוסף, אפשר לראות בתחקיר עובד לשעבר של החברה, שמראה עד כמה הקרקע באזור מזוהמת, מי התהום מזוהמים, ישנן פליטות רעילות ובעייה קשה במערך כיבוי האש, ודיווח לוקה בחסר של תקלות, וטיוח שלהן. אפילו העובדה שהעיריה ביטלה להם את הרשיון עסק לא עוזרת.
כשסיקרנו את הדיון בנושא קרקעות הצפון, נכחו בו אנשי חברת תש"ן, שאמורה לנהל את מתחם קרקעות הצפון, ולפנות בתמורה את המתחם המזוהם מהתחקיר הזה, כאשר כביכול על הקרקעות שהם יפנו תורחב השכונה. זהו שקר- המקום מזוהם לגמרי, ולטפל בזיהום יעלה הרבה מאוד כסף.
עלינו לדרוש מהאחראים- בעיריות ובממשלה, לקחת אחריות ולנקות את הזיהום שיצרה חברת תש"ן, ולא ליצור מקור זיהום חדש. מה שחשוב להבין שמטרת הרחבת תעשיית הזיקוק הישראלית בתכניות החדשות היא למטרות ייצוא, למדינות כמו יוון שמעדיפות שהזיקוק הרעיל לא יהיה בתחומן, והתוכניות האלו משרתות בעיקר את האחים עופר.
סיכום דיון בועדה להתנגדויות לתכנית קרקעות הצפון-
http://on.fb.me/1Hjf9R7
הפגנה נגד התכניות להרחיב את התעשייה המזהמת-
http://on.fb.me/1Cxn6Ry
לצפייה ביוטיוב-
https://www.youtube.com/
יום שני, 28 ביולי 2014
מנקים את מפרץ חיפה
שבה האש היוקדת אותם בלבד היא מלבה,
בשילוש שלילי של בריאות, ביטחון וערך קרקע.
כמו במיאמי יכולים להיראות פני הנוף במפרץ חיפה,
לאחר שיחוסלו בתי הזיקוק ושאר מפעלי התרעלה,
שמזיקים לסביבה ועולים לנו בבריאות יקרה.
נהיה בטוחים יותר מסכנת הטילים,
שצפויה לרבוץ מעלינו לעוד מאות שנים.
והופכת אותנו בימים אלה לשאהידים.
על שטחיהם יוקמו ערים ואזורי תעסוקה מתקדמים,
שיעלו את ערך הקרקע באיזור עשרות מונים.
וכולנו נשוט בתעלות הקישון בין נופים מרהיבים.
בתמונה: פני הנוף של העיר מיאמי - כך צריכים להיראות גם פני הנוף במפרץ חיפה, במראה מכיוון החוף. שדה התעופה הגדול לא נראה בתמונה אך הוא חלק מרכזי מסך כל הנוף העתידי.
יום שלישי, 25 ביוני 2013
צוללני הקישון
כל מי שעבר ליד נחל הקישון בשנות ה-1970, כאשר התרחשו הצלילות המסרטנות, יודע עד כמה היו מזוהמים מימיו ועד כמה אסור היה להתקרב אליו, ואפילו לנשום את הצחנה המרעילה שעלתה ממנו והתפשטה למרחקים.
המשפט שבו הפסידו צוללני הקישון חולי הסרטן מול חברת 'חיפה כימיקלים' הוא דוגמא לחוסר צדק, וללוחמים החולים מגיעים פיצויים נדיבים ככל שאפשר, למרות ששום סכום כסף לא יוכל כנראה לפצות אותם באמת.
אך שאלה אחת נותרה בעינה, והיא מדוע לא התעקשו הלוחמים שלא לצלול בנחל המצחין. הרי היה ברור לכל הדיוט שאסור בכלל להתקרב לקישון, והם היו נערים וגברים צעירים חריפי שכל, שהתנדבו למשימות מסוכנות שדרשו את מלוא התושיה.
גם אם המטרה היתה תירגול צלילות במים מזוהמים, אפשר היה לבצע זאת בדרך בריאה הרבה יותר.
באותו ענין, תוצאות המשפט מלמדות כנראה גם על הסיכויים העלובים של תביעות דיירים נגד התחלואה שיוצר מסלול המטרונית שעובר מתחת לדירותיהם. יש פוסט בנושא זה בבלוג 'החצר האחורית של חיפה'.
בשונה ממה שקרה בקישון, כאן העיריה היא שפתחה בהסגת גבול ושינתה את לחלוטין את המצב הנורמאלי והמקובל בין התחום הפרטי לתחום הציבורי, באזורי המגורים הצפופים ברחובות הרצל ויל''ג במזרח הדר. עורך דין שישים ליבו לכך ימצא בוודאי לקוחות פוטנציאליים, שיבקשו להגיש תביעת פיצויים בגין הנזק הרב, הבריאותי והכספי, שנגרם להם.
יום שישי, 23 במרץ 2012
נהריה עיר מורעלת באסבסט
במשך 45 שנה פעל בסביבת נהריה מפעל איתנית, יצרן האסבסט היחיד בישראל.
באזור נהריה ומהגליל המערבי מפוזר החומר המסרטן בכמויות עצומות ולא לגמרי ידועות בלולים, בחממות, בשבילים, במוסדות חינוך ואפילו בבתים פרטיים.
החברה שיווקה את האסבסט כמוצר לשימוש בכל רחבי הגליל המערבי במחיר אפסי. קראו לאנשים לעשות בו שימוש והסבירו איך להשתמש בו. ב-1964 פירסמה החברה מודעה שנפתחת במלים 'פסולת אסבסט', שבה הצעה למכירת הפסולת ב-10 אגורות למ"ק. במודעה צוין כי פסולת האסבסט מתאימה לפיזור על דרכי עפר בשדות, פרדסים וגנים.
המפעל פעל עשרות שנים כשהוא יודע בפירוש שהדבר מסוכן. בהתחלה חשבו שהאסבסט מסוכן רק ברמה התעסוקתית, לעובדים, אך הידע בעולם שהחומר מסוכן גם סביבתית קיים כבר משנות ה-50.
יש הנחיה של מנהלי המפעל משנות ה-70 למצוא מקום מרוחק מיישוב להטמנת פסולת אסבסט ולדאוג לסילוק יומיומי של הפסולת הגורמת לנזק.
זוהי פצצה מתקתקת שכבר גבתה חיים של מאות באזור שחלו במחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לאסבסט.
מאות פועלים במפעל ותושבים, חלקם צעירים מאוד, חלו ומתו. גם הרבה בני משפחה של עובדים חלו, כי הפועלים חזרו הביתה בבגדים מזוהמים בסיבי אסבסט. אנשים חיים בחרדה, כי למחלת הסרטן הנגרמת מאסבסט יש תקופת דגירה של 40 שנה.
רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות מ-2009 קבע: אזור נהריה ממוקם במקום השני בעולם בשיעור מקרי התחלואה בסרטן הקטלני מסוג מזותליומה.
שיעור החולים בנפת עכו, הכוללת את נהריה, הוא פי 10 לעומת נפת תל אביב.
מומחים מעריכים שבשנים הבאות צפויה החמרה בהיקף התחלואה בגלל התקופה הארוכה שבה מתפתחת המחלה.
האזור לעולם לא יהיה נקי לחלוטין מאסבסט, כי סיבים מיקרוסקופיים עפים באוויר ויכולים להתפזר למרחק של עד 10 ק"מ.
חברת איתנית שייצרה את האסבסט במשך עשרות שנים היא בבעלות משפחת פדרמן,
לפני שנה התקבל החוק למניעת מפגעי אסבסט, שקובע כי המדינה תתחיל בפינוי כל פסולת האסבסט באזור. מחצית מהמימון יגיע מקופת המדינה והרשויות המקומיות שבתחומן יבוצע הפינוי - ומחציתו יושת על חברת איתנית.
הפינוי היקר והמורכב, שעלותו לחברה כ-150 מיליון שקלים, מתקדם כיום באופן מרשים. כשחופרים מוצאים כמויות אדירות של אסבסט, הרבה יותר ממה שחשבו מלכתחילה.
אלא שעתיד הפרויקט בסכנה: איתנית, שנלחמה נגד חקיקת החוק, אינה מתכוונת לוותר והגישה לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ לביטול החוק. בעתירה שהגישה החברה, נטען כי איתנית כלל אינה החברה המזהמת. פעילות החברה במשך עשרות שנים, נטען בעתירה, נעשתה כדין, ודווקא הרוכשים הם אלה שעשו שימוש מסוכן באסבסט.
לכתבה המלאה באתר דהמרקר
יום שישי, 23 בדצמבר 2011
הדו"ח החמור של מבקר המדינה על כשלי הועדה המקומית
יום שלישי, 8 בספטמבר 2009
זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?
הצטברות של מחלות סרטן באזורים הסובלים משיעורים גבוהים של פליטות מזהמים היא תופעה שהפכה מוכרת בשנים האחרונות.
הדו"ח כולל נתונים על ריכוזי מזהמים שונים שנמצאו במספר בתי ספר, גני ילדים ומוסדות חינוך באזור מפרץ חיפה בשנים 2008-2007.
יום שני, 7 בספטמבר 2009
מחקר: עלות עודף התחלואה משני סוגי סרטן בחיפה - 123 מיליון שקל בשנה
עלות עודף התחלואה משני סוגי סרטן (ריאות ושלפוחית שתן) באזור חיפה למשק הלאומי עומדת על 123 מיליון שקל בשנה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי במחוז חיפה - בו מתגוררים 12% מכלל התושבים במדינה - אחוז התחלואה בסרטן הינו גבוה ועומד על 17% מכלל האוכלוסיה.
זיהום האוויר במחוז חיפה גבוה מכל מחוז אחר - נטען במחקר.
יום שני, 15 ביוני 2009
תוחלת החיים במחוז חיפה נמוכה ב-2.7 שנים מהממוצע הארצי
במחוז חיפה - בו מתגוררים 12% מכלל התושבים במדינה - אחוז התחלואה בסרטן הינו גבוה ועומד על 17% מכלל האוכלוסיה.
משנת 2007 חלו בישראל 21,407 איש בסרטן, ובמחוז חיפה חלו 3,579 איש.
כמו כן, התמותה מהמחלה גבוהה במחוז זה - 17.5 מקרי מוות לכל 100 אלף תושבים.
לכתבה המלאה באתר כלכליסט
יום שבת, 9 באוגוסט 2008
ערי מפרץ חיפה מובילות את הארץ והעולם בתחלואה בלימפומה
סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר.
יום שישי, 30 במאי 2008
תושבים הפגינו נגד הקמת אנטנה סלולרית
תושבים מקרית חיים וקרית ים הפגינו בגבול שבין שתי הקריות, במחאה על הקמת אנטנה סלולרית נוספת במקום.
התושבים תלו שלטים בגנותו של יהב ביניהם: "יונה יהב מזיק לבריאות", "בחיפה לא היית מעז", "קרי(נ)ת חיים = מתים מזה", "יהב – עם סרטן לא משחקים" ו"בקישון סרטן – קרינה בקרית ים".
מת לוחם נוסף ב"שייטת 13" שצלל בקישון
דוד אך, שצלל בנחל המזוהם במהלך מסלול הכשרתו בקומנדו הימי, לקה במחלת עור קשה ובשנה שעברה חלה בסרטן הריאות. בתחילת השבוע הלך אך לעולמו בגיל 42 והותיר אחריו אשה ושני ילדים קטנים. עמותת "אנשי הדממה": כ-400 מלוחמי שייטת חלו עד היום בסרטן ובמחלות ניווניות אחרות, יותר מ-200 מתו.
לדברי יו''ר העמותה, הקישון שוב גובה מחיר אדיר וזה רק קצה הקרחון. אי אפשר לומר היום, אחרי שוועדת שמגר סיימה את עבודתה, שהכל מאחורינו משום שמדי חודש מגלים חולים חדשים בקרב הלוחמים. לא מדובר רק במחלת הסרטן אלא במחלות נוספות כמו פרקינסון, מחלות לב, סכרת ומחלות ניווניות שונות, שהיום מבינים שיש להן קשר לצלילה בקישון, ויש סכנה גם לנזקים גנטיים.
יום שלישי, 15 באפריל 2008
אפילו כוסית יין אחת ליום מגבירה הסיכון לסרטן שד
מתוך YNET מתאריך 15 לאפריל 2008
ממצאים מפחידים במחקר הגדול ביותר בתחום סרטן השד: חוקרים אמריקנים שבדקו יותר מ-184 אלף נשים מצאו כי די בשתיית כוסית יין אחת ליום כדי להגביר את הסיכון לסרטן שד ב-32%. שתיית שלוש כוסיות או יותר מגבירה את הסיכון למחלה ב-51% .
יום חמישי, 10 באפריל 2008
נלחמים באנטנות הסלולאריות
תושבי קריית ים הפגינו נגד הקמת אנטנה סלולארית על גבול השיפוט בין קריית ים לחיפה. יום אחרי ההפגנה התגלה שהאנטנה נשרפה.
יום חמישי, 28 בפברואר 2008
אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן המעי
אלו ששתו יותר מ-30 גרם של אלכוהול - פחות מכמה כוסות של חצי ליטר של בירה חזקה - העלו את הסיכון שלהם בכ-25%. סרטן המעי הגס והחלחולת הינו אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר. בישראל מדי שנה מאובחנים כ-3,200 חולים.
יום רביעי, 20 בפברואר 2008
מיליונים יושקעו בצמצום דליפות בבתי הזיקוק
מתוך 'ידיעות חיפה' מתאריך 15 לפברואר 2008
עד כה כוסו שישה מיכלי אחסון במטרה לשפר את איטומם ולמנוע דליפה של דלקים. העלות השנתית של פרויקט הכיסוי הכפול של המיכלים נעה בין 5-7.5 מיליון דולר. סמנכ''לית איגוד ערים חיפה להגנת הסביבה: הייתי שמחה אילו בתי הזיקוק היו מבצעים את הפרוייקט תוך קיצור לוחות זמנים.
יום שני, 18 בפברואר 2008
נציגי המפעלים המזהמים החרימו דיון בכנסת
בעקבות פרסום דירוג המפעלים המזהמים ביותר בישראל, הוזמנו נציגי 20 המפעלים המובילים ברשימה. רק שניים טרחו להגיע. נוסף לכך, המשרד להגנת הסביבה משתמש בתקן גרמני מיושן בן למעלה מעשרים שנה. די למדיניות שיחות המוטיבציה, דרשו חברי הוועדה מנציגי המשרד להגנת הסביבה.