‏הצגת רשומות עם תוויות ערביי ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ערביי ישראל. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 14 באפריל 2022

מכרז להקמת רכבת חיפה-נצרת


משרד התחבורה פרסם את המכרז הזכייני למימון, תכנון, הקמה ותפעול של הרכבת הקלה ״נופית״ בין חיפה לנצרת. המכרז, בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים, כולל בין היתר הקמת מסילה כפולה לאורך 41 ק״מ, 20 תחנות, רכש קרונות, תשתיות חישמול ועוד.
לכתבה המלאה

מפת מסלול הרכבת חיפה-נצרת




יום שבת, 26 במרץ 2022

תפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי




המרחב הקריטי, על פי פול ויריליו, הוא הביזור הגיאוגרפי האורבני הגלובלי, שהוא תופעה מרכזית בימינו. הביזור הביא ליצירת ערי ענק והתפרסות פרברית אינסופית, חוקית ובלתי חוקית כאחד, המשתרעת על פני מדינות שלמות. מדינת ישראל בפרט, הפכה זה מכבר, בשל גודלה הקטן, צפיפות האוכלוסייה, וחוסר המשילות בנושא התכנון האזורי, לעיר פרברית אחת. מצב זה מביא לשינוי הגדרת הריבונות. הוא מציין את סיומה של ייחודיות המקום, שמאפיינת את הבמה הפוליטית הוותיקה והעיר ההיסטורית, והחלפתה בעיקרון המיידיות, אחדות הזמן, שהיא פוליטיקה של האינטנסיביות והאינטראקטיביות, של מערך טכני. ארכיטקטורה של מערכות החליפה באופן סופי את מערכת הארכיטקטורה והאורבניזם ההיסטורית.

סיבה נוספת להתפוררות המרחב המסורתי היא כלי הנשק המודרניים, שהפעלתם מאופיינת בקבלת החלטות אוטומטית מרחוק במהירות הבזק. נוצרה מסה קריטית כבדה, המבשרת אסון של התפורות העיר ההיסטורית, של האורבניזציה המסורתית, כמו גם של המדינה, כתוצאה משקיעתם של ההרכבים הפוליטיים המסורתיים.

כיוון שהפריסה המרחבית המגובשת אבדה לטובתה של תצורה מורפולגית בלתי נראית, נוצרה השתרשות מתחייבת של בידוד אישי, אינטראקטיבי. נוצרה אטומיזציה של הפרט. בתהליך מואץ זה, היחיד נמצא בהמתנה לשיבה למולדת, אך אין לו מנוס מהחיים בפרוור.

ההתפשטות האורבנית האינסופית צועדת יחד עם הקריסה האורבנית הפנימית. שתיהן יחד הכחידו את ההבחנה בין איכלוס עירוני להתיישבות קולוניאלית. הן מטשטשות את הנתינות הלאומית, את עצם המחויבות להעניק אזרחות פוליטית משמעותית לאוכלוסיות המצויות תחת סמכות. הפרדה בין נתינות קולוניאליזם לנתינות ממלכתית היא בלתי מעשית לחלוטין, לנוכח התהליכים האורבניים האלה. תחושת הכליאה במרחב הקיברנטי משותפת לכל המגזרים. 

שני הצדדים חיים על הסקלה של הישרדות אינדיבידואלית. לכל אחד משני סוגי הנתינים יש, בפועל, זכויות וחובות שמשווים את מעמדם. הנתין ה''קולוניאלי'' פטור משירות צבאי ומחובות אזרחיות נוספות. הוא מסוגל לבנות את ביתו הפרטי על אדמת המדינה מבלי להשיג היתרי בניה, לא לשלם מיסים, להתחתן עם נשים אחדות ועוד. הנתין ה''ממלכתי'' מחויב בציות לכל חוק, קלה כחמורה, והשלטונות מנצלים כל הזדמנות להטיל בו שררה. שני סוגי האזרחים נהנים מביטוח סוציאלי ובריאותי בסיסי חינם. הקשרים הכלכליים ביניהם הם רבים ומגוונים ביותר.

הקולוניאליזם הבינלאומי המסורתי המוחצן, שהתאפיים בכיבוש שטחים רחוקים מהמולדת, הפך כיום לקולוניאליזם מופנם, שנשלט על ידי תאגידי הטכנולוגיה והתיקשורת הגלובליים. העיר המסורתית קרסה לתוך עצמה והתפוררה. מרכזי הערים הגדולות ברחבי תבל הפכו לסלאמס. 

האינטראקטיביות המיידית של הטכנולוגיות גרמה לשקיעת ערך כוח העבודה האנושי המקומי. היא מעניקה עדיפות לריכוזיות המונופוליסטית הרב-לאומית. זאת אידיאולוגיה השוללת את שלטון תנועות החופש הלאומיות. היא יוצרת נישות מנוגדות לשאיפת הניהול העצמי. היא תואמת לתביעה למדינה מינימלית שמציגים הכלכלנים. תביעה זאת מאפשרת יצירת טכנולוגיות שאינן צריכות תעסוקה מלאה ונוכחות ממשית ומעשית של עובדים.


קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים. מדינת ישראל מכוסה בכל מקום אפשרי כמעט בישובי מיעוטים בצפיפות. באמצעות תקריבים במפות גוגל אפשר למצוא את שמות הישובים, ואת תפרושת השכונות והבנינים, עד לצורתו של כל בנין. המאפיין המרכזי של הבניה בישובי המיעוטים הוא של בניני מגורים משפחתיים נמוכים, באיכות בניה טובה, שמתפרשים על שטח נרחב, בהתאם לטופוגרפיה, בלי תכנון מוקדם. הם נעדרים לפיכך תשתיות מסודרות, בניה לגובה, אזורי תעשיה, שטחים ירוקים וכדומה. לדוגמא, שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל. הישובים הדרוזיים זהים כמעט בשטחם לשטח העיר חיפה. זאת למרות שמספר התושבים בהם הוא כעשירית בלבד מזה של חיפה.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות העיניים. 

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. 

במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל. כיום מחיר הקרקע לבניה משפחתית צמודת קרקע במגזר הערבי הוא עדיין נמוך מאד. אין תמריץ לאוכלוסיה להשקיע בהן. בנוסף, הפיקוח על הפרות הבניה הוא רופף ומאפשר בניה גם בשטחים ירוקים.

קיימת, לפיכך, נוסחא בעלת שני עקרונות בלבד לפיתרון נושא הבניה הבלתי מבוקרת בישובי המגזר הערבי: 1. יש לאכוף את חוקי הפיקוח על הבניה, באמצעות בלימת הבניה בשטחים בלתי חוקיים, על מנת שמחירי הקרקע יעלו. 2. במקביל יש להעלות את רמת המודעות של האוכלוסיה ליתרונות תוכניות הפינוי-בינוי, כפיתרון חיוני לבעיות הדיור.

בוועידות ''מוני אקספו'', האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, שנערך בינואר 2017, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. הפאנל של עמותת "אדם טבע ודין'' בנושא ''תכנון עירוני'' בכנס ''סביבה 2050'' בפברואר 2017 הנחיל אכזבה קשה עוד יותר. גם בכנס זה לא נשמעה אפילו מילה אחת לגבי השתלבויות המגזר הערבי בניסוי החברתי-תכנוני של התמ''א ופינוי-בינוי. באתר ויקיפדיה יש ערך על תופעת הפירבור בישראל. בערך מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל, שהפכה כולה זה מכבר למטרופולין אחד. מלכתחילה נבנו הבנינים במגזרי המיעוטים בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. 

המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי. נראה כי במגזר הערבי מודעים לחומר הנפץ החברתי שיש בתוכניות ההתחדשות העירונית. הם מבינים שכרוכה בהן גם אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אשר במרכזם הריסת בנינים שנבנו שלא כחוק. ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נערכים למאבק בצווי ההריסה שהוצאו לבתים במגזר. כ-80% מהבניה בכפרים הדרוזיים נעשתה ללא היתרי בניה.

אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים העירוניים בישראל, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני, סבורים כנראה כי עירם מוקפת אזורים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו. את הארץ השוממה ובעלת המראה הטבעי שאליה הגיעו חלוצי הציונות כיסינו בחלקה הגדול בשכבת בטון ואספלט, בין היתר מתוך הרצון להגיע להישגים טריטוריאלים. בני דודינו, אלה המתגוררים במדינת ישראל וברשות הפלשתינאית, החרו החזיקו אחרינו וכבשו גם הם את הארץ באותה מתכונת של ישובים הפולשים עד בלי די אל שטחים טבעיים. התוצאה היא התנגשות בין שתי מסות שהגיעו זה מכבר לרמתן הקריטית. את השלום לארץ לא יביאו הפוליטיקאים, וגם לא השקעה בנושאי שיתוף פעולה למיניהם. את השלום יכולים להביא הגיאוגרפים ומתכנני העיר והאזור בלבד, אשר ישבו וישרטטו ויתוו את מפת ישובי הארץ ושטחיה הטבעיים על פי הרצוי והראוי ביותר.



יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

עזה וחיפה

מטחי הרקטות מעזה, והתפטרות שר הבטחון ליברמן, יחד עם המענק של 22 מיליארד שקל לגמלאי המשטרה, כרוכים כולם בשאלה 'איפה בחיפה?'
לפני שנים רבות איירתי את רצועת עזה כאקדח שלוף לכיוון מדינת ישראל. רצה המקרה, והאקדח באיור דומה בצורתו לאקדח ששלף השבוע יחיא סינוואר, מנהיג החמאס ומשוחרר עיסקת שליט, ונפנף בו באיומים לעבר תל אביב.
תגובת הנגד של הממשלה לא אחרה לבוא, בצורת המענק לשוטרים, אשר מוטט את יסודות התקציב, על פי פרשנים כלכליים.
יתכן ותוספת השכר לשוטרים תביא לעמידה נחרצת יותר שלהם מול הפגנות המגזר הערבי, בפרט לנוכח העימות הצפוי לקראת הפינוי המובטח של חאן אל אחמר.

לשר האוצר כחלון, החיפאי, יש אינטרסים בחיפה, של מגורים בעיר, אישה שעובדת במשרה עירונית יוקרתית, וקשרים שרקם עם יונה יהב.
כל אלה התבטאו במענקים תקציביים נדיבים לחיפה, אשר זכתה לתנופת פיתוח גדולה יחסית בשנים האחרונות.
התקציב הנדיב יתפוגג עם כניסת עינת קליש רותם לתפקיד ראש העיר. עינת נתמכת על ידי המחנה הציוני, אשר מזוהה עם גוש השמאל.
לכחלון, ולממשלת ישראל, לא יהיה יותר אינטרס להשקיע בחיפה, אלא להיפך: על מנת לכסות על החור בתקציב הם יעדיפו להמשיך ולפתח את בתי הזיקוק ונמל המפרץ, שהם השקעה קימת ומניבת הכנסות למדינה.
במקום ראשון ברשימת היוזמות המחוקות ימצא, ככל הנראה, שדה התעופה חיפה. המשאבים שנועדו, לכאורה, להרחבתו, יושקעו, קרוב לוודאי בהרחבת כביש 90, כדי לאפשר תחבורה שוטפת מנמל התעופה אילן ואסף רמון למרכז הארץ, במקרה של ירי טילים צפוי על נתב''ג.

אפשר לקשור את התפטרות ליברמן לתקרית הפלת המטוס הרוסי ליד לטקיה. בעיני הרוסים ההתפטרות היא, יתכן, המחווה המינימלית של ממשלת ישראל, על מנת לצאת בכבוד מהפרשה. באותה אספקלריה, של 'מה שרואים משם לא רואים מכאן', אפשר גם להבין את בחירתה של עינת כדגל אדום שמונף מול ממשלת ישראל, כשינוי אשר הביא, בספין פוליטי מרהיב, למצב שבו הכוח הברוטאלי הוא שיכריע מי יהיה המנצח בפוליטיקה המקומית.



יום שלישי, 24 בינואר 2017

ועידת מרכז השלטון המקומי והמגזר הערבי

בועידת מוני אקספו, האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. נושאי השתלבות ישובי המגזר ברצף האורבאני שנקרא מדינת ישראל, הבניה הבלתי חוקית, ובעיקר השיתוף ב'מסכסך הלאומי',  שהוא הניסוי החברתי-תכנוני של הפינוי-בינוי והתמ''א, שהפך את רוב תושבי המדינה לספסרי נדל''ן גלותיים, כלל לא עלו על הפרק.

יום ראשון, 1 בפברואר 2015

נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנס


נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנס

לרגל הגשת ההתנגדויות על ידי הציבור הרחב לתוכנית המתאר החדשה של חיפה חפ/2000 מובאת למעלה מפה שמנסה לתקן את מה שהעיריה קלקלה, קלקול נוסף של מערכת רקובה מהיסוד. 
הקלקול שבו מדובר הוא עצירת סלילת נתיב המטרונית של קו 3 ברחוב הנביאים בהדר, וסיומו ברחוב הנביאים בלי להמשיך ולחבר אותו לעיר התחתית ולקוי מטרונית אחרים. 
על פי פרסומי העיריה אין כל אפשרות להמשיך את נתיב המטרונית על פני השטח באזור ואדי ניסנס, ויש צורך בחפירת מנהרה לשם כך.
המפה להלן מראה כי קו 3 של המטרונית יכול להמשיך ולרדת מרחוב הרצל לרחוב שבתאי לוי, ומרחוב שבתאי לוי להמשיך ולרדת ברחוב הציונות, ומשם להגיע לשדרות המגינים ולהתחבר לקוים 1 ו-2.
בדרך מהעיר התחתית להדר יכול קו 3 לעלות מרחוב המגינים לרחוב חורי ולהתחבר למטרונית ברחוב החלוץ.
משרד מהנדס העיר לא השכיל, ככל הנראה, לגלות את האפשרות הפשוטה הזאת, למרות שאזור הואדי נמצא במרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה.
במקום זה נכנעה העיריה, ככל הנראה, ללחצי התושבים בואדי, והותירה את ההזנחה התחבורתית כמו שהיא. גם האוטובוסים הבודדים שעוברים נתקעים בפקק העצום שגורמים הרחובות הצרים ועמוסי התנועה.
הסיבה לקלקול הקבוע של משרד מהנדס העיר ושל ראש העיר בכל הנוגע לתיכנון העירוני בעיר חיפה עצמה היא השותפות בריש גלי שלהם למחדלי איכות הסביבה במפרץ חיפה, אשר מתגלמים בתעשיות הפטרוכימיות ומגרשי המכולות ששטחיהם נמצאים בלב אזורי אוכלוסין והם בעלי ערך קרקע עצום, גם בזכות סמיכותם לחוף הים ומסיבות נוספות. כיוון שהעיריה נותנת ידה לפיתוח תעשיה ונמל בסגנון עולם שלישי במפרץ חיפה, כל מה שנעשה בעיר עצמה הוא בסגנון של שוק הפשפשים, דהיינו הנצחת מחדלים באמצעות התעלמות מהם או עקיפתם על ידי פרוייקטים לקויים. 


קו 3  [בירוק] נקטע בהדר ואינו ממשיך למושבה הגרמנית

מדינת ישראל זקוקה למשבר על מנת לפתור את משבר השימוש המופקר בקרקעות. מצד אחד קיים שימוש בלתי חוקי ובלתי מרוסן בקרקעות ציבור לצרכי בניה של מיגזרי מיעוטים גדולים במדינה, דבר שגרם לכך שהמדינה הפכה ברובה לשטח בנוי, ומצד שני אזרחים נורמטיבים שומרי חוק מתקשים לרכוש דירה בבנין מגורים מתוכנן ובסביבה מתוכננת, מחמת מחירי הדירות המופקעים.
במקום פיתרון של פינוי בכוח לכל מי שבנו ללא חוק על קרקעות המדינה, הממשלה נכנעת ללחצים פוליטיים ומטאטאת את הנושא אל מתחת לשטיח. לאזרחים הנורמטיבים היא מציעה, לעומת זאת, פיתרון קלוקל בדמות הפשרת קרקעות חקלאיות יקרות בשולי הערים ובניה בתכנון חפוז ולא מבוקר, תחת כינוי זה או אחר.
הפוליטיקאים במגזר המקומי למדו היטב מהממשלה וגם הם נוהגים איפה ואיפה באזרחי הערים בהם הם שולטים. בחיפה הקים ראש העיר יונה יהב בשנים האחרונות מערכת תחבורה ציבורית, המטרונית, אשר מסלוליה עוברים בשכונת הדר בחלק היהודי, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות במהלך הלילות וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים.
עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי הואדי, ברחובות חורי והציונות בואכה שדרות המגינים דרך כיכר אמיל חביבי, עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא, וציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים. ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס ונדרשת באזור תוכנית פינוי-בינוי אינטנסיבית. למרות זאת ראש העיר מעדיף, כנראה מחשש ללחצים פוליטיים, להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו לעתיד הנראה לעין, תוך התהדרות בתוכניות אחרות שאותן ביצע במקומות פחות רגישים מבחינתו.

יום שני, 30 בדצמבר 2013

משבר האנרגיה ומשבר הדיור - הכל הוא כמו תמונה אימפרסיוניסטית


משבר האנרגיה העולמי שפרץ בעיקבות מלחמת יום הכיפורים מעיד עד כמה האנושות זקוקה לכוח עליון על מנת לתקן את דרכיה. אלמלא המשבר היו מחירי הנפט כיום זולים הרבה יותר, ולכן גם התחממות כדור הארץ מואצת הרבה יותר.
יתכן שהאנושות, ומדינת ישראל בפרט, זקוקים למשבר דומה על מנת לפתור את משבר השימוש המופקר בקרקעות. מצד אחד קיים שימוש בלתי חוקי ובלתי מרוסן בקרקעות ציבור לצרכי בניה של מיגזרי מיעוטים גדולים במדינה, דבר שגרם לכך שהמדינה הפכה ברובה לשטח בנוי, ומצד שני אזרחים נורמטיבים שומרי חוק מתקשים לרכוש דירה בבנין מגורים מתוכנן ובסביבה מתוכננת, מחמת מחירי הדירות המופקעים.

במקום פיתרון של פינוי בכוח לכל מי שבנו ללא חוק על קרקעות המדינה, הממשלה נכנעת ללחצים פוליטיים ומטאטאת את הנושא אל מתחת לשטיח. לאזרחים הנורמטיבים היא מציעה, לעומת זאת, פיתרון קלוקל בדמות הפשרת קרקעות חקלאיות יקרות בשולי הערים ובניה בתכנון חפוז ולא מבוקר, תחת כינוי זה או אחר.

הפוליטיקאים במגזר המקומי למדו היטב מהממשלה וגם הם נוהגים איפה ואיפה באזרחי הערים בהם הם שולטים. לדוגמא, בחיפה הקים ראש העיר יונה יהב בשנים האחרונות מערכת תחבורה ציבורית, המטרונית, אשר מסלוליה עוברים בשכונת הדר בחלק היהודי, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות במהלך הלילות וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים.
עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי הואדי, ברחובות חורי והציונות בואכה שדרות המגינים דרך כיכר אמיל חביבי, עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא, וציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים. ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס ונדרשת באזור תוכנית פינוי-בינוי אינטנסיבית. למרות זאת ראש העיר מעדיף, כנראה מחשש ללחצים פוליטיים, להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו לעתיד הנראה לעין, תוך התהדרות בתוכניות אחרות שאותן ביצע במקומות פחות רגישים מבחינתו.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

האינתיפאדה השלישית התחילה

אירועי החודשים האחרונים בישראל, שבמהלכם נרצחו אזרחים ישראלים אחדים על רקע לאומני ואחרים נפצעו, התרחשו הפגנות לאומניות אחדות, מתנהל קמפיין מחאה ארצי אלים נגד יישובם מחדש של הבדואים בנגב, ובמקביל בזירה הבינלאומית הוכרזה באו''ם שנת הסולידריות עם הפלסטינאים, נכשל הקו הקשוח של נתניהו נגד איראן, חל קיפאון במו''מ במו''מ מול הפלסטינאים ועוד, מעידים כולם כי האינתיפאדה השלישית פרצה.

בניגוד לאינתיפאדה הראשונה שמרכזה היה ברצועת עזה, והאינתיפאדה השנייה שהמוקד שלה היה ביהודה ושומרון, האינתיפאדה השלישית מתנהלת בעיקר בשטח ישראל הריבונית. העיר חיפה, שבה הפרות החוק והסדר הפכו כמעט לנורמה, מסתמנת כאחד המוקדים המרכזיים.

המאפיין המרכזי של האינתיפאדה הוא רצף של אירועים אלימים או לגיטימיים בכל הקשת הציבורית, מקריים ונקודתיים לכאורה בראייה מטווח זמן קצר, אך בעלי משמעות של מלחמת התשה כוללת בראייה לטווח ארוך.

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

כפרי הסטודנטים ברחובות המובחרים בהדר

יונה יהב גייס סטודנטים במקום לפעול למען שכונת הדר. הוא משלם לכל סטודנט שמוכן להסתכן ולגור בשכונה סכום של כ-1500 שקל לחודש. סטודנטים רבים מאד קפצו על המציאה.

אלא שמתוך מעקב כללי אחר הפירסומים הרבים שכפרי הסטודנטים האלה מעלים לאינטרנט עולה כי הם מתרכזים ברחובות המובחרים של הדר עליון, מנורדאו ומעלה. הרחובות שמופיעים הם מסדה והילל, ארלזורוב, בר גיורא, יוסף וכדומה. 

מידי פעם שומעים כי סטודנטים אלה משקמים חצר, גן, ומסייעים לקשיש ברחובות אלה. אך אלה הם למעשה הרחובות המבוססים של הדר, עם רמת ואיכות חיים סבירים. 

רחובות המצוקה האמיתיים של הדר הם  בהדר מזרח, מרחוב הרצל ומטה. הם כוללים את רחובות יל''ג, ברזילי, השומר, סירקין ועוד. רחובות אלה הם משולש הזהב של חיפה, שבו מתרכזים סוחרי הסמים של צפון הארץ. אליהם נספחים העבריינים למיניהם, ואוכלוסיית מצוקה ממגזרים שונים. 

העזובה והאלימות שולטים ברחובות אלה. הם אינם על מפת הפיקוח והטיפוח של העיריה, ולא על סדר היום של הסטודנטים היקרים. 

יום שלישי, 30 באפריל 2013

גלריית גוגל סטריט-וויו של החפירות בהרצל והחלוץ-יל''ג


לפני שסיירת גוגל תעבור שוב ברחובות אלה, להלן מראות שקלטה המצלמה מתקופת מלחמת החפירות.

לב שכונת הדר בנוי על במת הר, שמעליה ומתחתיה יש מתלול, או גלישה לואדיות. על במת ההר נסללו, ככל שהטופוגרפיה איפשרה, רחובות ארוכים מקבילים אחדים, שהבולט ביניהם הוא רחוב הרצל. מתחתיו נמצא רחוב החלוץ-יל''ג. מעל ומתחת לשני רחובות אלה לא מאפשרת הטופוגרפיה סלילת כבישים ישרים וארוכים באותה המידה. מכאן החשיבות הרבה של פתיחת שני צירים אלה לתנועה מסודרת בכל עת ולכל אמצעי התחבורה.


1. צומת הרחובות הרצל - יל''ג

רחוב יל''ג פינת הרצל

רחוב יל''ג סבל יותר מכל רחוב אחר מהחפירות להקמת התשתית והמטרונית. הוא היה הראשון שבו נחפרה מנהרת התשתית, לראשונה בישראל, ולכן סבלו התושבים מעבודות של חברה קבלנית שהיתה עדיין חסרת ניסיון בנושא. החפירות באמצעות כלים כבדים נמשכו שנים אחדות, בעיקר בלילות.


להלן מכתב בצרוף מפה שנשלח בשעתו למנהל חברת יפה-נוף מבצעת העבודות, באמצעות ירון חנן מסיעת הירוקים. תגובת המנהל, שמעידה הרבה יותר על כוונות לב מאשר על המציאות בשטח, היתה כי באזור זה כמעט ולא מתגוררים אנשים.

מסלול המטרונית ברחובות הרצל והחלוץ-יל''ג יחסום כניסת כלי רכב לכל גושי הבניניים שבאמצע

בימים אלה מתבצעות עבודות סלילת מסלול המטרונית לאורך רחובות הרצל ויל''ג.
בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים.
האוכלוסיה באזור, שמכונה במפות שכונת 'נחלה', היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל.
האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

שני הרחובות יוצרים קווים מקבילים.
לצורה הגיאומטרית יש השפעה על המבנה ההנדסי העירוני, וכתוצאה מכך גם על הפעילות האנושית.
קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים על פי ההגדרה.
כתוצאה מכך לא מתאפשרת כל אינטראקציה בין השטח שבתוכם לבין השטח שמחוץ להם.
מסיבה זאת השטח שבין שניהם נתפש כריק.
זה עלול להיות מצבו של כל השטח בין הרחובות הרצל ויל''ג-החלוץ.

בעוד חודשים אחדים קטעים אלה, שהם באורך מאות מטרים רבים, יהיו בלתי ניתנים לחצייה במכוניות פרטיות.
את נתיב המטרונית הסטרילי לא תהיה אפשרות לחצות, ולחנות עם המכונית במדרכה או בחצר בצד השני שלו.
לאורך הנתיב המקביל למכוניות, וברחובות הצדדיים הסמוכים, ישארו עקב זאת מקומות חניה לכלי רכב מעטים בלבד, יחסית לביקוש הרב.

לרבים מדיירי השכונה יש מכוניות, וכולם משתמשים במדרכה או בחצרות לצורך חנייה. אצל כולם תחריף מאד מצוקת החניה.
אך הבעיה העיקרית תהיה במדרכה שנתיב המטרונית צמוד אליה.
המסלול יצור חיץ, מחסום בלתי עביר כמו חומה, בין המכוניות הפרטיות לבתים ברחוב הרצל וברחוב יל''ג, שימנע כניסת וחניית כלי רכב פרטיים אל סמוך לבתים.

כל גושי הבניינים שבין הרחובות הרצל-יל''ג יהפכו עקב כך למנותקים.
הסגר עלול להיות בעל משמעויות כלכליות-חברתיות חמורות.

גם כיום יש מחסור חמור במקומות חניה ברחוב הרצל בשעות היום.
המחסור החריף לאחר הקמת סניף 'מגה' בין שני הרחובות, על מגרש פרטי גדול ששימש קודם לכן לחנייה.
מקומות החניה המעטים אשר חברת יפה-נוף מסדירה, בעיקר במפרצי חניה ברחובות ביל''ו והקישון, הם בבחינת לעג לרש בהתחשב במספר הרב של תושבים ועסקים.

מקומות החניה המעטים, במידה ויתפנו לרגע, יהיו במרחק הליכה של מאות מטרים מבתים רבים.
כתוצאה מכך תישלל מהדיירים הזכות הטבעית שיש לכל אזרח לנגישות של כלי רכב אל ביתו.
זכות זאת היא חיונית, כיוון שאין לתאר חיים בבית מודרני בעיר גדולה שאין בסמוך אליו חניה סבירה למכוניות שמאפשרת, בין היתר, הסעת מוגבלים בתנועה, הובלת חפצים גדולים וביקורי טכנאים.

במקביל תישלל כמובן למעשה כל אפשרות סבירה לטעינת ופריקת סחורות בכל העסקים בין רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג, לכל אורכם. אלה הם חלק הארי של העסקים בהדר.

האם מותר לעיריה על פי חוק לפגוע במירקם החיים ולשלול את זכות החניה באופן כה גורף?
האם לא מוטל על העיריה, שעוסקת במבצע הנדסי כה גדול כמו המטרונית, שיש לו כמובן השלכות חיוביות מבחינת התפתחות האזור, לדאוג במקביל לחניה ראויה לתושבים?!

בכל שכונת נחלה הגדולה אין מגרש חניה ציבורי אחד. מגרשי החניה הצנועים של 'מגה' ו'מכבי' מיועדים בעיקר ללקוחותיהם.
מגרש חניה גדול ומוסדר יספק ככל הנראה את צרכי השכונה.
ניתן להקים מגרש כזה בשטח בנין הרבנות שבסוף שני הרחובות על יד 'מגה'. בניין זה עומד להתפנות בקרוב על פי התכנון.
ככל שמגרש חניה זה יהיה גדול יותר הוא יוכל לשרת אוכלוסיה רחבה יותר. מי שירצו להגיע לקצה השני של רחוב הרצל, ולמקומות אחרים בנתיב, יוכלו לחנות שם ולהמשיך במטרונית.

מן הראוי היה לקיים הליך של שיתוף הציבור בנושא שמשפיע עליו באופן כה משמעותי, ובדרך זאת לחסוך מחלוקות ושינויים הנדסיים יקרי ערך, שעלולים להתרחש במידה ויתברר כי השינוי התחבורתי שתביא המטרונית אינו הולם את צרכי השכונה.

יש לציין כי כל המפות שפורסמו ברבים של מסלול המטרונית בהדר הראו אותו עובר ברחובות יל''ג והחלוץ בלבד. רחוב הרצל נותר בהן ללא שינוי למעט בקטע שסמוך לרחוב הנביאים.

מדובר כנראה לפיכך בשינוי של הרגע האחרון, שמסביר מדוע לא שותפו התושבים בהחלטה, ומדוע לא ניתן פיתרון ראוי לבעיה.


לקריאה נוספת:


2. צומת הרחובות הרצל - בר-כוכבא

צומת הרצל - בר כוכבא לפני תחילת החפירות בשטח

אזור הומה תנועה ופעילות, עם מאות מקומות חניה מותרים ומאולתרים על המדרכות, ועצים אדירי צמרת.

כיום, חודשים ספורים לפני תחילת הפעלת המטרונית, שתעבור בצידו הימני של הרחוב בתמונה, אין כמעט מקומות חניה.

חלק מהעצים האדירים נעקרו לטובת הרחבת הכביש על חשבון המדרכות. 

העבודות בקטע זה נמשכו כשנתיים, בין 2011-2013, מתוכן יותר משנה בעיקר בשעות הלילה, באמצעות כלים כבדים.

שיטת העבודה היתה כדלקמן: הכלים נכנסו לפעולה בערך בשעה 2200 והתחילו בחפירות השונות לצורך הנחת התשתית, לעיתים עד לעומק 2 מטרים.
בקטע זה לא הוקמה מנהרת תשתית, וכל מערכת כגון חשמל, מים, ביוב וכדומה, הונחה מחדש בעומק שונה, במבנה שתי וערב סבוך. 
לאחר שהסתיימו החפירות, בחלק הראשון של הלילה, התחיל חלק ב' של הנחת התשתית עצמה.
לאחר שהסתיימה ההנחה, כיסו העובדים את השטח מחדש, כך שבבוקר יהיו העוברים ושבים מסוגלים לנוע במקום ללא הפרעה, ואפילו ללא ידיעה שבלילה התבצעו במקום עבודות אינטנסיביות.

עץ ענק על המדרכה בפינת הרצל - בר-כוכבא בתאריך יולי 2012, זמן קצר לפני שנעקר לצורך הרחבת הכביש על חשבון המדרכה.

לאחר שהעץ הגבוה נעקר קוצר רוחב המדרכה בכמטר, ומקומות החנייה המורשים שעליה בוטלו.

כיום, באפריל 2013, חודשים אחדים לפני הפעלת המטרונית, המכוניות חונות באופן מאולתר באי-התנועה שבמרכז הכביש.
במסלול המוגבהה שבימין התמונה תעבור המטרונית, שגגה כמעט ויגע במרפסת של הבנין בתמונה, ששייכת לדירה שמשמשת למגורים.


3. צומת הרחובות הרצל - סוקולוב

צומת הרצל - סוקולוב היורד לשוק תלפיות

בקטע זה, ובצומת החלוץ-סוקולוב, התבצעה הנחת צומת מנהרות תשתית, מה שהפך את העבודה לקשה, סבוכה, וממושכת הרבה יותר. קוביות הבטון שבצמתות המנהרות הן עמוקות וגדולות הרבה יותר מאשר קוביות הבטון של המנהרות עצמן, ונדרשה מיומנות מורכבת כדי לחבר בין הכל.

לקטע זה של הרחוב נוצר מראה סוריאליסטי במיוחד, שחלקו נראה בתמונה, כאשר לעוברים ושבים נדמה היה כאילו קרבי העולם התהפכו על פניהם ובטן האדמה עלתה כלפי מעלה, והם מדלגים תוך סכנת נפשות בכל צעד במקום בלתי מוכר, על גבי משעולים צרים וגשרים מאולתרים בין צינורות ומחפורות.

לסוריאליזם של החפירות נוסף גם הסוריאליזם התכנוני. בתמונה למטה אפשר לראות את מקומות החניה הנדיבים של פקידי הרבנות בבנין בית הכנסת המרכזי, סמוך לצומת הרצל - סוקולוב, לעומת תחנת האוטובוסים הצמודה שתקועה במרכז הכביש..



כך נראה המקום ביומיום. האוטובוס עוצר באמצע הכביש, והפקקים משתרכים עד לשוק תלפיות


4. רחוב הרצל על יד פסאז' תלפיות

רחוב הרצל באזור פסאז' תלפיות פינת ארלזורוב

תמונה נוספת של המקום בעת ביצוע העבודות בעברו השני של הכביש. פסאז' תלפיות בקצה הימני הרחוק.

המקום כולו נראה כמו רחוב ראשי מאובק במערב הפרוע, רגע לפני הדו-קרב בצהרי יום.

זה המראה השכיח של הרחוב בשנים האחרונות, עד היום. חצי הרחוב נמצא בעבודה, מגודר וחסום לתנועה. התנועה ברחוב מתנהלת בנתיב אחד, כאשר הפקקים הרבים מביאים נהגים רבים לחפש דרכים חלופיות.

בהקשר זה של עומס התנועה ברחוב הרצל מן הראוי לציין כי העומס פחת מאד בשנים האחרונות, ומהסיבות הבאות:
א. הקמת נתיבי אבן גבירול שמנקזים את התנועה הנכנסת ויוצאת למרכז הדר.
ב. פתיחת מנהרות הכרמל, שחוסכות מהנהגים שרוצים לנסוע מהכרמל למפרץ את חציית הדר.
ג. פתיחתו הקרובה של ציר ואדי הגיבורים תפחית במידה ניכרת עוד יותר את נפח התנועה ברחוב הרצל.

מכאן נשאלת השאלה מה הטעם לפתח את הרחוב מחדש באמצעות המטרונית.

רחוב הרצל סבל מדעיכה טבעית בעיקבות סגירת בתי הקולנוע שהיו לב הפעילות שבו, בתחילת שנות ה-1980. כיום אין בו כל מוקדי משיכה לאוכלוסיה מרחבי המטרופולין.


5. רחוב הרצל על יד קולנוע 'אורה' לשעבר

רחוב הרצל באזור קולנוע 'אורה' לשעבר. תמונה נוסטלגית מהימים לפני החפירות. 

למרות הפקקים הרבים בהמשך הרחוב, הוא בכל זאת הומה פעילות. התנועה מתנהלת בהיגיון, בכיוון אחד לאורך הכביש הלא רחב.

עם הפעלת המטרונית יהפכו רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג לדו-סטרים, כאשר המטרונית תעבור בהם בכיוון אחד, וכלי הרכב הפרטיים בכיוון השני. 

המטרונית תעלה בהרצל, תסתובב בהנביאים, ותחזור לכיוון המפרץ ברחוב החלוץ-יל''ג.

לכלי הרכב הפרטיים יהיה נתיב אחד בלבד בימין הכביש. הנתיב שבינם לבין נתיב המטרונית יכלול ברובו איי תנועה.

מתוך אלפי מקומות חניה מותרים ומאולתרים שהיו, יישארו עשרות בודדים בלבד.

תעלת מנהרת התשתית במרכז רחוב הרצל על יד 'אורה', בחודש אוגוסט 2012

לחיצה על תצלום זה, כמו על יתר התצלומים, מראה אותו בהגדלה ניכרת.

יתכן והתצלום המקורי, כמו יתר התצלומים, שנלקחו מ'גוגל סטריט וויו', הוא התיעוד המצולם היחיד של הארועים.
[
היו כ-5 דגמי דחפורים צהובים, מקטן ועד גדול, בעלי צורות ושימושים שונים

צוות העובדים הלילי היה לא גדול. הם מנו כ-10 אנשים בלבד, שהתחלקו בעבודה עם הכלים הכבדים, ובכל צוות היו כ-2 אנשים בלבד. אחד שיושב בדחפור ומפעיל אותו, והשני שמכוון אותו למרגלותיו.
הדחפור הקטן ביותר שימש לחפירות קטנות על המדרכות, והגדול ביותר לקידוחי עומק במרכז הכביש.
2 סוגי הדחפורים הפעילים ביותר היו בגודל בינוני. אחד קטן יותר אך בעל כושר מהירות ותמרון רבים, שעיקר השימוש בו היה בכף החזיתית ששימשה לשינוע ערימות העפר. לדגם הדחפור הגדול יותר, שבמרכז התמונה למעלה, היו שתי זרועות חפירה וקידוח, מלפנים ומאחור, והוא ביצע את מרבית החפירות במהלך הפתיחות והסגירות הרבות של כל קטע.
מלבדם היו גם הכלים הענקיים המיוחדים לצורך חפירת תוואי מנהרת התשתית. כלים אלה כללו מכונת חפירה ענקית עם משור שחרצה את התוואי, ומסגרת ענקית ניידת ששינעה את קוביות הבטון שמהן נבנו המנהרות.

הקו נחפר בקטעים של כ-200 מטר כל אחד.
ככל שהתקדמו העבודות השתפר קצב הביצוע, ואם הקטע הראשון נבנה, להערכתי, במשך כשנה, הרי שהקטע האחרון נבנה בכעשירית מהזמן. 


6. רחוב הרצל על יד בית הקרנות

רחוב הרצל באזור בית הקרנות, לאחר השיפוץ ולפני המטרונית, שתעבור בנתיב הימני בתמונה.

אין ספק שהאזור בין פסאז' תלפיות לבית הקרנות הפך בשנים האחרונות למטופח הרבה יותר ונעים ללכת לאורכו.

למרות שברחוב עצמו התחושה הרבה יותר נעימה, חצרות הבתים עצמם נותרו מוזנחות.

בהיעדר פיקוח עירוני הן הפכו לתחנות סמים, מצבורי אשפה, ולשטח הפקר שבו עברייני הבנייה משתלטים.

יש לציין כי למעט בית הקרנות, דווקא הבניינים בחלקו השני של רחוב הרצל, בשכונת נחלה, הם הרבה יותר איכותיים, ובנויים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, שבזכותו הפכה 'העיר הלבנה' בתל אביב לאתר מורשת בינלאומי.
סקר ארכיטקטוני גילה כי בשכונת הדר יש הרבה יותר בניינים כאלה מאשר בתל אביב. זה מכרה זהב, שעתיד לספק פרנסה למביני עניין למשך דורות.

להלן תמונה, קשה לציפיה, של חדר המדרגות בבית משותף בסגנון הבינלאומי בהרצל פינת בר-כוכבא, אותו הבית שהעץ בחזיתו נעקר, המדרכה קוצרה והחניה בוטלה.
בחצר הבנין המשותפת, אך הקטנה מאד, פעל בעשור האחרון, כמעט ללא הפרעה, מגרש סואן לסחר בגרוטאות מתכת מכל האזור.
בין היתר חתכו עבריינים את כבלי החשמל הירוקים החדשים, שהתקינה חברת החשמל בבנין במסגרת עבודות שידרוג התשתית.
דייר מת מוות לא טבעי במרתף הטחוב שהפך לדירה בלתי חוקית, ובעליו השתלטו על החצר המשותפת. 
בבנין מימין התנהל במשך שנים רבות מאד בית בושת משגשג באחת הדירות.
בבנין משמאל התבצע ניסיון רצח על רקע מאבק שליטה בשטח משותף. 

מזרק ושאריות פעילות נוספות של נרקומנים בחדר המדרגות


7. תחילת רחוב הרצל

תחילת רחוב הרצל בין הנביאים לשמריהו לוין.

זה המראה כיום, לאחר השלמת העבודות, וכך הוא גם ייראה בעתיד הנראה לעין.

בקטע זה של הרחוב, בניגוד לקצהו השני, כמעט ולא מתגוררת אוכלוסיה, ורוב הבתים הם ישנים מאד ונמוכים.

ייתכן שכמו בירושליים, בה הרכבת הקלה פעילה מאד בקטע שבין התחנה המרכזית לשער יפו ושוממת ביתר הקטעים, גם פה כדאי היה להתמקד בפיתוח הקטע הקטן הזה ולהפוך אותו למותר לתנועת תחבורה ציבורית בלבד, ואת יתר רחוב הרצל להשאיר כמות שהוא.

יש תושבים שזוכרים בוודאי כי במפות תוואי המטרונית הראשונות בפרסומי העיריה עבר הנתיב בהדר ברחוב יל''ג-החלוץ בלבד, כאשר הוא עולה להרצל בקטע שבתמונה בלבד, לצורך סיבוב וחזרה ליל''ג-החלוץ דרך רחוב הנביאים.

למרות שהפלייר המבוקש טרם נמצא, עדות חלקית לתוואי המקורי נמצאת במפה הבאה, שמראה את הנתיב המקורי, בתקופה שסוחרי הרחוב התעמתו עם יונה יהב בנוגע להוספת ושינוי כיוון נתיב לתחבורה פרטית.
נראה כי בתקופה זאת התבשל הרעיון להאריך את המטרונית לכל רחוב הרצל

לכן היו החפירות בקצהו השני של רחוב הרצל בבחינת הפתעה גמורה לתושבים הרבים שמתגוררים במקום, שלא הספיקו להיערך לכך מבעוד מועד.


8. צומת הרחובות החלוץ - הנביאים

תחילת רחוב החלוץ בפינת רחוב הנביאים.

זה המצב כיום, אך בכל הצד הימני שבו חונות המכוניות, ונמצאת תחנת המוניות לתל אביב יחד עם עוד עסקים רבים עומד לעבור בקרוב מאד נתיב המטרונית.

צומת הנביאים - החלוץ הפכה למסוכנת לחציה גם במעברי החצייה המרומזרים, בגלל תנועת כלי הרכב מכל הכיוונים.

מראה בהגדלה של הנתיב הימני, בו חונות כיום מכוניות ובקרוב יעבור נתיב המטרונית

צומת זאת משקפת יותר מכל את התסבוכת שאליה נקלעה העיריה עם תוכנית המטרונית.

לענין זה כדאי להשתמש בתסריט ה'הראשומון' ולהציג את הנושא מנקודות מבט אחדות:

א. נקודת המבט של העיריה - לצרכי שיפור פני העיר יתבצעו במקום עבודות בניה במהלך חודשים אחדים ועם התושבים הסליחה.

ב. נקודת המבט של העוברים ושבים - הפסקנו לעבור ברחוב כי עובדים בו, וממילא יש דרכים חלופיות חדשות

ג. נקודת המבט של בעלי העסקים - לקחו לנו את מקומות החניה ואת הפרנסה מהיום שהתחילו בעבודות.

ד. נקודת המבט של הדיירים המתגוררים ברחוב - גיהנום בלתי נסבל בלילות. מחדל בריאותי חמור שמשתקף בוודאי היטב בסטטיסטיקה של שירותי הבריאות. התושבים לא נלחמו כי: א. הם הופתעו ב. הם ברובם אוכלוסיה קשישה וקשת יום. ג. קשה להילחם במה שמתואר כשיפור התנועה.

ה. נקודת המבט של תיאורית הקונספירציה - העיריה מייבשת את הרחוב ומגרשת את התושבים כדי להכשיר אותו ליזמים חדשים.


9. צומת הרחובות החלוץ - ברוולד

צומת החלוץ - ברוולד לפני פתיחת נתיב המטרונית והתחבורה הציבורית בהמשך החלוץ לכיוון המפרץ

זה המראה שאותו ראו בוודאי במשך שנים אחדות בכירי העיריה בדרכם להיכל העיריה הסמוך.

הפקקים פשוט עברו, כהרגלם, ממקום אחד למקום שני.

מעבר לכך מבטאת תמונה זאת יותר מכל את הכלל שאין דבר ניצחי יותר מאשר הזמני.

במשך שנים אחדות התנהלה התנועה בקטע זה כמתנגשת משני הכיוונים.

מן הראוי לציין כי עבור כל הנוסעים בתחבורה הציבורית מכיוון קרית אליעזר והעיר התחתית לעבר הדר ושכונות הכרמל ונווה שאנן, ומרכזיית המפרץ, התקצר מאד משך הנסיעה. זאת בעיקר בזכות פתיחת נתיב המטרונית ברחוב העצמאות.

זאת למרות שזה נתיב ארוך ומפותל, שבו יש קטעים רבים, בפרט במעלה רחוב שיבת ציון, שאינם מנוצלים.

ניתן היה לקצר ולייעל עוד יותר את הנתיב הציבורי בין העיר להדר לו היו סוללים אותו בואדי ניסנאס, במעלה רחוב חורי מכיוון הכיכר בצומת הרחובות אלנבי - הציונות לעבר היכל העיריה. אך במקום זה נכנעה העיריה ללחצי התושבים, והותירה את ההזנחה התחבורתית כמו שהיא, וגם האוטובוסים הבודדים שעוברים נתקעים בפקק העצום שגורמים הרחובות הצרים ועמוסי התנועה.

רחוב חורי בעליה לכיוון היכל העיריה, שנמצא במרחק מאות מטרים ספורים


















10. רחוב החלוץ על יד 'אמפי'

רחוב החלוץ על יד קולנוע 'אמפי' לשעבר

כיום כבר עובר נתיב התחבורה הציבורית בנתיב הימני, שנמצא עדיין בעבודות בעת הצילום.

התחבורה הציבורית עוברת לכיוון המפרץ, כיוון הפוך לזה של כלי הרכב הפרטיים שממשיכים לכיוון רחוב הנביאים.

זקני העיר מגרדים בוודאי בפדחתם בשאלה 'מה העיריה רוצים ממני', לנוכח הזנחת מבנה הקולנוע הישן שמן הראוי היה להפכו, כמו את יתר בנייני הקולנוע הנטושים, למגדל גבוה שמשלב בקומותיו הרבים, מלמטה עד למעלה, חנייה, ספורט, מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות.

הפוטנציאל של מגדל רב תכליתי על גבי חורבות קולנוע 'אמפי' הוא רב מאד, בין היתר כיוון שהמגרש גובל בצידו האחורי, ברחוב סירקין, עם נתיבי אבן גבירול.

המגרש ברחוב סירקין שעליו עמד קולנוע 'אמפי'



















11. צומת הרחובות החלוץ - יחיאל

רחוב החלוץ פינת רחוב יחיאל - בין שוק תלפיות לפסאז' תלפיות בעת ביצוע עבודות התשתית

אין ספק שעבודות התשתית היו בבחינת המסמר האחרון בארון המתים של שוק תלפיות, אך זה מגלה חיוניות מופלאה ושורד למרות הכל.

זאת בין היתר בזכות פרדוקס תחבורתי שהפך אותו לצומת סואנת: העליה מנתיבי אבן גבירול המהירים לעבר רחוב ארלזורוב ושכונות הכרמל חוצה את השוק ברחוב יחיאל.

יש להכריז קבל עם ועדה כי מבחן העבודות הציבוריות הוא גם בתהליך, ולא בתוצאה בלבד.

על ביצוע העבודות להיות יעיל, מהיר, ובעיקר ללא הפרעה לציבור.

יתכן שהמטרונית תיצלח ותביא לשגשוג מחודש של הדר, אך הדבר יקח בוודאי עוד שנות דור, וספק אם המעטים שורדי התקופה יצליחו ליהנות מכך.


12. צומת הרחובות החלוץ - סוקולוב

רחוב החלוץ פינת סוקולוב. ברקע רחוב יל''ג החסום לתנועה

צומת יל''ג-סוקולוב בהגדלה


האם כל זה היה כדאי?!

יש חוק מארפי שאותו לומד כל סטודנט שנה א' לתחבורה:

העלות של הקמת תשתית תחבורה ציבורית כלשהיא היא פי שלוש מאשר תוכנן תחילה, משך ההקמה הוא פי שניים מאשר תוכנן, ומספר הנוסעים הוא מחצית מהתכנון המקורי.

למתבונן מהצד נראה כי 'יודעי חן' בעיריה מכירים היטב את הנוסחא...


13. צומת הרחובות יל''ג - הקישון

רחוב יל''ג חסום לתנועה משך שנים אחדות. מראה מפינת רחוב הקישון בשנת 2011

קטע מוגדל של התמונה, שמראה כי שגרת החיים נמשכת. מצד ימין מכונית פורקת סחורה, ומצד שמאל אנשים יושבים בפתח החנות.

הכך ייעשה לדיירי רחוב שבו יש מאות דירות בעשרות בניני מגורים?!!!

זאת סגירת המעגל. ללא מילים.